גליון 2583 (4 במרץ 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

משמע: הכל היה מתוכנן, מחושב.
פעם שוחחתי עם יאסר ערפאת ועוזריו על אחת הפאשלות של
ישראל.
גליון 2629 (20 בינואר 1988), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

טרוריסט יכול להיות פרו־רוסי או פרו-
אמריקאי, ישראלי או אנטי־שמי, שליח־ערפאת או שליח המוסד.
מעשים הפוגעים באזרחים מיקריים, הם בלי ספק מעשי־טרור.
גליון 2648 (1 ביוני 1988), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

ואס גורבאצ׳וב עזר לרגן
להשתנות, יאסר ערפאת יכול לעזור
כך לישראלים.
זהו הלקח של מיפגש־מוסקווה: הכל
אפשרי.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

את העילה לכך הגדיר כך :״שורה של אירועים, הפוגעים בצורה
חמורה בביטחון־המדינה ובאושיות הדמוקרטיה הישראלית, שהגיעו
לשיא בכנס־הזדהות עם (פאהד) קוואסמה תיאסר) ערפאת,
שנערך במיכללת אל־איברהמיה בירושלים בתאריך ״.22.2.85
בצדק העיר השופט אילון שאם יימשך תהליך זה,
יגיע בית־המישפט העליון גם לפסילת חוקים של
הכנסת.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

כל זה מעיד כי בוש מגשש בינתיים
לכל הכיוונים —.גם מפייס את השדולה
היהודית ואנשיה בקונגרס, גם
מקיים את הדו״שיח עם ערפאת ואנשיו.
כיוון הם וך? איך יתפתחו הדברים?
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

עוד לפני שבע שנים היו כמעט כל האנשים הטובים האלה מוכנים
לירוק עלי, כאשר נפגשתי לראשונה עם יאסר ערפאת.
והיכרתי, כמובן, גם את מי שלא היו שם, באולם הירושלמים.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

הוא אמר שרק יהודי
מטורף יצביע בעדו. מדוע? מפני שג׳קסון נפגש עם יאסר
ערפאת ודיבר איתו על שלום. קוץ׳ ניצל רגשות גזעניים,
והתחנף למימסד היהודי, ובעיקר לימין הישראלי.
גליון 2713 (30 באוגוסט 1989), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אש״ף מנסה לרמות.
שמיר היה לוחם־חרות.
ערפאת הוא טחריסט.
קידמה ועגבת
במקום הקיסר בא הקפטן, במקום קלאוריוס בא קוק.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

והיה זה באותה שעה — לאחר פרישת
מישלחות הסירוב — שוועידת אשחאבאד,
וליתר דיוק, מישלחות ישראל ופלסטין, הסי
כימו על נוסח משותף, הקורא לישראל לסגת
מכל השטחים הכבושים, כולל בלבנון ובגולן,
להיענות ליוזמת־השלום של יאסר ערפאת
ולפתוח בשיחות־שלום שיביאו להקמת שתי
מדינות ריבוניות, החיות בשלום זו בצד זו.
גליון 2019 (12 במאי 1976), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מה תעשה ארצותיהברית? מה חושב יא־סר
ערפאת?
השיחה קולחת, מתחממת לעיתים, חוזרת
למי-מנוחות.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 57
טקסט · תמונה · PDF

בראשית הראיון, שלא הוקלט בגלל
תקלה טכנית, שאל אותי טומי
מה יקרה אחרי שערפאת
ייהרג. השבתי שערפאת לא
נהרג עריץ.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בפעם ה־ 1001 קברו דוברי
ישראל את מנהיג אש״ף, ובפעם
ה־ 1001 הסתבר כי מישאלת־הלב
מובילה למעשי־איוולת.
הפחד מפני ערפאת המתון, המוכן
לנהל משא־ומתן על הקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, שיבש גם
את שיקולי העורכים בקול ישראל.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

למעשה, היא תומכת בקו המתון של
יאסר ערפאת.
יש באלג׳יר הזוכרים כי בשעתם הקשה ביותר היו לפחות כמה
ישראלים, שהושיטו להם יד של אחווה.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

ההזדמנות באה במילחמת־הלבנון. אני נפגשתי בביירות עם
יאסר ערפאת, ואילו מתי פלד טען שרן כהן הוא פושע־מילחמה,
בגלל חלקו בהפגזת ביירות ומחנות־הפליטים כמפקד תותחנים.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אך בסופו של דבר
— אחרי חלוף ההלם הראשון — יסתבר שהתהליך הזה יאפשר
למחנה הפלסטיני המרכזי, שבראשו עומד יאסר ערפאת, להיפטר
מצרה גדולה ולפעול ביתר יעילות להקמת מדינה פלסטינית.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ממשלתו של הנשיא אמין
אל־ג׳מייל מתנדנדת, ויודעת שאין לה
קיום אם לא תתפייס עם הסורים
ותרקוד לפי חלילם. יאסר ערפאת,
שנוא־נפשם של הסורים, נמצא
בטריפולי, וגם הוא מנסה להתפייס
עימם, תוך השלמה עם המצב.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

כך בא החידוש, וכך נכנסנו אל תוך המערכה
המרה, אשר היו לה השלכות ערביות שונות
והשלכות בתוך פת״ח, ואשר במהלכה נפלו רבים
שאין להם תמורה, כמו סעיד חמאמי עליו־השלום,
נעים ח׳דר עליו־השלום, עלי נאצר יאסין
עליו־השלום, עז־אל קלק עלירהשלום, אלה • יאסר ערפאת, וזיר אל־ח׳ליל, מחמוד עבאם,
חיאלד אל־חסן.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

תוצאה זו מצטרפת לתוצאה של
סקר קודם, מטעם מכון אחר (העולם
תזה ,)2345 ששאל :״האם אתה
מצדיק את פגישת ערפאת־אבנרי?״
גם אז היתד. התוצאה מדהימה.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אך פגישתו עם עמאד שקור, עוזרו הבכיר של יאסד
ערפאת, בן כפר סה׳נין בגליל, היתר. הרבה יותר נרגשת.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

כאשר הוקראה
בוועידה הודעתו של יו״ר אש״ף יאסר
ערפאת — שלא הזכירה את מאבק
כוחות השלום הישראליים למען
השלום, שלא הזכירה את אחריות
הפלאנגות לטבח במחנות־הפליטים,
שלא הזכירה את התקוממות דעת־הקהל
הישראלית נגד כל נסיון לטשטש
את האחריות הישראלית, שלא
הזכירה את המיכשולים שמערימות
ממשלות ערביות מסויימות בפני העם
הפלסטיני ושלא הזכירה את הצורך
לנהל משא־ומתן על בסיס של הכרה
הדדית וכבוד הדדי — יכלה המשלחת
הישראלית להגיב מייד ובו במקום,
התגובה התקבלה באהדה רבה
על־ידי המישלחות.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אני
סיפרתי על ההפגנות נגד מילחמת־הלבנון וה,פגישות עם יאסר
ערפאת. זדנה סיפרה על חוויותיה בצ׳כוסלובקיה.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

זוהי השתלשלות העניינים:
בנובמבר 1983 נערך בישראל הפסטיבל של שיבת ששת
הנח״לאים השבויים, במיסגרת העיסקה של חילופי־השבויים עם
יאסר ערפאת בטריפולי הלבנונית. תמורתם שיחררה ממשלת־ישראל
אלפי עצירים ממחנה אל־אנצאר בלבנון ו״אסירים
ביטחוניים״ בישראל.
גליון 2545 (11 ביוני 1986), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

כשנשאל הפרופסור פרי -אשר קשר בדבריו שיבעה כיתרי־רוח לראשו של ראש־הממשלה
-לפשר המסע התמוה, שלפי מיטב ידיעתנו אין לו אח ורע בתרבויות המערב של
העשורים האחרונים, השיב תשובה משונה: אילו היינו נפגשים עם ערפאת -איש לא היה בא
אלינו בטענות.
אולי כן ואולי לא.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

ברור לחלוטין כי לא תיתכן תזוזה בלי אש״ף. גם בשיא
המריבה שלו עם ערפאת הסביר זאת חוסיין — בצינורות
החשאיים — לפרס.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

רוב הישראלים מתייחסים כיום אל יאסר ערפאת כפי שרוב
הבריטים התייחסו אז אל קניאטה.