חיפוש: עיראק
נמצאו 1,480 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1257 (11 באוקטובר 1961), עמוד 6

הוא היה מוכן לקבל לידיו את הדיק ״שבע שעות קשות עברו עלי ביום השלישי שעבר אחר־הצהריים, דהיינו בין השידור בשעה שתיים, כששמעתי כי מולא מוצטפא באראזאני נתפס בפרס ומתנהל משא־ימתן על הסגרתו לעיראק, ובין השעה תשע, כששמעתי כי כל הידיעה נתבדתה. … אגשי־לח״י־לשעבר, שהזדמנו לאירופה, הוסיפו להיפגש עם הכורדים, הביאו מהם דרישות־שלום חמות. למחרת המהפכה העיראקית ה דיע אחד מהם שהכורדים באירופה צוהלים. כי אחד המעשים הראשונים של קאסם היה להבטיח לכור* נס עתה לא הזכיר ירדור את שמות הלוחמים הנורדיים שקיימו את המגע, מחשש פן יביא הדבר לגילויים בידי שרוחי הבטחון של עיראק, איראן ותורכיה. -הינולס חזה?35י
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 2

אוטובוסים 42 ,28 ,27 ,22 : הכתבות על פרשת עיראק (העולם הזה 6־ )1494 העבירו בי צמרמורת. … אך המעניין מכולם הוא מרדכי בן־פורת, היום ח״כ רפ״י ואז, בתחילת שנות החמישים, מפעיליה של רשת ישראלית בעיראק. הוא מאיים לתבוע למשפט מי שיטיל דופי בשליחות הישראלית בעיראק, אך מוציא מכלל זה את השבועון המסויים, וזה אומר דרשני.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 25

בערבה מסתפקים במים מלוחים — התמר הוא אחד מעצי־הסרי המעטים הגדלים גם עם מים מלוחים. חוטרים מעיראק. התמר הוא ותיק מאד בארץ. על בך מעיד הכינוי ״עיר־תמרים ליריחו״ והימצאותם של מקומות כחצצוך תמר. … רק שבינתיים נאלצים מגדלי התמרים להילחם ביבוא תמרים מפרס, שלא לדבר על יבוא מעיראק, שהחל מגיע, לאחרונה, בדרכי עקיפין. בדיוק כשם של פני עשר שנים הגיעו חוטרי־תמרים עיראקיים, בעקיפין, לארץ. ימאים ע תרבוש על הראש ב־ 1934 היה יעקוב פראנצים פור צעיר תמים מאוד.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 7

שם נלקח ממנו, בתירוץ של מה־בכך, דרכונו העיראקי. כך נשלל ממנו חופש התנועה. ~ שדיזז הוא ״? … הוא טען כי חקר את הרקע המשפחתי של ציון, וגילה כי אחד מאחיו נכלא בעיראק באשמת קומוניזם, ואחרי שיחרורו שם הגיע ארצה. היה בכך משום אמת — אחיו של ציון באמת נסה לקומוניזם ואף סבל על דעותיו — אולם לא היה לו שום קשר עם ציון, ובוודאי לא עם המחתרת העיראקית הלאומנית, שהיתה אנטי־קומוניסטית מובהקת.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 13

.״ למרות כל אלה, פסק השופט לאשר את של ראשי אותה המחתרת במסגרת מערך הכוחות אשר הגיעו לשלטון בעיראק ביום המהפכה? לפי מיטב ידיעתי, תופסים לפחות כמה מראשי המחתרת עמדה חשובה בצמרת העיראקית החדשה, למרות שאינם בולטים בכותרות העתונים• מקומם בתנועה הלאומית העיראקית כה מבוסס, עד שלא יתכן, לפי שעה, מערך־כוחות של הכת השלטת בלעדיהם. … הרעיון לקשור את התנועה הלאומית הערבית (ולא רק בעיראק בלבד) עם הגורם הישראלי צץ בתקופה שאחרי כשלון מרד אל־כיילאני ולפני עליית גמאל עבד אל־נאצר. … אני מאמין בלב שלם כי הקשר עם המורדים העיראקיים לא שבק חיים לכל חי, וכי הוא יכול להתחדש מחר.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 21

הוא אחד הנציגים הבולטים של העדה העיראקית בעיר. הסביר דבי השבוע את סיבות הריב בינו לבין הרפז :״הרפז החליט עוד ב־ 16 לאפריל השנה להתפטר מתפקידו. … מרכז המפלגה החליט לא להיענות לבקשותיו, ואז הוא החליט להתפטר.״ ״לא יהיו שני עיראקים״ .באשר לתקרית בינו לבין הרפז, מספר דבי :״אני מזכיר איגוד פועלי־המתכת במועצת פועלל באר־שבע. … אבל הרפז התנגד ואמר לי, :לא יהיו שני עיראקים במועצת פועלי המתכת הארצית.׳ אז התחיל בינינו ויכוח חריף והרפז הרים את ידו נגדי ראשון.״ ״התקרית הזאת החזירה את החיים הפוליטיים בבאר־שבע שנים רבות אחורנית,״ אמר השבוע דויד הרפז, בהזכירו את התקופה בה כיהן דויד טוביה,ו כראש־העיר, תקופה בה קללות והרמת־ידיים היו דברים רגיליס בחיים הפוליטיים בבאר־שבע.
גליון 650 (30 במרץ 1950), עמוד 9

ארבעה אנשים וג׳יט, ארבעה לבבות ומוטור, חלשו ביעף בישובי הדרום הסורחים והמשוחררים׳ והתקדמו לעבר השממה האינסופית והצחיחה של מרחבי הנגב העברי. הנה מתנשא בגאון מבצר עיראק- סואידאן הידוע לשמצה ; הנד, הוא רובץ על הגבעה הנשאר, כחיה פצועה, כמפלצת קדומים שד,וכנער, בחרבו של אביר מופלא ואגדי... גם התל התלול של עיראק־אל־מנשיה הכבושה שוקט על מכונו ככבשה תמה, תחת קרניה המחייכות של שמש סתו עליזה ורבת־זהר.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 8

ואחר הרפש, אס, ולא באס ח׳ .ואחר חאס, קול דסנווז דקח גזלנים א׳) \ עיראק: המלך פייסל (שמאל) מתכנן את פלישת צבאו לירדן פעמים רבות בשנים האחרונות חשבו אזרחי ישראל כי הנה הגיעה שעת מלחמה. … הגורמים, שהפכו לפתע את המלחמה לסכנה ממשית למרחב כולו, ושהיה בהם כדי לתת מסגד, חדש להיסטוריה הישראלית, היו רבגוניים: #ההפיכות הפתאומיות בכל רחבי אירופה המזרחית, שעירערו לפתע את יסודות המעצמה הסובייטית, #תסיסת אונית־נשק מצרית ליד חוסי אלג׳ירי* שהביאה לשיא את מצב־הפלחמה הנסתר בין צרפת לבין מצרים, #חיסול ההשפעה ׳הבריטית בירדן, שגיבשה בלונדון סופית את ההכרה כי גמאל עבד אל־נאצר עתק סוסית את עורק־החיים של בריטניה — אספקת הנפט הערבי והמעבר בתעלת־סואץ, #תוכניתו של הצבא העיראקי לפלוש לירדן, כדי לקדם את פני המצרי* • הקמת הפיקוד הערבי האחיד של מצרים, סוריה והירדן, שכיתר את ישראל משלושה צדדי* י • ולבסוף, התקרבות מועד הבחירות, ב* אמריקה, ששיתקו למשך תקופה קצרה אך מכרעת את כוח ההשפעה של ארצות־הברית בזירה העולמית. … כאשר התגבשו לכלל תמונה ברורה של התקוממות עממית, הפך מצב־הרוח בישראל לגל של אהדד ..יוצאי־סולץ, שהם בכל ימות השנה מעוט המבקש להעתיק את מוצאו לוינה או לדנציג, החלו קוואדהת שש התמונות בעמודים מסמלות את ששת הגורמים העיקריים שיצרו את הרקע לכל התפתחות פוליטית חדשה במרחב: תוכנית העיראקיים לפלוש לירדן כדי לכבשה כולה או חלקה, מלחמת הקיום של צרפת באל־ג׳יריה, השתלטותו של גמאל עבד אל־נאצר על המוני ירי לפתע מכריזים על מוצאם בגאווה ובקול רם.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 11

בערב, כשהצטרפו הגדודים יחד, כמו יובלים לנהר אחד, היה זה מיפגן אנושי אדיר — כחמישה,־עשר אלף איש, אשד, וילד׳ אנשי גבעתי ובני משקי הדרום, ישבו במחצבה• מול מישטרת עיראק־סוידאן, שהפכה אמפי־תיאטרון מאולתר. … ולבסוף, כאשר הופיעה, מתוך ענן של עשן אדום, ה־מיפלצת עצמה — מישטרת עיראק־סוידאן המקוללת — עבר בהמון גל של רטט.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 4

העם ישראל או ארץ־ ישראדז לאחר שארצוודיהכרית תתיאש מנסיונה לשמור על מעמדו של המלך חוסיין באמצעות הלגיון, יוטל התפקיד על הצבא העיראקי. צבא זה יכנס לאיזור הבירה של ממלכת הירדן, כדי ד,ארץ רגעה. … על כף המאזניים לא היתה מונחת רק הדוקטרינה של הנשיא האמריקאי, שביקש לכבוש את ירדן, כפי שכבש את עיראק, סעודיה והלבנון. על כפות המאזניים רדה מונה גם עתידה של ישראל. … לא יתכן בטחון של אמת לישראל אם תהיה טולכרם שייכת ל אחת משתי. המעצמות הערביות יי. -עיראק או מצריים. לא תתכן התפתחות בריאה של המדינה, בטווח ארוך, ללא איחודה מחדש של ארץ־ישראל.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 19

הפעולה השיטתית בצד הסובייטי—ערבי. ממשלת עיראק הודיעה לאירגון השיחרור הפלסטיני שלא תרשה עוד שום פעולה של אירגוני־החבלה הפלסטיניים בשטחה, אלא תוך תיאום מוקדם עם שמתי- הביטחון שלה. נאסר על הפלסטינים לאסוף כספים, לבוא במגע עם קבוצות ממניות. אותה שעד. הקימה עיראק אירגון מתחרה משלה, חזית השיוזרור הערבית. המטרה הברורה: להעביר לאירגון פיקטיבי זד, את הכספים והתמיכה שניתנו עד כה בעיראק לאירגונים הפלסטיניים. • ממשלת סעודיה הודיעה על תמיכתה באירגון־חבלה פיקטיבי חדש, שבראשו עומד להלכה המופתי הירושלמי לשעבר, חג׳ .אמין אל־חוסייני.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 8

הדחתו של עבד אל־סלאם העם הגדולה ב מ של חות תבל עארף מתפקידו בצבא עיראק היא רק סיבוב ראשון במאבק זה. כצד אחד עומדים הדוגלים באיחוד מלא של בל הערכים כמדינה יחידה אחת, בנוסח ף ע״ם. בראש מחנה זה עתודת מפלגת אל־בעת הסוציאליסטית, שמרכזה בסוריה, ואשר עם חבריה נמנה גם עארף בעיראק ואל־נבולסי בירדן. הקומוניסטים במרחב תומכים בנטיה זו. … למחנה זה שייכים לא רק מנהיגי המארוניס והדרוזים בלבנון, מסוגם של פואד שיהאב והפטריארן מעושי, אלא גם הכורדים ושאר השיעים בעיראק. סילוקו של עארף בעיראק על־ידי עבד אל־כרים קאסם בא כדי לפייס חוגים אלה ולצרפם לקוא־ליציה השלטת מאז המהפכה.
גליון 1090 (20 באוגוסט 1958), עמוד 4

הוא אמר בקיצור :״בוא הנה מיד!״ שאלתי אם להביא עמי את השליח העיראקי, אך נחמיה קבע שאבוא לבדי. נחמיה קיבל את פני בידידות, אמר לי לשבת ולחכות עד שיצא האיש היושב אצל הזקן. … ״ השבתי :״איני סבור כך, אך חוששני שחלה אי־הבנה מצערת מצדו.״ אחרי שהרציתי בפני ביג׳י על כתנות השלום של המחתרת העיראקית, שאלני כיצד אני מיישב את הסתירה בין כתנות השלום של ״הערבים שלכם״ לבין המתיחות על הגבול. … היא תשאף לניצול מתנות האלוהים באוצרות טבעיים, בתכונות בניו ובפוטנציאל אשר אין להם דוגמה בכל ארצות תבל•־ רבים מבין ערביי עיראק מאמינים נ י וחעילאוויס, מוצאם מן העם הא שורי הקדום.
גליון 772 (14 באוגוסט 1952), עמוד 11

ישנם מובא לדפוס ביום שבת, לא הספיק להודיע בארץ 1200 רופאי שיניים, ביניהם 400 עו על השינויים הממשלתיים החשובים ואילו לים חדשים, המגלים נטייה מוזרה לעקור שאר השבועונים המצריים, המופיעים יותר דווקא את שיני בני עדתם — רופאים עירא מאוחר, היו מלאים תצלומים וסיפורים על קיים לשניים עיראקיות, רופאים בולגריים הממשלות המתחלפות. … אני יהודי י מה פתאום? הרי שמי ידוע בכל עיראק — אני סופר אכבאר אל־יום בבגדאד. … לבסוף נשלח רץ של המשטרה לחפש את דיא ג׳עפר, שר התחבורה העיראקי, שהגיע לבירות באותו מטוס. ואמנם, משהופיע הוא בשדר,־התעופה, העיד על מוסלמיותו הטהורה של מוסד., מפקד המשטרה התנצל כמובן והעיתונות הלבנונית יחסה את כל הדבר לטעות מבדחת.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 8

ישראל ידעה מזמן כי מתנהל משא־ומר•; לכריתת הסכם תורכי־עיראקי, בהשראת האמריקאים. אבא אבן כיתת את רגליו במשרדי הססייט־דפרטמנט, במאמץ־שוא למנוע את הדבר, כאותו מאסוכיסט, שהתחנן באוזני ה״ סאדיסס, התחנן אבן כי ישראל תצורף אף היא לברית זו, הנותנת נשק חדש בידי הערבים. … הוא קבע עובדה כי בסכסוך הפנימי, המזעזע כרגע את החבר הערבי, נמצאת ישראל דוזקא בצד עיראק התוקפנית, שונאת־ישראל המיב־הקת, נגד מצריים, המדינה הערבית היחידה, החוץ הישראלי שמועה שהענין לא הסתיים, וכי ישראל עוד תצורף לברית — אחרי ש־יתיאשו האמריקאים מן הסיכוי לצרף אליה את מצרים. … הצהרה מעין זו יכלה לשים קץ לשאיפתם הלוהטת ביותר : לצרף את יתר ארצות ערב לברית התורכית־עיראקית־פאקיסטאנית. דובר משרד־החוץ האמריקאי הזדרז, הכחיש לחלוטין את הודעת אבן, הודיע ששום משא־ומתן כזה לא התנהל.
גליון 915 (27 באפריל 1955), עמוד 18

סעדה יזם רעיון גדול : הוא לא האמין באחדות הכל־ערבית, אלא במדינה חדשה של ״סוריה״ .במושג גיאוגרפי זה כלל, מלבד סוריה הנוכחית, את הלבנון, עיראק, עבר־הירדן וארץ־ישראל. מוות ביריות. … לפני שבועיים התכנסה ההנהלה, הכריזה על המפלגה כעל מבצר נגד הקומוניזם, דרשה את איחוד סוריה רבתי, תקפה בחריפות את חוזה מצריים־סוריה שהפריד בין סוריה ועיראק. לא הוזכרה אף בהשמצה אחת: ישראל. … לא היה צורך לאמץ את הדמיון כדי לחפש את ד,מעוניין: מעצמות־המערב שתמכו בזמן האחרון מאחות הקלעים במפלגה הפאשים־ טית, ביקשו בעזרתה להכניס את סוריה והלבנון למחנה התורכי־עיראקי. .העולם הזה 915








