גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

העתקים מן המיכתב נשלחו
בחלק אחר של הראיון מספרת הס על עלייתה
לאורי פורת, מנכ״ל רשות־השידור, ליוסי צמח, סגן מנהל-הטלוויזיה ומנהל חטיבת־ארצה
מעיראק בגיל ,8על חוויית הריסוס ועל
התוכניות ולדפי גינת, מנהל מחלקת־הבידור.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

.
• האם פלסטינים החוטפים מטוס אמריקאי
• לפי הגדרה זו, האם העיראקים, המשתמשים
הם טרוריסטים!
במילחמתם נגד איראן בפצצות־גאז, הם טרוריס•
האם אמריקאים שהפציצו עיר גרמנית, ב מטרה
להרוג גרמנים -וביניהם נשים וילדים • -טים!
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

אתה מייצר אנרגיה שלילית,
עיסקי־הנפט ביו בווו רפפורט ל״דלק׳
ביוז־המישפט
לא האמין
הפוגה שחלה בפרשת צינור־הנפט העיראקי אינה
1 1צריכה להסעות.
אמנם שום גורם בישראל אינו רוצה לחקור את הנושא,
כנראה מפני שרפפורט תרם בעין יפה גם למיפלגת־העבודה
וגם לליכוד.
גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

אמא שלי היתה עקרת־בית. היא
היתה ממוצא עיראקי, ממישפחת
רג׳ואן. אבא היה ממוצא תורכי.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

אבא שלי אמר לי :״שלא
תחשוב שאצלנו זה יעבור ככה!״ הוא
ממישפחה עיראקית, לא מקבל את כל
החיים המודרניים האלה, למרות שלו
ולאמי יש ראש פתוח.
גליון 2694 (18 באפריל 1989), עמוד 51
טקסט · תמונה · PDF

בימים אלה ממש היא
מנהלת משא־ומתן על רכישת כמות עצומה
נוספת של אמצעי־לחימה, ובכללם מטוסי״
תקיפה משוכללים. לעיראק יש 45 אוגדות
פעילות 6000 ,טנקים ו־ 700 מטוסים.
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

לכן הייתי מצפה לכך שמלומדינו יתרמו את תרומתם
למאבק במרכזנות האירופית. הרי הקדוש־ברוך־הוא לא אמר
לעיראקי ההוא :״לך לף מארצך וממולדתך ומבית אביך אל
חופי הדאנובה
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

אחר־כך צחקתי עם חברה שלי, שבטח
אשתו כזאת אחת שיושבת בקפאים
(בתי־קפה) ,מלובשת כזה, ועם תכשיטים,
וככה, כמה שהיא אלגנטית, היא אפילו לא
יודעת, אולי בעלה הדביק אותה באיידס.
פעם, כשהעיראקית היתה שר־הבריאות
(שושנה ארבלי־אלמוזלינו) ,היה לה דיבור עם
הבנות.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

חוסני מובארק
זן חדש של של1ם ארקטי
ויצמן למשל, מכיר את הדרך לארמונו ממש
כמו את הדרך לקיסריה. שחל הצליח להר־שימו
בערבית עיראקית רהוטה, אפילו הרב
א. דרעי הנעים זמירות באזניו.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

כבר היום אני חושב, במרחק לא גדול
מדמשק, בעיראק — עוד מעט אפשר יהיה
ללחוץ על כפתור שיגמור את האקספרימנט
או את החלום הציוני הזה.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

רמז רא שון על כןנ שמע מפי קצין מצרי המתנגד
למשטר, שברח לעיראק.
* קרן אור בתמונה המדינית הכהה: יחולו שיפורים כיח־פי
ישראל־תורכיה.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הישראליים הסבירו לאדנואר כי אין כל אפשוות להקדים
את הסדרת היחסיים בין שתי המדינות, היות ומפלגת השלטון בישראל אינה,יבולה
לקבל על עצמה אחריות כה גדולה לפני חבוזירות.
.צה״ל הוא הצבא היחידי כמרחב, הפועל ללא הדרכת
זרים: דין־וחשבון שהגיע ממקורות בריטיים מוסמכים מוסר כי בצבא המצרי
משרתים למעלה מ־ 300 קצינים גרמנים, מהם 12 בדרגת גנראל. בצבא העיראקי
פועלים 150 זרים — בעיקר שריונאים — רובם גרמנים, יובוסלבים ופולנים,
בתוכם מפקדיחטיבה פולני לשעבר.
גליון 934 (8 בספטמבר 1955), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אמנם, כיום אין לצפות להתערכותן של הלבנון,
ירדן ועיראק, וגם התערבות סורית לא תהיה
מסובנת.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ז׳סטות מעטות אך יפות יכלו
להחדיר בהדרגה ללב המרוקאים, המצרים
והעיראקים את ההכרה כי ישראל אינה אויבת
אוטומטית לכל שאיפה ערבית.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

לעומת זאת, ממשיך
הישראלי הממוצע לברך ״לחיים״ על 1,5
ליטר של עראק וקוניאק, ממש כמו לפני
ארבע שנים.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בסוף עברנו לגליל ים, על־יד
של צעירים דתיים, נציגי האחזות הנח״ל
הרצליה. היה שם גרעין עיראקי. אנחנו
נחושה בחבל לכיש, ונציגי מושב איתן בהיינו
המיעוט.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אסיר שנידון למוות
שמו האמיתי של סאבליה הוא שמש (מתחרז עם בלש) ,והוא
יהודי עיראקי שהיגר בצעירותו לצרפת, נשלח על־ידי המכון לשפות
*\ין ני גוד גדול יותר מאשר זד, הקיים בין מערכת לה־מונד,
מזרחיות לביירות, הופתע שם (למזלו) על־ידי מלחמת־העולם.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

משום כך, כאשר אסף נג׳י דורי, יהודי
עיראקי המנהל את בית־הספר, את תלמידיו,
הודיע להם, לפני צאתם ל״חופשת־האביב״
(שבאה במקום חופשת־הפסח) כי יהיה עליהם
לשלם 30 לירות, נוסף על שכר־הלימוד
בסך 200ל״י בשנה, לא קיבלו התלמידים
את ההוראה כמצוות הנביא.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

• המעצמה הערכית העיקרית,
מצרים, לא תיפגע. הנחלת מפלה
לירדן ולעיראק תחפו! -את גמאל
עבד אל-נאצר למנחיג הבלתי־מעורער
של העולם הערבי, מנהיג
מסע־הם חר נגד ישראל.
<• גם המערב וגם הגוש הסובייטי יפעילו
לחץ גדול על ישראל.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

לוורון: טורה בנזתד, גזטיחז בגלוי
* <1כיל כל המעצמות הגדולות, רק אחת תראה התקפה ישראלית בעין טובה — בריטניה.
1-3ב־ 1956 לחמה בריטניה על שארית האינטרסים שלה בתעלת־סואץ. בירדן ובעיראק. עמדות
אלה נפלו. כיום לוחמת בריטניה על עמדותיה האחרונות בדרום חצי־האי ערב.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

האנשים,׳ומאיזשהו
מקום
כיתות התמלאו
הופיעו ונמזגו בקבוקי עראק. עד לאחר
חצות בקעו מחלונות הבית קולות הזמרה.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

היא נראתה להם כחשובה.
משה רככו אשם. המהפכה העיראקית,
שהתפוצצה יום לפני כן, ריחפה גם
באולם, מבלי שהוזכרה בפירוש.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

לולא פרצה
מלחמת־האחים, יתכן כי היחסים בין צנעה
וקאהיר היו מצטננים במהרה, כפי שקרה
ליחסים בין בגדאד וקאהיר אחרי המהפכה
הלאומית העיראקית. אולם המאורעות הכריחו
את עבדאללה סלאל ואנשיו להזדקק
לעזרה בכל מחיר.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הוא רצה לחסל
את עבד אל־נאצר ולהקים כוח האשמי שישלוט במרחב. בין השאר רצה לספח את ירדן
לעיראק (כולה או את חלקה המזרחי, תוך השארת מערב הירדן בידי ישראל) ,וכן להפוך
את סוריה ולבנון לגרורותיו.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

חביבה ונעים היו בני־דודים, ועוד מוכרח להתגונן בעצמי.״
בעיראק, לפני שנים, הסכימו ביניהן שתי
עונה משופעת ברציחות.