חיפוש: עירק
נמצאו 768 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 18
המאתיים הציפו את אולפני הטלוויזיה בעקבות הודעה על מיבחנים לתפקידי שדתיות. הן הגיעו בזרם שאיים לסתום את עורקי התחבורה באולפנים. הן הגיעו שמנות ורזות, גדולות וקטנות, ואפילו סתם מכוערות.
גליון 659 (8 ביוני 1950), עמוד 15
בית הספר, בנין ישן בן שלוש דיותות (שש דירות) ניצב ברחוב הומה מתנועה, אוטובוסים כבדים ומכוניות משא עמוסים עוברים ברעש ובחריקת בלמים את עורק התנועה. ליד שער הבית כבר מצטופפים ילדים וילדות, משוחחים ומשחקים, רצים, חוצים את הכביש במרוצה.
גליון 925 (7 ביולי 1955), עמוד 3
אחריות עצומה •__דזר1ם.ב ־ז יתד רבצה דירתי• פיקוד ההגנה י-תרתי-רת של הארץ, עורק־החיים של הישוב המוקף אויבים משלושת עבריו — על היבשה.
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 15
עם כל סיבוב של הכביש מתגלות מבעד לחלון הג׳יפ פינו ת חד שות ש ק נו ף ׳ _החודר כסס משכר לעורקים. ב ת מונה: ה שולחן הגדול (במרכז) ו ה שול חן הקטן (ימין) ,המתנ שאים בלב מכתש הרמאן.
גליון 869 (17 ביוני 1954), עמוד 5
נוער זה חבויים גדול באמת, ש שיתן טעם חדש הכיסופים למשהו עד תום, להיטמע שום דברי בנאומו של האיש משדה״ בוקר לא היה בו כדי להגיע לעורק נפשי חבוי זה. לא המלים היווניות, לא ההשתאות בין דת מוחמד ודברי קונפוציוס, לא הדיעות המסורתיות־לחלוטין על ההיסטוריה היהודית, וגם לא הדרישה לחסל את תנועות הנוער המפלגתיות הקיימות.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 2
אנו תושבי הכפר פונים בקריאה נמרצת ועזה למצפונם של אנשי משרד העבודה כדי לחלצנו מהטרגדיה האנושית אשר אנו חיים בה חיים קשים עד לבלי נשוא. אנו זקוקים מאוד לכביש בעורק חיים. תקוותנו שייסלל הכביש ויושיע אותנו מן הבוץ והעפר גם יחד.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 10
ואם אתה אומר לאדם אמיץ, או לעם אמי׳ן שעורק החיים שלהם ינותק תוך שנה, מהי התגובה שאתה יכול לצפות לה?
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 22
כעבור חצי שעה הם קמי, צעדו בשורות רחבות לעבר שדרות הרצל, התישבו שם על הכביש, חסמו את התנועה באחד העורקים המרכזיים של ירושלים, •הפעם נכנסה המשטרה לפעולה.
גליון 801 (5 במרץ 1953), עמוד 2
אחרי עיון מע מי קבת מונ תה של קלאודיה יר• שוב ה (העולם הזח ) 800 אני חו שב שני תו ק חית־סיס הריפלומ טיי ם היה מ שנה. יוסף גולדמן, תל־אביב קול העריקים הניע לידי מ אמרכ ם ״ האמתמא חו רי א דן נרץ׳׳ (העולם הזח .) 797 האם אי פעם בא מי ש הו לחקור ול שאול את אנ שי הצוות של ה אניו ת הי ש ר אליו ת מ הו ה מ צב ה א מי תי בי מ או ת הי שראלית ו מ דו ע עועקים י מ אינו מ אוניו תי הםזכא חד העריקים האלה רצוני לומר כי אהת ה סי בו ת לעריקה הי א : אנ שים כ א דן גרץ בהנה הי מ או ת הי שר אלי ת. … א פי לו בארץ שו פעת נו חיו ת. א מנ ם אחדים מן העריקים מ סוד רי ם יותר טו בממה שר בים מתארים לעצמם. … השלס ר*,בבא מכתבים עמוד חשמל במשרד החוץ יהונתן בלומנסל, תל־אביב עריק ,״גולת״ אמריקה למען האמת, איני כה פסימי כקורא בר־לבב.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 13
הוא הצטיין כאחד הקצינים הקרביים הטובים, הועלה לדרגת סאג, השתתף בקרבות יד־מרדכי, ניצנים, נגבה, עירק אל־מנשיה. הוא פקד על הפלוגה המצרית שהחזיקה במשלט 105 שחסם את הדרך לנגבה ואשר נכבש על ידי יחידת ג׳יפים של צה״ל.
גליון 746 (14 בפברואר 1952), עמוד 11
״ לאחר שקיבל תשובה חיובית לכך, עמד בין התיירים שוחח עמהם, כשהרגיש לפתע ש־ ״משהו זז״ .הוא הפנה את ראשו ימינה וראה כיצד המכונית מתחילה לגלוש בתזוזות קטנות, הביט לעבר התיירים (״דמי לחץ בעורקי״) :אנשים רבים עמדו צפופים ושוחחו בהיסח הדעת, מבלי לחוש באסון המתחולל, כשמעליהם סככה אחת מכנפי האוירון, ש־לשלמותה נשקפה סכנה דומה מפגיעת המכונית הגולשת. … טן כשפנינה זלצמן ישבה, בפברואר שעבר, ליד הפסנתר באחת מערי השדה של שבדיה וסיימה לפני אולם מלא חובבי מוסיקה צפוניים, רסיטל יחיד, בסקרצו מתוך חלום ליל קיץ למנדלסון, התחוללה, מחוץ לאולם, סופת שלג ורוחות שכמוה לא פקדה את ארצות הצפון מזה שנים. אורות האולם כבו ונדלקו לסירוגין, עורקי התחבורה לעיר נותקי ורוחות עזות שרקו, מוטטו עמודי טלגראף.
גליון 654 (4 במאי 1950), עמוד 2
ולהיפך, בי אני פנס אריסטוקראטי. החשמל האציל ביותר זורם בעורקי. פנסים אהרים, פשוטים יותר, מ׳טרתים את הקהל.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 17
היו לה עיניים מרוחות הלן קרמים, שפתיים וורודות ומיק־אס ורוד. היא סיפרה שהיא עירקית. נורית כרמל, שבאה אחריה, לא היתד, עירקית, אבל היו לה עיניים מרוחות הלן קרטיס, שפתיים ומייק־אפ ורודים, והיא ד.יתה דור שביעי בארץ.
גליון 1163 (6 בינואר 1960), עמוד 22
ך< קרית־שמונה, מתח פועל ^במחצבי־הברזל במנרה עסקן מקומי, סיפר לו כי התגלה במכרה עורק עשיר בברזל, גרם להפצת הידיעה על־ידי כל סוב־נויות־הידיעות במדינה.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 10
ביום ששי אחד, באו למחנה שלנו, שבינתים נעזב על־יז רוב שומריו הגרמניים, שני חיילים הונגריים. הם היו עריק־ורצו להסתתר אצלנו עד שיגיעו הרוסים. … פעם אפילו 1הגעתי לגבול היאוש והתכתי את עורקי ידי. רציתי להתאבד. אינני חושב שעבר עלי סבל כזה מימי, למרות שחיי היו גדושים סבל ורדיפות כמעט משחר ילדותי, כאשר עברה משפחתי ערב מלחמת העולם מטרנסילבניה לבודפשט, בירת הונגריה, בהיותי נער בן .13 ב־ , 1944 עם בוא הגרמנים להונגריה, נלקחו כל הגברים היהודיים, בגיל 16־ ,60 לעבומת־כפיה ולביצורים בחזית.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 15
באותו הרגע גמלה בלבו של עזרא, העולה מעירק בן ה־ ,54 אב לתשעה ילדים, החלטה גורלית.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 27
אחר כך הוא אוהב שוודים, כי הוא שוודי, אחר כך הוא אוהב אשכנזים ואחר כך הוא אוהב את היתר. ״הספרדים, וביחוד העירקים,״ הוא מסביר, ״לא קיבלו חינוך בכלל.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 14
נראה כי ראשי־העיר עצמם עדיין לא החליטו מה בדיוק צריכה אילת להיות — עירקים בינלאומית, עיר־תעשיה או עיר־נמל.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 9
״ שאלתי את בן־שיחי. ״זה הדבר הפנטסטי בכל הסיפור: בעורקיו של טרק נוזל דם יהודי טהור. הוא •הודי ידיעה המדהימה ביותר שיצאה לאחרונה 1 1מכון היא זו: ד״ר אלכסנדר שאנדור טרק, יועץ השגרירות הגרמנית בישראל, הוא מ1 מוצא יהודי. … ״אם להשתמש במינוח גזעני, אפשר לומר בי לעורקי משפחתו של ד״ר טרק לא הסתנן במעט דם ארי.״ תשובה אפשרית: יתכן שחשכה בי הדבר יזיק לבנה כגרמניה המערבית.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 8
משפחתו של הגואל הגיע לפני כשלוש שנים מעירק. כל׳עוד היו בני משפחתו בקו־הבריאות, מצאו קורת־גג לראשם במעברת הסוכנות בחולון.
גליון 737 (13 בדצמבר 1951), עמוד 14
,בן ,7בן ,22 כן 32 ״מי השפכים הזורמים בעורקיהם...״ הונו קיבלוהו האנגלים בסובלנות רבה. … אין הם עם, אלא אספסוף ...ובבוא השעה יקראו לך בקול הדם, קול מי־ד,שפכים הזורמים בעורקיהם, למען תלך אתה לשפוך את דמך, בעוד הם מספסרים בו, ועושים לעצמם ממון או קאריירות פו ליטיות במחיר חייך ...נוכרים הם, נוכרים. … דם איננו מושג ביולוגי בל בד. ר,דמך הוא הזורם בעורקיהם? בבוא עת שילומים, אותך ישלחו לשלם.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 15
בטהרן, ערב מבצע נורש, גילה זיו־אב את עוניים המנוול של יהודי פרס (בה המליונרים היהודים אינם באים לעזרת אחיהם) ,את פרשת ד,העפלה אפופת־ר,מסתורין מעירק הערבית, בה שיתפו פעולה ערבים עשירים ואוהדי ציונות עם שליחים יהודים ילידי ארץ־ישראל (מגבול מבול 172( ,פ׳ — יצחק זיו־אב — טברטקי ( 1.200ל״י)) ״שמד על עצמך!
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 30
במדינה רופה, כרופאה חירורגית ומנתחת, אספה אותות הצטיינות, עלתה בדרגה, זכתה להוקרה וכבוד — עד שהגיעה, עם יחידות החלוץ הרוסיות, לשערי מהנות־הריכוז ביבשת שטופת־הדם. האלוף־מישנה ערקה. זו היתה הנקודה בה החלו צרותיה. למראה פליטי המחנות והררי הגוויות, נזכרה האשד, ביהדותה• מבלי להסס, תוך גילוי אותו אומץ- לב והחלטה נחושה שאיפיינו אותה במשך דרכי אדם הרופאה הפצועה אי־שם בישראל יושבה ברגע זה, בודדה ומיואשת, אשת־מופת מופלאה. … בועדות התל ה ר פו אין ח במסרו הבטחון, סחלקת סיום . 5 .1 0 .5 0 כמשרד־הכיטחון היתה רופאה - שערקה לארץ אבותיה — האומות המאוחדות לפי דרישת הממונים על המסע, הפקידה בידי רביד,חובל את חיק מסמכיה האישיים — שכלל, בין היתר, את הדיפלומה המקצועית שלה ואת שאר ההוכחות על עברה המקצועי׳ והצבאי. … מאחר שלא היה כל סיכוי ׳שהשלטונות הרוסיים יסכימו אי־פעם מרצונם לוותר על שירותיה, ערקה מהצבא, התייצבה בפני מפקדת ארגון־ הבריחה במינכן.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 12
אבל כשחלף עופר עצמו על פני המערה, נורד, מתוכה צרור יריות. שתיים פגעו בו, האחת בעורק הצוואר, השנייה בריאות. מההדף צנח עופר אל הסלעים מגובה של 12 מטר.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 23
הוא נראה להם סימפאטי מדי, בתפקידו כמלח בצי הישראלי העורק בהמבורג. אלה הן דעותיו של הצנזור הישראלי האופייני.
