חיים ויצמן
נמצאו 193 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 3
אולם שלא כמו משה רבנו זכה להיכנס לארץ, לראות את מפעלו של יהושע בן־נון בגדלותו ובקטנותו. חייו של חיים וייצמן משקפים את גורלו המיוחד־במינו של דור בחיי היהדות, דור שהתחיל את צעדיו בגיא מחניק ואפל והגיע לשיא נישא ואורירי. … הם הגיעו לכל צעיר. הם הגיעו גם לחיים וייצמן, הנער שלמד בגימנסיה של פינסק, הרויח את לחמו בשעורים :רטיים בבית יהודי עשיר. … חיים בחר בכימיה, פחות או יותר במקרה: אחד f mm AS I חיים וייצמן: טכס השבעתו כנשיא של ויכוחים אינסופיים בבתי־קפה מעושנים.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 4
הוא נפטר כאשר המדינה צעדה עדיין את צעדיה הראשונים — צעדים אשר וייצמן שוב לא השפיע עליהם במק ו ל מן העבר לגבי תלמידי כיתה ב׳ ,חיים וייצמן אומה. הוא שם של רחוב — כמו אוסישקין, אלנבי ודיזנגוף. … ועברו, היה מקומו של העסקן יליד־אוק- השבוע, עשר שנים אתרי פטירתו, ניס ראינה בין הקשישים, שתמכו בלבון עד תה המדינה לשבץ את חיים וייצמן בת הרגע המכריע, או שפסחו על שתי הסמניין נושבת מונתה ההיסטורית. … לבסס אמת היסטורית. .הוא יילחם עד הל מן האחרון,״ אמרו תמידעםהשל טון. חיים וייצמן חבריו במרירות. היה החוליה המחברת בין תיאודור הרבית הבוכות.
גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 13
המעבדה ליד הארמון מארמון הלבנים הורדרד־חום צפה וזשבוע החימאי שר, פ ך נשיא המדינה, ד״ר חיים וייצמן, על הבניינים הצחורים, הרחוקים קילומטר וחצי והבנויים למראשותי שדרת עצי פיקוס מצלים. להתממשות חלום המשנה של חיים וייצמן, מלבד הקמת הקמת המדינה התרודית, מרכז מחקר שי מו שי ותי החדשה, במדינה אורטי מכון וייצ מן לנודע, מלאו שלוש שנים. … ד״ר אפרים קצ׳לסקי ליד מד־לחץ ציטט ד״ר חיים וייצמן : יו ״ ר המועצה המדעית (בל שון פשוטה: המנהל המדעי)!
גליון 787 (27 בנובמבר 1952), עמוד 9
אין כל ספק ששיטה אמ ריקאית זו היתד, מתקבלת במדינת־ישראל עם הקמתה, לו היה חיים וייצמן צעיר יותר באותם הימים. דוד בן־גו ריון היה מוכן בהח לט, לו המצב היה כך, להתמודד עם חיים וייצ מן על הגשיאות־ראשות־הממשלה, להיכ נע להחלטת הרוב. … ג׳י : .לקבל בכל זאת את השיטה האמ ריקאית, להיבחר לנשיא ולהשאיר את חיים וייצמן בלי כל תפקיד במדינה ; או לתת כדי לאפשר לנשיאות אופי ייצוגי בלבד, לחיים וייצ מן לעמוד בראש המדינה באופן סימלי. … הוא חש את כוחו העולה והגובר של הנוער העברי בארץ, הת כונן להעמיד את עצמו בראשו. מולו התיצב חיים וייצמן, דמות שהטילה צל גדול על כל סביבתה.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 10
על כוס תה, בדבר כשמ תבן דורו של חיים וייצמן, יוצר ה־ י העולם אל חלקת האדמה הקטנד, ליד רחובות. … כאילו רצתה גם השמש להחביא את פניה שמשהח בי א ה בני ה ביום •הזד״ חיים וייצמן, אחרון הנציגים הגדולים של הנפטר רגלי הדת היהידית קובעת כי העמים הקטנים, ,נקבר כמעט בחשאי. … האיש שנאלץ לשמוע אות בעיניו את עיר הקודש. חיים וייצמן, שבחייו אלפי נאומים השתחרר מן החובה מי ש»לצל לטלפון 426 בחיפה השבוע, מימיו לא חיבב ביותר טכסים דתיים, קבע מותו.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 6
במעברות ובישובי העולים גברה ההתרגשות: בעיני תושביהם היה חיים וייצמן לא רק איש המדינה, נשיא ישראל ; הם למדו את שמו יחד עם האגדות על הרצל והעבר הרחוק שהוליד את המדינה״ בישוביהם לא היה כמעט בית שלא תלה את הדגל הלאומי ענוד השחורים. … עת נפטר יצחק שדה הרגיש כל איש שחלק מחייו נעלם, פרק של ההווה. הישראלי נסתיים. עת מת חיים וייצמן התיחד אזרח ישראל עם העבר המהודר, הנראה כבר רחוק מאד. … הנשיא העם חו לקכבוד זמן קצר לפני עלות שחר יום ראשון 8.11.52 צלצל הפעמון בחדרו של שלמה קצ׳ירגנסקי, נהגו של ד״ר חיים וייצמן , ,הזעיק אותו לחדר הנשיא. שם מצא את רופאו הפרטי, ד״ר יואל הישן כל לילה פחדר הסמוך, עטוף חלוק־בית.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 7
״המיסמכים״ — היו צרור של ניירות, שבאו להוכיח כי משד, שרת, חיים וייצמן, דויד בן־גוריון וחבריהם לא התייחסו באדישות לשליחותו של יואל בראנה ושעשו כמיטב יכולתם להצלת 800 אלף היהודים שציפו באותו רגע, במאי ,1944 להשמדתם. … בראנד בא לאיסטנבול ב־ 19 במאי. חיים וייצמן קיבל את ההודעה הראשונה על כך בלונדון ב־ 2ביוני — 14 יום יאחר מכן, בדיוק בתום התקופה שנקבעה על-ידי אייב־מן לשיבתו. … ארבעת המנהיגים, ששמותיהם מופיעים במיסמכים מחרידים אלה — חיים וייצמן, משה שרת, דויד בן־גוריון ונחום גולדמן — פעלו בכל הפרשה כסוכנים של המדיניות יחבר ׳טית.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 2
את הגליון קראתי בהיותי במקרה ביד חיים וייצמן, מקום בו נבנים בניינים עצומים. … שעלה בכמה מיליוני דולארים. האם הנהלת יד חיים וייצמן תרמה לקרז־המגן מיכאל נתן, רחובות עובדי מכון וייצמן, השוכנים ביד חיים וייצמן, העבירו במזומנים לקרן־הנזגך עם פתיחתה 25 אלף לירות.
גליון 803 (19 במרץ 1953), עמוד 10
למעשה עומדות זו גרשום שוקן מקבל י פני חיים וייצמן כמערכת ** — צמח פרטי לגמרי מפלגה לא תיתכן בעתון. … אמנם, מכאן עוד רחוקה הדרך לרפורטג׳ה מלאה על מאורעות יומיום הקטנים והמעני־נים (״כלב נושך אדם אינו ידיעה, אדם הנושך כלב הוא ידיעה״) .שוקן עצמו מצדיק את המצב הקיים, מסביר שאינו רוצה כלל להיות כמו עתונים סנסציוניים בחוץ לארץ, מבקש להידמות לעתון אנגלי רציני כמו המאנצ׳סטר גארדיאן, הנקרא רק על־ידי חלק קטן מן הציבור, אך משפיע השפעה מכרעת על החוגים הרציניים. גם חיים וייצמן, שהיה אוהד גדול של הארץ, השווה אותו לא פעם לעתון מכובד זה … אחד סעורניו הראשונים היה זאב דבוטינסקי. ** מימין: גרשום שוקן, מסגנן אהרן ליסאי ז״ל, משה סמילנסקי, חיים וייצמן, הסופר ש״י עננון, מזכיר המערכת פינקלשסיין, ראש משלחת השילומים שנער, רחמים מוצרי. .העולם וחוד 603
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 31
מלחמה קטנה אחרת התנהלה מסביב לרב יצחק רחמים נסים, איש הדת של שנת תשי״ז, שאחרי שורת נצחונות הגדיש את סאתו של ביג׳י. כאשר החרים את טכס האזכרה לזכר חיים וייצמן, מפני שכללי הטכס נגדו את המסורת הדתית, התרגז ביג׳י, פקד לגייס את בגו של הרב, משה נסים. … מסיתים ומדיחים. לפני 30 שנה, כאשר בא לארץ חיים וייצמן, היה זה עמרם בלוי שהפריע לנאומו הציבורי הראשון בירושלים והכריז מלחמה על ההנהגה החדשה.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 16
״הרצח פגע בי יותר מאשר מות בני קרא חיים וייצמן .״מעשה מתועב !״ הכריז ישראל רוקח, ראש עירית תל־אביב. … במי&מך סודי, שנתפרסם רק בשנה שעברה כתב צ׳רצ׳יל לשר־ר,מושבות שלו 11 יום אחרי הרצח כי יש להימנע מפעולות נגד המנהיגים ה״מתונים״ ,כי זה רק יעזור לקיצונים, אלא יש לעודד את חיים וייצמן וחסידיו להתגבר על המחתרת בכוחות עצמם**.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 4
הפצצה הסופית באה בדמות הצעת אוגנדה. חיים וייצמן 1925 ניברסיטה של ג׳נבה, בה למד קודם לכן. … הוא נתקל מיד בקיר אטום של התנגדות יהודי המזרח, שבאו אל הציונות מן ד,הוי הדתי-הרומנטי ושלא יכלו כלל לתאר לעצמם מדינה יהודית שאינה בארץ ישראל. חיים וייצמן ומנחם מנדל אוסישקין היו מנהיגיהם.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 20
כתוצאה מכך נחתם ההסכם ההיסטורי בלונדון ב־ 3בינואר .1919 הקדמתו מצלצלת כיום כגילוי־דעת של הפעולה השמית: ״הוד מעלתו המלכותית, האמיר פייצל, המייצג והפועל בשם הממלכה הערבית של חג׳אז, והדוקטור חיים וייצמן, המייצג והפועל בשם ההסתדרות הציונית, הסכימו ביניהם על הסעיפים הבאים, תון התחשבות בקירבה הניזעית ובקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים לבין העם היהודי; תוך הבנה כי האמצעי הבטוח ביותר להגשמת שאיפותיהם . … היה זה רעיון הגיוני למדי. ההנהגה הציונית, בראשות חיים וייצמן, וההנהגה הערבית, בראשות חוסיין, פעלו שתיהן למען האינטרסים הבריטיים.
גליון 649 (23 במרץ 1950), עמוד 19
נזונזנטים בחיי הנשיץ ז חיי חיים וייצמן, הנשיא הראשון של ,מדינת ישראל מתוארים באלבום הדור (הוצאת ״לעם״ ,בעריכת י.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 7
התמונה צולמה בקירבת ביתו של אהרון כהן, בקיבוץ שער־העמקים, לפני שש שנים. לשלוח מיד מברק לחיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, שישב בלונדון. … בשנת , 1946 אחרי שארנסט בווין בגד בעמדתה ד,מיצ־הרת של מפלגת הלייביר וגזר למעשה כליה על התקוות הפוליטיות של הישוב העברי, כינס חיים וייצמן בארץ פגישה, בה השתתפו ראשי המחלקה המדינית (משה שר־תוק־שרת ועוזריו) וראשי הליגה להתקרבות יהודית־ערבית, ביניהם אהרון כהן. … בין היתר העלה את הצעת השולחך העגול משנת .1937 התגובה היתד, מפתיעה: חיים וייצמן הודיע בהתרגשות כי מעולם לא שמע על הצעד, זו, ושמעולם לא קיבל שום מיברק על כך מאנשי הסוכנות בארץ.
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 6
היתד, זאת המלחמה הנושנה שמנעה מיוסף שפרינצק את האפשרות להגיע לשיא ההגיוני של הקאריירה הפוליטית שלו. כאשר נפטר חיים וייצמן, היה שפרינצק המועמד החזק ביותר למילוי מקומו. … הוא זכר כי שפרינצק, יחד עם אליעזר קפלן, דויד רמז• ומשה שרת, תמכו בחיים וייצמן בכל מאבקיו נגד ביג׳י, הבטיחו קו מדיני מתון בשעה שביג׳י לחץ לקו קיצוני.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 1
כמעטמ שר שני דו רו ת התגלמהבד מו תו של חיים וייצמן מהפכה .it מהפכהשעמדהמעללסכ סו כיםק טנים.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 6
ואומנם, אישיותו של הנשיא הראשון הלמה יפה רעיון זה. חיים וייצמן לא היה מזוהה עם שום מפלגה. בימי כהונתו הקודמת, כנשיא ההסתדרות הציונית, שיתף פעולה עם מפא״י והיה קרוב לפלג הפחות־ימני של הציונים־הכלליים, אך איש לא ראה בו נציג של מפלגה זו או אחרת. בן־גוריון שלא חוקים ונוהלים הוא גם ראש־באיטליה, בגר כימי כהונתו, בת ארבע השנים, הצדיק חיים וייצמן את האמון שניתן בו. הוא עמד מעל לכל המפלגות.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 5
הנשיא הראשון של מדינת־ישראל לא היה איש מפא״י — אף כי שיתף פעולה עם מפא״י שנים רבות. חיים וייצמן ניבחר בשל חלקו במאבק הציוני בתקופה קודמת. … עובדה זו השפיעה באופן מכריע על בחירתו. עם פטירתו של חיים וייצמן, היה זה כמעט מובן מאליו שיבוא במקומו יושם־ראש הכנסת (וממלא מקום הנשיא) דאז, יוסף שפרינצק.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 21
הם ביקשו את השר שיסייע להם לקבל בחזרה את שלושת הטרקטורים של הכפר, שהשלטונות החרימו להם• . ומה היה מרגיז את חיים וייצמן? כפי שמזכיר את זה עכשיו היבואן התל־אביבי יגאל קמחי, שהיה מזכירו של הנשיא הראשון. … זאת היא, כפקידת משרד־הפנים, שהביאה לחיים וייצמן את תעודת־הזהות הישראלית שלו.
גליון 849 (28 בינואר 1954), עמוד 9
כמסיבה כללית של עובדי השגרירות מציג המזכיר הראשון והקונסול גלבוע את השגריר החדש, יעקב צור, היושב עם אשתו ליד השולחן במרכז התמונה. תמונת הקיר הגדולה של חיים וייצמן, ובן תמונתו של דוד בן־גוריון תלויות בהבלטה רכה כבל הפינות של הצירות ;ראה תמונה כימין העמוד).
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 9
גולדמן חמד מזמן משרה זו, אותה תפסו קודם לכן בנימין זאב הרצל, דויד וולפם ון *, ליאו מוצקין, חיים וייצמן, נחום סוקולוב ושוב חיים וייצמן.
גליון 720 (16 באוגוסט 1951), עמוד 6
המארגנים כמעט אמרו נואש. והנה הוזמן נשיא המדינה, ד״ ר חיים וייצמן, לנשיא ארה״ב, הרי טרומן, ולצרכיו הפרטיים של נשיא יש ראל, ניתנה האפשרות לרכוש את הקונסם- לישן הארבעה־מנועי הראשון. … אולם מצב המטוס דרש תיקון יסודי וד״ר חיים וייצמן נאלץ לוותר על מטוסו הפרטי, סס; באוירון אייר פרדס.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 9
בראנד לא ישב בחיבוק־ידיים. הוא כתב לרחובות, אל חיים ווייצמן, הודיע לו על ההצעה הגרמנית, ציין ש־ 12 אלף יהודים נרצחים באירופה מדי יום ביומו, דרש פעולה מידית. … הוא יקבע לך ראיון. שלך בנאמנות, חיים ווייצמן.״ בראנד היה משותק מתדהמה. האין עוזר?
גליון 757 (29 באפריל 1952), עמוד 16
ככור שיטרית מיטה שפירא יוסר שפרינצק משה שרת > pדום יוסף דוד שאלתיאל ( pדניאל אוסטר ישראל הוכרזה מספר שנים הצהרת בזל, שתבעה הקמת יהודית : .2אחד מהארבעה לא חתם על העצמאות : דוד כן־גוריון ד״ר חיים וייצמן הרצל ורדי משה שפירא .33 רק אחת הערים ישראל ביום עצמאותה 1948 נמצאו כחות נצרת לוד עכו מגדל־אשקלון חיפה רמת־גן קריית ענכים .4מספר יהודי ישראל ב־ 14 למאי 1948 650 אלף מיליון 963 אלף הצי מיליון .5המדינה הראשונה שהכירה בישראל : הלכנץ פאראגואי ברית-המועצות ארצות־הכרית .6מושלה הצבאי של ירושלים ביום הכרזת המדינה : (א) שלמה זלמן שרגאי הקמת המדינה נכנסו לארץ מאות עולים : (א) 700 אלף י) מיליון 350 אלף מיליון ו 100-אלף יק אחד הקצינים לא היה מפקדו של חיל האויר לישראל : אלוף אלוף אלוף אלוף עמרא הרן אהרן רמז משה צדוק היי -לסקוכ שלמה שמיר .11 מטרת מלווה בארצות־הברית : העצמאות הנמכר (א) מיליארד לירות ( p 500 מיליון דולר >ג< אלפיים מיליון לירות } p 150 מיליון דולר .12 מגלות זו נקבץ מספר העולים הרב ביותר : תימן עיראק גרמניה אוסטרליה . 13 אחד השרים שלא היה חקלאות ישראלי : מימיו שר אהרן ציזלינג פנחס לכדו לוי אשכול ד״ר יוסף כורג .14 מספר רבי־האלופים של צבא ההגנה לישראל : (א) 13 >ג) 25 .15 צבע שאינו מופיע בדגל הלאומי : אדום זהום לכן כחול
