חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 801 עד 825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 2

׳/מנה בלו קו ר ס או(לי ק ר קורסאו רגיל) ׳/2מנה עראק זיפ לימון סודה תפוז טרי 2קוביו ת קרח. • מוזגים מ על לקרח לכוס גבוהה א ת הג׳ין ואת הבלו קורסאו. • מכינים א ת זיפ הלימון בסודה ב מ קו ם במים ומוזגים ממנו ע ד לגובה של כ שלו שה ס׳־מ מ שפ ת הכוס ומערבבים. • מוזגים בעדינות /2׳ מנה של עראק על פני כל משטחהמשקה העליון.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 3

כמויות נשק מדאיגות זורמות ברגע זה למחסני הצבא העיראקי והצבא המצרי. החלטתה של ארצות־הברית לזיין את הערבים עברה לשלב של ביצוע. בבצרה התקיים החודש טכס צנוע, בו מסר הקולונל הנרי ואן־אומר, ראש המשלחת הצבאית האמריקאית, את הציוד הראשון לידי העיראקים. אותה שעה מוסרים הבריטים בזה אחר זה לידי המצרים את הבסיסים החשובים של סואץ, שהיו פעם עמוד־השדרה לעתודה האיסטראטגית הבריטית האדירה, יחד עם שהת־התעופה (ראה בעמודים הבאים). … תקווה זו נתגלתה החודש כאשליה מסוכנת. תורכיה הושיטה את ידיה לעיראק, פזלה לעבר כל שאר ארצות־ערב. היא היתד, מוכנה לשלם את המחיר: הפקרת ישראל.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 7

אם לא מיד, הרי לכל הפחות בשלבים ברורים, כמו הקמת פדרציה של הסהרון הפורה, שתאחד את עיראק, סוריה, הלבנין והירדן. אולם, בבוא ה שעה הגורלית, לא היה בו הניצוץ שיהפוך אותו למנהיג הערבים במלחמתם. … היתד זו מלחמת גרילה, ללא אגף אפס־ 1 נאות, ללא קווי אספקה. פקידי ממשלה > עיראקיים תרמו אז /0״ 5ממשכורתם, מנהי־ י גי המרד סחטו כספים מעשירים ואילו כפ־ | רים שלמים התרוששו מאפיית לחם ואסס קת אוכל ללוחמים.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 6

השטח: מעל ל-ססס . 1,000,האובלוסיה: כ 9 -עיראק: ממלכה. השטח: 316,600 אובלוסיה.4,950,000 : .1,350,000 • מוסקאתועומאן: א־ 9קטאר: הצי־אי קטן כצד זוו״הפות בריטי, תהת שלטו הערכי של המפרץ הפרסי. … י 9ארצות״הברית של סוריה רבתי, בקונפדרציה חופשית של איחוד־הירדן, לבנון, סוריה וחבל־הדרוזים האוטונומי. • אמנת הסהרון הפורח, בהשתתפות ארצות סוריה ועיראק. >• חכר העמים השמיים, בדומה לחבר העמים הבריטיים, כמסגרת חופשית של כל הארצות השמיות השואפות לשתף פעולה להחזרת הפריחה התרבותית, העצמאות י המדינית והשיגשוג הכלכלי למרחב כולו
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 21

על המיטה שכבה אין־אונים אשד, בשנות השלושים המאוחרות. מאז עלתה מעיראק, סבבו חייה של ברטה דבי סביב שלושה צירים: הבעל הראשון, הבעל השני והידיד. … לפי עדות השכנים, לא היה הצעיר השחרחר עיראקי, כמו כל המעורבים בפרשה. החוקרים בדקו בקפדנות את קשריו החברתיים של סבאח עם צעירים שחרחרים, גילו לבסוף באשדוד צעיר כזה, שהיה ידידו. הוא לא היה עיראקי, כמו כל ידידיו, אלא ממוצא הודי.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 7

השבוע אושר בפעם הראשונה רישמית כי במלחמה זו משתתפים זה בצד זה צבאות עיראק וסוריה, המרותקים שניהם במערכה. • כגבול סוריה־דכנון התלקחו פעולות־איבה, כתוצאה מפעולת חסידי קאהיד בצד הלבנוני של הגבול. החצי המוסלמי של לבנון אוהד את עבד אל־נאצר, ואילו החצי הנוצרי פוחד מייצר־ההתפשטית של חסידי אל־בעת בסוריה ובעיראק (המטיל פחד דומה גם על ירדן). כל זה יכול היה לשמש הזדמנות של זהב להנהגה ישראלית בעלת־מעוף; להתערב בתהליכי המרחב, לרכוש ידידים ולקשור קשרים.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 11

כוונה רעה, תוצאה מוכה. שדרני הממשלה העיראקית, שהסתמכו על מאמרו של אורי אבנרי, שקרא להקמת ועד כזה שרק הוא אי שית מהווה מכ שול לשלום. … כוונתם היתה, כמובן, הפוכה: לשכנע את האזרחים הערביים בעיראק — ובארצות השכנות — כי אויבי הערבים רוחשים אהדה לכורדים הלוחמים• אולם הכוונה הרעה הולידה תוצאה חיובית: זו הפעם הראשונה למדו המוני הכורדים הלוחמים על אהדת ישראל, ועל הכוונה להקים בישראל את הועד הראשון בעולם למען כורדיסטאן*. … כל הסערה התלקחה בגלל שלוש נקודות ש* מני עתוני ישראל, נוצא רק אחד (על המשמר) לנחוץ לפרסם את הידיעה הסנט־ציונית על השידור העיראקי. שאר העתוניס פירסמו את הודעות־הנצחון המדומות של רדיו בנזאד, העלימו פרט זה.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 16

מכיון שאסור לשוטר לעזוב את משמרתו, יצא יצחק להחליף אותו על יד השער שיחה מענינת התפתחה השבוע במסיבה דיפלומטית ב־או״ם בין נציג• עיראק החדשה האשם ג׳דאד לבין כתב העולם הזה בניו־יורק דוד הורוביץ. אחרי שד,שגריר העיראקי שתה לחיים עם העתונאי הישראלי( ,ראה תמונה) ,התעניין במצע הפעולה השמית ובפרשת שליחותו של ציון בן־אפרים (ראה מכתב העורך) ,חיווה ג׳וואד את דעתו על שורה של בעיות, הביע את דעתו כי לקודמו לתפקיד, פאדל אל־ג׳מאלי, מגיע כל עונש שיוטל עליו מפני שהוא ״ריאקציונר״ על פגישה אחרת בין ישראלי לערבי סיפר השבוע יגאל אלון, בכינוס החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, בצפת.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 4

ממשלת־ישראל נהגה בהתאם, השתדלה להימנע ממעשים פרובוקטיביים, שיכלו להקשות על ההחלטה של הקצין קר־הרוח ר,מח;י_ק_בידיו את גורל מצריים עוד ״בטרם נחנקו אנקות־המוות של תלויי האחים־המוסלמיים, נערמו כבר צרות חדשות על ראש אל־נאצר, והוכי חו שהבטחה מרחבית היא קצרת רגליים. הפעם באה המכה מצפון: עיראק הודיעה על הסכם חדש עם תורכיה, ליכדה מסבי בה ממשלות ערביות אחרות, ואיימה ל השמיט את הקרקע מתחת להגמוניה ד,מצ־דית במרחב. … להיפך, אל־נאצר השתדל עתה לרכב על הסוס הלאומי הגבוה, עליו טיפס עוד בביקוריו המפורסמים ליד האבן הקדו שה במכה. הוא האשים את העיראקים בבגידה, הזכיר כי התורכים הינם בני־בריתם של הישראלים.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 13

מצב החירום יאפשר לבאני סאדר להפעיל הסכמה לבבית את הצבא בקשיחות רבה נגד אנשי המחתרת השמאלניים והמוסלמיים, העשויים לגלות התנגדות להחזרת השבויים. הצד המפסיד. עיראק עשוייה להגיב בהשמעת רעשים פרו־סובייטיים, אך היא יצאה, לטווח ארוך, מהמעגל הסובייטי. … הסובייטים, שהודחו ממצריים ועתה אף מעיראק, ושאיבדו כל סיכוי לאחיזה של ממש באיראן, מנסים ללחוץ על מדינות אירופה המתונות.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 16

לא ערבי ארץ- ישראלי, כי אם ערבי שהיה בשעתו בעל אזרחות עיראקית והנמצא כיום, קרוב ל ודאי, בארץ אוייב. … מכילה עוד שגי פרטים מוזרים ביותר: • גתיגותה של הכת, בנתינו־תה של האם, נרשמה אז כנתינות עיראקית. • כאשר נערך רישום הלידה לראשונה, ב ,19.8.45-כשלושה שבועות אחרי הלידה, עדיין לא צויין ברישום שמה של הבת הגדולה. … אב אחדי 15 שנה יזו סיכה יכולה להיות לאם, עולה חדשה מצ׳כיה לארץ־ישראל המנדטורית, לרשום את נתינות בתה שנולדה כעיראקית 1 שאלה זו לא התעוררה במשך כחמש- עשרה שנים.
גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 17

מכיון שבתעודת ה לידה היתד. אליזבט רשומה כבת בלי אב ובנתינה עיראקית — דבר מוזר ביותר נוכח חזותה האירופאית המובהקת של אמה, החליטה אלפרידה ברשל להוציא לבתה תעודת לידה חדשה. כשנת ,1959 הגישה אלפרידה צ׳יזס־כרשל כקשה כדרך המרצה ככית־המשפט המחוזי כתל־אכיב, כה כיקשה מכית המשפט להורות לשר־הפנים לתקן את תעודת הלידה של אליזכט־אלישכע, להוסיף את כעלה הראשון אלפרד צ׳יזם בא כיה של אלישכע ולשנות את נתינותה העיראקית של הילדה כשעת לידתה. הסבירה אז אלפרידה לבית־המשפט מדוע דרוש לה תיקון זה :״עד היום לא הייתי זקוקה לתעודת הלידה של הילדה ולכן לא קיבלתי תעודה כזאת. … עכשיו, כיוון שאין לה תעודח־לידה, היא לא נרשמה לבית-הספר התיכון והיא יושבת בבית.״ אולם כיוון שתיקון תעודת־הלידה של אלישבע היה מחולל שינוי גם במעמדו ה אישי של אלפרד צ׳יזס, בעלה הראשון • בדצמבר 1944 או בינואר ,1945 לפני גירושינו, אשתי שהיא ביום הנכרת אלפרידה כרשל, נתנה הצהרה כשבועה כמשרדו של ד״ר עמנואל רוזנברג, עורד־־דיו ירושלמי, כה הצהירה בנוכחותי שהילד שהיא עומדת ללדת איננו ממני וכי אביה הטבעי הוא — בפי שאני זוכר את השם — אדם ששמו נעים כגדאדי, שהיה כאותו זמן כעל נתינות עיראקית. ״אשת איש שאומרת על העוכר שאינו מכעלה, אינה נאמנה לפסלו.
גליון 1928 (14 באוגוסט 1974), עמוד 4

אז ה רו ת ה מי לחמה מו סטאפהב רז אני קרע 3ין דיניץ כלחץעל ארהייב או רחאה״ל ל א לון פקידי מישרד־ההגנה האמריקאי הביעו לאחרונה את הדיעה, בי האזהרות החוזרות ונישנות כפי מנהיגים ישראליים על סכנת התלקחות מילחמה חדשה, נועדו ללחוץ על ארצות־הברית כנושא האמריקאי לישראל. מנהיג המורדים הכורדים בעיראק, מולא מוסטאפה כרזאני, כיקר כישראל מיספר פעמים כאורח צה״ל, ובאחד מביקורים אלה, כשנת ,1970 אך נערך לו סיור לאורך קו כר־לב כתעלת־סואץ. … בעבר ככר פורסמו בעיתוני חוץ ידיעות רכות כדבר הסיוע שמגישה ישראל, כנשק ובייעוץ למורדים הכורדים בעיראק. דיניץ בנושא זה, עד ליום התפטרותו של ריצ׳ארד ניכסון, היו כי למרות כל ההליכים שיינקטו נגדו, כולל מישפט בפני הסינאט, ימשיך ניכסון לכהן כנשיא איר־צות־הברית עד סוף תקופת כהונתו. … כתוצאה מכך נגרר גם ראש-הממשלה רכין לתחזית זאת, שהביאה לנקיטת במה צעדים מוטעים, תוך המשך ההימור על ה• קלך של ניבסץ. .גילוי זה הושמע השבוע מפיו של עבד אללה ברזא־ני, בנו של המנהיג הכורדי, המשתף פעולה עם השילטונות העיראקים נגד אביו. לדברי ברזאני הבן, ביקרו גם שניים מאחיו, בניו האחרים של מוסטאפה ברזאני, יחד עם אביהם בישראל.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 56

בשיר מתאר סמיח אל־קאסם כיצד הוא נקרע בין הדאגה לידידו לבין צידקת השתתפותו במילחמה. סמי מיכאל, שעלה ארצה מעיראק בראשית שנו^ ד,־50׳ ותיאר את שלבי קליטתו בארץ ברומן שווים ושווים יותר והיד, משך שנים פעיל במיפלגה הקומוניסטית, קודם בעיראק ואחר־כך בישראל. … ׳הדמות המרכזית בסיפור, למתת שאינה פועלת במרבית פרקי הספר ,׳היא דמותו של מרדוך, קומוניסט יהודי מעיראק שעוני׳ משך שנים רבות ביבית־כלא על שום אמונתו הקומוניסטית, ולבסוף גורש משם ׳לישראל.










