חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 2,601 עד 2,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 14
.״ כיח את הדבר אליו חתרה תמיד: שהיא • הנ״ל :״צורת השלטון האידיאלית שחקנית אופי מוכשרת ולא רק בובת־לישראל היא זו שהיתה נהוגה בעיראק ראווה. למרות שדמות המשרתת שהיא מעצבתקופת שלטונו של נורי סעיד.״ בת מפוכחת ושנונה למעלה מהמצופה, יש • שרת־החוץ גולדהמאיר :״לו מידה רבה של חינניות וקסם אישי הכובהייתי צריכה להחליט היום אם להצמרף ל־ שים את לב הצופה מהרגע בו היא עולה מפא״י, הייתי מחליטה שלא להצטרח!
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 5
ך * אם מתאר לעצמו מישהו מה תהיה צורת חיינו, כאשר בכל מדינות המרחב } 1יצטברו פצצות אטומיות? בעיראק שולט כיום אידם שהוא, לדעת משקיפים זרים רבים, בעל תכונות פסיכו־פאתיות מסוכנות.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 7
טען השבוע אדוארד סאבלייה, עתונאי צרפתי־יהודי־עיראקי, הידוע כחסיד נלהב של ממשלת ישראל: קצינים אלה רואים בישראל דוגמה מהפכנית חיובית מבחינה חברתית, והם יביאו בהדרגה להתקרבות עם ישראל.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 21
שני הילדים, המגלמים את התפקידים הראשיים בסרט, הם נוגה ניסמן, בת קיבוץ עין־דור ומאיר רופא, בן למשפחה עיראקית, מקיבוץ מרחביה. על אף הקשיים, יצרו המפיקים סיפור רענן, ללא י מרות.
גליון 1306 (19 בספטמבר 1962), עמוד 22
אומנם, גם הוא נדחף מדי פעם לבין חברי המשלחת, אך לא הראה עניין בשיחותיהם על פגישות עם אלג׳יראים או עיראקים, או על חילופי־דעות עם קומוניסטים.
גליון 1296 (11 ביולי 1962), עמוד 11
דפואה ארונטית או ילד? לשוזא ניסו הרופאים בעיראק מולדתה לרפא את סעידה עמבר מעקרותה.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 3
לכן, אם ניקח את חתר האוכלוסיה לפי הרכב עדתי, אפשר בקלות לומר שמחצית הרופאים ב״הד־סה״ חייבים להיות מעיראק, או שליש מפועלי הנמל ממוצא הונגרי דווקא.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 8
הערבים ביקשו לנצל נימה זו על־ידי כך שזיהו את ישראל עם הקולוניאליזם. שר־החוץ העיראקי הרתיח את התבשיל כאשר טען כי חצי־האי ערב אכול ניאו־קולוניאליזם צבאי בריטי, והוא ביקש להכניס את ישראל להקשר זה.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 9
משה בן שמעון בא ארצה לפני 2ז שנה מעיראק. הוא היה אז בן 20 יוכל חייו ההרפתקניים עמדו לכניו.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 11
מלבד בריטניה, צרפת וישראל היו שותפים להסכם סודי זה גם העיראקים. הוסכם כי אחרי הפלת עבד אל־נאצר תופל ממשלת סוריה הלאומנית ותוקם במקומה ממשלה פרו־מערבית.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 19
סברדלוב טענה בתוקף, כי ״האמבארגו הצרפתי לא בוטל לחלוטין,״ והוסיפה שנמסר לה ממקורות יודעי דבר, כי הנשים הצרפתיות מוכנות להמשיך ״לתת״ לגברים הישראלים • .בדיחה נוספת שהתגלגלה השבוע במיסדרונות הכנסת: מה תהיה הנקמה של מדינת־ישראל בעיראקים? התשובה: פשיטה על אור־יהודה • .מי שהיתר, מלכת־היופי של ישראל, רינה יצחקוב, הגיעה לביקור בישראל.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 11
אין מניחים שסעודיה תתערב לצד המלך. עמדת הצבא העיראקי תהיה נייטראלית לכל היותר. סביר שתהיה לטובת אירגוני־הטירור.״ ראש־הממשלה הפסיק את, קריאת הוו״ח שבידו.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 16
דוגמה מעניינת היא להקת־גבתן. יחזקאל גבתן הוא עולה מעיראק המתגורר ברמת־השרון, ואשר אנשי־להקתו הם, בחלקם, בני עדות־המיזרח ובחלקם — תושבי־הגדה.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 11
חוז מאז סיום מלחמת אלג׳יריה, אין לצרפת אינטרס בישראל, אולם יש לצרפת אינטרס עצום בעולם הערבי. השתלטות צרפת על הנפט העיראקי, שהושגה לפני שבועיים, הוא שינוי מהפכני במערך הכלכלי הצרפתי.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 23
במדינה (המשך מעמוד )18 אחד אי־אסשר להגיד והוא — ,זה לא מעניין אותנו, גם בעיראק נישלו יהודים׳.״ עצם לאירגוגי־הטרור.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 19
עוד ב־ 1942 נשלח בניש מתל־אביב עם פלוגת־עבודה של סולל בונה לבניית מיכלי־דלק במוסול שבעיראק. כאשר היו דרושים בעלי־מקצוע מסוגו לבניית מיכלי־דלק בחיפה, עבר לשם.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 13
.״ נזיבצננ־ם־יני שני אותו צרפתי העלה את השאלה מה עשוייה ישראל אותו בפירוש עם מיבצע־סיני( .אגב, גם הרמטכ״ל, בגבול הסורי דומה עתה למצב בגבול המצרי ערב ״בסיני פעלה ישראל בשיתוף עם אנגליה וצרפת. ועיראק) מנעו תגובה ערבית אחידה נגד המיבצע.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 19
זה התחיל /כבר בראשית דרכה, כשבאה עם משפחתה מעיראק לישראל. המשפחה עכרה לגור בירושלים, וג׳אנט החלה ללמוד ב־בית־ספר עממי.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 19
במלון הבחין בי איש־עסקים ממושקף, כבן .50 הוא הזמין אותי לשתות ראקי (עראק) וסיפר לי שהוע חוזר למחרת, בג׳אגואר שלו, עם בנו ק ה־ ,20ג׳ורג׳ שמו.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 3
מראשית המלחמה זרם לארץ זרם קטן של מתנדבים זרים, בעיקר מעיראק וממצריים. אולם לחברה הערבית הנחשלת חסרו הכלים לביצוע גיוס ממשי של כוחותיה ול־הפעלתם התקינה.
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 3
ךשנת 1a17 עלה רעיון מזהיר בלב הממשלה הבריטית: להבטיח ליהודים ״בית Jלאומי״ בארץ־ישראל, כדי להפריד בין ארץ־ישראל וסוריה (שהובטחה לצרפתים) ולהשאיר בידי הבריטים את המוצא הטבעי של הנפט העיראקי אל הים התיכון. הציונים קיבלו בהתלהבות את הצהרת בלפור, בה ראו ברית בינם לבין כוחה של אירופה.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 10
הבריטים, שאמרו להקדים את האמריקאים בקצירת פרי ההתחרות המצרית־עיראקית, שלחו לפני שבוע את נגיד הבנק־העולמי, יוג׳ין בלאק, לשיחות הכנה עם המצרים.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 7
משטחי ארץ־ישראל, שהולקו על־ידי בריטניה ואחר־כך על־ידי האו״ם, במסגרת תוכנית לאיחודה מחדש של ארץ־ישראל, שתפתור את בעית הפליטים הערביים, תסלק מן המזרח התיכון את המדינה הדמיונית ירדן, ותיצור אזור־חיץ בין מצרים ועיראק.״ לא היה משום חידוש בהצעה חרותית לאחד את ארץ־ישראל• אולם תוכניתו של בן־אליעזר היתד, שונה לגמרי מתוכנית מנהיגיו.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 8
־ האיש עם התיק השחור הפנה שאלה זו אל ילד בן 13 במעברת כפר גבירול שליד רחובות לפני שש שניב• צבי דשתי, בן למשפחת עולים מעיראק שהתאכסגה בצרי- פון דל במעברה, לא היסס הרבה.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 6
לפתע הזדקפה אחת הדמויות,, .עבדים היינו לפרעה במצרים!״ קרא העיראקי המזדקן ,״עבדים היינו ועבדים הננו!
