השב"כ
נמצאו 303 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 8
כשנתפס נאפסו באי-דיוק כונה ״שקרך. כשנתפסו, לעומתו, אנשי־השב״כ ב אי-דיוקים גסים — אמרו עליהם השופטים :״לא אמרו אמת בנקודה זו וזו...״ בעיקר זכו אנשי־השב״כ בציון זה מפי השופטים, כשהעידו על שיטות־החקירה בעניין נאפסו. … אפשר היה להקיש רבות מסיפוריהם, כיצד נחקרו על-ידי חוקרי השב״כ. השופטים קבעו כי אנשי־השב״כ לא דייקו בנקודה זאת. • גינוסר עצמו נכלל בביקורתם של השופטים. … התביעה ויתרה על עדותו, ואילו עורך־דין הדר, פרקליטו של נאפסו, ויתר עליה בטענה שאדם הנמצא בידי השב״כ — אינו מעיד באורח עצמאי, אלא השב״כ מדבר מגרונו. • מבין חמשת או ששת העצורים, נשפטו לפחות שניים, פרט לאבו־קא־סם.
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 9
. • רפי מלכה, מבכירי־השב״ב, החולש דווקא על הצד המינהלתי, יוזם שיחה עם ראש־השב״כ, שלום. בשיחה הוא מטיח בפניו את מסכת־השקרים והטיוחים שמאחוריה עמר שלום ודורש ממנו להתפטר. … מכריו סבורים שאם ידע חזק על כך ואם לאו, מלכה היה פועל כפי שפעל. • היחידי מבין מבכירי־השב״כ המעז להצטרף לפניית חזק ומלכה הוא פלג רדי. … חזק — גבר יפה״תואר במיוחד — לא הסתדר במיוחד עם ראש־השב״כ שקדם לשלום, אחיטוב. על־כן פרש מהשרות וכיהן כשנה כמנכ״ל עיריית־ירושלים.
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 8
ראובן חזק, דעתו, ככל הנראה, אף מוקדם יותר. המישנה־לראש־השב״כ, מגיע לשטח הסקרנות הגוברת לגבי מסקנותיו לפרק־זמן קצר ביותר. … יצחק מרדכי, אנשי־השב״כ ואנשי- יריביו של ראובן חזק מפיצים כי מישטרה. … בפעם השלישית בתוך כמה חודשים חוזרים אנשי־השב״ב על גירסתם השיקרית, ששופשפה ולוטשה על־ידי ג׳ ושני הבכירים באגף־המישפטי של השרות. ג׳ פועל בתיאום עם ראש־השב״כ, אברהם שלום. השופט צריך להגיש את מסקנותיו לשלום. • :6.9.85 אנשי השב״כ מזוכים במישפט הפנימי של השב״כ מכל אשמה.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 13
בעיקבות פסק־הדין, העניק הנשיא חנינה גם לשאר המעורבים מקרב אנשי השב״כ. פוק די: ההמשך האסיר סובח׳ תמונתו של שמואל רחמני (״מעריב״) בחקירת המישטרה עומדות זו מול זו שתי גירסות: טענתו של ראש־השב״כ שהוא פעל ״בסמכות וברשות״ ,וטענת ראש־הממשלה־לשעבר יצחק שמיר, ששללה זאת. … אם תחליט הפרקליטות להאמין לגירסת שמיר, תסתיים בכך הפרשה מבחינה פורמאלית, מכיוון שכל אנשי השב״כ כבר קיבלו חנינה. אם יאמינו לגירסת ראש־השב״כ, כאילו קיבל מראש־הממשלה יצחק שמיר הוראה לרצוח כל ״מחבל״ שישתתף בפיגוע־מיקוח, וכי קיבל גם היתר למסור עדויות־שקר — עשוי להיווצר מצב אשר יכריח לפתוח בהליכים נגר שמיר, ואולי גם נגד פרס. שאלות אחרות שנשארו פתוחות: האם מסר שמיר לפרס על מהלך הדברים בשעת העברת ראשות־הממשלה? האם מסר ראש־השב״כ באותה העת לפרס מידע על כך? האם ידע פרס על מעשים בלתי־חוקיים שנעשו על־ידי ראשי־השב״כ אחרי שפרס נכנס לתפקידו כראש־הממשלה, הממונה על השב״כז על כן יתכן מאוד שפרשת־השב״ב, שנפתחה בגלל רציחתם של שני אסירים כפותים, לא תסתיים גם עם תום החקירה המישטרתית.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 12
לוועדה — שמונתה על־פי חוקת השיפוט הצבאי — צורף אחד מראשי השב״כ. דבר המינוי נשמר בסוד, והתגלה על־ידי חדשות. … הדבר נודע לאנשי המישרד בפגישה עם אנשי השב״כ, במהלך עבודתם המשותפת. אנשי השב״כ הפיצו את השמועה כי הדבר נודע ליהודית בייניש, סגנית פרקליט־המדינה, על רקע יחסיה הפרטיים עם ראובן חזק. … רק אחרי דין־ודברים השיג מראש־הממשלה את ההיתר להזמין אליו את שלושת מורדי־השב״כ. הפגישות איתם יצאו לפועל רק אחרי השהייה נוספת, כאשר ראש־השב״כ חיבל במתכוון בפגישות.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 5
פירוש של דבר: אין שום הגנה. האזרח מופקר לגמרי לשב״כ. השב״כ יכול לפעול כאוות נפשו. איש אינו אחראי. … יצחקשמיר, ראש־הממשלה והממונה על ראש־השב״כ בשעת המעשה, נושא באחריות מיניסטריאלית ישירה על מעשי ראש־השב״ב ופקודיו. … חלק גדול מן הפעולות הפושעניות של ראש־השב״כ נעשו כשפרס כבר היה הממונה הישיר עליו.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 7
מה אמר ארנס לבני־שיחו — הרמטכ״ל משה לוי וראש־השב״ב אברהם שלום — במ שך כל השעות עד להסתערות ואחריה? קובע הדוח :״משחזר ונחקר ראש־השב״כ בנדון במישטרה... הבהיר ראש־השב״כ בהודעתו הנוספת כי התייחס לדעתו של שר־הביטחון(ארנס) בשלב שלפני ההשתלטות על האוטובוס״. … בעיניי, המישפט החמור ביותר בדוח הוא זה :״ניתן לקבוע שאנשי השב״כ, שותפי־הסוד, היו משוכנעים שכל הנעשה בקשר עם אירועי אוטובוס 300 נעשה על־דעת ובגיבוי הדרג המדיני.״ כלומר: כל צמרת השב״כ היתה משוכנעת ש ש מיר אכן נתן לשלום את ההוראה לרצוח חוטפים שבויים, ולאחר-מכן למסור עדויות-שקר ול שב ש דרכי חקירה ומי שפט. … מה זה מלמד על המושגים המוסריים של צמרת השב״כ — ועל דמות הדרג המדיני כפי שהיא נראית בעיני השב״ב?
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 14
הוא פיזר חיוכים, הסתנוור מאור־הזרקורים וזינק בבת״אחת לתוך קלחת של רותחין: פרשת- השב״כ היתה אז בעיצומה, ליל- החנינות, פרשת פולארד, פרשת הנשק האיראני, פרשת נאפסו -רק שנה חלפה, קשה להאמין. … זמיר התרשם מגינוסר באופן חיובי ביותר, כשם שהתרשם משאר אנשי־השב״כ. פרשת־נאפסו התנהלה בעצלתיים מי טבע הגדרה נפוצה זו? … ״ אלה התחושות העיקריות של זמיר ביחסו לש- זמיר לא היה מודע לקרקע הבוערת מתחת לרגליו, וסבר שיש רק פרשת־השב״כ, ולא פרשות־השב״כ. בכל זאת, כועס ומרומה, דרש בדק־בית יסודי.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 18
אם נכונה גירסה זו, סביר גם להניח שראש השב״כ דיווח לקודמו של פרס, שמיר, כשזה כיהן כראש־ממשלה. … גירסה אחרת אמרה שהדבר נודע לאנשי־הפרקליטות מפי אנשי המחלקה המיש־פטית של השב״כ, שעימם קיימו דיונים תכופים במיסגרת עבודתם המשותפת. … ,אך אין זה דומה למחיר ששילמו מורדי. השב״כ. בסוף תשמ״ו נסע זמיר לחצי שנה לבריטניה, לשם הוזמן לצורך מחקר.
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 7
מאיזשהו מקום נשלף האלוף (מיל׳) אהרון יריב, כדי להסביר בטלווייה המגוייסת כי השב״כ פועל בצורה נהדרת, נקייה מכל רבב. … במישפטים הסודיים התגלו שיטות מחפירות של השב״כ, שסוכניו ניהלו את המחתרות, ולפעמים גם הקימו אותן מלכתחילה. … כל ראשי־הממשלה ידעו, או היו צריכים לדעת. הם האחראים הישירים לפעולת השב״כ. שרים רבים אחרים ידעו, אך לא רצו לשמוע.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 6
א 1ו־יאבנ רי: ך* תגובה הראשונה על פירסום הדוח של המישפטנים על \ 1פרשת השב״כ ודתה כמעט אחידה: זה כשר, אבל זה מסריח. … ומכיוון שאחד משני המשתתפים בהן — ראש* השב״כ אברהם שלום — התגלה כשקרן מועד, ואין שום תימוכין לדבריו, הרי אין ראיות נגד בני״שיחו השונים. … לפני מחברי״הדוח לא היה מונח כל חומר אחר. השוטרים עצמם הביעו את דעתם שאנשי השב״כ המשיכו לשקר גם בעדויותיהם במישטרה.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 8
כראש־הממשלה ממונה שמיר על השבייכ, כשם שהוא ממונה על המוסד. היה עליו להצדיק את החלטת השב״כ להדליף לציבור את טיוטות מגילת־העצמאות הפלסטינית. הדבר נעשה על־ידי השב״כ כדי להצדיק בדיעבד את מעצרו של פייצל אל־חוסייגי. … דבר זה אינו סביר, אם כי בדיעבד ניסה הליכוד להשתמש בפירסום לצורך השב״כ היה מעוניין בפירסום למען מטרה מצומצמת יותר: להצדיק את מעצרו של פייצל אל־חוסייני, אוייב מושבע של השב״כ.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 8
היא הבחינה שם בנוכחותו של יוסף גינוסר, אחד מחנוני- מתפוטרי־השב״כ. היא צילמה אותו. העולם הזה הודיע לצנזורה על הימצאות התצלום בידיו, ועל כוונתו לפרסמו. … הם ידעו כי לא זה בילבד שגינוסר הודה נפרשת השב״כ בבידוי עדויות ובשיבוש הליכי־מישפט. … בחוש־ריח מפותח, ובאמונה הולכת וגוברת, יריח שחוסר־התיאום בין עדויות אנשי־השב״כ השונים מקורו דווקא בניסיון־תיאום.
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 7
לפרשה לא גרם רצונו של זמיר ״לנקות את השולחן״ לפני פרישתו, אלא עיתוי הגשת החומר על־ידי אנשי־השב״כ, שהחליטו לגלותו ליועץ המישפטי. … הנימוקים המצדיקים את עמרת זמיר הם, בין השאר: • במדינת־חוק לא יתכן מצב שבו פועל מנגנון אדיר־כוח, כמו השב״כ, מחוץ לכל מיסגרת חוקית, ולמעשה גם ללא שום פיקוח. … לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית תיגנז חקירה בעוון אישום כה חמור של ביצוע פשע, רק בשל העובדה שהחשוד הוא ראש השב״כ. • אם אכן יש ממש בחשד נגד ראש יועץ זמיר נחישות השב״כ, הדבר משחרר את האלוף יצחק מרדכי מן הצל הכבד שהיה מוטל עליו.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 36
בנוסף לאלה מונחות בחצר ערמות מוטות, המיועדים כנראה, לבניית גדרות. 11111111 *¥ן רץ לא קיבל את קביעת השב״כ. ״הוא פנה אל ראש־הממשלה וביקש פגישה אישית על נושא ביטחונו האישי. .לפני בגין הוא פרש את חששו מהתנכלויות, וביקש שמירה אישית, וכן שמירה על ביתו. … ראש השב״ב חזר על מימצאי השב״ב, וקבע כי אץ צורך להוציא כספי ציבור על שמירה אישית לשרון, וכי איש אינו מסכן את חייו או את רכושו של שר־החקלאות. ראש השב״כ הוסיף כי בעיקבות פנייתו של שרון ערך השב״כ חקירה מיוחדת, והתברר לשרות־הביטחון־הכללי כי אין כל צורך בשמירה על שרון. … הם ביקשו לדעת איזה חלק מהסכומים שנדרשו אכן מיועדים להגנה על הבית, וכמה להגנה על החווה. השב״כ אישר את 63 אלף הלירות ביל-
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 6
ולשקר זה לא יפה. הדו״ח של ועדת־לנדוי על שיטות השב״כ מזכיר לי את ההלצה העגומה הזאת. … חוקרי השב״ב לא יצטרכו עוד לשקר כדי להסתיר פגיעות - בזכויות־האדם, מפני שפגיעות אלה תהיינה חוקיות. מכיוון שכל חוקרי השב״כ פעלו בתום־לב, מציעה הוועדה שאיש מהם לא יועמד לדיון בעוון השימוש בשיטות הבלתי־חקויות ומתן עדויות־השקר. … מכיוון שהוראה הנסחטת בשיטות אלה אינה קבילה בבית־המישפט, התרגלו חוקרי־השב״כ לשקר לשופטים במצח נחושה. בכל פעם שהנאשם וסניגורו טענו כי ההודאה נסחטה בעינויים, באו החוקרים והכחישו טענה זו.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 8
אין כאן שום סתירה. להיפך. • טענה ב :,ראש־השב״כ הוא אדם נהדר, עתיר־זכויות, שכולנו חבים לו תודה. … 2אילו התהפכו היוצרות וראובן חזק, למשל, היה כיום ראש השב״כ ואברהם שלום סגנו — האם אז אמינות שניהם היתה משתנה? … > עקנ אכילס ^ דבר צריך להיאמר פעם בצורה פשוטה ונוקבת: אין כיום ( 1פיקוח על השב״כ. אני מודע לבעיה זו מאז ראשית ימי־המדינה.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 22
לנושא סוכנים לקבוצות פוליטיות קיצוניות, ציתות לשיחות־טלפון ואמצעי־הרתעה, כולל מעצר אדמיניסטרטיבי. השב״כ אינו מקבל הרשאה ממשלתית, כנדרש, ב־ 19 באוגוסט ,׳83 פירסם ראש השב״כ לשעבר, אברהם אחיטוב, בדבר, רשימה שבה קבע בין השאר כי נושא ההתנחלות שימש בעקיפין כמדגרה פסיכולוגית לצמיחתו של טירור יהודי למתנחלים. הוכח להם, כי אין להירתע מעימות עם השילטון ומפעולות בלתי־מורשות, וכר שיכנעו את עצמם המתנחלים כי הצדק הוא עם פורצי גדר וחוק. בהמשך מאמרו על כישלון חקירת השב״כ באיתור המתנקשים בראשי הערים בגדה־המערבית, קובע אחיטוב היעד העיקרי: כיפת־הסלע על הר־הבית עוצמה הרסנית מקביל להתגברות העימות 3הישראלי־פלסטיני ושחיקת הקונסנזוס הלאומי בנושא זה, נוצרה בעשור השנים האחרון קרקע פוריה לסידרת פעולות־טרור -של מחתרות ישראליות״יהודיות, שעיקר פעילותן היתה נגד תושבי השטחים הכבושים. … ממשלות־ישראל האחרונות מטפלות ביד רמה בטירור הערבי (נושא שבו אין להן קשיים בהגדרת האויב ובתיאור ההישגים המרשימים של השב״כ ).לעומת זאת, הטירור היהודי חושף את כישלונות השב״ב, שמקורם בחוסר הגיבוי הממשלתי.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 21
אולם גירסותיו נדחו בלעג על הסף. כל אנשי השב״כ שהיו מעורבים בעבין צחקו לו בגלוי. … ״הקונצפציה שלנו הולכת לאיבוד,״ אמר גאנדי לראש־הממשלה. ״שלך — לא שלי!״ תיקן אותו ראש השב״כ. חלף עוד פרק זמן. מבניין הקונסוליה יצא הד״ר גוטליב, הרופא היהודי שהתנדב להיכנס לבניין כדי להושיט עזרה לפצועים. … הוא עמד על כך כי נערכה בדיקה חוזרת וכי לא היה בתיק ביטחון־שדה דבר שיחייב את אי־העסקתו של פרוטר. דעתו של ראש השב״כ כי אומנם היתד, בדיקה חוזרת ולא נמצא בה פסול, הית־קבלה כעובדה על ידי ראש־הממשלה.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 8
ואכן, מאותו הרגע התחרו ביניהם כל כלי־התיקשורת בסיפורים סנסציוניים על ההצלחה הכבירה של השב״כ. כל זה היה מוזר מאוד. קודם כל, אין השב״ב נוהג, בדרך כלל, לפרסם את חשיפתו של מרגל. אין זה מועיל לאינטרסים של המדינה, וזה מזיק לחקירה. היה ברור כי השב״כ השתמש במיק־רה זה כדי לשקם את תדמיתו בעיני הציבור. … הפירסום של פרשת קלמנוביץ בא לחדש את ההילה. הוא בא גם להזכיר לציבור כי השב״כ אינו עוסק רק בחזית הפלסטינית, אלא גם ממונה על הריגול ׳ הנגדי בכלל, והטיפול בריגול הסובייטי בפרט.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 8
ואש־השב״כ טוען נ׳ פעל בסמכות, ובכל זאת ביסש חנינה. … שניים מהמיסמכים הללו עוררו ענייו מיוחד: היו אלה המיכתבים ששלחו ראש השב״כ ועוזריו, כאשר פנו לנשיא המדינה וביק שו חנינה. … לקראת ההכרעה...״ הוא לא התכוון להכרעה בפרשת השב״כ, שאיימה להביא לנפילת הממשלה, או ל דיוני הכנסת או בית־המישפט העליון בעניין זה, הנוגע לשורשי הקיום ה ל או מי( ראה לעיל).
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 5
זה אינו חשוב כלל. אברהם שלום, ראש השב״כ, הגדיר את עצמו כעבריין. הוא חרץ את דינו בעצמו, כאשר ביקש את החנינה, על פי הסעיף בחוק הקובע כי ״לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים״. … לכן אנו דורשים את הקמתה של ועדת־חקירה ממלכתית בפרשת השב״כ. אך הדרישה הזאת עוברת כחוט־השני בתולדות עמנו. … נותן ההוראה בדרג הממשלתי, מעביר ההוראה (ראש השב״כ< ומבצעי ההוראה שותפים כולם לפשע־מילחמה.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 31
אולם הוא טען שזאת היתה ״מדיניות״ שעליה הודיע לראש השב״כ ב״שיחה״ ,ולא הוראה מפורשת. הוא הכחיש בתוקף שהכוונה היתה גם להריגת אנשים אחרי שנלכדו חיים. … הוא טען שדיווח לשמיר על הכל מייד, וששמיר גם היה בסוד העניינים כאשר קיבלו אנשי השב״כ הוראה לשקר לוועדת־זורע, אשר מונתה על־ידי שר־הביטחון משה ארנס. … ״ כמה פעמים במהלר הפרשה, בעת פגישותיו עם ראש־הממשלה ועם אישים אחרים, פרץ ראש־השב״כ, אברהם שלום, בבכי. שמיר התייחס לזה בזילזול גמור.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 36
יתכן שהמיתקפה מצד המישפחה לא היתה ביוזמתה בלבד, אלא בהשר־אתם של אי־אלה גורמים, שאולי עמדתי בפרשת השב״כ הרגיזה אותם. זה התחיל לפני חודשיים. … מדוע יצא הקצף דווקא על צדוק, כשרבים וטובים היפנו עורף לברגוריון על רקע עמדתו כלפי ״הפרשה״ בשנות ה 60-הראשונות! אולי עמ דתו בפרשת השב״כ כיהנה אליו מצבורי-איבה וחיטולי-חשבונות היסטוריים! … אני חושב שצריך לחקור היטב את פרשת השב״כ, בדיוק כפי שחשבתי אז. שללתי את כל הנסיונות לטשטש את העניין ולטייחו.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 27
אדיב בניגוד לפושע כלכלי אחר, יהושע בן־ציון, מתנהג צור מאז שיחרורו בצניעות נאותה). אשר לעמדתו של ראש השב״כ — היא הנותנת. הוא מתנגד לחנינה מפני שאדיב לא שינה את דיעותיו. … עד כה, אץ עונש על ריעות. אם סבור ראש השב״כ שיש להעניש אדם על דיעותיו, כדאי מאוד־מאוד לבדוק בציציותיו — לא של בעל־הדיעות, אלא של ראש־השב״כ. ובהקשר זה, אני חוזר ומעלה דרישה שהשמעתי אותה בשעתו בכנסת: שזהותם של ראש השב״כ וראש המוסד תתפרסם ברבים, כמו בארצות־הברית, כך שניתן יהיה להתווכח עימם.
