חיפוש: עירק
נמצאו 1,761 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 41

מצאתיה בדבריו של חכר־הבנסת שמואל תמיר, שנאמרו לפני 15 שנים, כשהיה אחד הדוברים נגד חוק אולם כל הדחפים האלה משרתים, כסופו של דבר, אינטרס חברתי חיוני — הצורך בזרימת המידע, שהוא בדם בעורקי הגוף הדמוקרטי. עשיתי כמיטב יכולתי כדי לשתול את הדחף העמוק הזה — הדחף לגילוי המידע ולפירסומו — בכמה ״דורות״ של עיתונאים שעברו תחת ידי.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 71

אצ״ג לא ז( בלבד שאינו חושש מפני חזות כזאת, נדמה שהוא שש לקראתה ...מה טיבו של הלד־הרוח הזה, הבוחר לכנות את הרמטכ״ל (בטעות) בשם ״המצ ביא העליון של העם״ ,ולצייר אותו כמין שימשון שש־לקרב,־ אשר זקני־ציון הגלותיים ״קשרו את ידיו?״ נדמה שיש כאן עורק תת־קרקעי, העובר מתחת למפה הפוליטית בארץ ומקשר יחד הערצת הצבר הגיבור, המצפצף על כל הגויים והלהוט להכות אלף איש בלחי- חמור, עם בוז לגלותיות היהודית...
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 68

ההרגשה שנוצ רה בציבור בעיקבות מסע פירסום זה היתד, כי נתגלו מקורות הפשיעה והנזקים של מדינת ישראל. רק יעצרו את אנשי מע״ץ (מועצת עריקי צה״ל — זה היד, שמה של החבורה) ,ומייד ישתנה מצבה של החברה בישראל לטובה. … מרביתם חסרי השכלה מינימלית, חסרי מיקצוע, וכולם, מלבד אחד, היו עריקים מצה״ל בתקופה זו או אחרת. זו, כנראה, גם היתד, הסיבה למתן השם מע״ץ לחבורה.
גליון 1872 (18 ביולי 1973), עמוד 14

חצי־האי, ביום השוק בשייך־זווייד, הנערך החשיש לעורק־מוות לישראל. הניסיון להציג הוצאה זו, המרכיבה את מדי יום שישי, או בזה שבכפר שן, המתנתיב החשיש המסורתי החל בטורקיה תקציבה של כל מדינה, כהוצאה שנועדה קיים בימי א /נמכר החשיש בגלוי, כס וסוריה, ארצות ייצורו, יצא משם לשני כיוונים: האחד: איטליה, ממנה הוברח הלאה, יחד עם סמים קשים, לארצות־הברית.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 36

עינויים ) 12 .כבש רך ושמן )14 .מניע. )16 נתר )18 .אבי הבעל )20 .יין טהור שלא נמהל במים — שתי מילים )21 .פעולת הנפטר מאשתו )24 .איש )26 .מרח. )28 מוקש 30 .א׳) מעורקי הדם )31 .דרו סלולה• )33 יראת כבוד )36 .שר )37 .תפארת השכוי 38 .קשירת ידיים ורגליים. )39 חייב להיות בחגורה )41 .רוטט לפני כביתו )43 .שוק כספים )44 .משא, נטל. )46 יהי רצון בקיצור )47 .שטבעו להרוס. )50 כעס רב )51 .נהר, גבול )53 .שאינו מצומצם או מתוח )55 .מטבע מנדטורי. )57 מין קוץ )60 .עני, דל )61 .בן לאותו אב )62 .מערב )63 .מורה הלכה.
גליון 1737 (16 בדצמבר 1970), עמוד 28

ירושלים פאטץ (אוריון, ארצות-מברית) סדר צריך ל היו ת העריקים (אופיר, תל-אביב, איטליה) — סרט־מלחמה מבוסס על סיפור אמיתי: שני חיילים גרמניים פושטים את מדיהם לקראת סוף מלחמת־העולם השניה, ומנסים להגיע הביתה בכוחות עצמם. … במחנה, כפי שמסתבר עד מהרה, קיימות רשויות: המפקדים הקנדיים של הבסיס, והקצונה הגרמנית, אשר אירגנה את השבויים במשמעת ברזל, כאילו לא היה זה אלא עוד בסיס אימונים של ה״פיהרר״. כאשר מגיעים שני העריקים לבסיס, הם מובאים מיד לפני מפקדיהם לשעבר, השופטים אותם למוות על שנטשו מדיהם ונמלטו ממילוי תפקידם.
גליון 1811 (17 במאי 1972), עמוד 11

הוא גם אוהב מוסיקה קלאסית (בורגס היה מלחין לפני שהחל כותב) ,אבל התשיעית של בטהובן אינה בעיניו שיר־הלל לאחוות האדם׳ אלא אמצעי להפליג בעולם של מעשי־זוועה עקובים מדם, בעזרת כמה זריקות סמים ישר לתוך העורקים. כדי להמחיש את המרחק העצום הקיים בין דור לדור, מרחק ההולך וגדל, המציא בזרגס עבור הצעירים בספרו, מן סלאנג מיוחד, המורכב ממישחקי־חרוזים באנגלית, וממליט סלאביות רבות (שיניים — זוביס, לשמוע — סלושיי, לדבר (המשך בעמוד )12
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 12

תקרית מצערת באודמפידת מוסקבה תקרית מצערת העיבה במקצת על טקם סיום המשחקים האולימפיים .1980 יום לפני גמב המשחקים נודע כי שניים מחברי המשלחת הישראלית ערקו למזרח. השניים, המתעמל עמיצח טלפז והקלע טלצה עמיפז, קיימד מסיבת־עיתונאים מאולתרת במקום־מסתו־רם והודיעו כי אין בכוונתם לשוב לישראל וכי הם מבקשים מקלט מדיני משלטונות מוסקבה. … דובר המשלחת האולימפית ה ישראלית סירב להגיב, אם־כי כינה את השניים ״עריקים״ ו״נמושות״ והוסיף כי על ברית המועצות לפתוח את שעריה ולהתיר ליהודים הנמקים בה זה שנים, לעלות ל ישראל.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 40

וכתוצאה מכך חדל היינריך בל לבקר בברית־המועצות, ומן הסתם סתם בכך עורק־בלדרות של סיפרות סובייטית למערב. .2פיכחווג ילדים נפלאה מנחם בן (לפנים בראון) כונה לפני כעשר שנים, על־ידי מבקר־הסיפרות גבריאל מוקד, כ״ילד־פלא של השירה והביקורת העברית.״ אלא שמאז, בדומה לילדי־פלא אחרים של השירה והביקורת, לא פסחו השנים על מנחם בן, והוא הפך פחות מוצלח מילדי־הפלא שקדמו לו או באו אחריו בסיפרות העברית.















