ב. מיכאל
נמצאו 149 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 11

קז ק ההיסטוריה המגוייסדו של הסטיריקן לגן ושחור /היפה והחיה, כשר לגמרי וטמא לחלוטין, קורבן ורוצח, בעל־זכות ומנשל מסיג־גבול — כך דמות סיכסוך ישראל״ערב אצל ב. מיכאל. דבר לא יעזור. מיותר להוסיף שלא לנו, אלא לערבים הלובן, היופי, הכשרות והזכות. … מס־שפתיים מתחסד וכוללני זה אמור לאזן את כל המסכת העובדתית המפורטת והמנומקת הנ״ל — ועכשיו יכול ב. מיכאל להתפנות לאיתור הצידוקים הטובים למעשי לוחמי-החופש באביבים, במעלות, במינכן ; משחו בנוסח ,״מר עמידרור, כדאי שתכין שעורי-בית. … זהו, כמובן, ההסבר והצידוק לקטילת 49 הפועלים היהודיים, משום שאותה פצצת חאצ״ל, היא נקו- דת־המיפנה ההיסטורית, שהפרה את האידיליה היהו- דית-ערבית. אבל לא. מסתבר כי מה שציטט ב. מיכאל מן הספר הנ״ל, איננו אלא חלק הסיום של פיסקה ארוכה, בת ארבעה עמודים.
גליון 1850 (14 בפברואר 1973), עמוד 11

״ (עבדאללה במערכון ״אלה הם חייך״ ,בתוכנית ״ אין אנחנו נראים,״ המועדון הסאטירי של ״בי מות״ .מאת ב. מיכאל, א .סידון וקובי ניב). אוי לאוזניים שכך שומעות, אבוי לעיניים שכך רואות. … ובאוויר הירושלמי הזך המגיח מרחוב החבשים, השכן והיפהפה, עולה הספק הנורא: שמה אלה אינם בדיוק הסמל ל״הלאת המין השמאלני הצע ב. מיכאל (כיפה על הראש) :״יש לי שני פינקסי־חבר: חרות והעולם הזה... … אנחנו מפרים אחד את השני, אבל כל אחד כותב על מה שמרגיז אותו לחוד.״ ב. מיכאל :״מה שמרגיז אותי ביותר, היא הדמות המוסרית של המדינה.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 9

דו״קרב מרתק התנהל בשבועות האחרונים במדור זה • בין שני מתווכחים מחוננים — ב. מיכאל מחד ובנימין עמידרור מאידך. ב. מיכאל מוכר לקוראי שבועון זה כאחד מארבעת המייסדים של המדור ״ 200 הארץ״ ,שחולל מהפכה בסאטירה העיברית. … העצמים העיקריים נראים בתצלומים — הם לא בממדיהם הנכונים, בלא הקצוות החדים, בלא תחושת הפרספקטיבה הנכונה. ההיסטוריה של ב. מיכאל מראה שהעם הפלסטיני היה אובייקט חסר״רצון למאורעות של אז. … נקח, תחילה, את השאלה ההיסטורית: האם פתחו הערבים הפלסטיניים במילחמת תש״ח — זו שאפשר לקרוא לה ״מילחמת העצמאות״( ,כי במהלכה הוכרזה עצמאות ישראל) ,או ״מילחמת השיחרור״ (שם כוזב, כי הערבים לא שלטו בארץ קודם לכן, ולא היה צורך להשתחרר מהם ; מילחמת־השיחרור היתה נגד הבריטים) /או ״מילחמת החלוקה״ (כי זאת היתה הסיבה והתוצאה העיקרית שלה) או, סתם ,״הסיבוב הראשון״ או ״המילחמה חיהודית״הערבית הראשונה״. ב. מיכאל טוען שהעם הערבי חסר מנהיגות ייצוגית נבחרת, ועל כן אין מעשי המנהיגים הפלסטיניים דאז מחייבים אותו, בעת מעשה או למפרע.
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 10

הופתעתי שדווקא הפרשן הצבאי, בנימין עמידרור, הקדיש זמן ומחשבה כדי להגיב (״פורום״ ,העולם הזה )2018 על רשימה מישנית, במדור שר לי ומגמתי כמו ״זו הארץ,״ שאותה כתב ב. מיכאל. מה הצורך הזה להתקומם נגד תוכנן של מילים שמצרפת אישיות צעירה ובעלת ידיעות מוגבלות ז הופתעתי שמצאת לנכון להתייחם ברצינות למדור, שאולי אפילו ״עבדנו הנאמן״ ב. מיכאל אינו מתייחם אליו כך. ב .מיכאל כבר ביכה פעם את מר־גורלו, על היותו ״ליצן חצר.״ ובאמת, ה עו ל ח הזה?
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 10

לדעתי, קשה לטעון שהכל כה טוב ויפה כפי שמנסה עמידרוד לטעון (והעובדות ההיסטוריות שהביאו גם הוא וגם ב. מיכאל, יוכיחו) .לעומתו אומר ב. מיכאל, ואני מצטט :״אלא שאני, בניגוד לך (לעמידרור) יודע מזמן שאין שחור ולבן בתולדות היהודים והערבים בארץ־ישראל״ (״פורום״ ,העולם הזה .)2020 נוסף לכך, אינני מבין את זעמו של הקורא גזית על כך שבנימין עמידרור פנה אל ב.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 9

למשל: בגיליון 2016 של ״העולם הזה״ מרענן לטובתנו ב. מיכאל, כבקליפת״אגוז( ,״זו הארץ״ ,״היסטוריה לא פופולרית״) ,את שורשי הסיכסוך ואת השחור״לבן שבו. … אולם, מן הבחינה ההיסטורית ארוכת״הטווח, ה היבט החשוב והמאלף של דיר־יאסין איננו במה שקרה שם ואז, אלא באופן שבו התקבל המאורע — לעומת מאורעות דומים אחרים. ב .מיכאל מסיים את הזאפטה ההיסטורית שלו בלקח :״לילדים אסור לשחק עם קשרים״ — כמו הקשר שגילה בין דיר־יאסין לטבח השיירה — כי ״חם עלולים להסתבך״. … כך, כמדומני, עשיתי את מלאכתו של ב. מיכאל, והשלמתי את חצייה השני של האמת שלו.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 38

לו היה כהן עדיין על כס-השיפוט, הוא היה מפרש נכון את אותם סעיפים סתומים בחוקים הדראקונים החדשים, ומנסה להציל את העיתונות החופשית. בדיחית־השביוע שייכת לפיליטונאי ב. מיכאל, שהשתתף בנסיון להסביר את העונש הקל שאותו ספג סמל־מישטרה בעוון אונם התיירת. … ״מה אתם רוצים מהשוטר ה־מיסכן?״ ישאל ב. מיכאל ,״מדוע בכלל היו צריכים להעמיד אותו לדין?
גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 11

אלה הם קובי ניב, רפאל סידון, ואחד, חבוש כיפה סרוגה, המסתתר מאחורי הכינוי ב. מיכאל. השלושה, עורכי המדור הסאטירי של ביטאון הסטודנטים ב הי א חזו ת הנ חיל בגי תי ת (מושר לסי מנגינת בהיאחזות הנח״ל בסיני, מאת נעמי שמר) בהיאהזות הנח״ל בגיתית /יש אדמה טובה, אדמת עידית/ , אשר חרשו במסירות רבה /דורות של איכרים מעקרבה, חרשו דורות במחרשה וסוס /עד שהופיע שם מטוס ריסוס / וכך, על שדות הכפר החל לטוס. … כך נתקדם שנה אחר שנה /לארץ־ישראל הישנה /ועוד מעט נגיע יחד עד /להיאחזות הנח״ל בבגדאד. סטאג מאת: ב .מיכאל כלי שחמט יודע מה אחוז הסוכר שצריך להיות בדם כדי לפעול ביעילות, ומה אחוז השקרים שצריך לספר לאחרים כדי שהם יפעלו ביעילות.
גליון 1858 (14 באפריל 1973), עמוד 2

לל א מילים העורך ווזמייסד הראעיון : ד״ר מלביאל זוארץ ו״ל ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון כתובת המערכת: רחוב ווארץ 1 עשה זאת במו ידיך למה לד לנסוע לירושלים ז גם בבית אתה יכול לחוג את יום השנה ד.־ 25 לעצמאותה גם בבית תוכל להגות מעוצמתו המהממת של מיצעד הצבא היהודי הגאה בבירת השלום הנצחי.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 2

העורך והמייסד הראשון: ד״ר מלכיאל זוארץ ו״ל ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1 חיל האוויר פעל בדרום לבנון כתגובה על הפיגוע במיגרש הפועל פ״ת לבנון מכחישה כאילו יצאו הפורעים משיטחה בדקהה־: 90 מטוסי חיל־האוויר פעלו בשעות אחה״צ נגד מטרות בדרום־לבנון.
גליון 1961 (2 באפריל 1975), עמוד 8

קנ ה עוד היום את הספר 200 אוץ?200 כתבו: ב .מיכאל, חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון ציירו: דודו גבע, דיק קודור דרורה כר־עם תמונה עדכנית אנשים שאינם מתנהגים כבני־אדם, עם כל המשתמע מכך. .4אין שום קשר לכרטסת זו ולמחלקת החדשות, כי היא נועדה לשרת את הרדיו והטלוויזיה. .5לכן, גם אין שחר לכתוב כאילו שאני חוזרת למחלקת-החדשות בדלת ה אחורית ; אילו רציתי לחזור למחלקה בדלת הקידמית יכולתי, באמצעות בית- דין לעבודה, אך לא חפצתי לעבוד במחיצתו של אדם שאינו ראוי שיעבדו עימו. .6אני עובדת במחלקת־ההגשה בטל וויזיה לשביעות־רצונו של דן שילון, שחושב קרוב לוודאי שנכנעתי לטרור שהוא מפעיל.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 2

0י האלמתי שזכה בטוטו (סק 1פ 1בלע די ל־ 200 הארץ) העורך והמייסד הראשון : ד״ר מלכיאל זוארץ ז׳׳ל ממשיכי דרכו יבל׳׳א : ב. מיכאל, חנון מרמרי, אפרים סידון. כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1 עם שובו ולסיור 3או־ה״ 3מסר השר לעי סווווו: חוגים נצבא אוהי ב ובצנות־החיחשר מבטיחים החשו תחינתם ״על־אף הלחצים המופעלים על־ידי מדינות ערב ותומביהן, שמחתי למצוא כארצות־הכרית ידידי־אמת אשר לא הושפעו מן הסחטנות.״ כף אמר אמש השר (כלי תיק) עם שובו ממסע מרתק ברחבי ארה״ם.
גליון 1959 (19 במרץ 1975), עמוד 30

הספר הכי מצחיק שראה אור בעברית 200 ארץ מאת: ב .מיכאל, חניד מרמרי, קובי ניב, אפרים כידון ציורים: דודו גבע ודייק קודור אליברט זקקמוווג א בי ב הגיע פסח ...ועתה הוא המועד והזמין מקום למודעות בגריון נסח המוגדר של |^3ן ןן לן לץ ןץ ץ^ שיוניע ברחובות תל־אביב ביום ני 24.3.1975 ונשאו חלקי הארץ ס ס גי 25.3.1975 הגליון חשני של פסח יופיע בתל-אביב ביום א׳ 30.3.75 ובשאר חלקי הארץ ביום ב׳ 31.3.75 תו טרמפלחייל !











