חיפוש: עירק
נמצאו 757 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1531 (4 בינואר 1967), עמוד 26
קנדה ס ק הכי ש 1945 בסוף חודש מאי גילו קציני־צי גרמניים במחנה שלהם את המלחים ריינר בק 28 , וברונד דורפר ,20 ,שערקו לפני חודשים רבים מאוניותיהם. הגרמנים הרכיבו ביתי דין של שדה ודנו את שני המלחים־העריקים למוות. … כי הדבר קרה במאי 1945 וגם הקצינים השופטים וגם העריקים השפוטים היו שבויים של הצבא הקנדי במחנה־שבויים בהולנד. … #למה סיפקו משאית לגרמניסז כדי שיוכלו לקחת את העריקים מחוץ למחנה־השבויים ולהוציא אותם להורג שלא בנוכחות שומרי המחנה הקנדיים.
גליון 1208 (16 בנובמבר 1960), עמוד 17
האסכולה הריאליסטית המכסיקאית נוסדה על־ידי שלושת הציירים הגדולים — דייאגו העולם חזה 1208 תערוכה של ציורי גואש (גלריה דוגית, תל־אביב) של הציירת קליר יניב, היא תערוכה אבסטראקטית של תמונות ללא שמות, הנבדלות אחת מהשניה רק במספרים הצמודים למסגרותיהן. יניב, יפהפיה ילידת בצרה, עירק, עלתה ארצה בגיל שש והצליחה להתערות במידה כזו בהווי האמנותי הישראלי, שבתמונותיה נעדרים סממנים מזרחיים כל־שהם.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 8
אחרי זמן קצר התברר שכל חיות הנסיון סבלו מהסתיידות עורקים חריפה. הם קבעו שגם אצל האדם עודף כולסטרול בדם מביא להסתיידות עורקים ומחלות הדרך להפחתת הכולסטרול בדם היא שימוש בשמני מאכל בעלי ריכוז גבוה של חומצות בלתי רוויות.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 17
טייוון אסיה, 1964 וב־ 1965 סירבה ברית־המועצות, בגלל המחלה, לייבא מישלוחי פרי־הדר ופריטים אחרים מאירן. בעיקבות כך, חדלו אירן ו־עירק לדווח על החולירע, מזכירות לכל היותר, התפשטות של ״שילשולים קייציים״.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 4
לנו, הדרוזים, וזאת בעוד שאף חייל ד רוזי אחד לא ערק ו שידר ב״קול דמשק״ (כמו חיילים יהודיי ם עשו) ,ואף ד רוזי אחד לא נתפס בתור מרנל (בעוד שי הו די ם כן נתפסו)? … נר .58 .אף .59 .דוני צ טי .60 .תמוז. מאונך .1 :עירק .2ממ .3 .סובא .5 .נם. .6ורמש .7 .יש .8 .מסד .9י קינ טון.12 .
גליון 708 (24 במאי 1951), עמוד 5
יחד עם התותחנים וחיל הרגלים יצאו גם מטוסי־קרב עירקיים. הריעו תרועות גיל: הנה מתגשם החלום הגדול .
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 11
,כי נערות הלובשות מחצאיות ״משמינות ברגליים — כי הגוף בונה שומן ובשר נוספים, כדי להגן על עורקי־הרגליים מפני הקור.״ העדלם הזה 1*07
גליון 809 (23 באפריל 1953), עמוד 16
עם ראשית הפינויים המתוכננים, נתערערה רוח הע רבים, ור,פינויים הפכו לבריחה המונית אשר הוסיפה נטל ארגוני על הנהלת המלחמה הערבית. חסמה את עורקי התח בורה של האויב, בשעת הקרבות, ונשאה עמה רוח תבוס נות אל מרכזי העורף הערבי. … יתר־על־כן׳ אותם יי שו בים שהוקמו לאורך עורקי התחבורה שבין איזור ערבי למש הו, וכן בין הארץ והארצות השכנות, איפשרו לנו׳ למעשה, 1בתר ולפצל את החזית הערבית עוד בשלבי־ד,מלחמה הרא . … היא הזדרזה לנצל, אם כי לא במלוא ההיקף הדרוש והאפשרי, את פינוי הארץ על־ידי כוחות ממשלת המנדאט, על־מנת לזכות בשטחים נוספים, להרחיק את הסכנה מעורקי התחבורה הראשיים שלנו, ולערוך את כוחותינו לקראת הכוחות הפולשים.
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 27
מיהרה להיות יישוב העברי בחיפה מבלי עורק החיים — העיר התחתית. הוא ידע ואף עשה הרבה מאד לשמירת עורק חיים זה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 27
ראיתי שבפני זורם דם. הוא נע בנחת בל 1 עורקים, בבטחון ושלווה וקצב. הורדתי את ראשי והרגשתי שגם בידיים זורם לי דם. הסתכלתי בהן, והעורקים היו שקופים ותכולים. טיפות אדומות וגרגרים לבנים צפים בהם.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 22
הוא קיבל את רשיון הנהיגה שלו מידי שלטונות המנדט, אשר אף העסיקו אותו, בין השאר, בהנחת קו צינור הנפט חיפה—עירק. הביאוגרפיה שלו מקיפה גם את התפתחות התחבורה הממונעת בארץ למן הפורד פרינזייר (״זה שרק היד עוזבים את הקלאטש שלו, היה קופץ כמו חמור,״) דעד לטייגריט של היום.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 8
סטודנטים אלה הם לרוב מארצות ערב: מירדן, עירק, סוריה. אותו ידיד גם סיפר, שקיימת ליד האוניברסיטה קדייה שלמה, שם גרים ואוכלים הסטודנטים.
גליון 839 (19 בנובמבר 1953), עמוד 8
מאחור, מול החומות האימתניות של מצודת עירק-סואידן, זחלו סיירים בין השיחים. עוד רגע יתמלא החלל כדורים מצליפים׳ רעם תותחים׳ קריאות, צווחות, אנקות...
גליון 731 (1 בנובמבר 1951), עמוד 8
אחת מדאגות, הצבא התורכי היא חזירה רוסית דרן עירק החלשה גם ״עלייתה על הרכבת ברגע האחרון לא תשנה את פני הדברים״ ,התריע.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 12
אני אגיע לשם ויהי מה ! אני אכניס מעט דם לעורקי בני הארץ הזאת, חכרי־הדם. לא יעצרני דבר. … נותר רק לעמוד על טיב מנהיגם ולברר עד היכן הם מוכנים ללכת בהגשמת מטרותיהם. ״אנ אכניס דם לעורקי!״ כעבור עשר דקות של חקירה הוכנסתי לחדר המנהיג..
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 27
הסובל העיקרי מכך הוא חיים לוי מזה שנים מנסים יהודי עירק בארץ להתרגל לגישה המקובלת כאן בחגיגות שמחת תורה וסוכות, אך לא הולך להם, כי קשה להם לשכות את המסורת אשר השתרשה אצלם מזה מאות שנים, שבחג הסוכות תשרור בביתם שימחה של ממש.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 10
האיש שהיה אחראי לכל המהומה התבונן סביבו בחיוך טורף, שהתפתל תחת שפמו הדקיק .״בעורקי זורם קצב במקום דם,״ אומר. בני בנט תמיר־הגוף והשחרחר, גילה את אופיו הסוער כבר בהיותו בן שלוש.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 6
האם 300 מטר אלה באמת מפריעים לפעולתה התקינה של משטרת קרית־חיים? כל פעם שניידת פונה שמאלה, בעורק עמים זה, נשמעת חריקת־בלמים איומה.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 7
יט אומדים בעולם ( ה ס שן ס פ סו ד עיתון יומי, מניתן שכל פועלי הדפוס שלו נתגלו כעריקים, הודיעו השלטונות הצבאיים על לוח עונשים חמור. עריק משדה־הקרב יישפט בפני בית־משפט צבאי ויוצא להורג! עריק מיחידה עורפית או סתם משתמט יועבר ליחידת שירותים קרבית שתפקידיה נשיאת תחמושת יציוד כבד, חפירת עמדות ומשתנות.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 6
״יתכן שרצו לנצל אותנו לצרכי תעמולה,״ הודה לטיף דורי, עולה עירק ואיש המחלקה הערבית של מפ״ם ,״אבל לנו היה חשוב מאד שהצעירים ישתתפו בצעדה.״ בפנייתם למטה הצעדה ציינו חברי התנועה הערבים כי גם הם רוצים להכיר את ארצם.
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 13
.״ ׳ליטונאי יוסף (״נץ״) ויגיצקי, על הידיעה כי התגלה עורק של תל־אביב :״העורק הזה קשור בודאי עם הירקון.״ רב־אמן רשבסקי כגיל * 7 גנרל צריך לירות, לא לשחק שורר.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 15
אולם מיד לאחר שעזבה הקבוצה את הארץ, חזרו הכדורגלנים למשחקי הליגה הנפרדים והסתיידות העורקים חזרה. בשבת הקרובה תופיע קבוצה דנית — א.ג.פ — .ואולי היא תתן את הטון. … מועדון הטניס בזאגראב מנחם ״פילה״ שפירא, שוער הסכנה: הסתיידות העורקים היא מקצוע שני. כדורגלן, שקנה את עולמו בצבא, הוא פר קנודסן הנמוך והזריז.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 17
רופא הבית שלהי שנת 1946 הוד תקופה קשה עבור יהודי עירק, אשר ביקשו לעלות לישראל. אברהם שביר ( )46 ידע להתגבר על הקשיים.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 21
תשבץה עו ד הו ה 1237 תשבץ זה חובר בידי בחרי נחום, מטבריה, המשמש כפועל בבית־החרושת ספן שבאפיקים. בחרי נחום הוא יליד עירק בן ,22 טוען כי כקורא העולם הזה יש לו ״הזכות לבקש לפרסם את תשבצו״ .הזכות לבקש ניתנה לקורא בחרי נחום ובקשתו אף נתמלאה.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 19
מאותו רגע היה ברור לשלטונות ישראל, כי בידיה פליט הצפוי במולדתו לנקמה אכזרית, באשר הוא קצין עריק מצבא יוון, ואחיו של מתנקש שנידון למוות. … האיש פשוט הופקר לגורלו — פליט פוליטי, עריק, אחיו של נידון״למוות. שלמה הילל המשטרה לא ראתה...״ המשטרה לא ראתה בו נרדף פוליטי, שמחפש מיקלט מדיני, אלא תחילה חשבה אותו למסתנן שנכשל במזימתו, ואחר לאדם מופרע. … על סמך מה רואה או לא רואה המשטרה ! המשטרה ידעה שהאיש עריק, שאחיו נידון למוות, וכי חיפש מיקלט מדיני בארבע ארצות.
