גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

מפיהם נשפך זרם
בלתי־פוסק של קללות (״אש״פיסט!
רוצח! נתת איידס לערפאת! לך לירדן!
בוגד! אל תתנו לו לצאת חי!
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

הוא
אינו סבור שיש להעניש את זורק הרימון, רק לבזות
אותו ,״הייתי רוצה שציפורים ׳חרבנו לו על הרא
הוא אומר, .הרימון הוא לא התחלה של תהי
אלא אמצע -תופעה הצומחת מהמציאות הקיינ
לכו לערפאת !״ הפעם צעקו כך
אנשים מכובדים יותר.
גליון 1735 (2 בדצמבר 1970), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

לגופו של עניין ברצוני להצהיר, כי אכן אני מעדיף שלום עם העם הפלסטיני על שלום
עם המישטר ההאשמי, והריני משוכנע כי אין ערך בר־קיימא לשלום שלא ישותף בו העם
הפלסטיני בכל שלביו.
שמואל תמיר:
עם מי? עם ערפאת או חבש דוקא?
אורי אכנרי: ברם, אני מעדיף שלום עם כל גוף שהוא, ויהיה זה שלום רופף
וזמני, על מצב של מלחמה.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

השאלה היא: האם המצב לא היה ברור
כבר לפני כמה וכמה חודשים, לפחות
מאז שפרץ ה״מרד״ בפת״ח? האם
התהום שנפערה סופית בין יאסר
ערפאת ובין אחמד ג׳יבריל לא היתה
ברורה?
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

חרוטה בזיכרוני חוויה שהיתה לי באחד מביקורי בלבנון,
זמן־מה אחרי פגישתי עם יאסר ערפאת בביירות. סיירתי לאורך
קו־האש בביירות והתארחתי אצל תריסר יחידות קרביות שונות.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

אני רק לא מבין דבר אחד: איך יהודי כמוך,
שגדל ונלחם בארץ־ישראל, מסוגל להיפגש עם
רוצחי ילדינו ומשמיץ את ילדי עמך? איך היית
מסוגל להתנשק עם ערפאת ימ״ש, ומצד שני, בתור
יהודי, לכתוב כתבת־ארס על יהודים?
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

בשביעות־רצון בולטת יצאו השניים
וכך נוצרה ידידות משולשת שהיו לה תוצאות רבות — החל
ונסעו, איש־איש לדרכו.
בביקור יאסר ערפאת בווינה וכלה בשיחרור השבויים הישראליים
נראה כי השמש לא שכח להפעיל את מנגנון־האזעקה
שהיו בידי פת״ח והסורים.
גליון 2573 (24 בדצמבר 1986), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

הוא הסתכל בעד המישקפת
של רובהו, ולפתע ראה אותי. זה היה אחרי שיחתי עם יאסר
ערפאת, כאשר התכוננתי לחצות את הקווים ולחזור הביתה.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כאשר עברנו על
הגשר לירדן, וראינו את הנשק המכוון בשתי
הגדות זה כנגד זה, אמרתי שוב :״לא יהיה שלום
בצד אחד של הירדן, עד אשר יהיה צרק בשני
הצדדים!״
נסענו ללבנון ונפגשנו עם ערפאת. טענף
באוזניו שעליו לסלק את העירפול ביחס להכחן
בזכות־הקיום של ישראל.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

לימים היו אלה דווקא שתי נשים, שרית ישי ואני, שליוו את
אבנרי בביקור במערב״ביירות הנצורה, בפגישה עם יאסר ערפאת
ועם הטייס השבוי אהרון אחיעז.
אבנרי, אולי, שכח את המישפט המביש הזה.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

גורו אחר עמד בהרחבה
על כיעורו הגופני של יאסר ערפאת, שלא מצא
חן בעיניו.
בשעתו פרצה היסטריה בהפגנה של שלום
עכשיו מפני שמישהו צייר במרידיו שלט, שבו
שולבו יחד דיגלי ישראל ופלסטין.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

במיקרה
הרע שזהו תרגיל של כיזוב(דיס־אינפורמציה בלעז) .אבו־נידאל
עשה את מעשהו המטופש כרי לקלקל את מעמדו של אבו־עמאר
(יאסר ערפאת) בוועידת־הפיסגה, ולהוכיח שאש״ף אינו מייצג את
העם הפלסטיני.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא מסיק מכך מסקנות ממסקנות שונות. אין הבדל בין
יאסר ערפאת ואמין אל־חוסייני, בין הערבים של היום ובין
סביהם.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ואכן,
כעבור שנתיים־שלוש הסתבר כי יאסר ערפאת אימץ לעצמו
תוכנית זו, שהפכה נחלת הזרם המרכזי של אש״ף.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

; את הליגלוג הבוטה לעצה
(יש באמת מוצלחות ממנה!) שיעץ חבר־הכנסת
יוסי שריד ליאסר ערפאת, לעלות בעצמו על
ספינת־המגורשים, ובכך להסגיר עצמו סוף־סוף
לידיהם של מבקשי נפשו בשב״כ, כמו גם את
התוכחה המיותרת למפקד אקסודוס תש־ז, יוסי
הראל — את כל אלה מן הראוי באמת לדחות עד
״יעבור זעם״ או להותיר — בלית ברירה —
לעיטי־עיתונות, זרזירי־עט מסוגם של כתבני־העיתונים
הידועים בציבור שאינם חשודים דווקא
על יפי נפשם.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

נדהמתי, מפני שראיתי לוח דומה מאוד בחדר שבו נפגשתי
באחת הפעמים עם יאסר ערפאת בתוניס. אותה הארץ, אותם הג בולות.
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא דיבר בזילזול גמור על אש״ף ועל יאסר ערפאת. הוא האמין
כי המלך חוסיין ימשיך להיות כוח מרכזי בשטחים הכבושים, חרף
האינתיפאדה( .זה היה כמה ימים אחרי שהוד מלכותו הודיע על
ניתוק קשריו עם הגדה ).הוא צידד בשיתוף־פעולה ישראלי־ירדני.
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ארצנו הקדושה — אתה טמא — ולהצטרף
לאחת ממדינות ערב ולהתחבר לנאצר,
לערפאת, לחוסיין וכהנה וכהנה?
כאן במדינת־ישראל ובארץ היהודים אין
לך חלק ונחלה, גם פגרך לא יזכה להיקבר
בה, מקומך בעיר מכה או בעיר מדינה!
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

נפטר תוך כדי טיפול
בהחייאה בעת העברתו מבית־הסוהר
המרכזי בנגב לבית־החולים בבאר־שבע,
בגיל ,42 איסחאק מוסא
מרג׳ייה, יליד הכפר הירושלמי
סילוואן ואחיו של ראש ״המורדים״
ביאסו־ ערפאת, אבו־מוסא. מרג׳ייה היה
בשנת מעצרו ה־ 12 בעוון עבירות נגד
ביטחון-המדינה, שבגינן נשפט ל־20
שנות מאסר.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 76
טקסט · תמונה · PDF

הממשלה האמריקאית מקווה שכשם
שסאדאת ״עבר צד״ כדי להציל את
הארמיד שלו, כך יעשו גם אסאד ו־ערפאת.
הצלחה אמריקאית תהווה כישלון
של בגין ושרון, שלא יוכלו להתפאר כי
השיגו את המטרות שהציבו לעצמם במיל־חמת
הלבנון.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

כפי שגילה העולם הזה ( )2342 עוד במהלך
המילחמה, היה הד״ר עיצאם סר־טאווי,
מנהיג מחנה־השלום באש״ף ומקורבו
של יאסר ערפאת, מוכן להצהיר כי
אש״ף מכיר בישראל.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אחרי המלחמה הבאה נשב איתם סביב שולחן
הדיונים ובעוד שבע שנים גם נכיר רשמית בערפאת. אנחנו הרי צועדים עם
הזמן. הצרה היא שהזמן רץ.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

65:י16167.61114066־11
התגורר עמאד שאקור במערב־ביירות, בעת
שאורי אבנרי. ענת סרגוסטי ואני נפגשנו
עם יאסר עירפאת. היא סיפרה לי, ש ראתה
אותנו יוצאים מהמכונית המשוריינת
ונכנסים לבניין.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 70
טקסט · תמונה · PDF

כאשר נכנסו הסורי ם ללבנון ב ,76-על-פי הז מנ ת
הנוצרים, כבר הי ת ה לאש״ף ״תשתית״ רחבה עד כדי
כך, שיאסר ערפאת הוזמן לתווך בין שני הצדדים
הניצים, המארונים ו ה מו סל מי ם.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

אנחנו לא מתעסקים עם אזרחים, רק עם
צבא. יש הוראה של יאסר ערפאת שלא
להתעסק עם אזרחים, רק עם הצבא.״
בדרך חזרה כבר היתה העיר רמאללה
סגורה ומסוגרת.