גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

חולצות
צבעוניות זין חולשתו הגדולה של צל-
מור, וידידו תמיר מכמור, יצא איפוא
להגנתו בדף התרבות, כשהוא מחרף את
הבוהמה השותה ללא הרף עראק זאח־לוואי,
מה שהרגיז את המבקר גלעד אש-
תור, חובב הטיפה המרה, שהביע בגלוי
את דעתו על הבוהמה ועל מגדלי הזקנים.
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

בגין ניצל את ההזדמנות והפציץ את הכור העיראקי.
רונלד רגן הודיע שהוא מנע מילחמה.
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF

האשכנזים צריכים ללמוד מ הזרם
הכהה, אחרת הם לא יהיו מאהבים
טובים. אני רואה עצמי כעיראקית. גדל תי
לידם ולמדתי מהם את הרגש, שהוא
הקשר האמיתי אל החיים.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

רמלאווי ירש את מקומו של
סעיד חמאמי, מראשי מחנה־הש־לום
בפת״ח, שנרצח על־ידי סוכנים
עיראקיים ביגלל פגישותיו
עם ישראלים ציוניים.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

פך, למשל,
עובדים גם עכשיו כ־ 400 אלף מצרים —
רופאים, עורכי־דין, מהנדסים, טכנאים,
פועלים מכל הסוגים — בעיראק, המצטיירת
כאוייבת־בנפש של מצריים.
גליון 2243 (27 באוגוסט 1980), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ז׳סטות מעטות
אך יפות יכלו להחדיר בהדרגה ללב ה מרוקאים,
המצרים והעיראקים את ההכרה,
כי ישראל אינה אוייבת אוטומאטית לכל
שאיפה ערבית.
גליון 2241 (13 באוגוסט 1980), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

כי דווקא בימים אלה התחדשה
המחשבה על הסכנות הגרעיניות
הצפויות לישראל, עם חדירת הנשק הגרעיני
לעיראק, ואולי גם ללוב. כתבתי
על כך במדור הנדון (״מאזן האימה״,
לא ננקוט יוזמת־שלום מכוונת, נסתבב
בעיקביות של טרגדיה יוונית במילחמת־נצח,
שתוביל בסופה להשמדה הדדית.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF

מחשבה ראשונה
היתד ,,כי המדובר בסופר סמי מיכאל,
איש חיפה, אשר עלה מעיראק. אלא שסמי
מיכאל זה אינו עוסק בתיאטרון, והתיאור
התיאטרוני הפלסטי שלו, אשר הרשים
כנראה את הגב׳ פורת, הוא התיאור ב־סיפרו
שווים ושווים יותר, בו הוא מתאר
כיצד מכסים את העולים החדשים שהגיעו
מבגדד בענני די־די־טי.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הוא צייר מפה של מלכות־ישראל, הכוללת
את ארץ־ישראל השלמה, את לבנון,
את עבר־הירדן, את רוב סוריה, וכן חלקים
מעיראק, מסעודיה וממצריים.
הוא הטיף לביטול הכנסת ולחיסול הדמוקרטיה
הישראלית, למען תקום במקומה
דיקטטורה של בחירי־העם, נושאי רעיון המלכות.
גליון 1863 (16 במאי 1973), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

משום כך
אחדים מאיתנו, בישראל, תמכו מההתחלה במאבק העם הוויאט־נאמי, ועקבו אחריו
קיבלנו, בשעתו, בברכה פומבית את פני המהפכה העיראקית. משום כך אנחנו תומכים מקרוב. ערכנו בישראל הפגנות למען שיחדור ויאט־נאם, ומחינו בכנסת נגד החלטת
עכשיו בתנועת־ד,שיחדור של דופר*.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

המדינות הערביות הקיצוניות — ובראשן
לוב ועיראק — מנהלות מילחמת־הורמה
נגד המישטר של אנוואר אל־סא-
דאת, מאשימות אותו בתבוסתנות ובהפק-
רת פיתת־הנצחון של יום־הכיפוריס.
גליון 1856 (28 במרץ 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

האומה
הערכית הפלסטינית אינה מובנה לוותר
על שארית מולדתה, מפני שלאומה הערכית
העיראקית או המרוקאית יש די והותר שטחים.
גליון 1829 (20 בספטמבר 1972), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

גולדה מאיר,
שפירא עצמו ושאר הנוכחים
לא יכלו להתאפק, והצחוק היה
כללי.
0חברת־הכנסת שושגה
ארבלי־אלמדזלינו גדלה בעיר
מוסול בעיראק, ודוברת
ערבית רהוטה. כשטיילה לאח רונה
באנגליה, מצאה את עצ מה
יושבת באוטובוס לייד אשד.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

׳ 9מרד כי בי בי
הע בודה 47 משפטן ממוצא עיראקי.
הגיע לכמה עמדות־מפתח בזכות מוצאו העדתי•
רציני, משתדל, אך רחוק מלהבריק.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

בדיון על פרשת גלעדי טען לפתע שכל ה־סיבה
להדחת גלעדי היא מוצאו העיראקי.
טענה זו גרמה מייד לתגובה נזעמת גם מצד
במה מתומכיו.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

.״
זוהי הסמבה כללית, והיא חלה במידה שווה על מיליונר יהודי ב־ברוקלין
ועל נרדף יהודי בעיראק. היא מאפ שרת ניצול לרעה בממדים
רחבים, וגם יוצרת קיפוח ואפלייה.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

מות-ביעותים על הערבים הנוראים
שהנה-הנה פורצים לסימטת
עיירתו, קוזאקים לבושי עבאייה,
מוז־׳יקים שיכורים מעראק.
״המולגז מלו גגדגגיי — בשיר }זרו\2ד בגולגגיזיה *
הלאומים, אישרה את כינונו בעת הענקת
המנדאט.
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

ברור כי ששידהאב.
נכבד ממישפחה יהודית-עיראקית־הודית
עשירה כקודח, לא בדק בציציות הסחורה
שהוצעה לו על-ידי סוחרים ומתווכים.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

עישנו סיגריות ז׳יטאן
בשרשרת, והיא לא נותקה. לגמנו עראק. את בית־הקפה
עטפה עננת־עשן כחולד,־לבנה.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

העיתון יודע
לספר כי היא בת־תערובת של אם ממוצא עיראקי ואב ממוצא
גרמני, וכי היא שולטת בשלוש שפות: ערבית, עברית ואנגלית.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

לא זה בלבד שזהו ישקר, ואין
מענים אסירים בכלא אשקלון, אלא מענים אותם בירדן,
בעיראק, ואולי גס במצריים. זאת לעולם לא נראה בטלוויזיה
שלנו.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אף ערביסט ישראלי אחד לא חזה מראש את איחוד
מצריים־סודיה, שבא כאפתעה מהממת. הוא הדין לגבי
המהפכה העיראקית.
כ־ 14 במאי 1907 היו כל הערכיסטים ואנ־
מוכרחה להיות סיבה אחרת, עמוקה ומורכבת יותר.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מאחר שלא החליטו מראש
לאיזו אוניברסיטה לרשמה, הם סו בבו
בכמה מדינות, כמו ירדן, סוריה
ועיראק, כדי לבחון את תנאי הלימודים
באוניברסייטאות שם מקרוב.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

לא כהש ערה
— אלא כציון עובדות.
חיילים מצריים כעיראק־סוידאן ב־* 1948
איך זה התחיל בעצם?
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ככירה, והפכה אותה לקרגיכר־מתוך
הדו״ח של שירותי־הביטחון הסו ריים
עצמם עולה שחוליית הפידאיון באה
ליום־אחד
מעיראק, ושחבריה היו שייכים לגוף אנ-
בישראל עדיין אין קרנבלים, ורבים נוש טי־סורי
שקרא לעצמו בשם יוני השחור,
אים עיניהם בחודשי הקיץ לזה הנערך
על מישקל ספטמבר השחור*.