חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 8

ן ינג־סייז) } סיגריות מנטול מרעננו ת של דובק ) 1ד־ ר יע ק ב סזן עיראק ה אז ר ח שחרג! בבגדאד יושב שוב קצין על כסאו של ראש־הממשלה. … קצינים אלה הקימו ועד סודי, שנטל לעצמו את השם שומרי המהפכה העיראקית. חבריו חזרו לעמדות־כוח, אחרי חיסולו של קאסם. טאלב היה אחד מהם, שירת בתפקידים שונים בממשלות עיראקיות. כעסי, יתחי, איימי. שומרי המהפכה לא התלהבו מן האזרח אל־בזאז.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 47

2נו שימת המעדו לכנסת, מספרת על פעילותה המחתותית בעיראק, ער גשוא״די, שאיפותיה הפוליטיות, היחסים במיפלגת־הענודוו וחייה הפרטיים תרבה בחורים ביקשו את ידי, אר אני סירבתי בניו של בעלי הם כאילו •לדי וזו נתווה׳ אם יש דבר שאני מצטעוח עלי! … לי ׳לד אני לא סבתא שאפשר להשאיר אצלה את הנכדים רציתי להיות אם אף פעם לא ראיתי במוצאי העיראקי קרדום לחפור בו ולא ניתן לי שוס רי ם ש הי א בולדוזר. … שושנה ארבלי-אלמוזלינו עברה דרך ארוכה מאז היתד, נערה צעירה בעיר הכורדית מוסול, שבעיראק ועד שהגיעה לעמדתה הנוכחית. כשהודיע שימעון פרס על רשימת מוע מדי מיפלגת־ד,עבודה לכנסת, נפלה ההפתעה.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 60

ופתאום — קרע שכיה בענייו הסיוע הצבאי לאיראן או לעיראק ז היכן התיאום האסטרטגי 1היכן המחשבה המשותפת ז היכן התכנון בצוותא, שלא לדבר על עצם הראייה של הדברים ! כי כאשר שתי מדינות נלחמות זו בזו ממש, כמו למשל במלחמת עיראק־איראן, וארה״ב מצדדת בזו (בעיראקים) ואילו ישראל בזו (באיראנים) — לא יעזור שום פלפול . … אבל השאלה היא רק מי צודק ו נניח שאנחנו הצודקים, נניח שאנחנו •מצליחים לשכנע את עצמנו שהאמריקנים טועים טעות נוראה שעה שהם חושבים, שנצחון עיראקי מוחץ יסכן את כל המערך המזרח תיכוני, יטרוף פה לעינינו את כל הקלפים, ומי יודע מה יהיה אז ולמי יהיה כוח לחטט בהריסות >חוץ מלברית־המועצות העומדת מן הצד וממתינה במארב) ; נניח שהאמריקנים טועים אם נדמה להם, שעל־ידי סיוע לעיראק הם יחלצו אותה לגמרי משרידי תלותה הסובייטית, ויגבשו מערך פרו ערבי חזק בעולם הערבי, ומתוך ההשפעה המתחזקת שלהם באיזור גם ימנעו סכנות מישראל (שלא לדבר על האפשרות, שישראל תוכל להתברג — בעזרת ארה״ב ומצרים ־־ לתוך המערך הזה) — אז מ הו אז שיכנענו את עצמנו!
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 51

״לאבא שלי היתד, חנות לעראק. יום אחד באה ה־מישטרה וסגרה את החנות. … הוא התחיל לקבל קיצבה חודשית זעו־ של יוצאי עיראק, וראש הקהילה, דויד פתל, אמר, :אני לא יודע במה לעזור לה.׳ ביקשתי מהעיריד, קיוסק, חנות, ולא נתנו לי.״ ״׳תששו קרא לי,׳מניאק׳ וחינה אותי עס נקל בצוואר.׳ ..אחותי 001111 , בעיראק ,׳לא חסא לכאן. … גם אמא שלי מצטערת שהיא פה. יש לנו אחות בעיראק, סמירה ובעלה נאג׳י אליאם, שהוא ראש הקהילה.
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 46

• מר שתן, היית אחד מהארכי- טקטיים של הריסת הכור האטומי העיראקי בידי ישראל בתחילת שנות ה־ .80 עכשיו עיראק מפתחת כור גרעיני נוסח ומאוד מתוחכם. … עכשיו, י 1א ח רי שראינו את התנהגות העיראקים בכל שנות המילחמה, השימוש בכימיקלים, בגאז, הדרך שבה הרגו אלפי אזרחים — והעולם שתק על כך — אנו יכולים לדמיין מה היה עלול להתרחש אם היו להם כלי־נשק אטומיים. … כמוה כהתפתחות האחרונה של טילי קרקע־קרקע, הנמצאים בסוריה, בעיראק ובע־רב־הסעודית. המצב המסוכן ביותר הוא פיתוח טילי קרקע־קרקע חדשים נושאי ראשי חץ כימיים כפיתוח משולב בין מצרים ועיראק עם• שיתוף ארגנטיני ומומחיות גרמנית.
גליון 833 (8 באוקטובר 1953), עמוד 4

העיתונות נטפלה לסמוכה האומ לל, הדגישה את מוצאו העיראקי כאילו היתד, בו משום הוכחה שהוא עשה את ה מעשה המזעזע. … כרבים אחרים חשב, משום מה, שרופא שבא מעיראק אינו יכול לדמות לרופא אירופי. ואילו ד״ר נסים הנו אחד הרופאים הידועים שעלו מבגדאד. חולים, שהכירו אותו בעיראק, באים אליו מחיפה וממקומות מרוחקים יותר.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 37

מלנתחסים מי ש רחנבלום 3 המועמדות הסופיות 1971 גונוע ה עו לםד.ו ה ב ח סו ת ש עו ני השעון הנמכר ביותר בישראל ייאנוהגת אמנם להופיע לכל מקום ( | עם צמה אינדיאנית מסביב לראש — עד כדי כך, שזה הפך כבר לסמל המסחרי שלה — אולם כמו בכל המערבונים הטובים, היא לא אינדיאנית אמיתית, אלא בת־תערובת: לאמא יוצאת עיראק ואבא יקה. התערובת שזלבס אל פנים, כדי להשתאות נוכח השילוב המקסים. … כשנותנים לה עבודה ב־ 11111 *1 1במלוא קיסמו, מציגה פנינה, בת לאבא יקה ואנזא יוצאת עיראק. ! 1111 /ם 1 /קווי־היופי המאפיינים את שני הגזעים, משולבים בתווי־פניה האקזוטיים, המושכים תשומת־לב מיידית.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 4

תהפוכות רבות. עיראק היתה ידועה, בעבר, כמיבצר הפרו־סובייטי במרחב, הרבה יותר מאשר סוריה שמנהיגה, חאפט׳ אל־אסד. תמיד פזל למערב. שליט עיראק, סאדאם חוסיין, בגד בסובייטים ופלש לאיראן, בעידוד אמריקאי גלוי. … אחרי הטראומה שלהם ממצריים של הנשיא אנוואר אל־סאראת. עיראק יצאה למילחמה, מעודדת מהטיהור המזוויע שערך חומייני בצבאו.
גליון 937 (29 בספטמבר 1955), עמוד 15

לפני עלותו לשלטון הצלי־הה סוריה להתנדנד משך שנה תמימה על הגדר שבין מצרים לבין עיראק. עיראק ותורכיה, שכנותיה הקרובות של סוריה, לחצו על דמשק להצטרף לברית התורכית־עיראקית או, לכל הפחות, להישאר נייטראלית. מצרים וסעודיה, שתי מנהיגותיו הקולניות והעשירות של רוב העולם הערבי, תבעו שסוריה תחתום על חוזה ההגנה החדש, הקושר את מצרים וסעודיה, סגור בפני עיראק והירדן ההאשמיות. סוריה חייכה לשני הצדדים׳ שמרה על נייטראליות מסוכנת. … הדבר שעניין את מדינאי ערב היה: כיצד יצליח כוואתלי להכניס את ארצו למחנה האנטי־עיראקי. השבוע רמזו שמועות ראשונות מדמשק על צורת הפתרון: הכרזת דיקטטורה, אשר תרכז את כל סמכויות הביצוע בידי הנשיא.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 9

ההקצבה השגחית, בעזרתה הוחזק הלגיון ׳הערבי ואשר הופסקה אחרי סילוק הצבא הבריטי מירדן,,תשולם מחדש על־ידי האוצר הבריטי, א ם בי לא במלואה. הסדר זה בא לפי בקשת עיראק, אשר טענה, ערב האיחוד עם ירדן, ני לא תוכל לסמן את הוצאות הלגיון היערבי, מקופתה היא. • עיראק תפרוש בנראה מכרית בגדאד. ארצות־הברית הגיעה למסקנה ני קשריה של עיראק עם הברית המערבית אן הזיקו למעמדה בעולם הערבי. תחת זאת עשויה לקום ברית חדשה, בה יתאגדו עיראק, ירדן וסעודיה. • באותה מסגרת, בשלב מאוחר יותר, עלולים להשתפר היחסים כין תורכיה לישראל.
גליון 788 (4 בדצמבר 1952), עמוד 13

.״ עתה מפקח על החינוך הערבי במשרד החינוך והתרבות. ריפקה( ,אחוה) על כל צורותיה. עיראק הפיכה לפי הזמנה בבוא עת הבחירות בכל ארץ דמוקראטית יכול הבוחר להכנס לקלפי, להטיל את פתקו, לקבוע את בחירתו מבין המועמדים לבית הנבחרים. לפי חוקתה, עיראק היא ארץ דמוקרא־טית• אולם היא גם ארץ פיאודלית מפגרת. … שאר־כות הצרפתיות בצפון אפריקה, שוכחים אנעו בעיראק מאז ההפגנות נגד חתימת חוזה פורטסמות בינואר . 1948 בסוף היום היו שים רבים כי לבעיה גם צד אנושי פשוט.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 59

השנה נעתרה הממשלה העיראקית סוף- סוף ללחץ הבריטים. תנאיהם היו: הדבר לא יפורסם ברבים בעולם ובישראל, והגופה תיקבר לפי שעה בקפריסין. … שני האזרחים האחרים היו ״טירו- ריסטים״ מנוסים, האחד בן עיראק והשני בן דמשק, שעל אף מראם הערבי היו ארצישראלים מובהקים. … לצורך זה נקברה הגופה בארון־מתכת מיוחד. אולם מכדשלת עיראק, שרזיאל עזר לה לשוב לשילטון, * תוארו של רזיאל באצ״ל היה ״סרן״, והתואר ״אלוף״ הוענק לו אחרי מותו.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 11

אחד העצורים, נעים כדורי , ,אף פוצץ, לדברי התביעה, את גשר מקאם הגדול, המתנשא מעל סידרת תעלות בעיר בצרה. הגשר אמנם פוצץ — אבל כל איש בעיראק יודע, כי היתד, זו פעולתה של מחתרת שמאלנית גדולה, שאנשיה מתרכזים באזור הביצות מסביב לבצרה, ואשר כוחות סדירים של צבא עיראק לא הצליחו עד כה להכניעם. … כמו, למשל, במיבצע הברחתו של המיג העיראקי לישראל ומסירתו לידי הביון האמריקאי. ״הטייס העיראקי מוניר אל־רפא,״ קבע אל־סוצאוור.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 14

סמלהמשה 39א דוו ת נו לי: מהרגע שהוא נולד למשפחה שלנו בעיראק לא ראינו ממנו יום אחד טוב. אז היינו במשפחה שלוש אחיות. … אנחנו היינו מפחדות ממנו, ונותנות לו כל כמה שהוא היה מבקש. לאבא הייתה חנות עראק. הוא היה עושה בבית, ומוכר בחנות שלו בשוק. … אז הוא היה שותה כל הזמן עראק והיה שיכור. בהתחלה הוא היה שיכור בשקט, אבל אחרי כמה זמן הוא התחיל ללכת מכות עם כל הילדים בשכונה.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 11

וזמלו פייסל מעמדו הוחלש עוד יותר עם מותו הפתאומי של ידידו האישי, נשיא עיראק עבו־־־אל־סלאם עארף, שניספה בתאונה. אמנם בא אחיו במקומו, אך עיראק היתד, עסוקה ה מר חב ההתקפה הנגדית המרחב השמי לא עסק בשנת תשכ״ו ביחסי ישראל—ערב. … האחת היתד, זו של ״המדינות המתקדמות״ — מצרים, עיראק, סוריה ואלג׳יריה. השניה היתד, פרו־מערבית, ובר אשו, עמד המלך פייסל הסעודי, שיזם את הברית המוסלמית.
גליון 1124 (15 באפריל 1959), עמוד 4

סכסון־עבודה בין איגוד בעלי בתי־הקולנוע, הכולל בתוכו חלק ניכר מאולמות הקולנוע בשלושת הערים הגדולות, ובין כל העובדים בבתי־הקולנוע, עלול להתפוצץ בשבועות הקרובים לשביתה נלוייה דרישות ועובדים: הטבת תנאי העבודה, חתימת חודי עבודה חדשים. • גורם נוסך יתווסך לסכסוך רע״ס-עיראק. תחנת-שידור חשאית ״סאות אל עיראק אל חור״ (קול עיראק החופשית) פתחה בשידורי־הסתה בלתי־מרוסניס מצפון סוריה, תביא את העיראקים להפעלת תחנת־שידור דומה, ארוכת טווח, מגבולותיה.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 6

שליחות במחתות -השונה דסען וחיו של ואונן שיווה נעשו דנושח המגע עס חוזחתות העיראקית ך* אשרהחלט נו, למחרת המהפכה ^ העיראקית, כי הגיעה השעה להסיר את הלוט מעל לפרשת המשא־והמתן החשאי עם המחתרת העיראקית משנת 1950 עד שנת 1955 ועד בכלל, התלבטנו לא מעט. … הדברים מתוארים בערך כך: שני אנשים נחמדים אך טפשים, ציון ואנכי, חלמנו באחד הימים שיש מחתרת בעיראק, ושאנחנו ממלאים שליחות היסטורית להביא לידי מגע בינה לבין מדינת ישראל. … הטענה: קייס זה הוא באמת אישיות פוליטית חשובה בעיראק ובעל השפיעה עצומה על הנוער, אן הוא לא יכול היה להיות קשור במחתרת זו.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 15

עם זאת, יתכן שחוסר האונים הצבאי שמגלה עיראק עלול להביא לעליית מחירים תלולה באביב. ההימור האמריקאי על הציר עיראק־סעודיה, שהיה מבריק מבחינה מדינית, לא מניב את הפירות הצפויים בשל המחדלים הצבאיים העיראקיים. ועידת אופ״ק עמדה, במידה רבה, בסימן העדרו של שר־הנפט האיראני, ג׳אוואד טונדגויאן, שנפל עם סגנו בשבי העיראקים. הסעודים, שקשרו, לפחות לפי שעה, את גורלם בעיראק, איבדו, כמובן, את מעמדם המסורתי כמתווכים.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 15

העימות עם האמריקאים קיים באורח תיאורטי, אבל הוא נדחה לתקופה היסטורית רחוקה, אולי למאה ה־ .21 בינתיים מהווה ארצות־הברית את המחסום הראשי מערג־גרמניה עומדת ככל הנראה, להגיש סיוע צבאי ניכר לסעודיה, ובאורח עקיף אף לעיראק. ידיעה שהופיעה השבוע ב״סאנדי טיימס״ הלונדוני מספרת על עיסקה בהיקף של כמיליארד דולר . … בין הפירסומים המסוכנים, שביעתו את הקולוניאליסטים הלא־חכמים במיוחד: ( )1אל־מסרח אל־עאלמי — התיאטרון העולמי — כווית. ( )2מג׳לת אל־עלוס אל־ג׳תמאמיה — ירחון המדעים — כווית. ( )3אל־ריאד אל־ערבי — הגן הערבי — כווית. ( )4אל־נפט ולאתנמיה — הנפט והפיתוח — עיראק. ( )5עאלם אל־מערפה — עולם הידע — עיראק. ( )6אל־פנון אל־שיעבייה׳— האמנות העממית — ירדן. ( )7אל־אדיב — הסופר — לבנון. ( )8אל־תוראני אל־שעבי — הפולקלור — עיראק. ( )9אל־אקתסאד אל־ערבי — הכלכלה הערבית — סוריה. ( )10 עלאם אל־פכר — עולם הרעיון — כווית.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 42

כי כאשר ביקשו להעלות, בשנת ,1949 את יהודי עיראק ארצה, היה ברור כי אי־אפשר לעשות זאת בדרך היבשה — סוריה וירדן — והמוצא הראשון היה להעבירם לאיראן, ומשם, בדרך האוויר, ארצה. וכך הופיע יום אחד הילל, נושא דרכון צרפתי מזוייף, על שם מורים פרם, בטהראן ואירגן את ראשית העלאתם של יהודי עיראק ארצה. אחרי 13 אלף העולים הראשונים הגיעו השלטונות העיראקיים למסקנה, שאם כבר, אז כבר, חוקקו תקנה שהתירה את יציאת היהודים הישר מעיראק. מייד הופיע בבגדאד אזרח בריטי, אחד ריצ׳ארד ארמסטרונג, שהיה, כמובן, מוריס פרס מטהראן, אך הפעם בתפקיד מנהל חברת התובלה האוירית של המזרח הקרוב ובמטוסיה פינה 101 אלף יהודים עיראקיים נוספים ארצה. אחרי המיבצעים האלה נח הילל כמה שנים בכנסת, עד שנתבקש לקבל על עצמו את תפקיד השגריר בגיניאה.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 14

הוא סיפק נשק לאיראן של האייודאללה חומייני נגד עיראק, והכריז כי המרחב הביטחוני של ישראל משתרע מילחמת־ד,לבנון יצרה לחצים גדולים, השוללים משרון אף את ד,״הישגים״ המיזעריים שנותרו מהחזון הגדול. … ירדן תימסר לפלסטינים שאת הסתלקותם מהגדה המערבית ״תעודד״ ישראל. עיראק (״מועמדת בטוחה להשגת יעדיה של ישראל״) תפורק לשלוש מדינות או יותר, סביב הערים בצרה, בגדאד ומוסול. … הוא מחייב עם שיהיה כולו חדור קנאות לאומנית קיצונית ,״עם אדונים״ שיהיה מוכן לשלוח את בניו למוות בהרי-האטלס, בג׳ונגל של דרום־סודאן, במידבר- יות של סעודיה, בביצות של דרום־עיראק. הוא מחייב מישטר שבו הצאצאים הרוחניים של שרון־ינון, יובל נאמן ורפאל איתן יוכלו לדכא כל התנגדות וביקורת, באמצעות מחנות־ריכוז ומישטרה חש אית.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 11

הוא רצה להעניש את אויבו, סדאם חוסיין, הרודן העיראקי, שפתח במילחמה זו לפני שבע שנים בקלות־דעת נוראה. הכוחות האיראניים לא היו מסוגלים לגבור ביבשה על הצבא העיראקי המשוכלל, עתיר־הנשק. חו־מייני ביקש להתיש את עיראק במילחמה ארוכה. … עזרה להם העובדה שבניגוד לאמריקאים, היו להם יחסים טד בים עם איראן ועיראק כאחת. בניגוד לאמריקאים, הם היו על־כן מסוגלים לתווך, לתמרן, לפעול.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 23

הכרזתו של ראש הממשלה, עבד־אל־רחמאן אל־בזאז, אישרה מחדש את הכלל: בקיץ מאיימת בגדאד להשמיד את המורדים הכורדים, ובחורף היא מבטיחה להם הבטחות ורודות. כי בקיץ מנהל הצבא העיראקי מלחמה בהרי הצפון, אך בחורף שולטים שם הכורדים. … ממשלות בגדאד השונות הדגישו את העובדה, כי בין עיראק לבין מצרים נחתם הסכם לאיחוד־בעתיד, ואילו הכורדים הזכירו תמיד כי בקאהיר יושב שליח מיוחד שלהם, הנהנה מגישה ישירה לממשלת מצרים והמקיים מגעים חופשיים עם כל המישלחות הפוקדות את קאהיר. … ״אני משוכנע שההחלטה המצרית התקבלה בלב כבד, ותחת לחצה של הממשלה העיראקית,״ הצהיר בצאתו .״אבל אינני מאמין שגירושי פירושו שינוי העמדה היסודית של הנשיא עבד־אל־נאצר.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 8

מובן, שכתוצאה מהכיבושים האלה ומהם־ ריצה לנגב נוצר כיס פלוג׳ה. ( )3בו־זמנית, כשכוחות גיב־עתי וכוחות אחרים הצליחו לפרוץ אל הנגב — גדוד 82 במשולב עם גדוד ( 7גח״ל) נחלו מפלה צורבת בנסותם לכבוש את עיראק אל- מנשייה, עיראק סויידאן, פלוג׳ה ואולי, ביו השאר, אף את המיש־טרה (היום: מצודת יואב) מכיוון בית־ג׳וברין. אד כאמור הסתיים העניין במפלה. ( )4לא נכון שהפגישה הראשונה כהן — עבד־אל־נאצר התקיימה יום אחרי כיבוש המיבצר עיראק סויידאן. אם היתה — היתד, זו הפגישה המי־יודע־כמה... ( )5ירוחם כהו לא צעד 800 מטרים אל מבואות הכפר.
