גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

בעצם, יכולנו לסיים את
1התוכנית בנקודה זו, שהרי את הבשורה
1כבר תפשתם: מי שרוצה, ועובד, ולומד,
ולא שותה עראק, ולא גר בשכונת־עוני,
ומתקדם ומצליח — יכול בהחלט להצליח
בחיים, למרות פרענקיותו.
גליון 1687 (31 בדצמבר 1969), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

ב־ת־שאן מצטיירת היום בדמיון כעיר־ספר איתנה, הסופגת בגבורה את
הדבר אירע בשנת .1953 לאחר ס כסוך־סמכויות, שנבע מבקשתו של מחלק
מהלומות ההפגזות הירדניות והעיראקיות. המציאות אכזרית לאין ערוך יותר.
גליון 1897 (9 בינואר 1974), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

כאשר נתקבל הרצל לראיון
באוהלו של הקיסר הגרמני בירושלים, היה זה במהלכו
של ביקור שבו ביקש הקיסר וילהלם להבטיח למשק
הגרמני את השליטה על שדות־הנפט החדשים בעיראק.
אחד המניעים העיקריים להצהרת בלפור היה רצונם של
הבריטים לנצל את הציונות כאמתלה כדי להחזיק בידיה
את ארץ־ישראל, שרייתה חיונית כארץ־מעבר לנפט של
מוסול.
גליון 1805 (4 באפריל 1972), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

ליד השוק
הוא נועץ מקל דק מתחת לעור ונושף
בפיו לתוך הרווח כדי להרחיק את העור
מן הבשר, ולהקל על ההפשטה.
״תביאו עראק וכוסות,״ אומר עמום ל אשתו,
כשהוא יושב ומביט במלאכת הרב.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

דווקא אנו, יוצאי ארצות האיסלם, שספגנו את התרבות הערבית,
שגם היום רגישים לצלילים הערכיים ולנועם המורשת הערכית
אנו שחיינו ביניהם ככבוד, שאכלנו את לחמם ושתינו את מימם דווקא אנו חייבים לומר בישראל, כי לא ייתכן עיוות מגונה יותרשל האמת מאשר לצייר את הערבים -באשר הם ערכים -כעדת
חיות-טרף שלא תיתכן כינינו לבינם אלא שפת הדם והנקם.
גדלתי בין ערבים בעיראק, וחונכתי במצריים. היו לי ידידים ערבים, והכרתי מקרוב
את תרבותם ועברם.
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

השתיים לא היססו לפני שנטלו
את הכרטיסים ואת הפטיפון שנתנו להן
* ובדים אחר־כן־ ,כשהוכנסה כל אחת
מהן בתחנת משטרה ברומא לפגישת
עימות עם כל אחד משני המאהבים, שהתגלו
כעדנאן מוחמד האשם ( )29 ואחמד
זאיר 32 ירדני ועיראקי שפעלו בשליחות
החזית־העממית־לשיחרור־פלסטין, לא יכלו
רות ואודדי לסלוח לשני המאהבים דבר
אחד :״אבל אתם הבטחתם שתבואו אחרינו
לתל־אביב !
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

אלא שהישראלים המשיכו להת ייחס
אליו בחשדנות׳ וראו בו משוגע.
לכד כמידחמה .״עליתי ארצה מעיראק
בשנת ,1951״ מספר סאלים פאנן,
״והתגוררתי בעפולה, שם עסקתי בעבו־דות־שמירה
בפרדסים.
גליון 1969 (28 במאי 1975), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מלך השוק
ן״* ני כןוד 38 עלה לכותרות העיתונים
השבוע, כאשר פורסמה הודעתו של
נהיגה, אמר שזה מפני שהוא עיראקי. אם
לא נתקבל לעבודה, או נתקל בבעייה באחד
ממישרדי־הממשלה, היה בטוח שזה משום
היותו בן לעדות המיזרח.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

לא סיפרתי
• באשר עלו האחים חורבי ונעים ג׳ומ׳
עה מעיראק, החליף נעים את שם־משפחתר
ליצחק ואילו חורבי נשאר בשמו המקורי.
•• השם מוסווה.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אחרי אותה שיחד, החליט המפקח־על־התעבורה
להקדיש זימן רב, כדי לעקוב
מקרוב אחר תהליך הגשת הבקשות ל וועדה.
ק שי
העיראקי
ך< חודש מאי חשנח שוב הועלה שמן
1של צבי סתי, חבר הוועדה.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

פחד קוואסמה עבר ב״ 1968 עוד פעם לקהיר, אך ב־ 1970 השתקע סופית בחברון,
וכיהן בה כראש מחלקת״חחקלאות, תחת השילטון הישראלי, עד לבחירות שבהן
נחל ניצחון מוחץ.
מישפחת קוואסמה, שמוצאה מעיראק, פרושה על פני העולם הערבי כולו.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

הבעייה לא
היתה אנטי־אימפריאליזם עקרוני, אלא להשיג את מה
שהשיגו, למשל, בעיראק: השתתפות בשלטון הזר והת קדמות
הדרגתית לקראת עצמאות.
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מכתבים עלילה ;זעגית
נוכח מאמרו של מר אליהו עמיקם
בידיעות אחרונות מיום שישי , 11.6.7611
ובו התקפה שלוחת־רסן עלי, ונוכח פירסו־מים
דומים בעיתונים אחרים, ברצוני להגיב
.1בשיר שעליו מסתמך אליהו עמיקם,
כתוב :״אולי נהיה צמאים ללגימת מיס
מהבאר זמזם /אולי נהיה צמאים למי־שושנים
מבגדד /אולי נהיה צמאים לבקבוק
עראק זחלה /אך ל א נהיה צמאים
לדם.״
מה עשה אליהו עמיקם במאמרו ן —
הוא השמיט את המלה ״לא״ ,ואזי נשאר
״נהיה צמאים לדם״ — ועל סמך סילוף
זה הוא מעליל עלי עלילה גזענית ולא
חסרת־דם.
גליון 2013 (30 במרץ 1976), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

היא מספרת שפעם חזר לבסיס על טיפות
הקוניאק האחרונות אחרי שהפיל
ארבעה עראק מעל באר־שבע.
תמיד ידעתי שאגדל אהיה שיכור.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

הוא רצה כי יקראו
למקום על שם דויד רזיאל, מפקד האצ״ל,
שנהרג לפני קום המדינה בעיראק. הסוכנות
התנגדה לכך. שמואלי לקח עימו
למשרדי הסוכנות את חברו מאצ״ל, יחז קאל
בן־חור (אלטמן) ,ויחדיו פנו אל
הפקיד האחראי על השמות.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

שרון היא בת בתו של בן־נתן מירי ובעלה,
בן העדה העיראקית. נו־נתן לוקח אותה איתו למרבית הופעותיו,
בעיקר אלה שבפרברים, כדי להוכיח כי הוא בעד מיזוג עדות.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

,טד, אב בית-
הדין־הרבני בחיפה, שהשיא
את הצעירה לבחיר־ליבה, הע
חסיה,
אפרת ואוסנת מידוא
מרים גבריאל׳
השחקנית הנמצאת בעיצומו של מישפט״גירושין ארוך ומייגע מבעלה
אוריאל, לקחה אתנחתה קלה והשיאה את בתה יעל גת ה־ .23 החתן,
אורי רוחם, יליד הארץ, בא ממישפחה יוצאת״עיראק. החתונה התנהלה לפי מיטב המשורת העיראקית,
כאשר הנשים במישפחה, כולל מרים (משמאל) ,הלכו ל״חמאם״ (בית־מירחץ) במושבה הגרמנית בירושלים׳
ולאחר מבן עברו טקס חינה, בו מורחים את התמיסה האדמדמה על כפות הידיים.
גליון 2122 (3 במאי 1978), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

איש זה סירב לקבל
את ההסכם שהושג בין עראפאת וארסקין,
ופעל בחסות עיראקית.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

.״״
לבסוף השתתף מרדכי ציפורי כדגם,
בכמה קרבות, בפלוג׳ד, ובעיראק־סואי־דאן,
בדרום ובגליל, וסיים את המילחמד,
בדרגת סמל.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

הפתעות הליכוד מנין פירסומן של כמה הפתעות, אשר
יפורסמו כמה ימים לפני הבחירות.
נוסף על השמדת הכור האטומי בעיראק.
עומד ראש־הממשלה, מגחם בגין, להודיע
על הצלחות שלו בדבר חידוש הקשרים
-עב ארצות אפריקה.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

דימני־קיצוני
של הכנענים, המטיר לכיבוש סוריה
וחלקים מעיראק, בביתו של
משורר, החולם על נהרות של
דם ועל עולם מנופץ לרסיסיס.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מי שפט שרוז:
שופט מעריץ
בחבי־הבנסת
מחוץ להקפאה
ישראלים שנכחו במישפטו של אריאל שרון נגד
השבועון ״טייס״ מדווחים שהשופט, אברהם
סופר, יהודי ממוצא עיראקי, אינו מנסה כלל
להסתיר את הערצתו הכבירה לשרון.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

;^
הצגה שבמרכזה שני אירועים ,
סודיים, שבהם היו מעורבים ה־ ן
שרותים החשאיים של ישראל; 1
דיווח על הפצצת הכור הגרעיני
העיראקי והשמדתו, ופרשת
לכידת אדולף אייכמן.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ואם עדיין נשאלת השאלה מה קדם
למה, הסרט למציאות או להיפך, יעיד
מיקרה שקרה לא מזמן באחד מישובי
הגדה: קצין־רכב, ירושלמי ממוצא
עיראקי, נשוי ואב לארבעה, התאהב
בערביה, בת המקום שבו שירת.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

״
אחרי שהעולם הזה סיפר
שהמשורר יונה (״יבי״) בן־
יהודה מוכר את סיפרי־השירים
שלו בבנייני־מישרדים, קיבל
יבי מיכתב של אחת רחל, בלי
שם־מישפחה וכתובת, שהציעה
לו לערוך ערבי־שירה בקיבוצים,
ותוך כדי כך גם התעניינה ,״דרך
אגב, אתה ממוצא עיראקי, פרסי
או מה שהוא כזה? נשוי, רווק?