גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אלא שהשבוע, כאשר התכנס בית־הנב־חדים
הירדני בעמאן, לדון. באיחודו עם
בית־הנבחרים העיראקי, היה מתח בפני
היושב־ראש מיברק חתום בידי ״מנהיגי
הפליטים הפלסטיניים בעזה״ .היתד, בו בקשה
כי עמאן תתערב לטובת סעדי אל-שתא
ותפעל למען תושבי הרצועה ,״הנאנקים
תחת העול המצרי״.
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

״אם הממשלה
כבר החלה לדאוג לערבים, אולי היא תדאג
גם ליהודים,״ אומר העולה החדש העיראקי
(מיכאל גור) לערבי בעל־הבית (יעקוב בר־נתן)
,הנדהם מקבלת הפנים הלבבית.
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

חדש וקריא
• אביב עצבת ביהודה (מאת אהרן
אלמוג, ספריית פועלים 93 ,עמודים) — המשורר
משתתף בהפגנת מובטלים, מרחם על
העיראקי הזקן, המוכר מטפחות בקרן רחוב,
מיידה אבנים בשמשות בית־ספר, מזמין את
הקורא להילוות אליו לעזאזל וחזרה, מבטיח
לו למות בבית מלון.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

יום אחר, הגיעה ״הביטה״ למעבדת קסטל, בת ישבו עולים מעיראק וממארוקו,
שטרם ידעו כמעט עברית.
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הוא פנה אל הבאנק, אשר בראשו עומד הבנקאי יליד גרמניה הרמאן
אלרן, חבר המועצה הכלכלית של המפלגה הדתית הלאומית, בנו עוזי, והבנקאי העיראקי
זילכה, בעל רשת באנקים בינלאומית.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

״
קראו מתישבי המושב, ברובם עולים מעיראק,
כלפי כל שליח, מדריך או נציג
מאשים כראנד
איינמן היה רציני!
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בלי להקריב את חייו אף
של חייל אחד, ומבלי להשקיע דבר מלבד
נשק שיצא מכלל שימוש בצבא הסובייטי,
עקפה ברית־ד,מועצות את אויבותיד, תורכיה
ועיראק, הפכה לגורם מרכזי בחיי המרחב.
המפלה האמריקאית נראתה שלמה.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בשל דמותו השתרחוית
ושפם־הענק שגידל אז, קיבלוהו הערבים
ביניהם כאחד משלהם. הצעיר, שהוא יוצא
משפחה עיראקית ושילדותו עברה עליו
בירושלים, האזין למאות סיפורי־עם וקלס
בראש וראשונה את לשון־הסיפורים העשירה
בניבים עממיים ובדמיון פורח בעננים.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

חמוסיקלקילי חזה
ראש ממשלת בריטניה, סיר אנתוני אידן, מבטיח כי כניסת הצבא י העיראקי לירדן איננה מכוונת נגד י שראל...
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

בתוקף
תפקידו, כנשיא התאחדות הסטודנטים, שיגר
מכתב עידוד לאיגוד הסטודנטים הכורדיים
באירופה, הביע בו תמיכה במאבק הכורדים
בעיראק, ברוח כתבות העולם הזה על אותו
נושא.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

לכן אסתפק בקביעה הסתמית כי בן־שיחי הוא אחד המנהיגים
הבכירים של העולם הערכי כרגע זה, שיש לו השפעה מכרעת על
על עיצוב המדיניות של ארצו, וכי גדולי העולם מקשיבים לדבריו
כתשומת-לב.
אין הוא פחות חשוב משר־החוץ העיראקי, עמו נפגשתי לפני שש שנים.
הקורא יצטרך לקבל את הדברים כמו שהם — מבלי לבקש הגדרה נוספת בשלב זה.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הם מבקשים להציל את אשר ניתן להציל,
לדחוק את הקץ. אולם אם יסולקו מעיראק ומאלג׳יריה, לא
יבוא הקץ על בריטניה וצרפת.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

״הזאבים האדומים הם הסיקאריקטורה
מפא״יית באום אל־פהם*
בה לכל התלאות שעברו על
עינו של עיני פקוחה
העולם הערבי הם שחטו
את התינוקות בעיראק. הם
אנסו את הנשים והנערות של מוסול,״ קבע נגדו מועמדי מפא״י.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

תימן עומדת בפני משבר, שאין
לו פתרון (ראה במרחב) .אלג׳יריה הפילה
את שלטון ידידו, אחמד בן־בלה. בעיראק
סולקו מן הממשלה חסידיו המושבעים ביותר
של עבד־אל־נאצר.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כאשר ממשלת בגדאד טענה כי האלוף מוצטפה ברזאני, מנהיג הכורדים הלוחמים, הוא
סוכן ציוני (זמן רב לפני קום הקריאה להקמת ועד ישראלי למען כורדיסתאן) — הרי
היה בכך הגיון. ההמונים הערביים בעיראק שונאים את ישראל, רואים בה אוייבת־בנפש.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

פייצל, ברוב ייאושו, נאלץ לוותר על איחוד המרחב ולהסתפק בממלכה עיראקית קטנה.
ואילו לורנם ירד מבמת ההיסטוריה.
גליון 1426 (6 בינואר 1965), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

האב
שיתף פעולה, שפך בפני הכתב במשך שעה
ארוכה את תולדות המשפחה, מאז עלותה
מעיראק.
כאשר נשאל האב :״כיצד נפגע בנך לראשונה?
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

סוהרים אלה ידועים כאכזריים שבין סוהרי
המדינות הערביות, אולי פרט לעיראקים.
שיטות החקירה והעונש שלהם הן
תערובת של שתי שיטות הידועות לדראון:
העותומנית, שהירבתה במלקות, בהרעבה,
בקללות ובחנאי־מאסר תת־אנושיים; והצר־פית,
כפי שהתפתחה בשלביה האחרונים
במרתפי־העינויים של אלג׳יריה, שם השתמשו
בהלם־חשמלי ובהתעללות גופנית
מעודנת.
גליון 1301 (15 באוגוסט 1962), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

כל זה הוא אומר רק מקנאה, מפני שהוא
בעצמו רצה להתחתן עם דודתי, עוד שהיינו
בעיראק ונם כאן בארץ. בנלל זה הוא
מקנא שהיא חיה אתי באילת ומפיץ עלי
כל מיני שקרים.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

פיה המנהלת מלחמה מתמדת עם הכנופיות
המתחרות. הכנופיה העיראקית, הכנופיה המרוקאית,
ועוד ועוד.
לדידי עצמו יש כבר עבר סוער: עשרים
וכמה שנות חיים ועשרה תיקים במשטרה.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

גם הם, כאחיהם
הפרסיים, רואים עצמם כפטרונים של השחרור
והחירות בארצותיהם. גם הלבנוני, גם
הירדני, גם העיראקי — כולם כאחד נושאים
בקרבם את קרן האור שתאיר את דרכו
של העם הפשוט.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

השבוע, יום לפני מותי,
עוד נראה רכון על שולחנו, כשהוא עוסק
בעבודותיו הרגילות: כתיבת מאמר לעיתון
שמאלי בארצות־הברית, הכנת ההגנה על
צעירי טירה, החשודים בהשתייכות לאל־פתח;
ניסוח כרוז־גינוי נגד התליות בעיראק
ונגד מה שקרא ״הדיכוי הישראלי בשטחים
הכבושים,״ והשלמת מכתב לידידו הוותיק,
הפילוסוף ברטרנד ראסל.
גליון 1529 (21 בדצמבר 1966), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

לאבא של לאה קוראים יוסף גבריאל. הוא
בן ,49 עלה מעיראק ונמצא בארץ 16 שנה.
יוסף, אשתו ויקטוריה וששת ילדיהם גרים
(המשך בעמוד )20
• בתו הבכירה מנשואיו הקודמים, נשו
אה לזמר אריק איינשמיין.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

ויולט עצמה היא דמות בינלאומית לא
פחות: היא נולדה לפני 36 שנים בעיראק,
ושם נישאה לאוסטרי בשם אלברט וולפר.
גליון 1551 (24 במאי 1967), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אז איים נשיא מצריים על האינטרסים
של בריטניה וצרפת, של ירדן ועיראק. כיום
מאיים נשיא מצריים על הנפט של בריטניה
וארצות־הברית, על קיום סעודיה וירדן.