חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 2,426 עד 2,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 7
.״ שאל הכתב :״מדוע אפשר לשלוח את העולים החדשים לנגב ולספר, ולא לכנסת? האם רומנים׳ הונגרים, עיראקים ותימנים אינם יכולים לתרום להנהגת המדינה?
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 8
ומיסיוד מבירה מבחר גדול של עטים נובעים ומציתים שרוקה אחרי השגת ההסכם על הסתלקותם מסואץ, הפכו האנגלים תלויים עוד יותר ברצונם הטוב של המצרים, למען יסכימו במקרה הצורך לשובם ; ובשאר בסיסיהם במרחב, ביחוד בעיראק ובירדן. היו אלה גורמים שמשכו את בריטניה להמשיך באורינ־טציה הישנה שלה על שליטי ערב, גם אם השלימה עתה בלבה עם קיומה של ישראל.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 5
מצרים לחמה מלחמה נותמונה) הצטופפו ידידיו של דויד מסביבו, • ייתכן בי הנהלת הסוכמית תדרוש פעולה ממשלתית כהשר אשת בעיראק. האחדות הערבית הזדעזעה ומתחו ביקורת או שבחוהו על יצירתו האח־לסירוב האמריקאים להעניק אשרת כניסה לארצות־הכרית עמדה להתמוטט.
גליון 965 (12 באפריל 1956), עמוד 12
מקבל המכתב: אליהו אוסי, דרוזי בן ,24 שנטש את ביתו בג׳בל דרוז בימי מלחמת תש״ח, התגייס לצה״ל (העולם הזה .)944 אוסי, שנפצע ושוחרר כנכה, נשא אשה יהודיה מעיראק, התגייר והחל חושב על עצמו כעל יהודי.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 7
.״ *היכן הם אותם מומחים עתה י האם נעשה נסיון במיניסטריון־החוץ לברר מה היה שלא כשורה בארץ־ישראל ז או שמא אותם המומחים הם הקובעים?תה מה ייעשה בעיראק, מצרים וקפריסין י״ שי רו ת ־ ידיעות יעיל *לא כל כך חמורים, אך די מדאיגים הם הפרסים המתגלים מספר זה על הליקויים בשרותי־ד,בטחון שלנו בקשר לגירוש אותן ספינות.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 12
במדינה (המסוך מעמוד )5 חות בין ארצות ערב, אמר לי פקיד גביה בחברת הנפט העיראקית בביירות שבלבי נון, באפריל שנת חמשים ושלוש, שמעתי את הרצאתו של נשיא הפרלמנט הבגדאדי...״ שתיים מן הכתבות היו כולן מבוססות על ״פגישה ...עם שניב ממנהיגי האחים המוסלמים שנמלטו לאירופה״ ועל ״פגישה עם עריק סורי.״ אומנם, מזרחנים מקצועיים ועיתונאים וותיקים הבחינו בכך שהכתבות אינן הרבה יותר מאשר צרוף של ערכים אנציקלופדיים מתורגמים, קטעים מעיתונות ערבית נפוצה וספרות יפה.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 4
שם הוא יושב שעות ארוכות, מתערב בחברת העיראקים המנהלים עסקים בשדרה, נפגש עם ק.לנים ומלווים בריבית, הנוהגים לשבת בקפה.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 12
התנאי: שהקומוניסטים יגבירו את פעילותם בירדן ובעיראק, נגד מלכי שתי ארצות אלה דגל רע״ם יהיה מורכב משלושה פסים: ירוק, לבן, אדום (הצבעים הסוריים) בתוספת הסהרון הירוק של מצרים, אליו יצורפו 11 כוכבים, כמספר מדינות ערב עד אשר יינתן להן הדגל •החדש, ינהיגו יחידות הצבא המאוחד טכס אחיד של הנפת דגל: מדי בוקר יושמעו שלוש תרועות חצוצרה, ויונפו הדגל המצרי והדגל הסורי זה בצד זה.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 10
כמה גברים שהזדמנו למקום החלו בחיפושים בתוך המעברת הם מצאו את הרמאי באחד הבתים כשהוא מסביר לעקרת־בית, עולה מעיראק, על שער האיגרות שירד. בבית־המשפס הכחיש ודלדמן את הכל.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 18
אולם ייתכן שהדבר יסייע להם להבין את ה־גירסה הקולנועית האיטלקית־הוליבודית של מלחמת טרויה, אשר תמונות נבחרות ממנה מקשטות תרגום זה של אהרן אמיר בין הכרכים הזד מנו ת ביוג ר פי ת לפחות שתי הוצאות ספרים ישראליות מחכות בכליון עיניים להופעת ספרו האוטוביוגראפי של רשיד עלי אל־כילאני, מי שעמד בראש המרד הפרו־נאצי בעיראק, בימי מלחמת־העולם השנייה. הספר מתפרסם לסי שעה בשני שבועונים מצריים, ייצא לאור בעת ובעונה אחת באנגלית ובערבית, סיבת ההתלהבות הישראלית: המו״לים המקומיים לא יצטרכו לשלם לאל־כילאגי תמורת זכות התרגום.
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 16
כדי לנצל את השמועות הכוזבות, שהופצו על־ידי מצריים, כאילו מתנהל משא־ומתן בין ישראל ומדינות ערב, הציע השבוע דויד בן־גוריון ליישב את הפליטים בעיראק בעזרת ישראל אחרי שבמשך חדשים רבים לא שם כמעט איש לב למצבם המיואש של תושבי קרית־שמונה, עוררה חקירת העולם הזה ( ,)1027 על פעולת המיסיון שם, גל של פעולות מצד המוסדות.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 13
הוא נתפס לפני שלוש שנים יחד עם ״מתיק״ ,לאחר ששדדו סוחר עיראקי, כפתוהו ערום לעמוד חשמל בכביש הטייסים.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 19
את בטויה הקולע ביותר אפשר למצוא בדבריו של משה יצחק ,80 ,משבויי העיר העתיקה. אמר משה יצחק לקצין עיראקי, ששאל. אותו אם יש סיכויים לכך שהיהודים והערבים יחיו בשלום :״אספר לך מעשיה קצרה.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 18
ר.חי קולנוע דור המדבר סרטים ך* תל־אכיב, האזין נאג׳י אל עג׳מי, נאשם במשפט הד״ר שלום, להקראת עבירותיו הקודמות, נשאל מה יש לו להגיד בנדון, פרץ בצעקות :״זאת ממשלה, זאת? בעיראק נכנסתי לתוך מחנה של הממשלה האנגלית, לקחתי כל מה שרציתי ואף פעם לא תפסו אותי!
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 27
השתכנעתי שוב — כמו בשיחות קודמות, וגם באותה שיחה שניהלתי בשעתו עם שר־החוץ העיראקי — כי בעיית הגבולות לא תהווה מכשול אמיתי לשלום.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 5
סינגאפור הסינית נפרדה מן הפדרציה המאלאיית. בעיראק סערה מל־חמת־אזרחים בין ערבים וכורדים.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 7
מדיניות שתי גדו ת לקונגו העולם הזה 5ג1 יתיז ת רוץ לצבא העיראקי לחזוי־ ?סוריה ולהבסיח שם את ממשלת אל בעת הרופפת.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 22
באיזה שהוא מקום יש גם לידיעה שהוא מייצג את ישראל כוח מניע• כר היה באולימפיאדה האחרונה ב רומא, כשבריצת 1500 המטרים פיגר עד לסוף, אך לקראת הפיניש אזר את שארית כוחותיו כדי להגיע לפחות לפני הרץ העיראקי, צנח בסיום הריצה באפיסת כוחות.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 4
תצפית במדינה כל הזכויות שמורות • פעילות מדינית נירחכת מצד מדינות ערב נגד מוביל המים הארצי, תעסיק כעתיד הקרוב את מדיניות־החוץ הישראלית. מצרים, סוריה, רדן ועיראק — כל אחת בניפרד — יפנו למעצמות הגדולות בתביעה להכריח את ישראל לא להזרים מי מקורות הירדן דרומה.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 5
במי אנחנו תומכים — בערבים או ב־כורדים? מי אנחנו מקיימים מגע — עם העיראקים או עם המצרים? באיזה מחנה אנחנו מקווים להשתלב — במחנה הדוגלים באיחוד לאלתר, או במחנה התומכים באיחוד הדרגתי?
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 11
פעם תמך המלך פייצל הראשון בעתוני האופוזיציה בעיראק. כשתמהו ידידיו על המעשה, ענה :״הם עושים לנו שרות.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 12
כור־ההיתוך הישראלי המפורסם נראה לה בדמות סיר־לחץ גדול, בו מתערבבים יחד תימנים ורומנים, ערבים ואיטלקים, עיראקים ופולנים. הגיחה הראשונה שלה היתר, אל שכונת סלמה, לריכוז הנשים המזרחיות שלא שמעו על מיצעד מטעמי ישראל — ואילו שמעו אודותיו היו בוודאי משוכנעות כי אינו נוגע להן ולמתבשל בסיריהן.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 19
. • כיבוש כל הארץ מן הנילוס עד הפרת — היינו ירדן, לבנון, סוריה וחלקים ממצריים ומעיראק. 0גירוש הערבים ממלכות ישראל הגדולה.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 3
או פקודות המטכ״ל אוסרות יפרוש נסיעות העיראקים הברברים שוחטים זקנים וילדים, נזכרו לפתע כולם פרטיות ברכב צבאי בשבתות.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 6
שכן על המאזניים היד, מוטל גורל האיחוד הסורי־עיראקי־מצרי. אך לגבי האזרח הישראלי, היד, זה נושא בעל חשיבות משנית.
