גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

קחי למשל את דויד מוכתר,
שהוא כיום הבימאי הכי חשוב באירופה.
בארץ אמרו לו שיש לו מיבטא עיראקי.
אני לא אומר שאני דויד מוכתר. אני לא
יודע מי אני.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

ידענו שהאנגלים יושבים על המיזוו־דוית,
מוכנים לברוח בכל רגע מיזרחיה, לעיראק ולהודו.
מפד, לאוזן סופר על תוכנית של ההגנה להפוך את הר־הכרמל
למצדה חדשה.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

.״
מר סרטאווי סירב לציין לאילו מדינות
ערביות׳ הוא מתכוון, אולם ידוע היטב
כי סוריה ועיראק אירחו את הקומנדו
של אבו־נידאל וסייעו לו .
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

ובקרב הנערות ה״גיזע״ות״ — תימניות ומרוקאיות
ועיראקיות רביות עולות על הנציגות היפות של הטיפוס
הבלונדי־תכול-העיניים־- 1.75 תמיר של הוליווד (שגם הוא,
אגב׳ נחמד מאוד).
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

פרק נוסק בעניין שליחות
המחתרת של קלמן כץ בעיראק, ערב ההפיכה שם, הובא תחת הכותרת
״האם רימיתי את בן־גוריון?
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.״
במיסגרת מדיניות זו נהרג כעבור זמן דויד רזיאל בשליחות
סודית של הביון הבריטי בעיראק, ואנשי אצ״ל בארץ שירתו את
הבולשת הבריטית במצוד אחרי קומוניסטים, שהתנגדו אז
למילחמה.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

שהזמץ את השניים
׳בוא ולחתום על האישור, נשלח גם
השירות הצבאי גמרתי אומר בליבי,
שאשוב לעיסוק זה רק כאשר אהיה
מבוסס מבחינה כלכלית,״ אומר בך
דרור, בן ה־ ,35 העובד בסך״הכל עשר
שנים כעורך־דין עצמאי. .לכן, היום
אני יכול להרשות לעצמי להתעסק
בדבר שאותו אני אוהב׳.
בח־־רור נולד בעיראק. כשהיה בן
שנתיים וחצי באה המישפחה לארץ
ושוכנה במעברה שבפאתי קיריית־אונו.
גליון 2386 (25 במאי 1983), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

על אחד מקטעי הנאומים של מנחם בגין, כותבת
גרץ:
.הקטע כולו בנוי על הניגוד בינינו לבין
אויבינו וגולת הכותרת שלו היא הופעת
טייסינו :׳ועכשיו אני מבקש מכם את העם
כולו, לרגל השמדת הכור האטומי העיראקי,
להודות לאבינו שבשמיים על שנתן לנו את
טייסינו׳ .כאן כבר אץ שיעור למחיאות הכפיים
והקריאות ׳בגץ־בגץ ואץ להתפלא על כך שכאן
פורץ השיר יבגץ מלך ישראלי בכל עוצמתו.
גליון 2382 (27 באפריל 1983), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

באותה
שנה התרשמתי מאוד מהמרצה שלי לכל כלה
מדינית, מג׳יד מסעוד, שהיה עיראקי
ומרכסיסט נלהב. היום הוא משמש כיועץ
כלכלי לממשלת כוויית.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

.״
כאשר נד מ ה לכדור שהוא שחקן
נשמעת בלהיטות על-ידי מצרים ו ירדנים,
סורים ופלסטינים, כורי־תים
ותוגיסים, עיראקים ומארוק-
אים. כי במרחב הערבי יש מח סור
משווע בכלי־תיקשורת בלתי־תלויים.
גליון 2521 (25 בדצמבר 1985), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

פיתחתי לפניו את דיעותיי לגבי עתיד
המדינה: יוזמת־שלום גדולה, הקמת מדינה
פלסטינית בגדה המערבית (שהיתה אז ירדנית),
השתלבות ישראל בתאגיד מדיני וכלכלי גדול
של המרחב השמי, פתיחת השוקים הסעודיים,
העיראקיים והמצריים לפני ישראל.
אני זוכר את תשובתו, הרבה אחרי חצות :״אני
מקבל את התפיסה הזאת, אבל קודם כל עלינו
לכבוש את הגדה המערבית״.
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

שושנה
ארבלי־אלמוזלינו לא נבחרה
לתפקיד מפני שהיא אשה,
וגם לא מפני שהיא עיראקית.
היא נבחרה מפני שהקדישה
הרבה מאוד שנים לטיפול
בענייני סעד, בריאות ומעמד־האשה.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

והרי כמה
מראשי ישראל אף אמרו זאת בגלוי :״ככל שהמילחמה בין איראן
ועיראק תימשך, כן מוטב״.
לא המתונים מנהלים את המילחמה, אלא האיית־אללה.
גליון 2493 (12 ביוני 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

כולם חושבים שאנחנו, יוצאי בבל, הבאנו
ארצה רק את משה לוי, הרמטכ״ל, את אורי
עמית, ראש העיריה העיראקי הראשון בארץ ואת
הקבאב והשישליק על הגריל בפארק הירקון.
גליון 2484 (10 באפריל 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

יכולנו לסחור עם סעודיה, להקים מיפעלי־פיתוח בעיראק,
לתכנן פרוייקטים בנסיכויות־הנפט, לחמם את היחסים עם
מצרייב.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מיבצע־אנטבה קדם למילחמת־ליטאני הכושלת
של .1978 הפצצת הכור העיראקי ב־ 1981 קדמה
למילחמת־הלבנון הרת־האסונות, שבה נחשפו
ליקויים צבאיים מדהימים.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בבחירות לכנסת הרביעית, ב־,1959
ירדה המיפלגה הקומוניסטית (שנקראה
אז מק״י) לחצי, משישה מנדאטים
לשלושה. הסיבה: מוסקווה תמכה אז
בשליט העיראקי, עבד־אל־כרים קא־סם,
נגד שליט מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר,
שהיה אליל הערבים בישראל.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הקוו הטראגי_במאורע
זה הוא שהיה צפוי מראש ובלתי־נמנע, כשם
שחיסול המשטר הפרו־בריטי בעיראק בעתיד
צפוי מראש ובלתי־נמנע• היתד, רק תרופה
אחת שיכלה להקדים את המכה: שבירת מנד
לכת־הירדן מבפנים על־ידי מחתרת פלסטינית,
בתמיכת ישראל.
גליון 1579 (6 בדצמבר 1967), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה
מכין לו אוכל תימני, ואוכל לבנוני, ובסוף
הוא הכין לו פעם שניצל וינאי, והדבר
הזד, כל כך מצא חן בעיני חוסיין שהוא
קבע מיד תאריך נוסף לסעודה נוספת, אלא
שאז פרצה המלחמה וחוסיין ייאלץ להסתדר
כבר בלי שניצל וינאי.
חטישיס סלטים לעיראקי. לפני
(וזמשך ב ע מו ד ) 19
גליון 2580 (11 בפברואר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

וכי סבר מישהו שיש באיראן קבוצה של ״מתונים״,
שיש לה צבא פרטי, והמנהלת מילחמה פרטית בעיראק, בעזרת
הנשק המתון שבא מישראל ומארצות־הברית?)
גליון 2581 (18 בפברואר 1987), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אי־מינויו של דרורי כרמטכ״ל מסוכן לישראל יותר, כך
מסתבר, מאשר הכוחות המשולבים של סוריה, ירדן ועיראק.
אם היה ספק בנכונות ההחלטה שלא להפקיד בידי איש זה את
האחריות לביטחון המדינה, הרי בא דרורי עצמו וסילק כל ספק.
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אבל העולם
חושבים על המנוח מיקי אלבין שהיה זיין גדול,
הנאור דורש מישראל להתנהג במדינה מבוגרת
אבל מזווית קצת שונה.
ותרבותית, לא באיראן, לא בעיראק, לא בק מ הבהמיות
במתן הציונים, בלא מעצור, בלא איזו
בודיה, לא באתיופיה.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אחרת, כיצד אפשר להסביר את כל המרומז
מפרשת צינור־הנפט העיראקי?
שם מישפחתו של בוב ולך, מקורבו של שר״
המישפטים האמריקאי הנתון במחלוקת, אד מיז,
מדבר בעד עצמו.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

לי, לחמור, לואדי
סאליב ולעיר חיפה, שבה התגשם הלכה למעשה
רעיונה הנאצל של ברית ע 1ל1ם על דבר מדינה
דו־לאומית(אז עוד לא השתמשו בביטוי ״דו־קיום
בשלום״; האחרון בא לעולם רק בשנות המילחסה
הקרה, כשהכל סברו כי דו־קיום כזה בין מיזרח
למערב הוא בלתי״אפשרי) .בשנות העליה הגדולות
שוכנו אלפים מעולי צפון־אפריקה בסימ־טאות
הפיקטורסקיות הצרות של ואדי סאליב
ולבתי־הקפה שבהם שתו קפה תורכי ועראק
ושיחקו שש־בש היתה שוב עדנה קצרה, אחרונה.
גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אגב, בתיווכו של
ניר מכרו האמריקאים גם כמה פעמים
חומר מודיעיני לאיראנים, להמשך
מילחמתם בעיראק.
נראה כי איתן וניר, היועצים הנאמנים,
היו בעצמם זקוקים לעצה טובה.