חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 2,776 עד 2,800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 29
צבא חוסיין הוא צבא מעורער, היחידי מבין צבאות ערב שלא החזיר לעצמו את הנשק שאיבד ביוני. העיראקים נתנו לו כמה צנטוריונים במקום השריון שאיבד בגדה העיתונאים שבאו מעמאן.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 6
שאלה: האם נכונה ידיעה בעתון אמריקאי כי מפקד חיל־האוויר הישראלי אמר שהמיג העיראקי שנחת בישראל הוא הראשון שהגיע ל״עולם החופשי״?
גליון 1532 (11 בינואר 1967), עמוד 14
יכולות להיות שתי השערות: • כדי לשמור על אינטרסים מקומיים, של עיבוד אדמות באזורים ד,מפורזים; >• מתוך חישובים של פוליטיקה גבוהה, הקשורה באינטרסים של המעצמות הגדולות, או בבעיות כמו הפסקת הזרמת הנפט מעיראק. כדאי לבחון את השתיים. ״ שטהישראלטהור7 הבינלאומי הישן ממש.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 6
אין היא יכולה לסמוך על עזרה של ארצות־אחרות, שכן לירדן היא מתנכלת, לסעוריה היא בזה, לעיראק היא ממררת את הנפט, מצריים עסוקה במלחמותיה והגיונח היא.״ תוך כדי כך הוא הסביר ארוכות מדוע אין מצריים מוכנה ומעוניינת במלחמה עם ישראל בעתיד הקרוב.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 17
חומת המוסר שהוקמה במשך דורות, התמוטטה על ידי בריג׳ט בארדו בשעה אחת.״ • העוגון העיראקי ״אל זמאן״ ,בכותרת לתמונתה של בריג׳ט בארדו: ״קץ לריאקציה!
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 5
בין הגשת כוס גזוז מרענן לפועל־בנין מיוזע, ובין הזמנת כמות סיגריות, המצרך הנדרש ביותר ליד תחנת האוטובוסים, סיפר הצבר מרדכי חנוכר )26( ,כיצד הגיע לדלפק. אביו של מרדכי עלה ב־ 1926 מעיראק, עבד בכביש טבריה־צמח והיה צועד בכל יום 25 קילומטר למקום העבודה.
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 13
״מה אני רואה את שני ה האלה מסתובבים כאן?״ שאל בערבית עיראקית. כודנתו היתד, לשני קיבוצאים, שהוזעקו למקום על־ידי פעילי מפ״ם ואשר האות ״מ״ התנוססה על דש חולצת־השבת שלהם.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 8
• המערכה הבאה של מנגנון החושך נגד פרסומי ״העולם הזה ״ 1רתימת כמה עתונים ועתונאים, שיפרסמו סידרות השמצה ופולמוס־כביכול, המכוונים לטשטש בציבור את רושם גילוייו של העולם הזה בפרשת פלורנץ ופרשת המחתרת העיראקית. אחרי הפוגה שנמשכה כמעט שנה, מאז הבזיון של חטיפת תבור והתמוטטות זרוק אותו לכלבים, יהיה זה הנסיון הגדול הראשון לחדש את המערכה נגד העולם הזה.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 13
־אחדות הספורט הסורית פואד חבאש !מאצר ומאמן אתלטיקה עיראקי מזיד ׳ הם לא חששו משיחה־גלויה עם !
גליון 1110 (7 בינואר 1959), עמוד 10
עשרות רבות של מתיישבים, מעולי תימן, צפון־אפריקה ועיראק, עלו ברגל למקום הקבר, כיסו את המחסה הזמני באלפי נרות דולקים, קבעו קדושה קיימת.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 12
מאחורי הסכם זה עמדו לא רק אנשי עבד אל־האדי בארץ, אלא גם שני האישים המרכזיים בעולם הערבי של אז: נורי אל־סעיד בעיראק ומוסטאפא אל־נאחאם באשא, ראש ממשלת מצריים ומנהיג מפלגת אל־וזאפד.
גליון 1116 (18 בפברואר 1959), עמוד 8
כמה אנשי ציבור ופעילי המחתרות לשיעבר ינשו בקרוב להקמת היכל־גבורח, אשר ינציח את עולי הגרדום של מלחמת המחתרת, שהוצאו להורג בארץ־ישראל, מצרים ועיראק. המיוחד בבית־כנסת זה, יהיה העמדתו לרשות מתפללים מכל העדות ולצורן זה אף חושבים יוזמיו לבקש מהרבנות הראשית לחבר תפילה בנוסח אחיד לכל העדות
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 15
פלסנר שמח לקרוא בהעולם הזה ( )1106 כי לא היתד, זאת שיכחה, אלא שלה־פירה מחזיק אצלו את הבקבוק כקמיע גם פרט אחר בדו׳׳ח עורך העולם הזה העלה זכרונות .בירושלים. אחרי ששר־החוץ העיראקי, האשם ג׳וואד, הזכיר באוזני העורך לטובה את שמו של הנשיא המנוח של האוניברסיטה העברית, הד״ר יהודה לייב מגנם, נזכר אחד מידידיו של מגנס איך נוצרה היכרות זו.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 14
הסיבה: השבוע היה ברור לכל כי אחרי נצחון המהפכה בעיראק (ובהעדר מלחמה על ירדן) ינסה המערב להתחנף שוב לגמאל עבד אל־נאצר.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 18
.״ אנשים עמוד האש מעדה עשן משחק המלכי ם עם המהפכה האחרונה בעיראק והפיכת ממלכתו של המלך פייצל לרפובליקה, התקרבה להתגשמות נבואתו של מלך לשעבר אחר, המלךפא רו ק, שניבא עם סילוקו מכס ד,ממלכו; המצרית :״בעוד זמן ישארו בעולם רק חמישה מלכים: ארבעת מלכי הקלפים ומלך אנגליה חדשה כמעט מלכותית אחרת התפרסמה השבוע בג׳ואיש כרוניקל, שבועון יהדות אנגליה: המושל הכללי של גאנה, נציג המלכה אליזבת בארצו של נאק רו מ ה, נשא השבוע צעירה יהודיה מלונדון.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 15
אחוזי יאוש, פנו בני משפחתה ליהודיה עיראקית, מומחית גדולה יותר מן השייך מחמוד בהוצאת רוחות ודיבוקים.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 12
.״ בי.ג״ .מבקש סליחה יחזקאל שעשוע, עולה עיראקי בן ,30 לא היה שונה משאר אחיו למצוקה.
גליון 871 (1 ביולי 1954), עמוד 7
התוצאות: התחזקות גדולה של הסניפים לעומת המרכז, ארגוני העולים (עיראקים, הונגרים, רומנים ועוד) ,החקלאים, בעלי־התעשיה, הסוחרים.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 8
כאשר הופיע הראיון בעתונות התורכית, הגיבו השלטונות במ הירות: למחרת בבוקר הועברו שני חובשי־הכפיות ולובש־החליפה תחת משמר שוטרים אל שדד,־ד,תעופה. שם חיכה להם המטוס המפליג לעיראק. סילוקם של שלושת האורחים מבגדאד הוסבר על־ידי השלטונות בקצרה: איגוד האחים המוסלמים נתמך על־ידי הקומוניס טים — ותורכיה אינה אוהבת קומוניסטים.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 9
־ בלשון בני הארץ ,״כורדי״ הוא לאו דווקא בן השבט המקופח השוכן באיראן ועיראק, אלא כל אדם שאינו יודע מה לעשית׳ מחכה בשעת־צרה שמישהו יגיד לו כיצד לנהוג.
גליון 818 (25 ביוני 1953), עמוד 11
זו אסתר חלבי שבאה ארצה עם בעלה אברהם לפני 15 שנים מעיראק, הולידה לו שני בנים ובת. משך שנים הלך הכל למישרין, עד שאברהם שלא היה צעיר ביותר ( )50 הכיר נערה לא מבוגרת ביותר 23 החל לדברי השכנים, לחיות עמה ללא קידושין ומבלי להתחשב ביותר בדעתה של אסתר.
גליון 813 (21 במאי 1953), עמוד 11
גם עמדתן של שאר ארצות ערב — וב ראשן הלבנון׳ סעודיה ועיראק — בענין זה, השתנתה בשבועות האחרונים.
גליון 824 (6 באוגוסט 1953), עמוד 11
״ דוד חכם ,)40( ,רזה, יפה תואר, הוא בעל משפחה הכוללת עשר נפשות שבאה לישראל לפני שנתיים וחצי מעיראק, מקום בו עסק בבילו ש ברכבות הנוסעות מבגדד למוסול.
גליון 831 (23 בספטמבר 1953), עמוד 10
.״ לא היה שום דבר מ־וחד בברכה עצמה, אך אחרי סיום נאומו של שאול רזיאל, סטודנט הטכניון, מתולתל־השער ודק השפם בקונגרס הסטודנטים הבינלאומי בווארשה, קרה דבר מאד בלתי־רגיל: קאמיל, אחד משליחי מצרים׳ ניגש אל עמי השחרחר, חבר המשלחת הישראלית, חיבק אותו בהתלהבות בשתי ידיו והעתיר עליו נשיקות. הוא לא היה יח־ד: עיראקים, עבר־ירדנים, מצרים לחצו בלבביות את ידי הנציגים הישראליים״ הביעו את התפעלותם מן הנאום.
גליון 786 (20 בנובמבר 1952), עמוד 14
״בגלל סיבות שונות, אין הגרמנים מסוגלים, לעת־עתה, לחסל את ישראל,״ הכריז עלי אל־ווספי, איש עסקים עיראקי מפורסם, שנשלח כראש משלחת ארצו לבון על מנת לפעול נגד אישור הסכם השילומים.
