גרמניה
נמצאו 5,050 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 3
— גרמניה מתהלכת כיום מעשיה משעשעת: ^ * אז ר ח גרמני נכנם לאחד מ״בתי המשפט בשעתו על־ידי הממשלה הגרמנית כדי להעניש נאצים. … זובייטיות לתוך גרמניה המלרבית למחרת פרוץ המלחמה. הגרמנים יודעים שהמערב חלשי. … על חורבות ה- רייך השלישי קם לתחיה ה- רייד הרביעי של גרמניה. הנאציזם״, שהיקמו
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 5
גרמניה דורשת את הסגרת בן־גל! גרמניה עוזרת׳ להשמדת שארית־הפליטה בידי היטלר החדש, נאצר! … ולא פחות ממנו מחלל את המוסר ראש־ממשלתנו, כאשר הוא קובע בקלות־דעת עילאית ומזעזעת כיי ״גרמניה של היום אינה גרמניה של אתמול.״ גרמניה של היום אינה נאצית ואינה אנטי־נאצית. אין גבול ברור בין גרמניה של היום וגרמניה של אתמול. ישנה רק גרמניה של אמש, גרמניה שבין השמשות.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 10
ובעיקר: שהם היו גרמנים בכל רמ״ח אבריהם, ורובם לאומנים, שעשו מה שעשו בשם החזון של גרמניה האחרת. … אולם בן־גוריון השתמש בסיסמה זו כדי לבצע את אחת הבגידות הגדולות של התקופה החדשה. הוא אמר :״יש גרמניה אחרת. גרמניה של היום אינה דומה לגרמניה של היסלר.״ ואחר־כך הלך והעניק איצסלה זו ליסודות המסוכנים ביותר, השפלים ביותר. … מעודדת גילויים טובים, מגנה בחריפות גילויים שליליים. הקרב על גרמניה, הקרב למען ״גרמניה אחרת״ ,עוד נמצא בשלביו הראשונים.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 6
בין כל הסיבות הרבות מזדקרת תשובה אחת, המתבקשת כמעט מאליה: הלא־יוצלחים השתלטו על גרמניה מפני שגרמניה עצמה היתד, לא־יוצלח קולקטיבי. … אך אין זה מקרה שהיא הפכה המדינה הנאצית הראשונה — וכי רק בד, לבש הפאשיזם את צורתו הנאצית המיוחדת. ״היטלר הוא גרמניה — גרמניה היא היטלר!״ אמרה אחת הסיסמות היותר־מפורסמות של הנאצים. … די היה במבט שטחי במפה כדי להבינה. גרמניה היא התיכון האירופי. זוהי בעיקרהארץ־שפלה.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 29
כאשר נפטר השבוע אדנואר, ידע כי מיב־צע זה הושלם. היעד הגרמני הושג במלואו. כתוצאה מכך השיגה גרמניה את מרבית יעדיה גם בשטחים האחרים. … ך* אשר הגיע דישראד המשלוח ה- ^ אחרון של סחורות גרמניות על פי ההסכם, בקיץ ,1965 כבר השתנו יחסי יש־ראל־גרמניה ללא הכר. … גרמניה לא שיעבדה את המיבצע שלה לפורום ב-נ־לאורי, למנגנון של תיווך או למוסדות האו״ם.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 19
ודווקא אתם מנוי וגמור לאחד את גרמניה. החדשה של גרמניה, שתושביה החליטו כי אין טעם לחזור ולשרת שנים על שנים בצבא, אם אפשר לכבוש את לב בגילוי־לב על כל נושא שבעולם. … האם אין כאן חזרה על שגיאות וורסיי? ת: גרמניה המערבית היא הגרורה החזקה ביותר של אמריקה באירופה• גרמניה מאחדת תהיה גרורה עוד יותר חזקה של אמריקה באירופה. … ת: כי אין רצון להוריד את רמת־החיים. ש: האם גרמניה מחולקת עלולה להיות סכנה? ת: כן, סכנה לגרמניה.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 7
שוב היתר. גרמניה מחולקת ומפוצלת, משועבדת וחסרת־אונים. … גרמניה היתד, בשלה לאיחוד. הוא יכול היה לבוא מווינה או מברלין. … גרמניה של 1870 היתד, מאוחדת, בעלת יכולת כלכלית גדולה.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 5
אולי אדוני מכיר את ״מגז סין 1אצי״ והי גרמניה. ג ם זוהי גרמניה. לכל אומה צדדים רבים, ולגרמניה של היום יש אולי | צדדים רבים יותר מאשר לאומה אחרת. … גרמניה היא פראנץ־יוזף שטראוס, איש בוואריה. גרמניה היא רולף הוכהוט, אדם צעיר־שפיגל.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 9
היטלר לא המציא סיסמה זו. הוא מצא אותה מוכנה. חשוב מזה — גרמניה של אז היתד, אחוזה בולמוס של מדים. … הצבא אינו פופולארי, אינו דומה גם בחיצוניותו לצבאות גרמניה הקודמת, הנוער אינו רוצה לשמוע על ההיסטוריה של עמו. … ברלין אי\1ז ירושליס •ץ יל* הייתי היטלר, ואילו ביקשתי להשתלט על גרמניה של היום, לא הייתי צועק: ״יהודה, התפגרי!
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 10
מאותה סיבה אי־אפשר היה לחלום אז על השתלבות גרמניה באיחוד מרחבי אירופי. גרמניה היתה זקוקה לטיהור. … . • בספטמבר 1952 חתמו גרמניה וישראל על חוזה־השילומים. גרמניה קיימה את חוזר,־השילומים כלשונו וכרוחו, באותה מידה של יעילות ודייקנות שציינה את מיבצעיה הקודמים בשטח היהודי. … אין שמץ של ספק כי המוסר מצודה על גרמניה לכונן יחסים עם ישראל, יהיה המחיר הפוליטי כאשר יהיה.
גליון 1031 (17 ביולי 1957), עמוד 3
ך* אש ממשלת ישראל הודיע לא 1מכבר כי הממשלה מתכוננת לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם גרמניה. ביצוע השאיפה, כך רמה יתגשם מיד אחרי סילוק מכשולים מסויימים שהוצבו מן הצד הגרמני דוזקא. … אולם זהו מכשול זמני בלבד — או שהערבים יכירו בגרמניה המזרחית ממילא, או שיימצא פתרון כל שהוא לבעיית הפיצול של גרמניה. … לנציגיה תהיה השפעה בקאהיר ובדמשק, בריאד וכבגדאד. לטובה או לרעה׳ כל מעשיה של גרמניה במרחב יהיו נוגעים בנו ומשפיעים עלינו.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 6
קובע שטראוס: ״ממשלת ישראל מוכנה לכונן יחסים דיפלומטיים עם גרמניה החדשה. היא מפרסמת, כמעט ללא הפסק, הכרזות האומרות כי אין להשוות את גרמניה החדשה עם גרמניה של היטלר! … הוא קבע עקרון־ברזל: כל מדינה שתכיר בגרמניה המזרחית, ינותקו אוטומאטית יחסיר, עם גרמניה המערבית. עקרון מטופש זה (המזכיר את יחם הערבים לישראל) שולט שלטון עליון בכל המדיניות הגרמנית, הפך לפרה קדושה. אם תכונן גרמניה יחסים עם ישראל, כך טוענים כל השגרירים, יכירו מדינות־ערב בממשלת גרמניה המזרחית.
גליון 659 (8 ביוני 1950), עמוד 16
אי הלב הפרוסי שלא יהלים בחוזקה לשמע התוף והחצוצרה? גרמניה שוב צועדת — יהירה, בטוחה בעצמה. … המלון ,״דאס איסט איין ריכטיגר פ הרר (זה מנהיג אמתי).״ הערצה זו באה אחרי נאומו הגדו של המדינאי הבריטי, בו אמר ש״א תקווה לאירופה (מערבית) מאוחדת ב גרמניה ...על אנגליה וצרפת להעלו את גרמניה לרמה שווה להן ...מסבי! תתאחדנה המדינות הדימוקראטיות בא אחרי נאום זה באו שתי הצעו מהפכניות: האמריקאים הציעו להקי צבא גרמני, ושר־החוץ הצרפתי הצי באופן רשמי בשם ממשלתו שתעשיו הפחם והפלדה של גרמניה וצרפת תו אחדנה( .כידוע פרצה מלחמת הדורו בין גרמניה וצרפת בעיקר מפני שי גרמנים יש הפחם, ולצרפתים יש הבר׳ ד,גלמי).
גליון 753 (3 באפריל 1952), עמוד 5
הרווח לעם היהודי: קבלת כסף או סחורות שתקל על המצוקה הכלכלית של מדינת ישראל. הרווח לעם הגרמני: על־ידי הסכמתם להפנט במשא ומתן עם הגרמנים יתנו היהודים, העם שנפגע ביותר על־ידי הנאצים, הכשר למשטר הדימוקראטי הגרמני, יעזרו לחסל את שרידי הטענות והשנאות בעולם, יפלסו את הדרך לקבלת גרמניה כשותפה שוות־זכויות בגוש המערבי. … ממשלת ישראל יכלה להגיב על הצעת הגרמנים באחת משלוש הצורות הבאות : יש גרמנים טוכים. … שפעלו בהסתר, העלימי את קיומם של מחנות ההשמדה גם מעיני החיילים והאזרחים הגרמניים. אפשר היה לטעון כי העם היהודי דוחה אפשרות של אשמה קולקטיבית, אינו מוכן להאשים את העם הגרמני בתור כלל, מוכן להאמין שהשליטים הגרמנים הנוכחיים מייצגים תכונות גרמניות טובות יותר.
גליון 1020 (30 באפריל 1957), עמוד 7
במשרדו,חוץ הגרמני, גם הוא ביתן־זכוכית ענקי וחדש לגמרי, נפגשתי עם הד״ר פרוביין, המקווה להיות הציר הראשון של גרמניה בישראל, כאשר תעז גרמניה למנות ציר כזה. … אולי הם זוכרים את הכשרון הכלכלי של יהודי גרמניה. הם משוכנעים כי ישראל תהיה המרכז הכלכלי של המרחב, מדריך כלכלי לכל ארצות ערב. לכן תומכים גם כלכלנים גרמניים חשובים בחוזה השילומים. הם מקוזים כי בעזרת השילומים מצליחה גרמניה להקדים את כל מתחריה בקשירת קשרים כלכליים בישראל, שתהיה בבוא העת מרכז להשקעות הגרמניות במרחב — כאשר יקום השלום בין ישראל והערבים, הדרוש לשם כינון היציבות במרחב.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 6
הוא פשוט נולד לתוכו -בפי שיודע כל אדם המצוי אצל ההיסטוריה הגרמנית. גרמניה שוכנת בליבה של אירופה. … ואומנם — כבר ב־ 1950 תבע אדנואר את חימושה מחדש של גרמניה. מזה שנים הוא תובע את חימוש גרמניה בנשק גרעיני — עם או בלי הסוואה של ״צבא אירופי מאוחד״ .דה־גול הגדול, בעל חלום ההרתעה העצמאית, משמש גם בשטח זה, בלא יודעין, מכשיר גרמני. אירופה מערבית מאוחדת, בעלת כוח גרעיני, בהנהגת גרמניה, השואפת לסילוק הקומוניסטים מגרמניה המזרחית — זהו החזון של אדנואר.
גליון 758 (8 במאי 1952), עמוד 15
במלחמת העולם השנייה החליטו בנות־הברית לחלק את גרמניה זמנית, לצרכי הכבוש, להקים גרמניה מאוחדת חדשה תחת פיקוח ארבעת הגדולים. … ״נופה, נדמה, ילד לפילגש חדשה, תכשיטים ישנים את אדמת גרמניה מכל הפולשים, כרוסים כאמריקאיים ; להקים צבא גרמני גדול, חזק — ועצמאי. … חשיבותו של המשחק על גרמניה : הקלףהצבאי: החייל הגרמני הוא החייל היחידי המסוגל ללחום נגד ביית־המועצות.
גליון 1504 (29 ביוני 1966), עמוד 12
דור שלם של גרמנים חונך לראות בשטחים אלה, שהיו שייכים לצרפת, לפולין ולמדינות אחרות, חלק בלתי־נפרד של גרמניה האמיתית. … כל מפה מראה את גרמניה ב״גבולותיה האמיתיים״ — הגבולות שהיו קיימים בשנת ,1937 ערב מסע־הכיבושים של היטלו. הם כוללים את השטחים שצורפו למדינות אחרות. לפי מפר, זו, מחולקת גרמניה לשלושה חלקים: גרמניה המזרחית״ — השטחים השייכים כיום לברית־המועצות ולפולין, מעבר לקו הנהרות אודר ונייפה.
גליון 1459 (25 באוגוסט 1965), עמוד 12
כתוצאה מפילוג זה, הטבוע באופי הגרמני, לא הפכה גרמניה למעצמה עולמית בשעה שהבריטים והצרפתים התעצמו והתעשרו, והיא נשארה ללא חיל־ים ומושבות. … כאשר כתב ״דויטשלאנד איבר איבר אלס אין דר וולט גרמניה לכל, מעל לכל בעולם!״) לא חלם להטיף לעליונות הגזע הגרמני בעולם. התכוון לומר: גרמניה המאוחדת מעל מעל לנסיכים ומלכים ופיאודלים.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 16
גרמניה במקו ע1ה ך יית־הקפה הנצרתי הצנוע מלא ^ לקוחות. … עקב התכתבות עם ידידים וזתיקים שהתיישבו בגרמניה, החליט פרח לעזוב את הארץ. עודדה אותו עובדה חשובה יותר: אשתו היא גרמניה. … ״אתה יודע? אין הבדל בין ישראל וגרמניה. כאן יש לנו זקן ושם נמצא זקן; גרמניה סיפקה לישראל יהודים, וישראל מספקת לגרמניה ערבים, כאן אנחנו מרגישים זרים ושם גם נרגיש כך: כאן ישן הפועל הערבי באורווה ושם המצב לא יהיה גרוע יותר.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 5
האם אתה משתעמם בקראן על יחסינו עם גרמניה? אם כן, אני עומד לשעמם אותך. רצוני לחזור לנושא זה. … ארבעה מהם מוקדשים לחוקים אם אפיטר להחליט החלטה כזאת לגבי גרמניה מתוך טימטום הרי מעיד הדבר על התנוונותמוסרית גמורה של המישטר. … לבל החוששים כך, יגידו עתה שופרות התעמולה של גרמניה : אל תדאגו. החינוך שלנו כסדר. אפילו הישראלים עצמם באים ללמוד מאתנו איך לחנך נוער.
גליון 1571 (11 באוקטובר 1967), עמוד 17
בעוד זמן קצר, כאשר יסתיים המשא ומתן שמנהלת ממשלת ישראל עם ממשלת גרמניה המערבית יצאו לגרמניה שוחטים עובדה זו נותנת מקום למחאה. … ישראל משוכנעת שהיא מסייעת ליצוא הגרמני. וכך נמצא ההסכם בשלב בו הוא מצפה רק לאישורה הסופי של ממשלת גרמניה. … ״איננו מנהלים משא ומתן עם גרמניה בלבד• המשא ומתן מתנהל עם קבוצה של ספקים מכמה ארצות השוק האירופאי — צרפת, איטליה, גרמניה וגם דנמרק שאינה בשוק האירופאי.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 19
אולם מערכת החינוך והחיים החברתיים של הנוער, ושל גרמניה בכלל, לא השתנו כמלוא הנימה, ראשו של הנאציזם נכרת. … אבל לא היו להם מורים משובחים ביותר, ויש אומרים שגם המורים יכולים עוד ללמוד הרבה. סיכום: אם נסתכל על גרמניה של היום, ונשכח את ההיסטוריה, ולא נדרוש ממנה שום הוכחות ושום ׳דוגמות, הרי גרמניה המערבית היא דמוקרטיה מערבית, מערבית מאד־מאד. … ומבחינה זו, עד כמה שלא נעים הדבר, נאמנה גרמניה להבטחותיה יותר מכמה מדינות אחרות.
גליון 874 (22 ביולי 1954), עמוד 5
מכל זה לא נשאר ביום זכר: גרמניה היא עתה בשביעת־רצון בתערוכה תעשייתית. … אפשר גם להשיג אותו בדרך אחרת: הרוסים מוכנים לוותר על גרמניה המזרחית, תמורת ״ניט ראליזציה״ של כל. … היא קיבלה את השילומים, ביקשה לא פעם (בהצלחה) את הגרמנים לחלצה מצרה חולפת. תקומתה הרשמית של גרמניה עצ מאית, שתהיה אחת מארבע או חמש.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 10
חוב איום שאין לו פרעון. חוב שלעת עתה רק גרמניה המערבית הכירה בקיומו. חוב זה משמש גס בסיס ליחסי גרמניה־ישראל. אן האמת מחייבת גס להבלים צניעות מסויימת הנעוצה ביכולתה של ישראל, אפילו בתחום היחסים עם גרמניה. בכוחנו לאפיין את יחסי גרסניה־ישראל, אך כוחנו מצומצם, אס הוא קיים בכלל, ב־איפיון יחסי גרמניה וארצות אחרות. … לא אוכל, כאמור, לפרט את יחסינו עם גרמניה המערבית. אך שקר אחד עלי להזים: מעולם לא גרסנו כאילו יחסינו עם גרמניה מחייבים את ישראל, או את מישהו בישראל, להחליש כמלוא הנימה את המאבק נגד מעשי המדענים הגרמניים או הזרים האחרים במצריים.
