חיפוש: קסטנר
נמצאו 711 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 10
לוינשטין דוגמות חדישות ביותר בבית־המסחר לרהיטים דוינשטין בית החרושת בית־המסחר : מרכז וולוכלסקי רחום ,2טלפון 82525 רחום הרצל 43 טלפון 83575 רהיט ימ וכנים ומשרד - בית הזמנה ולפי פרשת קסטנר רוח גדורה באה היד השפלה, ששמר, קץ לחייו של ישראל רודולף קסטנר, לא יכלר, לחסל את פרשתו. … או שההצעה היתד, בלתי־רצינית, ואז היה משחקו של קסטנר במשא־ומתן זה פושע — •או שההצעה היתד, רצינית, ואז עובר הפשע. … הוא שיחרר את ראשי הסוכנות מן האחריות, הכריז כי קסטנר ״מכר את נשמתו לשטן״ .עתה קם בראנד והפנה את כתב־האישום לעבר משה שרת וחבריו.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 22
כשיצא מבית־הסוהר, לא היתר לו פרוטה. הוא כתב מכתב לרודולף קסטנר בישראל, שאל אם אינו יכול לספק לו סיגריות אמריקאיות. בפידיון העיסקה רצה לתקן לפחות את גג ביתו. לא ידוע אם קסטנר שלח לו את הסחורה המבוקשת. אך ידוע כי בכר חי בפנסיון קטן, וכי לא יכול היה לשלם את שכר־החדר. … דק כדבר אחד יכול קורט בכר לבטוח: ממשלת ישראל לא תפעל נגדו. היא חיפתה עליו במשפט קסטנר, והיא ממשיכה לחפות עליו. מדוע? ננסה לברר זאת, בבואנו לסכם סידרה זו.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 8
היבן ה ע די ם * בין כל מעשיו המסתוריים של ד״ר ישראל קסטנר המנוח, שום מעשה לא היה מסתורי יותר מאשר כתיבת מכתבי ברכה להרמן קרומיי, בשעה שהלה ישב בביתר,סוהר לפושעי־מלחמה. … אחרי ששוחרר מכלא פושעי־ד,מלחמה (אולי בעזרת מכתביו של קסטנר) חזר קרומיי לחיים תקינים. הוא פתח חנות לרפואות ולמכשירי־ספורט, קיבל אפילו פיצויים אישיים כקרבן המשטר הנאצי, מפני שגורש אחרי המלחמה ממולדתו (הצ׳כית). … הסיבה המשוערת: משפט קרומיי יעלה שוב לכותרות את פרשת קסטנר, דבר שראשי ישראל אינם מעוניינים בו.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 4
כאשר תמהו אנשי המסחר על העיסקה המוזרה, קיבלו הסבר מוזר עוד יותר מפי חברי מישלחת־ד,שילומים: גרמניה הציעה להשיג לישראל כמות גדולה של קמח־דגים — מיצרך נדיר ביותר — מארץ מאמרכם על ד״ר ישראל קסטנר (העולס הזה )884 מכיל כמה וכמה טעויות עוב דתיות׳ ואני מוצא לנכון להפנות את תשומת־ליבכם אליהן: (א) ד״ר קסטנר לא היה מקימה היחידי של ועדת־ההצלה. את הוועדה הקימו שמואל שפריגמן, ד״ר קסטנר, אשתי האנסי ואני עצמי. (ב) רק הוגן הוא לציין, כי חברי הווע דה הסכימו בנפרד ויחד שלא להשתמש בהנחות המייוחדות שניתנו להם, כדי להציל את עצמם. … הוועדה החליטה לבחור בי. היחיד שהתנגד היה ד״ר קסטנר. אולם בסופו של דבר הצטרף גם הוא אל דעת הרוב.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 7
כסופן י של עדויות התביעה, כמשפט שלושת הנאשמים כרצח ד״ר ישראל קסטנר, הכריז הסניגור מקם קריצ׳מן :״כמקום נכוה כירושלים ישנו הסכם שתמורת עדותו כשכועה של אקשטיין, הוא יקכל חנינה אחרי כמה שנים ״.עורד־הדין טל, סניגורו של אקשטיין, הכחיש את האשמה. … לאט־לאט זה הצטמצם לנשק, ורק בסוף קפץ השם קסטנר. השם של קסטנר עלה אחרי מיבצע סיני. … הדברים היו כבר בשלב כזה שזה התרחב (המזימה לרצוח את קסטנר, לטענת אקשטיין) והמפקדה הראשית (של מחתרת מנקס, כביכול) אישרה את זאת.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 5
מישהו דאג להפיץ מראש את השמועה כי ישנו פסק פה־אחד, המטהר את קסטנר לחלוטין. כתבי עתוני־הערב, אשר היו חייבים לסגור את גלימותיהם בעוד שעתיים, ציפו לתגלית שתספק להם את הכותר* אולם סקרנות זו — שהיתר, טבעית ומובנת במשפט בעל משמעות לאומית כה רחבה — לא באה על סיפוקה. … לא עברו שעות, ויד נעלמת ניצלה את המבוכה הזאת כדי לבשל מטח משלה. היא יצרה את הסיסמה ד,מסלפת. :קסטנר סוהר על־ידי בית־המשפט העליון *1כותרות העתונים ושרות* השידור, סוכנויות־ד,חדשות ד,זרו* רדיו לונדון ועתוני אמריקה הצטרפו לתרועה. … הארץ מיהר לשלוח את כתביו כדי להכניס נימה פרטית לויכוח הציבורי העקרוני, חיבר כתבה סוחטת־דמעות על גורלם הטראגי באמת של אשת קסטנר ובתו האומללה. קול ישראל, שויתר על כל הסוואה, ליקט לו כמד, פסוקים מתאימים טפסק־הדין, סירסר, :קססנר טוהר!
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 6
שלט במחתרת זו, אם הורג־באשר עלתה בפעם הרביעית קסטנר עצמו היה קשור עם ד,ש.ב ,.אם שאלת שיחרורדבערכות של ידע ד,ש.ב. … ב .להרשיע: לא היה זה שייב, אלא עורו־הדין שמואל תמיר. הוא היה גיבור משפט קסטנר, ואילו אפשר היה להשיג עדות כל שהיא שתקשור אותו עם הכרוז שהשמיץ את השופט פרץ (שזיכה את קסטנר מן ההאשמה של שבועת־שקר) הרי היתד, הדרך סלולה לטענה כי תמיר היה מנהיג המחתרת, טענה שחזרה לא פעם בבטאוני ד,ש.ב. … ב .הגיוני: לדחות את מועד המשפט עצמו עד כמה שאפשר (למעשה עד סוף השנה, בגלל הפגרה ומשפט הנאשמים ברצח קסטנר), להחזיקו בינתיים במעצר, בד, בשעה שאשתו עומדת ללדת, דבר המדאיג כל בעל.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 8
הוא עשה זאת בלית ברירה, אחרי שהקשרים המסתיריים בין רוצחי הד״ר רודולף קסטנר לבין שירות־הבטחון עוררו גם בקרב ראשי מפלגות קואליציוניות ספיקות מרים ביותר לגבי טיבו ופעולתו של מוסד זה. … בכל זאת לא ידע הש.ב. מראש כי עומדים לרצוח את הד״ר קסטנר. אולם מיד לאחר שבוצע הרצח נאסרו הרוצחים, שהיו ידועים לש. … אם השערה זו נכונה, הרי שלמען ניפוח חשיבותו היה הש.ב. מוכן לסכן לא רק אח חייו של קסטנר. מאחר, שכפי שהוכח, לא חיה ד,ש.ב.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 7
{י ק רי ת. טענתו העיקרית של תמיר: קסטנר ביקש להציל את 388 הנפ שות שהנאצים הרשו להם לצאת, ביניהם מרבית קרוביו. … כי בהוכיחו שמנהיגי הסוכ נות היהודית ו ארץ חיבלו במאמצי ההצלה של קסטנר, מתוך שיתוף פעולה עם השלטון הבריטי, ניקה במידה רבה את קסטנר הריטורי, אפילו חבש פעם כיפה כדי לצטט לשופט הלוי (החבוש תמיד כיפה) פסוקים מן התנ״ך והתלמוד. … אך מכיוון ש המאבק האמיתי התנהל על ההאשמות ש הוטחו נגד קסטנר, יצא שהמשפט הסתיים בדברי המאשים, שדבריו נשארו ללא תשו בה.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 26
נקודת־המוצא: שורת־מאמרים שכתב משה קרן ב* ,1955 למחרת מתן פסק־דינו של השו פט המחוזי בפרשת קסטנר. בפסק־דינו במישפט הדיבה, שהגישה ה מדינה נגד אחד מלכיאל גרינוולד, בעל בית־מלון ירושלמי קטן, קבע הלוי כי ״קסטנר מכר את נישמתו לשטן,״ כאשר שיתף פעולה עם מנכ״ל־השואה אדולף אייכמן. … אותו פסק־דין נפסל לאחר־מכן על-ידי בית־המישפט העליון, שטיהר את קסטנר מכל הטענות שהטיחו בפניו השופט הלוי והפרקליט תמיר, מילבד אחת: העדות שמסר קסטנר אחרי המילחמה לטובת קורט בכר, קצין בכיר במנגנון הכלכלי של ה־ס״ס. קסטנר טען שבכר עזר ליהודים, אך בית־המישפט העליון מצא שלא היתד, לו הזכות להעיד לטובת קצין הס״ס .
גליון 897 (23 בדצמבר 1954), עמוד 8
הודיע דר שפיגל: הנשק הנחות אמנם לא יימסר לגרמנים, יועבר, במקום זה, חינם־אין כסף לצבאות מצרים, עיראק, סיאם, הפיליפינים וישראל. פרשת קסטנר מת• ד*עו המשר פו ת פסק־הדין במשפט היועץ המשפטי נ. … אשר יהיה, הוא לא ישכך את סערת הוויכוח הציבורי שקמה עם הדיון בפישת קסטנר, ש* היכר, גלים, ההולכים ומתפשטים עדיין. האחרון בהם נגע במשרפות אושוויץ, בו ד-,פסקה, כביכול, ההשמדה ההמונית תחת לחץ־עקיפין של ד״ר רודולף קסטנר. סיכמו השבוע ניצולי אושוויץ ומחנה בירקנאו הסמוך: אם כי משלוחי יהודים לאושוויץ התקיימו כמעט עד לתאריך פינויו מפני הרוסים ( 17 לינואר )1945 הרי פסקו ארובות ארבעה כבשני אושוויץ לפלוט להבות־אש ותמרות־עשן כבר בראשון לנובמבר ,1944 ייתכן מאד לפי פקודתו של מפקד ההשמדה היינריך הימלר.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 3
קורט בכר, ש היה בקשר עם העסקן היהודי ההונגרי רו־דולף קסטנר, שנתמנה לתפקיד זה על״ידי נציג הג׳וינט בשוייץ. קסטנר ושותפיו הבטיחו לבכר מילי ן דו״ לאר תמורת הצלת יהודי הונגריה. בכר הס כים, כביכול בשם מפקדי הס.ס. בדרך זו הצליח ליצ ר׳ באמצעות קסטנר, מגע עם בעלות״הברית. סכום גדול של כסף הועבר לבכר בצורת זהב ויהלומים.
גליון 927 (21 ביולי 1955), עמוד 8
כמו פשעיו הקודמים של פושע, לא היתר, השותפות שרת־קסטנר חשובה כשלעצמה. אולם היא הייתה חשובה מפני שההמונים הרגישו בעומק לבם שאין זד, ענין של עבר, שאותם אנשים ממשיכים באותו קו גם כיום. … התופעה המוזרה ב יותר, שבוע לפני מועד הבחירות, לא היתר, חשיבותה המתמדת של פרשת קסטנר — אלא חוסר חשיבותה של כל פרשה אחרת, להוציא את פרשת אבא חושי * .אדישותם של ההמונים הוציאה את מבחירי כל המפלגות מכליהם התעמולתיים. … השבוע הודיעה הממשלה, בצורה שהתאימה יפה ללוח הזמנים של תעמולת הבחירות, כי שינתה לחלוטין * שגם לימינו, כמו ליימין קסטנר, התיצב השבוע משה שרת בגלוי בנאום חיפאי.
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 8
כי ביום זה, בניגוד לציפיה כמעט כללית, גם של המשפטנים המקצועיים, קם באולם בית־המשפט השלום הירושלמי ד״ר משה פרץ, וקרא בקול ריעד את פסק־דינו, שביטל את ההאשמה בדבר שבועת־שקר שהוטחה בפניו של ישראל רו־דולף קסטנר. ״פסק״דין מקורי״ .אם יש דבר אחד שהוא גם כיום קדוש מכל בעיני האזרח, הרי זה אי־תלותם של שופטי ישראל. … היועץ המשפטי היה היחיד שיכול היה השבוע לתביע את קסטנר למשפט מחוזי, על אף החלטת השופט, אולם איש לא העלה על דעתו שחיים כהן עשוי לפעול נגד עצמו. … לשבוע אחד׳ היו אלה זעזועים מספיקים. פרשת קסטנר אידיו שלמאדם קיסר: מה תאמר כעת?
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 59
במדור הבידור של השבועון פורסמה בתבת־שער, שעסקה במהפך אורחות החיים בארץ ונשאה את הכותרת ״יום ולילה (כמלון) ,דן׳״ .במדור ״העולם הזה מראיין״ ראיון בלעדי עם ד״ר ישראל קסטנר פורסם במיסגרת מדיניות איזון הדיווח העיתונאי של השבועון. … היועץ המישפטי הגיש בשמו תביעת דיבה, נגד מלכיאל גרינוולד, המוכרת בשם ״פרשת קסטנר״ .במהלך המישפט קבע השופט בנימין הלוי כי קסטנר ״מכר את נישמתו לשטן״ .מאוחר יותר נרצח קסטנר.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 17
נושא ה תביעה: השמצת שמו של ד״ר ישראל קסטנר, לשעבר דובר מישרד המיסחר והתעשייה, ופעיל סיעת מפא״י בכנסת. קסטנר לא רצה במישפט זה, ועבר לסדר היום על ההאשמות, כאילו שיתף פעולה עם הנאצים וחיבל בעבודת ההצלה של יהודי הונגריה. … ״העולם הזה״ 848 ־ תאריך 21.1.54 : פט הלוי לדחות את המישפט, בהסתמך על כך שכנגד קסטנר הוצאו, לדבריו, בהונ גריה ורומניה, שני פסקי־דין על שיתוף־ פעולה עם הנאצים, ועליו להשיג עותקים של המיסמכים הרשמיים הנוגעים לפרשת קסטנר.
גליון 2600 (1 ביולי 1987), עמוד 7
ה התחיל במישפטים קטנים נגד ( אנשי־ההגנה ועסקני־מפא״י, וזה הגיע לשתי הפרשות הגרולות בקאריי־רה הפוליטית־מישפטית שלו: מישפט קסטנר ומישפט עמוס בן־גוריון. בשניהם הודרך על־ידי שינאתו הלוהטת למפא״י בכלל, ולדויד בן־ גוריון בפרט. … שם אחז תמיר בחבל בשני הקצוות, כאשר הוא מנסה להוכיח דבר והיפוכו: שגם ישראל קסטנר בבודפשט וגם בן־גוריון ומשה שרת בירושלים היו בוגדים. … צמרת־המישטרה הוחלפה בעיקבות מישפט בן־גוריון, ועל קסטנר אמר השופט בנימיו הלוי שהוא ״מכר את נישמתו לשטן.״ כאשר נרצח קסטנר, חשש תמיר במשך כמה ימים שיבולע לו.
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 2
נרקמה עלילת־דם מגוחכת, המבקשת לשייך איך שהוא את העתון לרוצחי קסטנר. ידיים זריזות מבשלות דייסות נוספות של עלילה והשמצה. … אפרים דינור, תל־אביב דברי סורך־הדין שמואל תמיר בסיכומיו בבית המשפט המחוזי. :היועץ המשפסי הכריז: או קסטנר למתת או גרינואלד למתת בידי שמיים. איני יודע מנין היה לו העוז לומר זאת, אולם הוא אמר זאת. אני לא אומר קסטנר למתת! אני אטען שד״ר קסמנר אינו פושע מלידה, אינו איש שכולו שחור.
גליון 927 (21 ביולי 1955), עמוד 2
באחד ב מ אי ה שנה הועברו ה שידורי ם לירו שלים, וד״ר קסטנר סוטר מ תפ קידו וקיבל חופ שה. שהיה זכ אי לה, ל מ שד 18 יום. מ אז ה־ 18ב מ אי אין ד״ ר קסטנר עו בד ו אינו מ שתתף ב שידורים אלו. והמוזר בדבר: ד״ ר קסטנר אמר מה שאמר וקול־ישדאל לא הכחיש את הדברים.
גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 5
אחד מהם הוצא להורג (אדולף אייכמן) ,אחד התאבד (רוברט סובלן), אחד נהרג בקרב (אריק רגב) ,ואחד נרצח (ישראל קסטנר) .השאר מתו מוות טיבעי, רובם בשיבה טובה. … איש השנה תשר ״ג מקיס־ליכוד שרון מסדיר־ביניים קיסינג׳ר עסקן־שואה קסטנר איש השנה תשכ״א מודח לבון איש השנה תשב ״ח שר־ביטחון דיין איש השנה תשד׳׳ד איש השנה תשי״ד לוחם־בפידאיון רגב איש השנה תשר ״ה ראש ־ממשלה רבין איש השנה תשר ״ו מנהיג ״גוש אמונים״ לווינגר
גליון 1020 (30 באפריל 1957), עמוד 18
לגבי הגרמנים, הפרט המעניין בכל פרשת קסטנר הוא הצד הכספי. בסוף המלחמה נעלמה באופן מסתורי רכבת גרמנית, שנשאה את אוצרות יהודי הונגריה. את הגרמנים מעניין מאד מי שדד את הרכוש הזה, ואין להם ספק שזה קשור איך שהוא לפרשת קסטנר. לדברי מאנקה, יכול היה להיות שקצין ס.ס. … המסועפת. השאלה היא רק: מדוע הציל אותו קסטנר? יכלו להיות רק שני הסברים. יכול היה להיות שקסטנר הציל את בכר מפני שהיה שותפו בפרשות אפלות.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 2
העתון הנקרא בי חז דבמ די נ ה מאז ההתנקשות הנתעבת בד׳׳ר ישראל קסטנר, התרחשה בישראל תוסעת־לזדי מוזרה מאד, בסאונים שונים החלו מחששים בקדזד תטת טף שאפשר לתלות בו את קולר האחריות הרעיונית למעשה זה. … אם להאמין לדבר, למשל, הרי כל מי שגילה שחיתות, נלחם בקורופציה של צמרת המשטרה או עמד על משמר חופש האזרח מפני פגיעותיו של מנגנון שרירותי — הרד,זא האחראי לרצח קסטנר. הדברים לא נכתבו בתמימות או בהיסח הדעת. … הם לא היד נתונים לקניה, כמו המפלגות, ואי־אפשר היה לאיים עליהם בהפסקת מענקים כספיים ו בגילוי מעשי שחיתות אישית שלהבו המסע נגד לוחמי השחיתות נבנה על אבן־ הסינה של רצח קסטנר. מאמרים בדבר, הארץ, ג׳רוסלם פוסט ובטאונים אחרים האשימו בפירוש את ״כל אלה העוסקים השכם והערב בגילוי שערוריות וכל אלה המנסים להשמיץ את משטרת ישראל ולציירה כקן שחיתות וקנוניות־בצע״ באחריות ציבורית לרצח קסטנר.
גליון 957 (16 בפברואר 1956), עמוד 4
• השנה המשפטית הקרובה תעמוד בסימן הקרבות בין מיכאל כספי ושמואל תמיר. נוסף על משפטי קסטנר (קסטנר נגד גרינוולד בתביעת הפיצויים על הוצאת דיבה, גרינחלד נגד קסטנר בתביעה הפלילית על שבועת שקר) יתנגשו השניים גס בתביעת קראוז, אחד העדים הראשיים נגד קסטנר, לתשלום פיצויים מידי הסוכנות היהודית, אותה מייצג כספי, ובמשפט בהרל נגד ידיעות־אחרונות (בו ייצג כספי את בהרל, תמיר את העתון).
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 13
ספורט ההנהגה, הריהו זכאי וההנהגה אשמה. ואם להיפך, קסטנר עצמו אשם, משמע שלא קיבל הוראות לעשות את משר עשה, וההנהגה חפה מפשע. … ואילו תמיר, שביקש מעל לכל ובר אחר להרשיע את קסטנר, נאלץ לטעון אתיההיפך — וכמעט לשבח את אויביו הפוליטיים מהסוכנות היהודית. הוא ביקש לקבוע כי לא המוסדות פשעו אלא קסטנר( ,שקם־ טנר פעל על דעת עצמו. לפתע אירע משהו.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 10
יוסף עברון, משפטי אבו־גוש ודומיהם, גרמו לכך שעם פרוס משפט קסטנר היתד, שיטת תמיר ידועה היטב. פחות ידועים היו המשפטים שלא נתקיימו, ושד,צ ־בור שמע עליהם רק בעת הגשתם וביטולם. … כאשר פירסם דבר סיפור־כזב כאילו פיטרו הם את תמיר, כמחאה על שגילה את פרשת הצנחנים במשפט קסטנר, ו־,גיבו ;־,ארבעה בצורה אופיינית: הם ערכו במשרדו של תמיר ביקור־תודה, שלא הוסתר על־ידיהם מעיני העתונות. 7ירח בחון 6הרצליה ץ* שפט קסטנר נמשך ארבע שנים׳. 3חהוא היה מבוסס על עלון קטן של מלכיאל גרינוואלד, שלא ידע אלא שמועות סתמיות שריחפו בחללם של עולי הונגריה. … היה זה הוא שחדר לנבכי הפנטגון, בילה יומיים בין המיסמכים שאיש לא ידע על קיומם, גילה שם את המכתב הידוע של קסטנר לרוצח ההמונים קרומיי ועשרות מיסמכים אחרים, שלא ראו עדיין אוה ד,חוטים הגיעו אל מעבר למסך הברזל.
