חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 726 עד 750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 5
יש לנו ארבעה גבולות — עם ישראל, סוריה, עיראק וסעודיה. ויש לנו גבול חמישי — הגבול האווירי עם העולם החיצוני. … מהגבול הצפוני חודרת ההשפעה הסורית הבעת׳ית, שהיא חילונית ולאומנית. מעיראק חודרת השפעה אחרת. ממערב לירדן חודרת ההשפעה הפלסטינית, וגם ההשפעה הישראלית. … באו המוני הפליטים הפלסטיניים. באו פליטים מעיראק, וביניהם האנשים שעזרו ב־ 1958 להפיל את המלוכה ההאשמית שם.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 18
הוא סיפר לי שבימי מילחמת־העולם הראשונה עבד בבתי־הזיקוק של עיראק, ושם גם התחיל לצייר. מעולם לא למד ציור, ובעיראק לא היתה לו שום הזדמנות לראות ציור. בקושי שמע על האימפרסיוניסטים כך נאלץ לעבור בעצמו, אינטואיטיווית, את כל תולדות הציור. הוא נהג לומר לי: היגעתי לפאריס מעיראק כצייר מר ררני. גם נבון הגיע לפאריס כשהוא מצוייר במעט מאוד ידע על המתרחש בעולם בתחום הציור, על המהפכה המודרניסטית שכבר הותירה אז את נקודת״השיא שלה מאחוריה.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 26
אבל על פי ההיגיון הזה היו צריכים לזרוק מפא״ן את עיראק, את איראן, את ארגנטינה, ובעצם את רוב ארצות דרום־ אמריקה. … לא מעניינת אותם המילחמה הכימית בין עיראק לאיראן, אבל הם היו מאוד רוצים שאותנו ישליכו החוצה, ושאולי כבר יהיה סוף לכל המדינה הזאת.״ בכל זאת מה תגיד שם!
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 3
שמואל שפירא, חיפה איפה דויד בן־גוריון עתה? מה יש לו לומר על העסק־ביש העיראקי? על מי יוכל עתה להטיל את האחריות? דניאל כן־עמי, ירושלים אינני רוצה להתערב בשיקולים מדיניים מסובכים, המכתיבים לממשלת־ישראל על כל שלוחותיה, הגלויות והסודיות, לפעול כפי שהיא פועלת, אך דבר אחד מציק לי: מדוע לא דואגים לאותם יהודים עיראקיים, שנפגעו על־ידי הפצצות שהוטלו בבגדאד ב־?
גליון 697 (8 במרץ 1951), עמוד 6
במיוחד בציור את הציור מיל אהבה את מלא במשך הזמן ק למדה נגינה, ו עיראק, היא ד העממית של *^688 גם שם היינו ,10 גם שם היינו צעירים, גם שם היינו מודרניים.
גליון 1963 (15 באפריל 1975), עמוד 8
ממש נפגעתי מכך שעיתון החושב עצמו כלוחם למען עקרו נות ורעיונות צודקים, כמו העולם הזה, לא יצא במחאה חריפה ותקיפה על הסכם אירן־עיראק ועל תוצאתו — •שחיטת העם הכורדי.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 41
יש ביניהם יוצאי כל ארצות־תבל. רוסים. פרסים, עיראקים, כורדים, דרום- אמריקאים, אפריקאים. … שמותיהם של גדולי היונאים מועלים ביראת־כבוד בפי הצעירים. חיים מוניץ מרוסיה• אברהם יעקוב העיראקי. ניסים היונאי. משה הפרסי. כולם בני חמישים ומעלה, לכולם עבר של כ־ 30 עד 50 שנות גידול יונים, מכל הסוגים ומכל המינים: יוני־דואר העפות מאילת לתל־אביב.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 24
נמרודי בן ה־ 52 נולד בירושלים, למישפחה יוצאת עיראק. לציבור הרחב ׳הוא ידוע אולי, כאיש אשר עמד לימינו!
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 29
את מיקצועו כעו־רך־דין למד עוד בארץ מוצאו, עיראק. בישראל מצא את פרנסתו בתחילה כפקיד בבית־המישפט בפתח־תיקווה, ואחר־כך זכה להיות רשם בית־מישפט השלום בתל־אביב.
גליון 661 (22 ביוני 1950), עמוד 7
כשיגיע תורם, יקבלו הוראה מהמשטרה להתיצב עם ו*ופציהם בבית הכנסת ״מסעודה שם־טוב״ לשם סידור דרכון ושלילת אזרחותם העיראקית. הם ישלמו 12 דינר דמי נסיעה. איזה סוף מר לקהילה מזהידה... … אולם אתה יכול להיות בטוח שכל הנשים הן ״ארטיסטיות״ (נוסח מקובל במקום ״זונה״) כי אשד, הגונה לא תעז להופיע במקום כזה. מבחינה זו, עיראק היא ארץ מפגרת אפילו בין ארצות ערב.
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 14
כיום הנו הפרופסור המכובד מורים סורדין, תושב במרחב סוריה סוס עיקש מפרד נשיא סוריה הבטיח לגמאל עבד־אל־נאסר בפירוש כי סוריה תצטרף לברית הצבאית הסורית־מצרית, שהוקמה כמשקל נגד לברית התורכית־עיראקית. אולם כשניגש שוכרי אל־כוואתלי למילוי הבטחתו גילה כי סוס הפוליטיקה עיקש ומרדני כפרד. … אחר כך פנו שוב לעיסוקיהם היומיומיים של אנשים שכבר עברו את גיל ה־.40 עתה מותר לגלו ת מדוע קנה עבד אל־נאסר כמויות כה גדולות של נשק צ׳כי ז סבר אחר סאעה: כדי שלא יקרה לו שוב מה שקרה לו בעיראק אל־מנשיה לפני שבע שנים. השבועון הקהירי, שזכה לסקופ עולמי לפני חצי שנה׳ כאשר ראש ממשלת מצרים פירסם בו את זכרונותיו ממלחמת ארץ־ישר־אל, חזר השבוע על פרטי אותו קרב שפתח את מיבצע עשר־המכות, ציטט את עבד אל־נאסר: ״היתה זו הופעת הבכורה של טנקים בקרבות פלסטין. היהודים פתחו בהתקפה על מוצבי הבריגאדה הששית בעיראק אל־מנשיה. הטנקים שלהם התקדמו, פרצו את גדרות התיל.
גליון 919 (25 במאי 1955), עמוד 3
דומני שהראשונה בפגישותינו התקיימה במשלט 105 ליד נגבה, שם נפצעת אתה, והאחרונה מ!ל התל של עיראק אל־מנשיה, שם נפצעתי אנכי. נוצר, איפוא׳ מצב של תיקו, ותקוותי היא ששים טינה אישית לא נשתמרה. … סרבת בתוקף למכור את עצמך לאחד משני הגושים העולמיים היריבים, יצאת ח! צץ נגד הסכם־הבגיוה התורכי־עיראקי, וגילית את רצונך המוצק לצרף את מצריים לחג!
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 14
״חוסיין רוצה להעביר אתכם למדבר שעל הגבול העיראקי, ולהיפטר מכם רוז אל־יוסון?״ ,השבועון הקהירי הנפוץ, גילה מדוע לא בוצעה ההתקפה העיראקית־תורכית על סוריה לפני שלושה חודשים: הקצינים העיראקיים הודיעו שהם יערקו, ברגע שנורי אל־סעיד יתן פקודה לתקוף את השכנה הערבית.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 24
שרשי העבר נעוצים בראשיתה של רמלה העברית, עת הגיעו אליה שתי משפחות מכובדות: משפחת מדם הטורקית ומשפחת דנום העיראקית. באותה תקופה היה מנחם מדם אחד מאנשי המפתח בעיר• תקופה זאת נזכרת בתיקי המשטרה ברשימה ארוכה של תיקים פליליים שנזקפו לחובתו של מנחם. … ץ יק צור דנוס הגיע לגדולות רק אחו רי הבחירות האחרונות למועצת העיריה. אז, בראש הרשימה העדתית העיראקית הופיע חיים אשר, ידידו ומחנכו הנאמן. … הוא הוכיח שבילה את כל שעות העיר, מזכיר העדה העיראקית ושומר ראשו היום בבית קפה בשכונת התקווה, וכלל לא של חיים אשר הגדול.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 23
ה שני ה ״סבנה מאיימת עלינו מצד הגבול העיראקי, והתמרונים המשותפים של צבאות מצרים ועיראק הם עדות לכך,״ הודיע חסן עלי מנצור ,45 ,ראש ממשלת איראן במג׳ליס. … התוכנית כללה: עידוד תומכי מוחמר מוצאדק, ראש הממשלה המודח, הסתת הקנאים הדתיים נגד השאה, וחשוב מכל — ניצול עובדת הימצאם של שני מיליון ערבים באיזור כוז׳יסתאן ובדרום פרם, בקירבת הגבול העיראקי. ערבים אלה חיים בתנאים קשים ביותר, נתונים תמיד לפיקוחם של אנשי הש״ב הפרסי .
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 9
ובכל מפגינים בעשד לירות: הנוחחים נתל׳ המקלות יצאו נגד גשלחת בים מבוקר עד ערב, משחקים בשש־בש, דומינו או קלפים, ולוגמים מהכוסות העבות עראק מהול במים. ״זה?״ שאל אחד מבאי בית־הקפה . … סוכן, ברור.״ זקן בפ רלמנט הנו ער ** יפר אחד מפעילי הוועד היהודיה ערבי למען ביטול המימשל הצבאי: ״כאשר התקיים בשבוע האחרון בירושלים פרלמנט״הנוער, ישבתי בשורה ראשונה בקהל. לידי ישבו שני עיראקים — הכרתי אותם מיד, כי גם אני עיראקי.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 19
״ שלושה ימים ושלושה לילות לא אכל האב ולא ישן. הוא שתק עראק והסתכל בלילה על התיקרה שמעליו. ביום הרביעי הלך בפעם הראשונה לרבנות באשקלון. … ה שבוע כי אף שבע שנים לא יספיקו לו לה שיג את מבוק שו. ך• עיראק אולי לא היה נתקל רצון השניים במכשולים. ^ ש ם, כמו בסיפורי התורה, היה יכול יעקב לשאת את רחל לאשר, שניה.
גליון 1280 (21 במרץ 1962), עמוד 10
חזר מבוגר יותר, מעשי יותר, שתקן ומ אנשי צבא במדים, כולם בעלי דרגות, גנלא היה קשר כלשהו בין המשפחות והן אף לפני העיראקית בבגדאד נולד דויד יאדו אופק. את כל מטען חוויותיו שמר לעצמו רלים ומרשלים, כורעים לפניו ברך ומשלא הכירו זו את זו. … ב החדרים שלושת בת הדירה את עבורה וכעבור זמן לא רב ענד על חזהו כנפי יוסף נולד בבגדאד שבעיראק. שם, בהיות גם בן הקיבוץ השני, גבריאל ברסקי מ־ רחוב ז׳בוטינסקי ,42 בתל־אביב. … משפחת יאדו המסונפת נחלצה שוב ל עמד דויד להשתחרר מהצבא והיה עליו הספר היהודיים הגדולים בעיראק, הותקפה. להחליט אם להמשיך בלימודיו בלונדון שכן מוסלמי פרץ לביתם, שדד את רכושם.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 9
ובמיקרה זה, דווקא מי בלתי־אחראי לחלוסין, ואף מעורער בנפשו, כמו עבד אל־כרים קאסם העיראקי? שח־לם על הרחבת גבולות המדינה בכוח הנשק, על כיבוש הירדן או חצי־האי סיני, חייב מה יקרה אס יירד דויד בן־גוריון מן הבמה? … מדוע לא יגיע, במצב מדיני מסויים, לידי מדינה חסרת־אחריות כמו סוריה? או עיראק? אחרי שניפרץ הסכר, מדוע ישאירו הרוסים והאמריקאים לשליט ערבי מסויים אחד מונופול אטומי בעולם הערבי — היינו: הגמוניה בעולם הערבי!
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 2
זוהי ידיעה בלעדית, שמחר תעסיק עתונים אחרים. • הכתבה על ״העסק הביש העיראקי״, אודות הטלת הפצצות בבגדאד, דנה באחת הפרשות המסתוריות ביותר בתולדות המדינה. … שבועון זה ידע את הבעייה מאז החלו מגיעים המוני העולים מעיראק. כאשר נוצרה עתה האפשרות לחשוף את רקע המחתרת העיראקית עשינו זאת כצעד ראשון ממאמץ להביא להכרה רחבה בזכויות עדה זו ולהענקת המגיע לה. • הכתבה על ההסתדרות מצביעה על אחד המוקדים החשובים של המשבר הגדול העובר עתה על רבבות עובדים במדינה.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 16
אחרי ההצלחה של השבוע הראשון בהצגות בעיר, עשויה במת-נזקור לההפף לבמה עירונית קבועה, שתציג לפחות פעמיים בשבוע בערים הגדולות. מאחורי הקלעים לא מים, עראק בעיות המנהיגות והמלחמה עליה בין הדור הצעיר לדור הקשיש, הן נושאו של מחזה ישראלי מקורי חדש שנכתב על* ידי יורם מטמור ויוצג בקרוב בתיאטרון־ זוטא של זיגמונד טורקוב. … במקום המים שהוא צריך לשתות במערכון מהבקבוק ולהראות כאילו הוא שותה עראק, הוא שוחה עראק ומשחק כאילו שתה מים.
גליון 1213 (21 בדצמבר 1960), עמוד 6
מן העבר השני של נציג אירי לאנד ישב גבר מקריח וממושקף: שר החוץ העיראקי, האשם ג׳ודאד. בצד העושר, נגד הצדק ך• לים הסשיך :״בסוף ,1945 עם תום ^ מלחמת העולם השניה, חשבו בני אל־ג׳יריה כי מתקרבת ההכרה בזכויותיהם. … בכניסה קיבל צ׳נדרלי את פני בתמימות: ״אני שמח מאוד שבאת• שמעתי שנפגשת אתמול עם החברים ושנדברתם לפגישות נוספות.״ באולם זיהיתי את האשם ג׳וזאד העיראקי, מספר דיפלומאטים מצריים, נציגים אפריקאים שונים ואורחים אירופיים . … אני מביט סביבי ומבטי נתקל בגבר בעל קומה בינונית, שיער שחור, ומבט חודר. הוא היה שקוע בשיחה עם שר־החוץ העיראקי ועם עוד כמה דיפלומאסים אפריקאיים.
גליון 2188 (8 באוגוסט 1979), עמוד 47
היתד, לי הזדמנות להכיר את הצעירה שנשארה איתנו בתא. היא היתר, סחורה חמודה ממוצא עיראקי. הבחורה השנייה, עם הצ׳ק, שוחררה בבוקר. העסקנו את עצמנו במתכוני בישול עיראקיים. הבחורה הזאת, שאני לא יודעת על מד, היא נעצרה, וגם לא שאלתי אותה, הירצתה לנו על בישול עיראקי ונתנה לדליה ולי מתכונים.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 64
הנושא שבו התמקדה ישיבת הוועד־המנהל, ושאותו העלה נציג־המפד״ל, מיכה ינון, דיה הפצצת הכור האטומי בעיראק. עורך־דין אחר, המייצג בוועד־המנהל את לעם, אהרון פאפו, טען במה לך הדיון כי למחרת ההפצצה של הכור האטומי בעיראק ״הבליטה הטלוויזיה את הביקורת המושמעת ברחבי העולם, ולעומת זאת הצניעה את תוכן דבריו של ראש־הממשלה, במסיבת־עיתונאים באותו דיון טען יו״ר הוועד־המנהל, הפרופסור ראובן ירון, כי הטלוויזיה ציטטה מאמרים שליליים של ניו־יורק טייטס ווושינגטון פוסט, ולא הזכירה התייחסות חיובית להפצצת הכור שהתפרסמה בוול סטריט ג׳ורנאל, עמדה תמוהה הביע חבר אחר של הוועד״הטנהל ! … באולפן השני, אולפן הפרשנות, יהיה המנחה יעקדם אחימאיר, ולצידו מנהל לב־ארי לא עוד חנטריש עובדים למעבידים, וזה מצער...״ אחרי הדיון של הוועד־הסנהל על סיקור ההפצצה בעיראק, מדברים מחדר- החדשות על ״הוועד העורך״.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 31
הוד ברי ה״מ: כדורגלל מי פ ל גו ח מנחם בגין העלה, בתמיכת הממשלה, את בעיית ״הרדיפות של יהודי ברית־חמועצות, עיראק וסוריה״ בהצעה כוללת אחת. הגבנו על כך בראשית דברינו : אורי אבנרי יש להבחין הבחנה גמורה בין מצב יהודי ברית־ד,מועצות, ובין מצב היהודים בסוריה ובעיראק.
