חיפוש: עיראק
נמצאו 1,585 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 46
שכן, היהודי המוכה, עמרם אקבל, יליד עיראק, נמצא כבר בארץ־ישראל למעלה מ־ 20 שנה.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 25
הצבא המצרי היטב בעמדוודהגנה, אף שהיה כושל ובלתי־יעיל בהתקפות. באישדוד (אשדוד של היום) ,בעיראק־סואידן, בפלוג׳ה ובעיראק אל מנשיה (כיום קריית־גת) ,במישלטי הצומת ובחולייקאת (חלץ) ,לחם החייל המצרי בהצטיינות.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 4
בעיירת העולים, במרומי הרי נצרת הידהדו קריאות הזעם והמרירות של עולים מצפון־ אפריקה: בבאר־שבע היו אלה יוצאי עיראק ופרס שהטילו את אימתם ברחוב. לא היה כל קשר ארגוני בין התפרצות־הזעם של ואדי סליב לבין תביעת־הקיום של עובדי הדחק במגדל העמק והשתוללות־הפתע בבאר־שבע. … כבר ביום חמישי, שבוע בדיוק אחרי ואדי סליב, נודע למשטרה כי נרקמת תוכנית להתקוממות. הגורמים הפועלים: עולים מעיראק ופרס. התנגדו להתקוממות: ראשי העדה הצפון־אפריקאית בעיר.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 18
באחד משידורי הפרשנות, תקף פרשן התחנה הערבית של קול־ישראל את עבד אל״ נאצר, שיבח לעומת זאת את קאסם העיראקי, העלה על נס את עיראק כ״מדינה הערבית המשוחררת.״ אלא שלא רק קהיר תקפה את דברי הפרשנות הללו.
גליון 734 (22 בנובמבר 1951), עמוד 10
רכושם כלל רובעים שלמים של בתי מגורים ובית־החרושת הגדול ביו תר לעראק. בינתיים קמה מדינת ישראל ופ ני הדברים השתנו. … הוא י שב בבית־הקפה ושתה כוסית אחר כוסית של עראק. בהיות נפשו מרה עליו (אשתו ובניו ברחו בעת כיבוש חיפה ולמ רות כל השתדלותו להחזירם עדיין נמצאים מעבר לגבול) הרים את קולו וזעק :״איזה חיים אלה, יה אללה ! … שני הצדדים י שבו בסבלנות ליד שולחנו תיהם הנפרדים, התכוננו להכרעה על ידי לגימה אינסופית של עראק ( 0ברי) וקוניאק (דוד) .״אני לא מפחד מאף אחד,״ התרעם דוד בהראותו על זרת ידו הימנית הקטועה.
גליון 698 (15 במרץ 1951), עמוד 3
השמועות הראשונות על גירוש המוני של יהודי עיראק, שהפכו ודאות בפי המגורשים שהגיעו ארצה, העיקו על הרוחות. … חשוב לא פחות היה, שזו הפעם הראשונה נתגשמה טענת האנסי־ציונים מאז, שהקמת מדינה יהודית תאפשר את כל המדינות האסטי־יהודיות בעולם לגרש את יהודיהן אליה. מקור שני לדכאון רוח: העיראקים השתמשו, כתירוץ למעשיהם הנפסדים, באותה טענה שנשמעה לא פעם בפי פאשיססים ישראליים כתירוץ לגירוש בניד,מיעוט הערבי: הם ישמשו גייס חמישי במקרה של סיבוב שני.
גליון 1257 (11 באוקטובר 1961), עמוד 7
דים את הפיכת עיראק למדינה דו־לאומית, ערבית־כורדית. על סמך הבטחה זו חזר באראזאני לעיראק מגלותו בברית־המועצות. הבטחה זו לא קויימה.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 19
בסוף החליט לחתן אותי עוד פעם. הוא מצא לי בחור עיראקי שרצה להתחתן, אבל רק ברבנות. לא רציתי גם לשכב איתו, והוא הלך להתלונן אצל אבא על כך. … אז כבר ראה אבא שלי שאני אוהבת את מירו ״שהמשטרה לא תציק ל ד פרורה עם גזירג והסכים שנחייד, יחד. מידו היה בא אליו והיה נותן לו עראק. אז הוא הסכים. מפני שאבא שלי היה מוכן בשביל בקבוק עראק, למכור את אשתו ואת הילדים שלו.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 11
מרכזנו התרבותי, איפוא, הוא בסורא ובפומפדיתא. ואת אומרת בעיראק, ולשם אנו צריכים לתגר, שכן אבותינו ״בכל הדורות ובכל הארצות״ חיו על פי החיבור שנוצר שם. … לא אתפלא אם משה שמיר יתח-ל לכנות בקרוב את סוריה ״צפון ארץ־ ישראל״ ,את מצריים ״דרונדארץ־ישראל״, ואת עיראק ״מזרח־ארץ־ישראל,״ רק כדי שיוכל לטעון כי התלמוד הבבלי ו־ ״תורת הסוד״ של האר״י בעצם נוצרו בגבולות ארץ־ישראל ההיסטורית שלו, של שייב ושל ״היסטוריונים״ אחרים מ סוגם.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 1
• מה גרם לפילוג הנורלי* • לשם מה נסע לעיראק? כבי שאיש לא הכירו סאות עובדות חדשות.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 12
אנשי מגן־דוד־אדום לא הבחינו תחילה בחידוש זה. כשנקראו לרחוב עיראק בחיפה, מצאו גבר מוטל ברחוב לפני איטליז, כשקעף עולה מפיו ודם קולח מגבו.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 5
עקרונות שונים של התוכנית הוסברו מדי פעם, כשנים האחרונות, כמאמרים שהופיעו כמדור ״הנידון״ של ״העולם הזה,״ נז ע מוי ם הוטמי״ם מות הבאות: אלג׳יריה, בחריין, חוף שביתת־הנשק (על שמונה אזוריו) ,טונים, ישראל, כוויית, לבנון, לוב, מו&קאת ו־עומאן,חממלכה ההאשמית הירדנית, מרוקו, מצריים, סודאן, סוריה, טעודיה, עדן (ארץ החסות ומושבת־־הכתר) ,עיראק, קטאר, תימן. ע מי ערב: בל העמים החושבים את עצמם לעמים ערכיים, כלי הבדל שד הרכבם הגזעי האמיתי. .המחבר משתמש במושגים דלהלן לפי המוכן הבא: עמיםשמיים: עמים המדברים שפה שמית (עברית וערכית) והרואים את אחת התרבויות השמיות הגדולות כבור מחצבתם הרוחני.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 20
חערות־סזול״ס בקשר לבעיית ירדן, דוגלת בריסניה בסיסמה. עיראק כף! שבוע ימים לאחר שאלתרמן הקדיש.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 19
.15 בעל קרניים רציניות! .17 יישוב בעמק! .18 מצוי בצפון עיראק! .20 מה, בערבית מדוברת! .21 ראש מדינה אסיאתית!
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 7
משמע: שיחידות מצריות השתמשו בגאזים בתמרון, כדי שיחידות אחרות תוכלנה לבדוק את אמצעי־ההגנה. ואילו בלונדון נודע כי עיראק רכשה מסיכות־גאזים. כל זה היד, עשוי לעורר מחשבות בלב האזרח הישראלי, שבתחילת השבוע היה אדיש למדי לגבי השימוש בגאזים בויאט־נאם הרחוקה.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 5
מולו ישב אדוארד עטייה, התועמלן הבולט של הלאומיות הערבית, יריבה של גולדה מאיר בוזיכוחים בינלאומיים, ויועץ רשמי בשגרירות־עיראק בלונדון. שניהם חיברו את עיקר הספרות על התעוררות הערבים במאה הנוכחית, ושמותיהם מתנוססים על מדפי הספרים של כל מומחה לענייני המרחב בעולם.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 15
אז, תוך ניצול המהומה, יהיה על מונה להתחמק בין קהל הנוסעים. במיקרה הצורך יוכל ראזאק, הצעיר העיראקי המלווה אותה, לחפות על דרך נסיגתה. … השאלה שנשארה אפופת מיסתורין היא: האם עלה סוואנסון באמת על מזימת־קשר לרצוח את בן־גוריון, או שהתוכנית לא היתד, אלא פרי יוזמתו, והוא שהצליח לשכנע את מונה ואת ידידה העיראקי לבצעה?[ אין ספק כי ברגע שיצאו השלושה משוודיה לקופנהאגן, כבר היתד, הן בידי שירותי־הביטחון השוודיים והן בידי המשט־ .רה הדנית, הידיעה על תוכניתם של השלושה.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 16
זהו, שום חוזה־שלום לא ייחתם איתם לפני שיחזירו לנו מה שבנו אבותינו. על העיראקים האלה אני לא מדברת בכלל. יש קבלות על זה שפדן־ארם ונהריים היו של אברהם אבינו, ואין מקום לוזיכוח על כך. … שכרתי לי תיבת־דואר, פתחתי את האטלס וציירתי את כל הגבולות שפחות מהם לא יוכלו לספק אותי. לקחתי קצת ממצרים, את כל ירדן ועיראק וסוריה והלבנון וגם קצת מהפרסים.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 5
נכון, אבנרי הוא תומך נלהב בפדראציה העולם הזה 1599 הוא העלה כמה בעיות( :א) עד כמה שידוע לו — ומקורותיו רבים מאוד — עוברים צעירים ערביים רבים, מגבול רצו־עת־עזד, לגדה המערבית ומשם — לירדן ולעיראק. אחד מהם אמר לו :״כאן אנו רעביםללחם, וכן גם שם. אבל שם לא נזכה ליחס של השפלה מתמדת!״ צעירים אלה מגיעים לעיראק, מתאמנים בנשק, ומוחזרים ליחידות־חבלה, לשם הסתננות לישראל.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 9
מ טרו תיו היו ל או מיו ת: איחוד מצרים, עיראק, סוריה וארץ־ישראל וחיסול ממלכת הצלבנים — לא בדרך של מלחמת הכרעה חד־פעמית אלא בתהליך ארוך וסבלני שנמשך שנים רבות מאוד.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 19
מ אוזן .1 :פרי טרופי .5 :זבל: .9אילת הקדומה: . 13 זע; .15 קיים: . 16 חלק הרסן: . 17 היום השבי עי בשבוע; . 18 בנק; .20 מכונת אריגה; .21 גבעה גבוהה .22 :מכים אותו על ירך; .23 ממנו אל הפחת; .25 בדחן; .26 אם ישמעאל; .28 שם פרטי, נקבה ; .30 מושב עובדים ב שרון ; .33 בכל זאת; .34 אדון; .35 חדרון; .36 חיה; .38 הבעת כאב .40 :מוש בת כתר בריטית; .41 חשובה לטייס; .43 כתובת.44 : שועל; .46 דלק .48 :דבר אחר; .49 עיראק; .53 צורת שירות בצה״ל; .54 לא אמיתי.
גליון 1100 (29 באוקטובר 1958), עמוד 10
כ< הטנקים לשדה, התברר להם שנפגע לא היה אלא מנוע של הועלה על דוכן לצורך תיקוניו השר התוו שעה שחיל השריון הישראי בעצם ימי הקרבות בטנקים קלי הוצ׳קס, שהוצאו כמעט כולם בקרב על עיראק אל מנשיה, הרכש הישראליים. ברכישת י?
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 21
בקופתה גרעין של מיליונים( .הארץ) יורם ברנשטיין, תל־אביב משתלת הגרעונות. usauii: ראש ממשלת עיראק עבד אל־כרים קאםם מנסה לפייס את המערב והמזרח גם יחד ב.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 9
אולם הסולמות, שצובעו יום לפני הפעולה מחדש, לא נפתחו. יהודה אפיריון, חלל קרב עיראק־אל־סוידאן, ועובדיה סולומון, נטלו בידיהם שני מטעני חומר־נפץ, בני 40 קילוגרם כל אחד.
גליון 861 (22 באפריל 1954), עמוד 4
המטרה הקרובה ביותר היא תעלת״סואץ ( 400ק״מ בלבד מישראל) .קצת יותר רחוקים בארות־הנפט בקירקוק, עיראק (900 ק״מ) ,המעבר החיוני של מיצר הדרדנלים בתורכיה ( 1200ק״מ) ,בארות הנפט בעב״ אדן 1600( ,ק״מ) ,ובבחריין 1750( ,ק״מ).
