העם הפלסטיני
נמצאו 105 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 5
עד מתי תשמשו כדור בידי אחרים -ידידים ואויבים — החותכים את גורלכם, המתיימרים לדבר בשמכם, המבקשים להיבנות מאסונכם? עד מתי ידברו הכל על גורל העם הפלסטיני — מלכים ונשיאים, שרים ושגרירים — ורק קול מנהיגיכם שלכם, קול העם הפלסטיני, אינו נשמע? … לכולם, לכולם יש זמן -חוץ מאשר לכם, כני העם הפלסטיני. לכם אין זמן, כי הזמן פועל לרעתכם. … החשוב הוא כי הם מביאים אסון נורא על העם הפלסטיני, אשר למענו הס מתכוונים לפעול.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 6
אבל הן עלולות לפוצץ את קיומו של העם הפלסטיני, למוטט ולהרוס את הבניין ששמו פלסטין. … התנאים הם בפי שהם. במצב הזה, ובתנאים האלה, זקוק העם הפלסטיני להנהגה שתובל להנהיגו. מחשבת המצד קה, אל אור השמש. העם הפלסטיני הדגול זקוק למנהיגות כזאת. הוא ראוי לה.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 4
היא לא פתרה א!? בעיה אחת פתרון של אמת. העם הפלסטיני לא השיג אף יתרון אחד מן החלוקה. … ה שותף השנ> >ה>ה פלס טין ה מ שוחרר ת. העם הפלסטיני היה הקרבן העיקרי של מלחמת־החלוקה. … לבה של ארץ־ישראל, הר שומרון והר חברון, נכבש על־ידי ממלכת־בובות, שהיתח ונשארה כלי־מישחק בידי מעצמות אימפריאליסטיות זרות, זרה לשאיפות הלאומיות של עמי ערב ועויינת את המאתיים הלאומיים של העם הפלסטיני הכבוש. הזהות הלאומית של העם הפלסטיני כולו נמחקה מן המפה הפוליטית.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 10
בעבר? האם מנעו אותם הסכמים מן העם הפלסטיני לגרום לסיכסוכים מזויינים?״ ״נוציא את הקלף״ .שחאדה, שניסה להגיע לידי הסדר עם ישראל עוד ב־, 1950 כנציג הפליטים, מאמין עדיין שהסדר זה אפשרי . … ״כי בעיית־היסוד היא הבטחת זכויותיו של העם הפלסטיני לקביעת גורלו. ברגע שתינתן לו זכות זו — נוציא את הקלף המכריע מידי אותם אנשים שיש ביכולתם להחליט על מלחמות.״ הצעד הראשון, לדעתו, חייבת להיות פנייה אל העם הפלסטיני, שיביע את דעתו במישאל־עם, תחת פיקוח בינלאומי נייטראלי. … כלומר — חוסיין. בזאת רוצה מר אבן לקשור את העם הפלסטיני למרכבתן של הממשלות הערביות, ולמנוע את זכותו לקבוע את גורלו.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 14
לא נגר ה נוס היהגרי ך * ת ח ״ מבקש לציין כי פעולותיו, הנהנות היום מ־ 2תמיכתו של העם הפלסטיני כולו, אינן מכוזנות כנגד העם היהודי כשלעצמו, איתו חיו הפלסטינים בהרמוניה, משך מאות בשנים. … בתנאים הקיימים במרחב, לא תוכל תנועה הנעזרת־מבחוץ להתקיים זמן־רב — כי אז העם הפלסטיני ידחה אותה. מאידך — תנועת־השיחרור של העם הפלסטיני קמה מתוך הייאוש הנורא ומתוך שאיפותיהם העמוקות של בניה לחופש, צדק וכבוד, במולדתם שלהם, המונהגת על־ידיהם. ך* עולם חייב לזכור כי אלה אשר סבלו יותר מכל מ| קיומה של ישראל, משך 20 השנים האחרונות, הם בני העם הפלסטיני. ועל העולם לרשום לפניו, כי אלה הנוטלים כיום בידם נשק כדי להצטרף — בכל ליבם, באחווה ובאומץ- לב — למאבק נגד הדיכוי הישראלי האכזרי, ויוצאים למלח- מת־גרילה תחת הנהגת הפתח — הם בני העם הפלסטיני.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 8
שוקיירי, אם יחזור מחר לפלסטין, יועמד לדין על-ידי העם הפלסטיני כפושע וכבוגד. את ההוכחות לכך לא קשה לספק. … היא מסמלת כרית כין ישראל לבין העם הערבי הראשון -העם הפלסטיני. המישטרים הדיקטטוריים מעבר לגבול — אלה הקרויים ״מהפכניים״ ,ואלה שהם ריאקציוניים בגלוי — בח־דאי ישמיצו את הפלסטינים ויטענו כי הם בוגדים. … באחד הוויכוחים בכנסת אמר ח״ב רק״ח, אמיל חביבי, כי ״העם הפלסטיני לא יקבל את מדינתו מפי הכובש.״ זה מצלצל יפה, אבל אין בכך שום ממש, כי מדינות רבות מאד ונכבדות מאד בהיסטוריה קיבלו׳ את עצמאותן מידי ״כובשים״.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 13
הרי לגבי העניין עצמו, כולנו מאוחדים מקיר־אל־קיר, ולמעשה אין על מה להתווכח. לדורות! -כינינו ובין העם הפלסטיני,כינינו ובין העם הערכי כולו. זה הפהד שלי. … ביסודו הוא פועל־יוצא של המאבק הנטוש בינינו ובין העם הפלסטיני. אולם כיום אנו עומדים מול ממשלת אלג׳יריה, המחזיקה במטוס בצורה בלתי־חוקית. … אודי אכנרי: מה הטיפול שלנו בבעייה זו? היכן ההידברות בינינו ובין העם הפלסטיני? אמרי ראש־הממשלה, מעל דוכן זה: אם המלך חוסיין לא ייכנס עימנו למשא־ומתן, א ז ניכנס להידברות עם העם הפלסטיני.
גליון 1603 (22 במאי 1968), עמוד 10
מי מחכה לטלפון בפני ממשלת־ישראל עמדה הזדמנות היסטורית להושיט יד דווקא אל העם הפלסטיני, בהצעה נדיבה, שהיא חובת־כבוד של מנצח נבון* . … אבל כל עוד לא נפתרה בעיית היחסים עם העם הפלסטיני, לא יהיה ערך רב לחתימתו של המלך חוסיין. … כי תנאי יסודי לסיפוק צרכיה של ישראל חייב להיות גם סיפוק שאיפותיו הצודקות שק העם הפלסטיני, אשר רק אז יחיה בשלום לצד העם הישראלי.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 10
זהו ההבדל התהומי בין העקרון של ״הגדרה עצמית של העם הפלסטיני״ ,בשטחים בהם הוא נמצא, לבין ״מלחמת-שיחרור״. למען ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני נאבקנו, חברי ואני, מאז היום הראשון של מדינת־ישראל. … למשל: ובכן: מה פירושה של ״מלחמת השיחרור של העם הפלסטיני״ ץ במילון הערבי יש לדברים פירוש קבוע.
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 7
הם רוצים למחוק את עלפון התפוסה המוחצת שנחלו בל צכאות ערם. מעל לכל הם רוצים להוביח בי העם הפלסטיני מסוגל ללחום וליטול את גורלו לידיו. … זאת היא יכולה לעשות רק אם תצהיר שהיא מכירה בזכות־קיומה של מדינה פלסטינית, ומחפשת בני־ברית בקרב העם הפלסטיני. ואז ייאבקו למען השלום לא רק הבלשים ובוחות־הפטחון הישראליים — אלא גם אותם חלקים גדולים של העם הפלסטיני הרוצים שהמלחמה בין שני עמינו תחוסל סוף־סוף.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 14
אני אומר עכשיו שאינני רוצה שאף חייל ישראלי אחד ייהרג בגלל ידידות אמריקה— ירדן!״ על עמדת מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, דיווח ח״ב אורי אבנרי :״רובם תומכים עתה ברעיון הפלסטיני. … הסדר כזה לא ישים קץ למלחמת־החבלה.״ • ״הנשק האמריקאי לירדן, הקוטל את חיילי צה״ל ואנשי הישובים בעמק בית־שאן, נועד לסכל הסדר של שלום בין ישראל והעם הפלסטיני, כדי לשמור על האינטרסים של בית־המלוכה הד,אשמי ושל הב־רות־הנפט האמריקאיות.״ < #״חוסר כל הכרעה בממשלת־הליכוד־הלאומי מפחית את סיכויי השלום, ומביא להחמצת ההזדמנות ההיסטורית של הידברות ישירה בין ישראל והעם הפלסטיני. כמו שאמר השגריר יצחק רבין, :הזמן פועל עתה נגדנו׳.״ • ״רק יוזמה מדינית לקראת שלום, באמצעות הסדר עם העם הפלסטיני, תוציא אותנו מן המבוי הסתום, מבלי להעלות אותנו על דרך של כניעה לתכתיב.״ • ״לחמנו לבד.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 9
שה פעולה צבאית כדי לפתחו. ״והנה — בני העם הפלסטיני לא נכנעו. כמה בחורים כך אירעו הדברים. … מנהיג ערבי שהיה עושה כיום דבר כזה — היה נראה בעיני עמו כאיש הנועץ סכין בגב העם הפלסטיני הלוחם לשיחרור השטחים המוחזקים. … היא מדגימה מחדש את הטענה שאנו משמיעים אותה מזה עשרים שנה: העם הפלסטיני הוא הגורם המפריע כמציאות המלחמה הנטושה בינינו לבין העולם הערבי.
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 3
פשוט, מורגש בה הרצון לשמור על ״אחדות ארץ־ישראל״ בצורה ערמומית — תו ך כדי ניתוח פחות מכאיב ממה שמציעים חסידי הסיפוח. אך העם הפלסטיני אינו סובל עוד ניתוחים• גם לא הקל ביותר. … אני מבין, כמובן, היטב את התנאיים האובייקטיביים, הכופים עליכם את ההתחשבות בדעת־ה־קהל בארץ, ואני יו־דע שאפילו לו האמנתם — כמוני — בזכות העם הפלסטיני לקבוע את גורלו ללא כל תנאי מצד ממשלת ישראל — לא יכולתם להציע זאת לקהל, ש־שיכרון הניצחון הו* ציאו מדעתו.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 11
אני מקוזר, ששר־ד,בטחון יסכים לחלק מהן, אם לא לכולן: .1אי-אפשר למנוע תמיכה של מדינות ערב בכלל, ושל ירדן בפרט, במערכת־הטרור של האירגונים הפלסטיניים, הנראית בעיניהם במלחמת-שיחרור של העם הפלסטיני. אני רוצה לפרש: אין זה חשוב איך אנו רואים את הדברים. … אם אתה חושב שעל־ ג ידי סיפוח השטחים תכבוש את ליבו של העם הפלסטיני, עד כדי כן שהוא יקיא מתוכו את אלה שהוא רואה בהם כיוס את לוחמי־השיחרור שלו — זה היגיון שמעבר לבינתי. … .7לפיכך, המערכה לחיסול הטרור כרוכה ומותנית בפיתרון מדיני לבעיית ארץ־ישראל, שיתקבל על דעת ערביי פלסטין ושימלא את החלל הריק המדיני והפסיכולוגי הקיים, שאותו מבקשים למלא אירגוני הטרור. .8הפיתרון היחידי שימנע הידרדרות כזאת של המצב, ושיביא לחיסול הבעייה הבטהונית, הוא הידברות מיידית עם העם הפלסטיני ומנהיגיו, לשם הקמת מינהל פלסטיני בשטחיב המוחזקים, בגדה ובעזה, לקראת היווצרות מדינה ערכית פלסטינאית שתהיה קשורה עם ישראל כפדרציה בטחונית, כלכלית ומדינית, במיסגרת ארץ־ישראל השלמה.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 34
. * הוועידה קבעה, כי תנאי ראשון למימושה של תוכנית הפדרציה הוא כינונה של ממשלה ישראלית על יסוד תוכנית־שלוס גלויה ומוצהרת, התומכת בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו והמכירה בזכות כל עמי המרחב לריבונות לאומית ומדינית. … ״אנו אומרים: נוציא דגל זה מידי אויבינו, וניתן אותו בידי ידידים מבני העם הפלסטיני. בל יתנופף על מחנות המתנכלים לדגלנו — אלא יתנופף לצד דגלנו. … ממשלה כזו לא תייצג את רצונו החופשי של העם הפלסטיני, והוא לא יפסיק את מלחמתו.״ כאשר הגיעה שעת־ההצבעה, התקבלה ההצעה הקובעת כי הסכם הפדרציה יהיה תנאי הכרחי להקמת מדינה פלסטינית.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
הוועידה מתנגדת לכל התנחלות יהודית בשט חים המוחזקים, ורואה בה מיבשול חמור בדרך להידברות עם העם הפלסטיני, ולהשכ- נת שלום במרחב. הוועידה מביעה את דעתה שהמשן קיום ממשלת הליכוד הלאומי, שאינה מסוגלת לקבל החלטה חיובית להסדר בעיית ארץ- ישראל, פוגע באינטרסים של המדינה ובבט- חונה. … הוועידה קובעת כי אין פתרון צבאי לבעיית מלחמת החבלה של בני העם הפלסטיני, וכי רק פתרון מדיני, לפי תוכנית״השלום של ה תנועה, ימנעו אסקלציה של המלחמה, העלולה להיות הרת״אסון לשתי האומות גם יחד.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 15
״ #״אנו תובעים כי ממשלת־ישראל תצהיר רשמית: ( )1״העם הפלסטיני, שבגללו פרץ הסיכסוך הישראלי—ערבי, הוא צד רישמי בסיב־סוך, ועל כן חייב להיות בבל משא־ומתן להסדר־שלום. ( )2״לא ייעשה כל הסדר לגבי עתיד הגדה המערבית ורצועת־עזה אלא על דעתו של העם הפלסטיני, כפי שתיקבע ב־מישאל־עם חופשי.״ יר 1שלים ירו שלים של פרעות ה־ 5ביוני היה יומה של ירושלים המיזר־חית.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 11
אולם הסדר כזה, שייעשה מעל לראשו של העם הפלסטיני וללא הסכמתו האמיתית, ספק אם יחזיק מעמד. … אחרי נפילת המלך תוסיין, העשוייה להתרחש תוך שנה־שנתיים, עלול העם הפלסטיני לגנות את ההסדר שהוא לא היה שותף לו, בייחוד עם תישאר ירושלים בידי ישראל. … אני קורא לממשלה להכריז מייד: • ישראל מכריזה כי העם הערבי הפלסטיני הוא צד רשמי לכל הסדר במרחב. • ישראל לא תסכים לשום הסדר שלא יאושר בפה מלא, במישאל־עם כולל, על־ידי העם הערבי הפלסטיני. >• ישראל קוראת לעם הפלסטיני להקים מייד נציגות מוסמכת, לניהול משא־ומתן עם ישראל. • ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן זה על בסים העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בקשרים בטחו־ניים, כלכליים ומדיניים עם ישראל.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 10
אם היה משהו משותף לכל המתווכחים בודיבוח זה, הרי זה חוסר־הגישה וחוסר־ההבגה לבעייה המהותית של יחסינו עם העולם הערבי, עם המרחב, ובראש וראשונה עם העם הפלסטיני. ממשלה שיש כה גישה, אשר הוצגה היום על־ידי חכר הכנסת כן־ אליעזר, שהטין? … אפשר למצות אותה כמשפט אחד: אנו, מדינת ישראל, פונים אליכם, העם הפלסטיני, ומציעים לעזור לכם בהקמת מדינה לאומית משלכם בפלסטין, כתנאי שמדינה זו תהיה קשורה בפדרציה כלכלית, כטהינית ומדינית עם מדינת ישראל.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 9
. • נעזור להקים כשטחים אלה מדינה ערכית פלסטינית, שתגלם את ישות העם הפלסטיני, על פי הכרעתו החופשית. • מדינת פלסטין תהיה קשורה כאמנת־היסוד שלה, כתנאי מפורש ורשמי להקמתה, כיחסים פדרטיכיים עם מדינת ישראל … אנשי דיין משתמשים עתה בסיסמות שלנו, מדברים על ״העם הפלסטיני״ (שעוד אתמול הכחישו את עצם קיומו) ,על ״עצמאות״ ערבית, על ״פדרציה״ וכיוצא בזה.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 2
היגי סוריה, שיפסיקו את מלחמתם נגד ישראל ויתפנו לחתירה רצופה נגד שלטונו של גואל העם הפלסטיני, חוס״ן ההאשמי. אנו הפלסטינים רואים במזימה זאת נעיצת־סכין בגב מלחמתי של העם הפלסטיני להחזרת פלסטין.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 18
— אם יתברר שלא יימצא פיתרון צודי לעם הפלסטיני. כוונתן לפלל בעיות המרחב? / / 0מ £171 /א >0 05ך, 61 ^ 0ץ6/ — לבעיית־פלסטין. … לא יהיה פיתרון כלשהו ללא הסכמתו ו שיכנועו של העם הפלסטיני. זה מעל לב מו״מ מדיני. האם שמעת פעם על אדם המתמקח, ע חשבון ארצו?
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 21
במאמר ארוך שהקדיש אל־איתיחאד ליום השנה העשירי לפרוץ המרד באל־ג׳יריה, נאמר :״ההתנכרות לזכויות העם הישראלי אין בה כדי להועיל למאבק למען החזרת הזכויות של העם הפלסטיני.״ וזאת, מבלי להזכיר את מאמרו של מיקוניס. … הנדרד; עצמית עד להיסרדות * צאר הביע את הערכתו על עמדתה ^ העקיבה של מק״י במלחמה למען זכויות העם הפלסטיני. אבל היו לו כמה שאלות. למשל: במצע של הוועידות הקודמות קבעה המפלגה הישראלית שהיא תומכת בזכות ההגדרה העצמית של ערביי ישראל — ״עד להפירדות״ .בזמן האחרון, המשיך הירדני, נידמה לו כי שוב אין עמדת מק״י כה ברורה והחלטית.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 9
כי בהחלטות ועידת־הפיסגה יש סעיף מרכזי, הדוגל ב״החזרת זכויות העם הפלסטיני״. אם יקכע העם הפלסטיני כי זכויותיו כאו על סיפוקן, תוך הסכם ישיר עם ישראל -יתרוקנו כל שאר החלטות הפיסגה מתוכנן.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 9
האיש שמשמיע — בצד שאר הצהרותיו הסותרות — הכרזות נועזות על הסדר עם העם הפלסטיני, ורמזים ברורים על האפשרות להקים מדינה פלסטינית תוך שותפות עם ישראל. … הוא סתם את הגולל על כל תקחה שהוא חותר להסכם־ אמת בין ישראל והעם הפלסטיני, הסכם האפשרי רק בדרך של כינון מדינה פלסטינית תוך ברית ביטחונית וכלכלית עם ישראל. הוא דיבר על איזשהו סידור בלתי־מחייב עם הפלסטינים, בלי הכרה ביישותם הלאומית, בלי הסכם מפורש ובלי חוזה רישמי.
