גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

ש ג רי רלחמש מדינות
מודעות בטלפון
לכל ה ע תוני ם
־־״דבכר טי סי אשר אי ב מ חי רי
£8$ 01116א 1ס
61א 0וז*א£6זאו
סדו 15**61
המערכ תי
שו אנ ר ט
נ חו ג יום־הולרתוה־ 62שליו ר
הכנסת, שלמה הילל, י לי ד בגדאד,
שעלה ארצה בגיל . 7הילל, ל שעבר חבר
קיבוץ (מעגן מיכאל) ואי ש המוסד
(שהתמחה בהעלאת יהודים מעיראק
וממצריים) ,היה בגיל 30 אחד ה־ח״כיס
הצעירים ביותר של הכנסת(מט־עמ״מפא״י)
.לאחר מכן שי מ ש הילל
כ שגריר במדינות אפריקאיות רבות
(גיניאה, חוף השנהב, וולטה העילית,
ניג׳ר ודאהומיי) ובמשך כמעט שמונה
שנים שר־מישטרה.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

היא מכנה אותי גרוזיני, אך האם סיפרה שהיא בכלל
עיראקית?׳
במריבה ביניהם עורבה גם המישטרה, עורכו עורכי־רין, דווח על מכות ו על מה לא.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

הימים היו
ימי השיכרון שאחרי הפצצת הכור
הגרעיני בעיראק, וזיגי, כנבחר ציבור,
חשובים יותר, מבלי לוותר על
הקוריוזים שהוא היה משתעשע
בהמצאתם, בחדר־עבודתו בווילה
הצנועה שלו בסביון.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

״הסכמי קמס
דייוויד,״ הדגיש חוסיין ,״אינם מחייבים אותנו לספק
לישראל מים מנהר הנילוס, להעניק לאמריקאים בסיסים
צבאיים, או להרשות לישראל להפציץ בעיראק יבלבנון.
אם מובארב ידבק בקמם־דייוויד אבל יעמוד על הגשמת
וווס־אט־יזוה: הננסיות
מחריגות גזענים
שר־החוץ הסובייטי גרומיין ו
התקרבות למיבצר הריאקציה
מועצת המיסיון העולמית איננה, כמובן, אירגון
שמאלני.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לכן, מניעת השתלטותה של ברית־המד
עצות על המרחב — מפאקיסתאן עד
מארוקו, מעיראק עד חבש — היא אינטרס
* בין השאר בדברים שאמר להעולם
הזה, ערב בחירתו כאיש־השנה תשל״ג.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

• ובכל זאת, איפה הבית שלך?
נולדתי בעיראק, הייתי שם עד גיל .10 בארץ חייתי 14 שנה
ואחר־כך 15 שנה באירופה.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 61
טקסט · תמונה · PDF

אל נשכח את
ההחלטה הישראלית ״ לספח את
ירושלים(הכוונה לחולדירושלים) ואת
הגולן; את הקמתם של 103 התנחלויות
בגדה; הפצצת הכור העיראקי; ולבסוף
כיבוש לבנון והנסיון לחסל את
ההתנגדות הפלסטינית והלבנונית
במעשי־טבח מיפלצתיים.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

אם
החייל הוא עולה חדש משוודיה,
הוא לא יודע מה זה. אבל אם הוא
עולה מעיראק והוא חושב ש־האצבע
לא מורמת בסדר, מוריד
(זזמשך בעמוד )24
ה עו לםהזה 2380
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

אפילו ירושלים לא תוכל
להוסיף הילה ספרותית כלשהי ליצירה
ועיראקים
רדודה וחלולה זו, שכלל לא ברורים
שיקולי המו״ל, שהשקיע ממיטב כספו
להביא סיפרון זה לקורא הישראלי (מה
גם, שתרגומה של אביבה גורן חסר
כל חן).
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

ואז קרה משהו
ששיבש את לוח־הזמנים: המהפיכה העיראקית
והנחיתה האמריקאית בלבנון.
שמים ואנטי־שמים.
גליון 2541 (13 במאי 1986), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אסר הוא פרו־סובייטי, חוסיין פרו־אמריקאי. אסר
תומן באיראן, חוסיין בעיראק. אסד מתנגד לתהליך־השלום המבוסס על הסכם חוסיין־ערפאת, חוסיין
מתנגד למדיניות של אסר.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

מובן שאין המיבחר הענקי שיש
בפאריס או ברומא, אבל אם פעם יהיה שלום עם שכנינו, ברור לי
שהירדנים והסעודים והעיראקים יבואו לקנות כאן את ב־גדיהם.
ואז נהפוך למעצמת־אופנה.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

אצ״ל כבר עבר את תקופת־
בשנה שבה היה פרם בהכשרה בגבע ו אירגן את
הנוער העובד בסביבה, נהרג רזיאל בעיראק, נקטל
שטח על־ידי הבריטים בעליית־גג בתל-אביב, הוקם
הפלמ״ח.
גליון 2670 (2 בנובמבר 1988), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

״ כאשר מבקשים ממנה להיכנס
לפרטים היא מסרבת .״אני באה מבית מסורתי,
אנחנו מעיראק, הורי נפגעי כבר מספיק ממעצרי,
ואני לא רוצה לפגוע בהם יותר.״ כך היא אומרת
ומסרבת לדבר על חייה הפרטיים.
גליון 2595 (27 במאי 1987), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

טרהולט, בנו
של מי שהיה שר־החקלאות הנורווגי,
מכר במשך 15 שנים את סודות ארצו
לרוסים ולעיראקים והתעשר, תוך כדי
ישיבתו בכלא. מתמלוגי ספר זיכרו־נותיו•
150
פרקים ליום
נפטרה ׳׳בירושלים, בגיל ,87
דבורה שיפמן, אלמנתו של איש ישיבת
מאה־שערים, ששמה הלך לפניה
בחוגי החרדים בגין מעשי־הצדקה
הרבים שלה.
גליון 663 (6 ביולי 1950), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

גם כיום
עוד מוצאים רוצחים ואנסים להורג באופן
פומבי באחדות מארצות אמריקה
הדרומית — וכידוע גם בארצות השכנות
לנו: סעודיה, תימן ועיראק.
הדרך היחידה למניעת הצורך בהעסקת
תליין מקצועי היא הוצאת הנידונים
להורג, בידיה, ע״י כיתות־אש
צבאיות.
גליון 662 (29 ביוני 1950), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

עתה יש לאמר: הציוני הוא יהודי
ישראלי המשכנע יהודי אמריקאי לתרום
דולארים כדי שיהודי פולני או עיראקי
יעלה לארץ־ישראל ...והמוציא בינתיים
את הדולארים לצרכיו שלו.
גליון 655 (11 במאי 1950), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

המוסלמים הם מעוט ביש ראל
ובלבנון. מוסלמים סוניים הם
מעוט בעיראק. יהודים הם מעוט. הכול
מעוטים בארץ זאת.
גליון 903 (3 בפברואר 1955), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הסכמנו
— וכעבור 48 שעות כבר קיבלנו
מחאה חריפה מבגדאד ...העיראקים סירבו
לקנות מאיתנו ציוד צבאי, טענו כי אנקרה
הפכה לקן־ריגול ישראלי...״
בינתיים הגיעה התחמקות התורכים לקצה.
גליון 931 (18 באוגוסט 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

במלחמת ( 1958״הסיבוב השני״) הצליחה
ישראל ליישר את גבולותיה על־ידי חיסיל
רצועת־עזה והזזת החזית המזרחית עד לירדן•
אולם מרכזי הכוח הערביים, מצריים
ועיראק .,נשארו מחוץ לתחום הפגיעה. לפיכך
לא גרם סיבוב זה להכרעה צבאית, וממילא לא
לנצחון אמיתי במובן הצבאי.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אולם תוכנה עולה באין ערוך
על מספר העמודים שהיא תופסת בכתב־העת.
ועיראק כאחת. לאמקום הפעילה 37 ענני חמצן לפני שהצליחה להכניע את לאמדינה,
במלחמה העולמית הרביעית,
משך דורות אלה של מלחמה גרעינית, פיתחו מדעני שני העמים אמצעי הגנה יעילים.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

.
** ד שיסתיים שלב זה, ועד שינבוט זרע המרד אותו
זרע עבד אל־נאצר בירדן ובעיראק ויקום הפיקוד הערבי
האחיד, לא כדאי לסגן־האלוף הקאהירי לפתוח במלחמת־הכרעה.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

^ משך השבועיים האחרונים
^ כמעט ולא ישנתי,״ סיפר שוטר
משמר הגבול עזרא עזרא 28 עולה
מעיראק ותושב בת־ים .״^ל הזמן
העבירו אותנו ממקום למקום, לכל
מיני תפקידים שונים.
גליון 1052 (1 בדצמבר 1957), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

הלכתי שוב למשרד־החוץ,
לאחד בשם גלגמש או אוגארית או משהו כזה, והסברתי לו כמה
זה חשוב, שיהיו שם נציגים ממצריים וסוריה ועיראק, ועלולות
להתקבל החלטות חשובות על היחס הציוני לציפורים נודדות.
גליון 1072 (16 באפריל 1958), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

עירומים כמעט
לגמרי, כשרק מכנסי חקי קצרים לגופם, א־לה
ך• עבור שן$ה קדה כבר יכלו צופי
הצבא העיראקי־ירדני המאוחד בנבי סמו־אל,
בצד הירדני של הרי ירושלים, להכריז
בשקט גמור על מצב הכן.