חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 2,676 עד 2,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 43
אמר עסקן ציוני־כללי :״מה הבעייהי בי.ג׳י. יביא עוד 50,000 קולות מעיראק או מאלג׳יר, יעשה בחירות חדשות — ואז שלום לחופש בישראל !
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 8
כשהופיע אוריאל שלח על דוכן ה עדים, אישר בשבועה שהוא יושב־ראש העברים הצעירים, הרוצים לאחד את ארץ־ הפרת (הכוללת בהווה את המדינות: יש ראל, ירדן, לבנון, סוריה ועיראק) .שאל אותו עו״ד ברוכשטיין :״אדוני יושב־ראש העברים הצעירים בישראל, או בכל ארץ- הפרת?
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 47
היו לו כל המעלות הדרושות: קודם כל, הוא היה עולה חדש, עיראקי. זו כבר היתר, כימעט־הוכחה. אף כי לא היתה שום הוכחה לכך שהפושע לא בא מתל־אביב או מירושלים, היה למן הרגע הראשון ברור לכל, גם למישטרת ישראל, שזה יכול להיות רק עולה־חדש הגר במעברה.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 45
המחזה הקטן של היום הוא בבואה למחזה הגדול שאנו חיים אותו !״ זהו תוכן סיפורה של הסופרת העיראקית היושבת בלבנון, דיזי אלי־אמיר, שעיר לעזאזל.
גליון 1833 (18 באוקטובר 1972), עמוד 19
ה דבר היה דרוש לבריטים כדי לשלוט על מוצא הנפט העיראקי לים־התיכון. עכשיו ד,ופד הטכסיס הבריטי לנימוק תעמולתי ישראלי.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 49
ראלף, שהפיק, ביים וצייר את הסרט האירוטי המצוייר פריץ, החתול, נולד לפני 40 שנה בחיפה, למיש־פחה שעלתה מעיראק ושיש לה עד היום, חנות נעליים בעיר הכרמל.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 17
לקיצור משך־המילחמה יש משמעויות מפליגות בתחומים שונים, שהעיקריות בהן הן : • השגת הכרעה לפני הצטרפות מאסיבית של כוחות-מישלוח ממדינות הפריפריה הערכיות, ובייחוד כוחות עיראקיים. מבחינה זו מהווה מניעת הצטרפות כוחות־המישלוח למילחמה נימוק נוסף להשגת הכרעה — תחילה בחזית המיזרחית, ורק לאחר מכן בחזית המיצרית, זאת בנוסף לנימוק שהכרעה זו אינה מרחיקה את כוחות צה״ל, ועדיין מאפשרת העתקה מהירה של כוחות לחזית המיצרית
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 68
האמריקאים, שלא נתרשמו ביותר מן ה דברים הצוננים, התכוננו בשלוות־נפש לש לוח לעיראק את הנשק, שישנה את מאזן הכוחות לרעת ישראל.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 4
בין השאר כתב על נושא זה, עודר השבועון, אורי אבנרי, במדורו ״קורא יקר״ :״העלייה ממארוקו ומעיראק יצרה בעייה עדתית חדשה לגמרי, חריפה לאין־שיעור מפל כעייה קודמת.
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 54
כשלא •י היו סמים, היה שותה שלושה בקבוקי עראק ביום. ילדה השני של שושנה נולד עם חשש לדלקת־ריאות כרונית.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 15
הקיסרית פארה וכתה (כעלייה לרגל לנאג׳אך בעיראק) — עלולה להוליד היטלר חדש נראית בעיני שני הצדדים כבעייה מדינית בעיקרה, אף שהכל מנצלים סיסמות דתיות להצדקת עמדותיהם.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 17
חלפו שכע שנים, ולארץ הגיע כלהטוט שוכה־עין מיג 21 עיראקי אחד, כדי להעלות את המוראל ואת המידע.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 56
עבורם היה פירוש חזון תחיית העם בארצו — חיים של סחי ומיאוס• ,טל רמיסה, של התנוונות נפשית וגופנית האסופים הוא ספר מאוס, רצוף גזענות, של סופר צעיר שעלה בנעוריו מעיראק. גזענות המופנית כל כולה לעבר ישראל הראשונה, הלבנה, האשכנזית, הטהורה, החלוצית — וזאת, מבלי למצוא בה אף נקודת אחת של אור.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 13
חוק האישות הדתי המקפח את האשד, הערביה! עולה עיראקי חדש ממעבדת סקיה, שקרא :״לא רוצים להיות בשר תותחים, רוצים לאכול בשר!
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 39
משאבים ׳כסיפיים, האת זאת גם ליבני איננו יכול להציע. סאלים פתאל (יהודי ממוציא עיראקי) !מנהל התוכניות בערבית ׳טוען, לעומת זאת, יכי הבעייה ואוננה ליומי, דעותיו, אישיותו יאו תמיכתו בעניין הערבי, אלא אישיותו של המנהל וארנון צוקרמן.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 50
הם עוברים בשלום את תחנת־הגבול הראשונה, התחנה העיראקית אך בתחנת־הגבול השנייה, בשל התעכבות נהג המיבלית אצל שומרי־הגבול שחוקרים אותו על חיי־המין שלו בבגדאד (למרות שנפגע באשכיו במילחמת 48 מתים השלושה בחום.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 40
תיש השש תשריט ליי&י (המשך מעמוד )39 ושנרצח בתשל״ח על־ירי סוכנים עיראקיים ביגלל פגי־שותיו עם ישראלים :״איך אפשר לעשות כן?
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 73
כל החיים שלי חלמתי שאני, בת לאמא עיראקית ואב ממוצא גרמני מפתח־תיקווה, אוכל להיות בטירות כשמשרתים פותחים בפני את הדלתות.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 45
ב ט חו ן שתי הפעולות, שבהן הדהים צה״ל בתשמ״א את העו לם, בוצעו מן האוויר. הפצצת הכור הגרעיני העיראקי, ליד בגדאד, עוררה ויכוח מדיני סוער בעולם ובארץ.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 47
תשקיף על כוונתו של יוסף בורג לפטר את מפכ״ל המישטרה, הרצל שפיר; הידיעה כי מוסדות־המדינה דנים מחדש בסכנה הכרוכה בכור הגרעיני העיראקי ליד בגדאד, כמה שבועות לפני הפצ- צתו !
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 81
לים ממארוקו, ממצריים ומעיראק, אינו יכול להרים את ראשו כל עוד הוא שונא את תרבות אבותיו, שהיא חלק כלתי-נסרד מתרבות הארצות האלה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 93
.״ הנ״ל :״אנחנו חגגנו את חג הביכורים, והעיראקים חגגו את חג הבלי־כורים.״ • בדרן דודו טופז: ״הצ׳חצ׳חים של הליכוד יוש בים במצודת זאב.״ שלי בשוק, ואם הם עוברים, סימן שאגי בעניינים.״ !
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 66
״יש לי בית עם שטח־אדמה, שאני מוכן לתת אותו למדינתך תמורת צריף פשוט במצרים,״ כתב זכי, ופירט את ה צרות שהביאו אותו לכך. אני זבל ! ״באתי לישראל מעיראק, תוך רמאות פטאלית של השילטונות.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 69
״זו אווירה ישל מעמד בינוני בסיג־נון, ישראלי׳ .אפשר לומר שמבחינה זו אג* מתבולל. אך יתמיד הרגשתי את עצמי כעיראקי מזרחי. לא גיליתי את עצמי פיתאום.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 36
העובדה שתוב- נית-המילחמה של בגין לא יצאה אל ה פועל׳ מסיבות של מזג-אוויר, חיזקה בדיעבד את בגין ע$מו, מאחר שהוא מופיע עתה כאיש שמנע מילחמה. הפצצת הכור בעיראק, שבוודאי חיזקה את תדמית בגין. • התמיכה הגלוייה •טל נשיאי מצריים וארצות־הכרית, הממטירים על בגין גילויי תמיכה וחיבה, והמוכיחים כי הקו הניצי של בגין אינו מחבל ביחסי ישראל עם שתי המדינות החשובות ביותר שהיא קשורה בהן.
