חיפוש: עיראק
נמצאו 1,519 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 2
בשבוע שעבר ציינתי, בהערה לכתבתו הראשונה של שליח המחתרת העיראקית, כי ״השמות האמיתיים (של חברי המחתרת העיראקית) שמורים במערכת.״ בחנתי היתד, שהמיסמבים הקשורים בשליחות שמורים בידינו. … לך יכול להיות נדמה לא פעם שאלה דעות מופרכות, החלושות ממציאות שאינה ידועה לך. פרשת השליח מעיראק — פרשה הידועה לי מזה שבע שנים, שהייתי עצמי עד לכל גילגוליה בין המוסדות האחראיים — היא דוגמה לכך. רגש האחריות לענין עצמו ולאנשים המעורבים בו מנע ממני את סירסו־מו עד לחודש האחרון, כשההפיכה העיראקית שינתה כליל את המצב. אך הסתמכתי עליה — ועל אחרות — במאמרי על אפשרויות הפעולה של ישראל במרחב.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 8
כמעט כל אשכנזי, והיה זה הליברלי ביו תר, לא שם לב כי בשיחתו הורגל לקרוא לשכנו ״מרוקאי״ ,או ״עיראקי״ .הוא לא חשב כלל כיצד יצלצלו הדברים כאשר יאמצו ל שמו -את השם ״רומני״ ,או ״פולני״ .הוא גם לא היה חרד לכך ביותר. … אט אט החלו המעמדות להסתמן בבהירות, באורות בעלי צבעים שונים, בצידי שביל שסופו אינו ידוע. יהודי עיראק, טוניס, מרוקו, לוב׳ הרגישו היטב את ההפליה. רופא יהודי מעיראק זכה רק פעם ביובל לביקור של חולה אשכנזי ; בעל מקצוע מטוניס נשאר לרוב בסופו של התור לעבודה ; צעיר מלוב, אח בבית חולים, נוצח בקרב על נערתו, ילידת הונגריה.
גליון 744 (31 בינואר 1952), עמוד 14
:רבה הראשי של ראש ה צי בו ר בהתאם למסורת עולי־עיראק לנדור לעצמם למול את בניהם רק תחת סנדקותם של ראשי שלטון ישראליים, הופיע משה שרת, שר החוץ, במגדל־אשקלון. משימתו: סנדק ילדו השלישי של עולו-,-עיראק, צדוק כדו שעה שחמשים לירות ישראליות היו בדרכן לישראל, תרומת אחד מצירי ישראל בחו״ל לנפגעי השטפונות, נשלחו ארבע מכוניות קיי זר־פרייזר (הרכבת חיפה) ל ד ״ ר שמואל אלישים, ציר ישראל במוסקבה ; שמואל טולקובסקי, ציר ישראל בברן ; אליהו אילת, ציר ישראל בלונדון • ואלוף דוד שאלתיאל, ציר ישראל בריו־דוז־ז׳ניירו.
גליון 709 (31 במאי 1951), עמוד 7
המעמד השני אשה מכוסה בסמרטוט* לפני שבועיים חלה תינוק בן 4במעברת כפר־אונו, בו-דרים 4000 עולים שרובם עולי עיראק. במחנה אין טיפול רפואי, פרט לאחות •צריפה למען זהירות. … בליל העצמאות אירע מקרה אחר עם יולדת, כבת ,25 מעולי עיראק. האשד, הובאה לבית החולים דג׳ני ביפו.
גליון 720 (16 באוגוסט 1951), עמוד 12
יישוב זה הפך, במרוצת הימים, למדינת קווייט, השוכנת על חוף המפרץ הפרסי, בין עיראק מצפון וסעודיה מדרום. התושבים ניסו לעסוק בחקלאות אך המחסור החמור במים הכשיל אותם; הם התפשטו מזרחה, לים. כעבור זמן מה, הפכו התושבים ימאים ברובם, עסקו בדליית פנינים, דייג והובלת מים בספינות מעיראק לקווייט. בשנת 1780 פלשו הפרסים לבצרה, הנמל העיראקי הגדול שהיה בסיס חשוב בסחר הבריטי עם הודו.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 3
מכתבים ״רק ש תי כליות לאמא״ אנו מודים למערכת העולם הזה על הוד עניינגתה הרבה במשפחתנו, ועל הכתבה שנכתבה למעננו (העולם הזה .)1435 מ שפחת לוי, אשקלון שבועון מסויים בעיראק אני ימאי, ולא מבין הרבה בפוליטיקה. … אך בכל זאת אנו יותר דימוקרא־טים מאשר שכנינו. דופקים בעיראק את הכורדים. האם קם עתון עיראקי כדי למחות על־כך?
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 11
המיפקדה של נג׳ם אל־דין לא היתד, מסוגלת להשתלט על העיראקים. כי קצי־ניהם עצמם חששו מהמתנדבים. … התנהגו חרת חידשו את ההפגזה — עד שלא תם היתד, כמו התנהגות העיראקים. וכא נותר חוט חשמל אחד שלא נקרע, או שר התנהל קרב אכזרי עם היהודים בתל צינור מיים שלא התפוצץ. … שודדים מעזה ך* ״ 4במאי הנחית אל־קאוקג׳י עוד 4,מכה על יפו. הוא הוציא צו להחלפת המפקד העיראקי עאדל נג׳ם אל־דין ב־רב־סרן מישל עיסא.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 18
שחמון, שהוא אדם אמיד ובנו של אחד מגדולי העשירים של עיראק, מוצא את סיפוקו בחיים בכך שהוא עוזר לאחרים ברפאותיו. … עד שיום אחד פגש בלונדון ידיד־נעורים מעיראק, וזה יעץ לו לטעום מתבלין .1־ ציפורן.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 9
הגורם היה צעיר שחרחר ו טי חילוקי דעות אלה יחריפו ככל שיתקרב צנום יוצא עיראק — אליהו כהן בן ה־ .26 מועד הבחירות לכנסת הרביעית לפני שנתיים קידש לו כהן לאשה את לאחר ש״העולם הזה m oהצביע בת־אחיו, אסתר טחן. … בעלי בית. הקולנוע * לפי נוחג העדח העיראקית, יכול גבר התל־אביבי החדיש, הוד, שאמרו לפתוח לקדש בתולה בפני שני עדים, לשאתח לאשח בהצגת־הבכורה של הסרט את האולם, חזרו בהם, יציגו במקום ענזודהאש סרט אירופי.
גליון 641 (26 בינואר 1950), עמוד 20
ב: ואילו אני, מקצועו זר, עורר בי חששות. מבין אחר, בארצות במצריים או עיראק יש יותר מדי דברי עתיקות היכולים לעורר חמדתו של ארכיאולוג...
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 8
גמאל עבד־אל־נאצר — בעידודה הפעיל של ממשלת ברית־המועצות — החלים לחסל את מריבתו עם אל־בעת, וגם להשכין שלום בין אל־בעת לבין ממשלת עיראק, וזאת, על מנת לגשת ברצינות להקמת חסוציאליסטית זית ערבית.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 32
.36 ממלכה- .37 .בפומבי. .40 כאב .43 .אחד מאתרי עיראק .44 .בישוף הולנדי במאה ה־ , 17 אבי התנועה הדתית הנוצרית ינסניזם הנקראת על שמו. •46 אסטרולוג צ׳כי קדום.
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 7
כשיגיע תורם, יקבלו הוראה מהמשטרה להתיצב עם ו*ופציהם בבית הכנסת ״מסעודה שם־טוב״ לשם סידור דרכון ושלילת אזרחותם העיראקית. הם ישלמו 12 דינר דמי נסיעה. איזה סוף מר לקהילה מזהידה... … אולם אתה יכול להיות בטוח שכל הנשים הן ״ארטיסטיות״ (נוסח מקובל במקום ״זונה״) כי אשד, הגונה לא תעז להופיע במקום כזה. מבחינה זו, עיראק היא ארץ מפגרת אפילו בין ארצות ערב.
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 14
כיום הנו הפרופסור המכובד מורים סורדין, תושב במרחב סוריה סוס עיקש מפרד נשיא סוריה הבטיח לגמאל עבד־אל־נאסר בפירוש כי סוריה תצטרף לברית הצבאית הסורית־מצרית, שהוקמה כמשקל נגד לברית התורכית־עיראקית. אולם כשניגש שוכרי אל־כוואתלי למילוי הבטחתו גילה כי סוס הפוליטיקה עיקש ומרדני כפרד. … אחר כך פנו שוב לעיסוקיהם היומיומיים של אנשים שכבר עברו את גיל ה־.40 עתה מותר לגלו ת מדוע קנה עבד אל־נאסר כמויות כה גדולות של נשק צ׳כי ז סבר אחר סאעה: כדי שלא יקרה לו שוב מה שקרה לו בעיראק אל־מנשיה לפני שבע שנים. השבועון הקהירי, שזכה לסקופ עולמי לפני חצי שנה׳ כאשר ראש ממשלת מצרים פירסם בו את זכרונותיו ממלחמת ארץ־ישר־אל, חזר השבוע על פרטי אותו קרב שפתח את מיבצע עשר־המכות, ציטט את עבד אל־נאסר: ״היתה זו הופעת הבכורה של טנקים בקרבות פלסטין. היהודים פתחו בהתקפה על מוצבי הבריגאדה הששית בעיראק אל־מנשיה. הטנקים שלהם התקדמו, פרצו את גדרות התיל.
גליון 919 (25 במאי 1955), עמוד 3
דומני שהראשונה בפגישותינו התקיימה במשלט 105 ליד נגבה, שם נפצעת אתה, והאחרונה מ!ל התל של עיראק אל־מנשיה, שם נפצעתי אנכי. נוצר, איפוא׳ מצב של תיקו, ותקוותי היא ששים טינה אישית לא נשתמרה. … סרבת בתוקף למכור את עצמך לאחד משני הגושים העולמיים היריבים, יצאת ח! צץ נגד הסכם־הבגיוה התורכי־עיראקי, וגילית את רצונך המוצק לצרף את מצריים לחג!
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 14
״חוסיין רוצה להעביר אתכם למדבר שעל הגבול העיראקי, ולהיפטר מכם רוז אל־יוסון?״ ,השבועון הקהירי הנפוץ, גילה מדוע לא בוצעה ההתקפה העיראקית־תורכית על סוריה לפני שלושה חודשים: הקצינים העיראקיים הודיעו שהם יערקו, ברגע שנורי אל־סעיד יתן פקודה לתקוף את השכנה הערבית.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 24
שרשי העבר נעוצים בראשיתה של רמלה העברית, עת הגיעו אליה שתי משפחות מכובדות: משפחת מדם הטורקית ומשפחת דנום העיראקית. באותה תקופה היה מנחם מדם אחד מאנשי המפתח בעיר• תקופה זאת נזכרת בתיקי המשטרה ברשימה ארוכה של תיקים פליליים שנזקפו לחובתו של מנחם. … ץ יק צור דנוס הגיע לגדולות רק אחו רי הבחירות האחרונות למועצת העיריה. אז, בראש הרשימה העדתית העיראקית הופיע חיים אשר, ידידו ומחנכו הנאמן. … הוא הוכיח שבילה את כל שעות העיר, מזכיר העדה העיראקית ושומר ראשו היום בבית קפה בשכונת התקווה, וכלל לא של חיים אשר הגדול.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 23
ה שני ה ״סבנה מאיימת עלינו מצד הגבול העיראקי, והתמרונים המשותפים של צבאות מצרים ועיראק הם עדות לכך,״ הודיע חסן עלי מנצור ,45 ,ראש ממשלת איראן במג׳ליס. … התוכנית כללה: עידוד תומכי מוחמר מוצאדק, ראש הממשלה המודח, הסתת הקנאים הדתיים נגד השאה, וחשוב מכל — ניצול עובדת הימצאם של שני מיליון ערבים באיזור כוז׳יסתאן ובדרום פרם, בקירבת הגבול העיראקי. ערבים אלה חיים בתנאים קשים ביותר, נתונים תמיד לפיקוחם של אנשי הש״ב הפרסי .
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 9
ובכל מפגינים בעשד לירות: הנוחחים נתל׳ המקלות יצאו נגד גשלחת בים מבוקר עד ערב, משחקים בשש־בש, דומינו או קלפים, ולוגמים מהכוסות העבות עראק מהול במים. ״זה?״ שאל אחד מבאי בית־הקפה . … סוכן, ברור.״ זקן בפ רלמנט הנו ער ** יפר אחד מפעילי הוועד היהודיה ערבי למען ביטול המימשל הצבאי: ״כאשר התקיים בשבוע האחרון בירושלים פרלמנט״הנוער, ישבתי בשורה ראשונה בקהל. לידי ישבו שני עיראקים — הכרתי אותם מיד, כי גם אני עיראקי.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 19
״ שלושה ימים ושלושה לילות לא אכל האב ולא ישן. הוא שתק עראק והסתכל בלילה על התיקרה שמעליו. ביום הרביעי הלך בפעם הראשונה לרבנות באשקלון. … ה שבוע כי אף שבע שנים לא יספיקו לו לה שיג את מבוק שו. ך• עיראק אולי לא היה נתקל רצון השניים במכשולים. ^ ש ם, כמו בסיפורי התורה, היה יכול יעקב לשאת את רחל לאשר, שניה.
גליון 1280 (21 במרץ 1962), עמוד 10
חזר מבוגר יותר, מעשי יותר, שתקן ומ אנשי צבא במדים, כולם בעלי דרגות, גנלא היה קשר כלשהו בין המשפחות והן אף לפני העיראקית בבגדאד נולד דויד יאדו אופק. את כל מטען חוויותיו שמר לעצמו רלים ומרשלים, כורעים לפניו ברך ומשלא הכירו זו את זו. … ב החדרים שלושת בת הדירה את עבורה וכעבור זמן לא רב ענד על חזהו כנפי יוסף נולד בבגדאד שבעיראק. שם, בהיות גם בן הקיבוץ השני, גבריאל ברסקי מ־ רחוב ז׳בוטינסקי ,42 בתל־אביב. … משפחת יאדו המסונפת נחלצה שוב ל עמד דויד להשתחרר מהצבא והיה עליו הספר היהודיים הגדולים בעיראק, הותקפה. להחליט אם להמשיך בלימודיו בלונדון שכן מוסלמי פרץ לביתם, שדד את רכושם.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 9
ובמיקרה זה, דווקא מי בלתי־אחראי לחלוסין, ואף מעורער בנפשו, כמו עבד אל־כרים קאסם העיראקי? שח־לם על הרחבת גבולות המדינה בכוח הנשק, על כיבוש הירדן או חצי־האי סיני, חייב מה יקרה אס יירד דויד בן־גוריון מן הבמה? … מדוע לא יגיע, במצב מדיני מסויים, לידי מדינה חסרת־אחריות כמו סוריה? או עיראק? אחרי שניפרץ הסכר, מדוע ישאירו הרוסים והאמריקאים לשליט ערבי מסויים אחד מונופול אטומי בעולם הערבי — היינו: הגמוניה בעולם הערבי!
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 2
זוהי ידיעה בלעדית, שמחר תעסיק עתונים אחרים. • הכתבה על ״העסק הביש העיראקי״, אודות הטלת הפצצות בבגדאד, דנה באחת הפרשות המסתוריות ביותר בתולדות המדינה. … שבועון זה ידע את הבעייה מאז החלו מגיעים המוני העולים מעיראק. כאשר נוצרה עתה האפשרות לחשוף את רקע המחתרת העיראקית עשינו זאת כצעד ראשון ממאמץ להביא להכרה רחבה בזכויות עדה זו ולהענקת המגיע לה. • הכתבה על ההסתדרות מצביעה על אחד המוקדים החשובים של המשבר הגדול העובר עתה על רבבות עובדים במדינה.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 16
אחרי ההצלחה של השבוע הראשון בהצגות בעיר, עשויה במת-נזקור לההפף לבמה עירונית קבועה, שתציג לפחות פעמיים בשבוע בערים הגדולות. מאחורי הקלעים לא מים, עראק בעיות המנהיגות והמלחמה עליה בין הדור הצעיר לדור הקשיש, הן נושאו של מחזה ישראלי מקורי חדש שנכתב על* ידי יורם מטמור ויוצג בקרוב בתיאטרון־ זוטא של זיגמונד טורקוב. … במקום המים שהוא צריך לשתות במערכון מהבקבוק ולהראות כאילו הוא שותה עראק, הוא שוחה עראק ומשחק כאילו שתה מים.
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 6
מן העבר השני של נציג אירי לאנד ישב גבר מקריח וממושקף: שר החוץ העיראקי, האשם ג׳ודאד. בצד העושר, נגד הצדק ך• לים הסשיך :״בסוף ,1945 עם תום ^ מלחמת העולם השניה, חשבו בני אל־ג׳יריה כי מתקרבת ההכרה בזכויותיהם. … בכניסה קיבל צ׳נדרלי את פני בתמימות: ״אני שמח מאוד שבאת• שמעתי שנפגשת אתמול עם החברים ושנדברתם לפגישות נוספות.״ באולם זיהיתי את האשם ג׳וזאד העיראקי, מספר דיפלומאטים מצריים, נציגים אפריקאים שונים ואורחים אירופיים . … אני מביט סביבי ומבטי נתקל בגבר בעל קומה בינונית, שיער שחור, ומבט חודר. הוא היה שקוע בשיחה עם שר־החוץ העיראקי ועם עוד כמה דיפלומאסים אפריקאיים.
