חיפוש: שחיתויות
נמצאו 1,110 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 2

לכן יורשה לי לצטט כאן את הפסוקים העיקריים: ״בוסיזם, גאנגסטריזם ושחיתות, ההולכים יד ביד, אינם תופעה יוצאת־דופן בעולם הגדול. … ביום ה־ 12 במאי — 1955 לפני שבע שנים וחודשיים — הופיע גליון מס׳ 917 של העולם הזה, כשעל שערו מתנוססות המלים :״הגאנגסטריזם בעיריית חיפה — כיצד התבצרו הטרור והשחיתות בעירי של אבא חושי.״ היה זה גליון היסטורי בתולדות העתו־נות העברית — פתיחתו של מסע־גילויים חסר־תקדים, שנמשך חודשים רצופים מעל עמודי העולם הזה, ושכבר הפך מאז לדוגמה קלאסית של מערכה עתונאית נועזת בישראל. … גורם אחר מעורר את השני, ובסוף נעשה ראש־העיר שבוי בירי אנשיו שלו, יותר מ כפי שהוא שולט בהם בסוף אותו מאמר הובטח :״המשך הסיד־רה אודות הטאמאני הול החיפאי.״ ביום הופעת הכתבה הראשונה, פקדו פקחי העירייה של אבא חושי על קיוסקאי חיפה להטיל חרם על העולם הזה (,האיש ש פיקח על מיבצע זה הורשע, לאחר מכן, בשורה ארוכה של מעשי טרור ושחיתות). כעבור כמה ימים הונח במערכת העולם הזה מיטען של חומר־נפץ.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 29

הרדיפה השגעונית אחרי מותרות, שאחזה חוג מסויים של נשים בארץ׳ אין ספק שנתנה דחיפה להתפשטות השחיתות. מכל מקום, נתנה כיודן ודחיפה לשאיפות הגבר. … לא פעם עוררה רוגז: למשל, כאשר עמדה באופן הפגנתי לצד בנה עמוס, בפרשת השחיתות המפורסמת, גרמה לצילום־היחד של עמוס ודויד בן־גוריון בימי המשפט. … הארץ נלחם על דעותיו בשטח הכלכלי, אך שירת את השלטון, בכל שאר השטחים. את המלאכה הבלתי־נעימה של גילוי־השחיתות השאירו כולם לזולתם. במדע הפופולרי ביותר של ישראל, הארכיאולוגיה, נוצרו השנה כמה ידיעות, אך לא היו תגליות מרעישות.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 9

אולם בהימורים בשדה־המי־רוץ של המנהיגות הערבית, הסום הצעיר יותר נחשב לבעל הסיכויים הרבים יותר. שחיתות 1י חו { 7מג ע כל חייל יודע כי ניתוק המגע עם האוייב הוא אחד המיבצעים הצבאיים הקשים ביותר. השבוע למדו זאת שני אנשים הרחוקים מאד מן ההווי הצבאי: ד״ר ישעיהו לייבוביץ ו־ח״כ יצחק רפאל. לייבוביץ, לוחם־בשחיתות בשעות־הפנאי, טען בשעתו כי יחזקאל סהר, המפקח־הכללי קל־הלשון של המשטרה, סיפר שפתח תיק נגד רפאל על הברחה, סגר את התיק לפי הוראות דויד בן־גוריון. … עתה הסכים להוציא מבית־המשפט פרשת־שחיתות ראשונה במעלה, ולמסרה לבוררות פרטית.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 18

חוט אחד מקשר בין כל מבצעיו באותן שנים, החל מפיקוד על פלוגות האגרוף, דרך מעשי שחיתות ורמאות, גניבות וזי.פים מאז הקמת המד נד״ ועד למעשה הרצח. … אם מוסדות הפיקוח של מרכז הקואופרציה מגלים שחיתות ומתעלמים ממנה; אם מבקרים הנשלחים מטעם מרכז הקואופרציה מסכימים לקבל משכורת מטעם המבוקרים, הופכים לבסוף לרואי־החשבון שלהם ועוזרים להם להעלים כספים ממס־הכנסה; אם גדולים וטובים ובהם ראש עיר ואדם שהגיע עד למישרת שר בממשלה, אוטמים את אוזניהם ומסרבים לשמוע תלונות המופנות כנגדו וכנגד חבריו — מדוע לא תהיה לאוטק ההרגשה שהוא כל־יכול?! … אופק לחץ על הדק האקדח. אבל הרצח היה פרי משטר של שחיתות. השחיתות היא שהולידה את השחיטות.
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 6

מדינת ישראל יצרה חידוש: היא היתד, במידה רבה על חשבון העולים החדשים שישבו במחנות האוהלים. כובש הקסטד מת שחיתות כללית זו היתד, הרקע לשחיתות לפני 275 ימים התקרבה סירת כבאים של נמל חיפה עמוסת שוטרים לא/ק חל־אביב. … טבעו של תהליך כזה שהוא הופך קיצוני יותר ויותר מיום ליום. כשמתחיל מירוץ השחיתות וההתפרקות שוב אין מעצור לו. משך שנים לפני כן היה המתנדב גיבור הכלל. … שערוריה ־ במיטת הירי ב מן הלב זרמה השחיתות לעורקי הגוף הלאומי, לא פסחה אף על אבר אחד.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 5

אדם הקורא מדי יום על שערוריות המדיגה, יכול לקפל את הרושם המוטעה כי השחיתות פשתה ככל חלקי הציבור. אולם חקירה מעמיקה יותר מוכיחה כעליל כי קייס קשר הדוק ואינטימי בין כל פרשיות השחיתות, ללא יוצא מהכלל, שהסעירו בשנים האחרונות את רוחו של האזרח הישראלי. … אולם גם כתרשים מקוצר זה יכירו הקוראים את שמותיהן של: פרשת מיגאל 3פ* *ויך #ד * ן טוכיאנסקי, ששימשה מכשיר לחיפול אויב־השחיתות איפר בארי ; פרשת טריפוס והכאת גרשון ריטוב (הצילום מראה את ראשו למחרת הכאתו) ,שבעזרתה חוסל איש נקי־בפיים שני, ישורון שיף, שדרך על יבלותיהם של אבא חושי ועמום בך־גוריון ; את פרשת הטנדרים של שייקח ירקוני, ששילם 7500ל״י לגרשון ריטוב עבור ״ייעוץ מקצועי״.
גליון 1462 (15 בספטמבר 1965), עמוד 9

תפקיד האופוזיציה הוא להוות מחסום בפני המגמות הרודניות של השלטון. תפקידה הוא למנוע שרירות, שחיתות והתנוונות. השלטון (הזורק לה פירורים משולחנו) ,אלא באזיקים שהיא שמה על זרועותיה של עצמה. … ככל שהשלטון הישן מתדרדר בדרך השרירות והשחיתות, כן מגבירה האופוזיציה האמיתית את מלחמתה, כן גדל כוחה, וכן רבים סיכוייה להגיע לשלטון. … חוק לשון הרע, חוקי הכפייה הדתית ושאר חוקי־התועבה הם תמרורים בדרכה אל תהום הרודנות. פרשת תל־גיבורים מגלה רק טפח מן השחיתות הנוראה שפשטה בכל מישורי השלטון.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 2

נדמה להם כי הנה באה ההזדמנות הגדולה לפלג את מחנה־השלום בישראל, למרוח בבוץ את הנאבקים למען השלום והצדק, להדביק את כתם השחיתות באותם הלוחמים בשחיתות, לפסול בנו את כל המומים המבחילים של עצמם. … המאבק על השלום, למען מישטר של צדק סוציאלי, נגד שחיתות והסתאבות, למען חופש־הביטוי וחרות־המחשבה, נגד כפייה דתית וחילונית — מאבק זה לא נסתיים.
גליון 920 (2 ביוני 1955), עמוד 2

שום אדם בר־דעת אינו יכול להתעלם מסמיכות הפרשיות בין התנקשות זו ובין סידרת גילויי העולם הזה אודות השחיתות בעירית חיפה׳ סידרה שכבר גרמה בשלביה הראשונים בלבד לשורה של מעשי־אלימות, טרור ולחץ שהוקעו על־ידי העתונות העברית כולה. … חשבון שני הוא, שחקירה מסועפת כזאת זקוקד, לשיתוף־פעולה מצד מודיעים רבים, אזרחים דרכי־ההגנה של העולם הזה מבוססים על ההנחה כי הגנגסטרים טועים בחשבונם. בהתבוססם בבוץ השחיתות מוגת־הלב, אין הם מסוגלים להבין כי אזרח רגיל יכול לגלות עוז־נפש כאשר הוא רואה לפניו את הסיכוי לחיסול זוהמת־השחיתות. … לא בשמחה נטלנו על עצמנו את התפקיד לגלות את השחיתות. יכולנו לסמוך רק על התוקף המוסרי של מאמצינו.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 14

נסתם חור, נפרץ הסכר במקום אחר. מימדי השחיתות אינם מצטמצמים משנה לשנה. הם מתרחבים משנה לשיה, ופושטים על שטחים אחרים. … את חפורונקלים צריף לפתוח -אבל המשימה ה אמיתית היא לרפא את הרעלת- הדם הגורמת לפורונקלים. נגיד דברים פשוטים: השחיתות אינה תו- פעת־לודאי של המישטר הקיים במדינה. השחיתות היא מרכיב מהותי שלו, פועל־יוצא מעצם מערכת היחסים בתוכו.
גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 3

^ ינני נאיבי עד כדי כך שאשלה את עצמי כי מבקר אמיץ יותר היה מחסל את השחיתות בארץ. שחיתות זו אינה מקרית. היא תוצאה הכרחית של משטר פוליטי זתוא יבול היה להחזירה לתפקידה האמיתי -לשמור אי־־שם על מטמוני הכטחון. … ואף לא במקרה אחד במשך כל השנים הארוכות האלה הרים זיגפריד מוזס את חרבו כדי להרוג דרקון — או אפילו עכבר — בגד החיות של השחיתות. אולם זיגפריד מוזס איננו דמות מן האגדה. … הוא פירסם דו״ח מוחץ, חשף במכת־חרב אחת כל פצעי השחיתות במנגנון הסוכנות היהודית. שמו היה אמיל שמוראק, והמפלצת אכלה אותו לארוחת-הצהריים.
גליון 1469 (1 בנובמבר 1965), עמוד 20

מסקנתו: יש לשנות את המישטר בארץ לחלוטין, לפרק את שלטון המפלגות הישנות, כדי להבריא את הספורט : ״אני זוכר את מישחק הליגה בסיבוב השני ׳,סיפר ביום השלישי השבוע חבר הנהלת הפועל רמת־גן לשעבר יגאל וירון, לחברי הוועדה למניעת שחיתויות של ההתאחדות לכדורגל .״המישחק בין הפועל רמת־גן לבית״ר תל־אביב. … היעדרם של שני צדי המס&נו אשני־מקצוע מניהול הספורט הישראלי הביא הוועדה למניעת שחיתויות •יימה את לא פעם להחלטות, שאבד עליהם הכלח.
גליון 917 (12 במאי 1955), עמוד 23

הציונים הכלליים השירו מישראל את עול הביורוקרטיה הכזכזנית והכלתי־יעילה, הם שמו קץ לקיצוב, שתוצאתו העיקרית היתה העשרת כורדים ושחיתות. ,אתה שואף למדינה ליכדלית, הדואגת לכל אזרחיה ללא כל הפלייה. … אתה מבין כי סיסמת הפירוד של מלחמת המעמדות מתנכלת למדינה. אתה מאמין כי חייב לבוא קץ לשחיתות שפשתה ככל רחכי המדינה. אתה מוכן להלחם ככל מאדך למשטר של לחם כככוד ואויר לנשימה.
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 13

מאחר שהעולם הזחרואה בבעיה הערבית את עיקר בעיות המדינה ובגילויי השחיתות במדינה חלק ארי מבעיות אלה, הרי שהעולם הוה אינו מכיר את המציאות בארץ.׳׳ מצד שני, טענה הקטיגוריה, הרי העולם הזה מגלה עמדה של שלילה כיללת של המפלגות בארגונים מזיקים, מבלי להתיחם לאידיאולוגיה שלהן. … ך* ילוקי הדעות המרים כיותר, ההתנגשויות החרים ת והעדויות | \ המענינות היו דוקא בנקודה השלישית של כתב האישום, לפיה יורד העולם הזה לטעם ההמונים ונוקט בגישה סנסציונית לגילויי שחיתות במוסדות שונים. טענה הסנגוריה :״העולם הזח אינו בטאון מפ״ם, הוא גם אינו מרכסיסט. … יש רק להצטער שעל המשמר אינו נוקט בשיטת הכתיבה המושכת את תשומת לב הקהל ומעוררת אותו לחשוב.׳׳ גם בנקודה זאת קיבל בית־המשפט את פרטי האשום המאשימים את העתון בירידה לטעם ההמון. לעומת זאת מצא שגילויי השחיתות של העולם הזה אינם נעשים לשם סנסציה בלבד.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 5

ניקח, למשל, את מאבקינו נגד גילויי־שחיתות. המסע הגדול האחרון הופסק בעיצומו על־ידי מלחמת־ששת״הימים. אז היינו בשיא מאבקנו נגד השחיתות בקרנות ההסתדרותיות. הצלחנו להביא לטיהור המעורבים בפרשת הפרדסים ובנק הפועלים, והיד עוד היתד, נטוייה. מלחמת־ששת־הימים שינתה את האווירה הציבורית — ואת סדר־החשיבות. המלחמה בשחיתות נישארה אומנם חשובה — אבל הופיעו אתגרים חשובים הרבה יותר, ניפתחה חזית חדשה, במלחמה היונית הרבה יותר לעתידה של האומה.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 2

סיגרילות משובחות — 2ל״ י החוק עלול לסתום את הגולל על כל נסיון שבועון בעל תפוצה של מיליונים רבים, הנקרא בכל רחבי העולם, פיר סם את ללחום בשחיתות בישראל. אבל אמרנו לך עוד משהו: כי לפי אותו שמו של אחד מאילי־ההון בישראל בקשר חוק, נשארה אפשרות אחת להמשיך במללפעולות אירגוני־הפשע בארצות־הברית. … בתור ח״כ לא יוכל העורך למלא את תפקידו יש למחדל העיתונאי כמה סיבות. כלוחם־בשחיתות. שנית, כי אנחנו עלולים לנצל לרעה את סיבה אחת נעוצה בכסף. … אדם יזכה במשפט, למרות שכל ההאשמות לא תיתכן חברה בריאה, לא תיתכן נגדו הוכחו לגמרי. עצם סידרי־השיפוט לפי מלחמה בשחיתות, לא תיתכן שמירה על חוק זה נותנים גם לנוכל גלוי וידוע את דמות מדינתנו — אם לא תהיה לנו עתונות האפשרות להרוס עיתון שפירסם אמת, תוך חופשית, לוחמת ונועזת.
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 13

מצאו גרעון, אבל חודשים רבים רווחה בחדרי ״דור זאת לא שחיתות!״ לדור״ השמועה, בי ״חסר חצי• אם זה כל מה שיכלה הביקורת לגלות מיליון לירות״. … אבל גילויי, העולם הזה׳ בעיס־קת הפרדסים עודדו אותי לפתוח את הפה. ראיתי שאפשר ללחום כשחיתות:״ זזוא פנה דווקא למבקר מפא״י, מפני שהוא עצמו חבר־מפלגה נאמן. הוא רצה שהשחיתות תיחקר, והעוול יתוקן — אבל בשקט, בלי לפגוע בשמו של המוסד.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 14

גם באחי החינוך נפלה שלהבת השחיתות: עם תחילת הלימודים הוועשו התלמידים ר החינוך דיבר השבוע על תחילת /צ שנת הלימודים החדשה ועל בעיותיה. … בית־הספר, בו חייב לקבל אזרח המחר את היסוד לאזרחות טובה, שקע בבוץ השחיתות. האמון בשלימותו של המנהל, בדמותו כדוגמה התמוטטותו של מנהל אחד דובקת במנהל שני, שלישי ורביעי? … לשאול את עצמו אם אין זה סימן ראשון, כי גם בארזי החינוך נפלה שלהבת השחיתות — ואם אין היה דווקא בעלה, מנהל בית־הספר רמז, אליעזר רודיצקי.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 13

השוו הדשן׳ התו-אניב׳ הנן למצבור ע 1ו *סורים, חזסו־יעיוות irsnrai מכונית ושמה שחיתות של המכוניות,״ או ״משך הבדיקה של המתקן במכונית לא יעלה על 2—3דקות,״ לא בוצעו כלל. … אולם רוטקופף הוא אחד מדגי־הרקק הקטנים של השחיתות במשרדי״ד,רישוי. הוא נעצר בעיקר כדי להוציא מפיו פרטים על עבירותיהם של האחרים. … נקודה זו היא אחת מנקודות התורפה של משרד הרישוי, הפותחת פירצה לשחיתות. (המשך הסידרה גשכוע הגא).
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 7

. * * שטר פיפטי־פיפטי ז ה הוא ש־ אולם שליטי האגודה התל־אביבית העמידו 7 3הביא להתפשטות השחיתות בכדורגל. איד כסחר מאמו אולטימטום לועדה הארצית, שנאלצה להיכשבסוף העונה הקודמת הסתיימה פרשת כנע. … מרכזים אלה בדיוק פרח הניצן הראשון של קנוניות בידידיו האישיים, היו לקליאוט אותן ההקלות הם, למעשה, גורמי היסוד לכל השחיתות משחקי הליגה הלאומית, כאשר היה יסוד שהיו בזמנו בהפועל. … לאנשי מכבי לפי מפתח זה, וכבר קבע השופט אליעזר הניחו לענינים להתגלגל ולשחיתות להתיש הסבר אחד :״לקליאוט יש זמן להתעסק מלחי באחד מפסקי־הדין במשפט כדורגל: פתח.
גליון 807 (9 באפריל 1953), עמוד 7

.״ השורה חיפשה את המוצא בציונות יותר מעשית, קבעה לה שלשה שטחי פעולה: מעברות, לחימה בשחיתות במקומות עבודה, תעמולה להעלאת המוסר הירוד. … דרו שים: מ רג לי ם! שטח פעולתה השני של השורה, חיסול השחיתות במקומות העבודה, היה כרוך בהקמת מחתרת. הפקידים או הפועלים, שהיו מוכנים להודיע על תופעות שחיתות בסביבתם, הבינו היטב, כי גם אם הצדק אתם, הם עלולים למצוא עצמם מפוטרים.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 11

אינגריד ברגמן; ג׳רכז, הסרט שהעלה לכוכבות את מריה של; המלך ואני, שהפך את יול ברינר לכוכב השנה; דוניה, הסרט האוסטרי הראשון בארץ אחרי המלחמה; לה סטראדה, מובי דיר ו רי צ ׳ היו אלה התיק השחור, סרטו של אנדרי חיים על השחיתות והפרדוכם שבמשפט; סלקה ולקה, סרט שודדי אמנותי נדיר על חיי הדייגים; סאנסו, סרט האהבה האיטלקי המצויין! הלנה והנכרים, סרטו של ז׳אק רינואר, עם אינגריד ברגמן; ולאחרונה גם גיכורים נופלים, סרט אמריקאי על השחיתות בספורט ד׳בוקס. מסכים על 4 ארד השלישי.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 2

חנן ר,ישראלי,פרדס־חנה המבדיל בין דת לשחיתות הר שימה ״ל מי צלצלו הפע מוני ם״ ,על ה תכונ ה בליל חג ה מו לד (העולם הזה ,) 950 לא היתה צריכה להופיע כ מדו ר דת. היה מ תאי ם יותר אילו הופי עה במדור שחי תו ת. כי ה שחיתות איננ ה מ צט מצמת רק ב מעילו ת וגניבות. הדרנה הבזוייה ביותר של ה שחיתות היא זו של אדם המטמא את רוחו הל או מי ת, הו פכה למדרס בפרהסיה על ידי נ סיונו תיו להי ט מע ולהתבולל ברוח הסטרא־אחרא של הנויים.
גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 2

את הפרטים נפרסם בג ליון הבא. זלנ!ה וזלמן, משק פלמחאיס השחיתות העולם הזה נטל על עצמו תפקיד אשר לא יוכל לם לאו.כוונתי לשחיתות אשר לה הקדשתם מקום ומרץ כה רבים. רק דרד אחת להלחם בשחיתות ...התחלה מן הדברים הפעוטים, חסרי הערך כביכול ...רק אה״ב אפשר יהיה להקים תנועה נגד הדת (ולא ננד הכפיה הדתית). רפאל קפרתיק, חיפה קראתי בעיון רב את המאמר על השחיתות ב מדינה (העולם הזה 77:אין בלבי כל ספק כי אותם חלקים של המאמר הדנים על ירידת המתת החלוצי במדינת לאחר הקמתה ועל התפשטות ה שחיתות נכונים בהחלט.
