חיים חפר
נמצאו 244 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 13
יצחק שמעוני: מדוע הכדור בכדורגל הוא עגול? חיים חפר: מפני שאצלנו לפחות משחקים בו אפסים. … יצחקשמ חו ני Jהיא למדה משפטים באוניברסיטה והסוף היה חיים חפר: שנשארה חתומה מטה. רו תכונ די: שתביעה מזונות מפרקליט. יצחק שמעוני: הוא התעמל בכל בוקר לצלילי קול־ישראל והסוף היה ... שלום רוזנפלד: שהצביע א׳. חיים חפר: שקיבל נפש חולה בגוף בריא. יצחק שמעוני: הוא חלם על וילה עם בריכת שחיה ומגרש טניס והסוף חיים חפר: שהחלום התגשם אבל בקיבוץ התמרמרו עליו.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 34
ספרים מקור צדיק בדורותיו מיסדר הלוחמים; תרנגולים על גשר הירקון מזאת חיים חפר, ציורים מרסל ינקו ויוסל ברגנר. … מי שלא היה בחו״ל שואף לחו״ל. אבל בימי מלחמת־ששת־הימים, כשחיים חפר כתב :״ויצדיע הרמטכ״ל ויאמר: אדוני המלך הר הבית שוחרר.״ הוא ביטא את השמחה של כולם על מאורע שקרה לעם כולו. … מילאהתרגש? לכן, כשבזמן האחרון קוראים לחיים חפר משורר לאומי, יתכן ומגזימים קצת.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 17
משום כך ישבתי וכתבתי ביקורת זועמת על סרטו של חיים חפר. אחרי קריאת שורות מאלפות אלה אני מתודה כי כתבתי גם תסריט אחר. … מבקר־הקולנוע שלכם כתב כי סרטו של חיים חפר התקבל יפה בברלין. אני הייתי שם. … לבסוף הערה קטנה נוספת: אני עדיין סבור כי חיים חפר, קטר 70414 הוא במאי מחונן, למרות יוצרו של הסרטון שאינני יכול לקחת חזרה אף מלה אחת מכל מה שכתבתי על סרטו זה.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 3
מה שמתוח, מתוח קראתי בהתעניינות רבה בגליון ״העולם הזה 1212 על שיר שמר חיים חפר (אנב, אדם נעים מאור בשיחה פרטית) כתב ושאני מסרתי אותו ל״דכר״ כשיר איטר נכתב על-ידי יהודי בברית־המועצות( .ביום ב׳ מצאתי את הסיפור, בשיפורים ושיכלו- לים ניכרים, ב״קול העם״ ,מבלי יטעתון־ העמלים יציין את המקור. אני לא רוצה לסבסד, אבל יש גבול לכל ).הסיפור עצמו מעניין ומותח, אד העובדות, אם איכפת לכם, הן כאלה: מר חיים חפר לא כתב את השיר הזה. (ב) השיר הזה נכתב על-ידי יהודי בברית-המועצות. (ג) אני הבאתי את השיר ארצה, מסרתי אותו לכתב ״דבר״ ואמרתי שהוא יכול להדפיסו, בתנאי שלא יזכיר את שמי, וזאת מתור שלוש סיבות: .1רציתי לשמור על יתסיס טובים עם ממ׳טלת ברית-המועצות, ולא רציתי שיצא לי בקרמלין שם של מבריח שירים. .2הבטחתי לפרסם ב״ידיעות אחרונות״ את כל החומר בקשר לסיורי בבריח- המועצות, אד לא רציתי לפרסם את ה־יטיר הזה, מאחר ששירים מסוג זה כבר נדפסו לא אחת בעתונות הישראלית. .3יחסי עם ״דבר״ הם כאלה שאפילו אם הייתי מביא ארצה את כל יהדות ברית־המועצות, הם היו עושים הכל כדי לא לפרסם את שמי, ושמי, אחרי הכל, הוא פחות חשוב מאשר השיר עצמו. (ד) מר חיים חפר, שהיה נוכח בשעת מסירת השיר לכתב ״דבר״ ,עשה את אשר עשינו לא אחת לפני כן.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 18
בידדר בצל הז כ רונו ת ״שמי דרויאנוב ואתה בטח לא מכיר אותי,״ אמר איש קשיש לפזמונאי חיים חפר בסיום הצגתה הראשונה של שלישיית מועדון תל־אביב הקטנה .״אבל אני מוכרח להגיד לך, שכששמעתי את התוכנית, היה אצלי איזה קליק בלב.״ חיים חפר לא אמר דבר ורק נשק לאיש על קרחתו. … כל אלה הם רק אביזרים, תפאורות־רקע לתוכנית הבידור המוגשת במועדון, פרי־עטם של חיים חפר ודן בן־אמוץ, אשר יחד עם אברהם (״פאשאנל״) דשא, הם גם בעי כיאליק -אד תקרע לי !
גליון 1074 (30 באפריל 1958), עמוד 11
ליד חיבל התרבות טיפס שיכור עם בקבוק קוניאק ביד על הבמה, החל מבצע את חרוזיו של חיים חפר, שהושמעו מפי אריק לביא :״רבקה, מוישה וצפורה / מה זח לא רוקדים כבר הורה? … אוטו עם גאזוז מה אתם רוצים / 7טה יש פה לדבר חיים חפר את חרוזיו, דוגמת החרוזים המשימה הצליחה: ההמונים רקדו ושמחו. — 3000 י!
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 2
הלל צור, יו״ר הועדה המוניציפלית של תנועת החרות, נתניה הקומיסארים לא האמנתי למראה עיני, כשקראתי את תגובותיהם של המשוררים חיים חפר ונתן אלתרטז לנילוייכם בכתבה אודות הקומי- פארים לתרבות, שאסרו את השמעת שיריהם (העולם הוה .)1085 ההלקאה־העצמית בדבריהם, בצירוף נימת החרטה על שכתבו שירים שהרגיזו, רחמנא ליצל! … לראשונה לא תסכים המדינה הערבית, שבדיוק במרכזה תבתר אותה עוד להביז: אולם מה קרה לדעותיו האמיצות של חיים חפר? יהודה בלום, רמת־גן ״דווקא משום שאני טעריר את בוחם והשפעתם של שירים, נרמה לי שרצוי יפשיר זה, בשל תוכנו המיוחד, לא יופץ יותר מדי,״ כתב חיים חפר במכתב־תנובה על איסור השמעת שירו בקול־ישראל.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 2
אבל הארבעה — דן בן־אמוץ, עמוס קינן, חיים חפר ושמעון צבר — שהתכנסו בדירת־הגג של בן־אמוץ, היו אנשי־רוח: קאריירה של סופר. … סיכסוך על הצורה הגראפית של העתון, בין דן בן־אמוץ לבין שמעון צבר, גרר את התפטרותו של צבר. חיים חפר, בעל הקשרים ההדוקים עם רבים מאנשי־הצמרת בשלטון, מצא את עצמו עומד בפני לחץ עצום לסגור את השבועון.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 7
״התקליט אינו לשימוש,״ אומרת כתובת בתקליטיה בתל־אביב. לפני שלושה חודשים חיברו חיים חפר ויוחנן זראי את סלע אדום. הזמר אריה לביא הזמין את השיר אצל חיים חפר וסיפר על כך לזראי, שחיבר את המנגינה עוד לפני שחפר הביא לו את המילים.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 17
אולם למעשה זהו קונצרט של צליל ותנועה, המשכר במקוריותו ובתנופתו, מלהיב ברעננותו ומעניק לצופה חווייה אסתטית מושלמת עד תום, ללא כל חיסרון או פגם. ~ שיריהם של חיים חפר, ע .הילל ~ודן~אל- מגור הם חביבים. כמה מהם, כמו שיר השכונה של חיים חפר, הם אפילו מבריקים. המוסיקה של סאשה ארגוב היא דינאמית ומסוגננת, וחברי הלהקה עצמם, אם כי אינם בעלי קולות גדולים, מקרינים מלהטם ונד חביבותם.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 20
מ כו ני תכמתנה הפיזמונאי חיים וו&ר והפיליטונאי אפרים קישץ אינם חס וחלילה אויבים בנפש, אך אין הם נוהגים להחליף מחמאות בדרך כלל, או, כמו שנוהג חיים לומר: אנחנו מברכים אבל לא מתחבקים. משום כך׳ כאשר שמע חיים חפר מפי הז׳מר אריק לביא כי הפיזמון בגידה אותו חיבר לתוכניתו החדשה הוא והיא, בה יופיעו אריק ואשתו שושיק שני, מצא־חן בעיניו של קישון, לא האמין למשמע אזניו. … מיד ישב המחזאי וחיבר הצהרה בשבועה, בה נאמר: ״הח״מ, אפרים קישון, מאשר בזה שהפיז־מון בגידה, מאת המשורר חיים חפר, הוא יצירה מוצלחת מאד וראויה להערצה מכל הבחינות.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 18
כך למשל חרז בהקדשה לקריין התנ״ך עמיקם גורכיץ: לעמיקס איש מידות /ברכו ת ללא מידות /לאיש שכולו תנ ״ן ו מבין בצלילי ב אן. ואילו לפיזמונאי חיים חפר, רשם הירושלמי בשמו של נתן: לידידי חיים חפר /הרי ל ן ספר / שאיננו עפר ואפר /יש בו אמרי שפר / ובמטותא, היה פייפייר אחרי שהחלה להציק ללהקתו של פיטר פריי על הופעותיה בערבי שבתות, נטפלה עירית תל־אביב גם ליוסף ידין ולאורנה פורת, המציגים בלילות שישי את ערבי ברנארד שאו.
גליון 1540 (8 במרץ 1967), עמוד 22
הצרה היא, שבתוכניה כתוב שמחברי השירים הם דווקא חיים חפר ועמום אטינגר. אז מי צודק? דן או התוכניה? … אני בכלל כתבתי אחרת: איזה קאנון כולם אומרים /איזה חזה רחב / ,אבל הלב שלו בפנים — זה לב זהב! בא וטוען חיים חפר: ובכלל כל הכבוד הופיע עוד הרבה לפני כן בשירים שלי.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 23
קבוצת נאמני בנות־ישראיל הכשרות, מאה־שערים הסיה כהן, ירושלים, מציעה קואליציה עם האיש החזק רפאל הלפרין כראש־ממשלה ושר־הבטחון, ועם חיים חפר, שהיא חשבה אותו בטעות ללורד אוף כרמל, כשר המשקים. … לדעתו של אצנדן ורד, אין כל צורך להחליף את הקואליציה הקודמת והוא מציע להשאיר אותה כפי שהיתר, בעשר השנים האחרונות: ביג׳י כראש ממשלה, ישראל בר כהיסטוריון צבאי, סולטן אל־הוזייל כשר־הבטחון וחיים חפר כשר החינוך והתרבות. ארבעה אלה צריכים לעמוד על גזזייתו של לבון, למשוך ביד ימין את חוטי שאר המפלגות, וביד שמאל ללחוץ ידי מנהיגים אפריקאיים.
גליון 1163 (6 בינואר 1960), עמוד 13
זה מנע את התענוג הגדול ביותר של הערב מחיים חפר שעשה כבר חזרות. להגיד לכל מיני נפוחים :״אדוני, תלך הביתה! … ״ ״תראו אותי,״ קפץ גם שאול ביבר כשהוא האב וחנו הוא היה גם זה אשר למרות שאיצ׳ה ממבוש החתן (משמאל) יכול היה להיות אביו של חיים חפר מבחינת הגיל, היה חפר האב בחתונה, זם ואירגן את הטקס והחגיגה, אשר נמשכה עד אור הבוקר.
גליון 1175 (1 באפריל 1960), עמוד 19
במקביל לתכנית הממלכתית הכינה קבוצה פרטית, המורכבת מהפזמונאי חיים חפר, דן בן־אמוץ והקריין עמיקם גורביץ׳ ,תכנית לעריכת מצעד פזמונים בעל אופי מיוחד, שיערך אף הוא בהיכל התרבות. … נזכרה השבוע גילה בחיוך :״דוזקא הבינו אותי אז, אפילו קצינת מבחן לא ,נתנו לי אם תקום פעם מפלגה שמרנית בישראל, אין כמעט ספק שראשוני חבריה יהיו ותיקי הפלמ״ח. הנה, למשל, הפזמונאי חיים חפר. הוא אולי האדם היחיד ברחוב דיזנגוף בתל־אביב הקורא בקביעות את האובזרבר הלונדוני.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 18
עסקן־הספורט (הפועל) הצעיר והנמרץ, ש מנהל ״בנק א גו דתישראל, שכח א ת ה די בדה יומן החדשות ^ גיורא טדיק אמנם וויתר על התו״ כנית להסריט את התסריט שכתב לו התסריטאי האמריקאי ויקטור סטודוב בשיתוף עם חיים חפר, אבל ויקטיר סטולוב לא ויתר על ישראל. … מכל ארבעת התסריטים הללו תסריט אחד לפחות עומד להתממש בזמן הקרוב, זהו תסריט על ירו- שלים שהוא כתב בשיתוף עם חיים חפר. ־* אם ירצה השם, אם תרצה קתריו דנב, ואם ירצה אלן דלץ, הם יגיעו, כלו- מר לא שלושתם, רק השניים האחרונים, להקרנת הבכורה של שני סרטים שלהם• העומדים להיות מוצגים בקרוב בתל־אביב.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 29
המופע, שיהיה אירוע ראשון בביצועה של חברת האמרגנות החדשה בימות (בה שותפים: חיים חפר, עמיקם גורביץ, יעקב אגמון ואייבי נתן) ,עתיד להיות בעל משמעות אבסורדית במיקצת. … הצוות שיארגן את המופע הוא אותו צוות עצמו שאירגן בשעתו את מצעד פזמוני הישוב — היה היו זמנים. דן בן־אמוץ, חיים חפר, עמיקם גורביץ׳ ויוסף מילוא ערכו את המופע.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 24
עם ג׳רארד רוטן, אחד מגדולי הבמאים בהולנד, בתור במאי, עם קורט יורגנט, בתור אנטוניוס פלוקס, הנציב הרומאי, עם חיים חפר. בתור תסריטאי, עם השתתפות הולנדית־אמריקאית־ישראלית, עם תקציב של למעלה ממיליון לירות. .הסרט בא להראות,״ מספר חיים חפר, .שהעניין לא נגמר.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 14
היו שלום ואף להתראות ים וימאים יהיו נושאי תוכניתה החדשה של רביעית מועדון התיאטרון, שנכתבה בידי דן בן־אמוץ, חיים חפר ויוחנן זראי. אחד הקטעים בתוכנית החדשה, ה״ מבויימת בידי שמואל בונים, עוסק בשע־רורית הקייטנות :״המחנך פה הוא יוסקה השלייגר /דן הפרא אתם יתעמל / המציל הוא שרעבי הפגר /מוישה קור־צ׳אק בהם יתעלל מחיאות־פפים גורף בסמבטיון פזמונו של דידי תיבת המזינה, שנאסר לשידור בקול ישראל. אחרי שנאסר הוסיף לו דידי בית נוסף :״לשיר הזה צפוי עתיד גדול /כי הוא צוחק לכל ומהתל /לכן מותר לשיר אותו בקול / בכל מקום מלבד קול־ישראל פקודה מוזרה קיבלו אנשי להקת פיקוד הצפון בחתימת ידו של אלוף־משנה אהרון זאב, שפקד על תחימת ״שטח סגור״ לאחד מ־מערכוניהם של יורם מטמור וחיים חפר. הפקודה: את המערכון על משלטי צד,״ל והסורים בגבול הצפוני אין להציג במרחבי פיקוד דרום ומרכז.
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 8
נחוג. יום הולדתו ה־ 41 של ה־פזמונאי חיים חפר, יליד פולין, שהיה פעיל בעלייה ב׳ ,ייסד את הצ׳יזבטרון במלחמת העצמאות וחיבר, יחד עם דן בן־אמוץ, את ילקוט הכזבים. • נהוג.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 5
סאשה ארנוב, תרצה אתר, משה וילנסקי, דב זלצר, חיים חפר, יורם טהר לב, אריה לבנון, יחאל מוהר, דירי מנוסי, יעקוב שבתאי, נעמי שמר, תל־אביב במו כגך־חיות בזמנו העליתם ככנסת, במיסגרת סקירה על המצב בחופי הרחצה, גם את בעיית המטרידים ור,נטפלים.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 38
הפיזמון שכתב בחרוזים שחורים, בעל הבית אוהב את סטלה נשמע בכמה בתים ב ק לי ט ה ו ב קו ל 0 £ז 0ז^ 1 00101111 01££11 ביפו: סלון ״יתז ש ד רו תירוש לי ם 3 טלפון 820318 : ־מפיצים בלעדיים ץ מכירה טי טוני ת רחוב אבן־גבירול 45 טל 227365 :ת״א ברמת גן: טלסטאר ביאליק 36 טלפון 731463 : יוסי ואילי סאטירה סטרילית כאוסף מיקרי של מילים מתוך מילון. גם פיזמוניו של חיים חפר המשולבים בתוכנית נופלים בר,רבד.
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 17
״זה לא אני,״ אמר דן ,״זה הדוד של החברה של חיים חפר. הרבה אנשים לקחו ברצינות את מד, שכתוב כאן, ושאלו אותי, :איך זד, שנכנסת למוסד? … נאמר שאני מראיין איזה אדם, נניח שגה דחתן דן בן־אסוץ נושא בהערכה את פשטידת תפוחי־האדנוה, ששימשה אחת המנות בסעודה, בה השתתפו סופרים ואמנים רבים. מימין נראים הפזמונאי חיים חפר, איש ילקוט הכזבים, רב־סרן שאול ביבר והפסל דנציגר.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 10
תזכיר חפר אינו ורדף ביקורת עצמית חריפה, בנוסח הסובייטי המובהק ביותר, מתח השבוע על עצמו המשורר חיים חפר, שמצא לנכון להגיב על הגילוי בכתבה ״קומיסארים לתרבות״ (העולם הזה )1085 בה התגלו לראשונה העובדות האמיתיות על האיסור שהוטל בקול ישראל על השמעת הסלע האדום. :הרשוני להגיב מעל דפי למרחב,״ כתב חיים חפר במכתב לעתונות. ,על הכתבה בהעולם הזה -אשר הציגה אותי בנרדף על־ידי הקומיסארים לתרבות( :א) במשך כל שנות כתיבתי לא נרדפתי מעולם על־ידי קומיסארים לתרבות, וגם כיום אין איש מפריע לי לכתוב ככל העולה על רוחי ולפרסם את יצירותי; (כ) אשר לשיר הסלע האדום, דווקא משום שאני יודע ומעריך כוחם והשפעתם של שירים, נדמה לי שרצוני ששיר זה, בשל תוכנו המיוחד, לא יופץ יותר מדי.״ לא אחר למתוח בקורת עצמית גם המשורר נתן אלתרמן שעיבד לעברית את אנקש של ברתולד ברכט שגם הוא נאסר לשידור בקול ישראל אי לו ידעתי שהשיר משודר בקול ישראל הייתי מבקש, כמובן, להפסיק זאת מיד.
