חירות
נמצאו 1,821 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 8
חירות נדהמה. לחץ אדיר הופעל על דהרי לבטל את הסכמתו עם בן־עמי. … לפני שלושה שבועות התבשרה העיר כי דוד דהרי עזב את חירות וחתם על הסכם עם אנשי ההסתדרות לתמוך בהם במועצת העיריה. … דדעמי מיהר ליועציו המשפטיים• ב־ * -תיקיה של עירית נתניה חיפשו ומצאו פרשה סתומה, שלא נתבררה עד היום: התפטרות ח״כ חירות חיים מגורי־כהן. מגורי־כהן היה הראשון ברשימת השכונות, רשימה מוסווה של חירות לבחירות בנתניה.
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 7
לפני שגולדשטיין הספיק להחלים בדבר הצבעה בעד לבנון או בעד גולדה מאיר הצליח בן־עמי להקים קואליציה של ציונים כלליים, פרוגרסיבים, דתיים ומסא״י — ראשונה במינה בנתניה. .עוררתי עלי את כעסו של מרכז המפלגה• תמורת הצבעת חירות בתל־אביב בעד לבנון, היה עלי לכלול את חירות בנתניה בקואליציה, ולהוציא את מפא״י,״ מגלה בן־ עמי . … לאף אחד משמונה חברי המועצה (יושבים ליד השולחן) חירות ובחרתי אז במפא״י.״ כך הוקמה, לפני שנתים וחצי, הקואליציה העירונית בנתניה. … עכשיו, כשמפא״י עזבה אותו, הוא סונה אלינו,״ הסבירו לחבריהם עם תחילת המשבר. דרישותיהם של אנשי חירות, לכניסתם לקואליציה, היו בתחילה, הפגנתיות בלבד: הם דרשו את כסא ראש העיר.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 7
אם אתה מתחיל היום בפני השופט לספר, בנוכחות חירותי, כל מיני דברים שלא נשאלת, שאני חושב שהוא (חירותי) לא צריך היה לדעת כל־כך, ואתה העמדת אותנו במצב מגו חך... … אקשטיין: אבל אמרתי לך משהו. זרוק את חירותי. לא רוצה לדבר יותר עם חירותי. תן לי את תמיר. … אני לא חושב שלתמיר איכפת אם אני מדבר על חירותי או לא מדבר על חירותי. ש מי ל גו כ ס קי: הוא לא יגיד לך, תמיר.
גליון 645 (23 בפברואר 1950), עמוד 5
ויתר חברי־״חירות״ החזיקו אחריה. והרי כמה משפטים : ח. … הוא קרא מן הכתב... היו״ר מנסה להרגיע את רוחות אנשי־״חירות״ ,באיומים בקריאה אל הסדר, אח״כ, בשידולים, שעוררו רעמי־צחוק — נו, מספיק. התגובה מספקת בהחלט. יערי, המשך... קריאות מספסלי ״חירות״ :לא ימשיך, לא ידבר... היו״ר: אתם מריקים כעת את כל ד,טמפרמנט שלכם, ומה תעשו בימים הבאים?
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 17
.״ שואלים אותה איך זה יכיל להיות שבחור בן עשרים, הצליח להגיע לדרגה כזו * 4חשובה בחירות, והיא אומרת שמה פתאום, הוא בכלל לא חשוב בחירות. … ״אני יודע שהאבא שלי הוא באופוזיציה של חירות,״ הוא אומר .״יכול להיות שבכוונה המציאו עליו דברים כאלה. … אף פעם לא היו לו עניינים כאלה, וחבל שדווקא אני הכנסתי אותו לבוץ הזה.״ חוץ מזה: מי שחושב שחירות נרגעה מן השמועות, לא יודע מה זה חירות ולא יודע גם מה זה שמועות.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 10
סנסור, מכפר־קאסם, זכה לתגובה חריפה ביומון חירות. על הערתו של סנסור, כי ראוי שאגודת העתונאים תגיב על מאמריהם של כתבי חירות ״המצדדים בזכות מעשי התועבה״ של אנשי משמר־חגבול בכפר־קאסם, משיב חירות י ת כן גם כי מ. סנסור לא ראה מעולם גליון של עתון חירות בעיניו, אלא שסיפרו לו על כך אנשים שהיו מעוניינים כי יאמין בכך רשת המכריחים שעסקה בגניבת והברחת המחאות מישראל ללבנון, ומארצות־הברית לישראל, נתגלתה השבוע בישראל.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 11
ב שורה הרא שונה — הצבעת ה נשאלים בב חירות לכנסת. ב שורה ה שניה — אחרות איך היו מצביעים היום. ב שורה ה שלי שית: תוצאות הב חירות לכנסת ה־.6 • אין שום סלקטיביות. … הנישאל התבק ש לציין ב מי שבצו ת ה מיוחדות לאיזה מן ה מיפלגו ת הצביע בב חירות לכנסת, ובטור ה שני — לאיזו מיפלגה היה מצביע לו נערכו הב חירות היום.
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 9
לה, כמו לכל באי בית המשפט, לא היה ספק כי יעקוב חירותי יעיד בשבועה מעל דוכן העדים, יחשוף עצמו לשאלותיה של התובעת. פרקליטו של חירותי, עורך־הדין יצחק אדרת, היה סבור אחרת :״חירותי בוחר לא להעיד ולא להצהיר דבר. … אחרי ש נאשם חרותי ככית-המשפט הטענה: אין מה להשיב הובא, לדעת אדרת, ונגד חירותי לא הוכחה שום אשמה שהיא. כמו כן, טען הסניגור, לא הוכיחה התביעה שום קשר מחתרתי בין אקשטיין סוכן הש.ב ,.לבין חירותי.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 7
ב ,.הסבירה בפשטות: אחד מקרוביו של חירותי, כינס קבוצה של אנשי חוק, הודיע להם כי נאמר ליעקוב חירותי בפירוש על־ידי חוקריו שישוחרר מיד — בתנאי שיעיד כי שמואל תמיר הוא המנהיג הרעיוני והמעשי הכל־יכול של המחתרת. … מ .יצחק אהרוני, איש לשכת הקת״ם במטה הארצי :״הצענו לחירות, להעיד מי היו האנשים שמעליו. הוא לא הסכים.״ כשנסתיימה החקירה המוקדמת בהעברת התיק לבית־המשפט המחוזי, סרבה השופטת לשחרר את חירותי בערבות, כנהוג במקרים דומים. … הרגשה מוזרה. השופטים חזרו ל־לשכתם, חירותי הוחזר לכלא רמלה. ההחלטה היתר, צריכה להנתן רק לאחר שלושה ימים.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 9
הוא שוחח עם חין*ותי בשליחות שלי, סביב ענין הכרוז. היה חשוב בשבילנו לדעת ממי קיבל חירותי את הכרוז. חירותי היה מוכן להגיד זאת, אבל לא היה מוכן להעיד על כן. … בהפסקה בעדותו דיבר האיש הקטן ארוכות עם חירותי, וכנראה חזר באוזניו שוב על אותה הצעה מושכת. … אדרת: האם מיום שזרניצקי הפסיק את המגע עם חירותי, ועד מעצרו של חירותי, היה מגע בין איש ש.ב.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 23
כל מי שלא מבין מה הקשר בין פילוג לחתונה גדולה, יכול לשאול את רחל מרידוד, בתו של חבר־הכנסת־ראש-הנהלת־חירות־מיליונר־ובעל־ספינות יעקוב מרידור, ואת בעלה לעתיד, יוסף קרמרמן עורך־ אחראי־של־עתון־היום־חבר־הנהלת־חירות-חבר־כנסת־מנהל־מפעל־עץ־לבוד־ואחד־&בעלי־חוף־ גיא־בטבריה. שעדיין לא מבין את הקשר, יבול לשאול את רחל מרידור, והיא תגיד :״נפגשנו בביתו של אבא שלי, חירות היא מפלגה נורא משפחתית, לכן כל הפעילות התרכזה בבית שלנו. … אבל הרומן והלימודים נסתיימו, ורחל חזרה שוב לחיק המפלגה. היא נשלחה בתור כתבת עיתון חירות לאנגליה, למשר שנתיים. חזרה ארצה, נכנסה לקלחת המפלגתית, הכירה בתוכה את בעלה, והיא עומדת להינשא לו.
גליון 1534 (25 בינואר 1967), עמוד 8
יום הולדתו ה־ 65 של ד״ר אריה אלטמן, משפטן וכלכלן, מי ש היה ראש התנועה הרביזיוניסטית בארץ־ ישראל, לא הצטרף לתנועת החירות בראשיתה, נכשל ברשימת־נפל לכנסת הראשונה, חזר בו והיה ח״כ חירות בארבע הכנסות הבאות, עד שהושמט מן הרשימה לכנסת הששית. מאז איננו חסיד של הנהגת חירות, הבטיח לשמואל תמיר להצטרף אל מפלגתו החדשה, לכשיפרוש מחירות. ^ נחוג.
גליון 644 (16 בפברואר 1950), עמוד 6
החלו צעקות הדדיות ו״מחמאות״ עפו מספסלי חירות לספסלי מפא״י והלוך וחזור. ביניהן, כאלה, שמשמיעים אותן בכל פרלמנט ומציינים אותן כ״בלתי־פרלמנטריות״. … במזנון העירו על כך : — לא רגילים אולם מתרגלים... אנשי חירות, מפ״ם: ה״ ״כעד״ ציונים הכלליים הם בעד שהוא נגד ,״גגד״ חוקה. … שנה — הצעת הדתיים ו־ 18 חדשים — הצעת חירות. כדי להביא נימוקים בעד 12 חדשים העלה חבר הכנסת ז.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 11
תחת זאת אפשר היה לשמוע השביע את מוחות העסקנים, עובדים כמו מכונה משו- מנת, כדי למצוא תשובה לשאלה הגדולה: מה פירוש התוצאות של הבחירות להסתדרות פועלי הבניין? מראש היה מוסכם, כי בחירות אלה הן מיבחן ראשון, מידגם אשר יורה על מה שצפוי במיבחגים הגדולים של שנת־הבחירות .1965 בארצות־הברית, שם נערכות בחירות מוקדמות לקביעת המועמדים לנשיאות, נהוג לומר :״איך שמדינת מיין תצביע — כך תצביע הארץ כולה.״ כי מדי- נת מיין עורכת את הבחירות המוקדמות הראשונות באר- צות־הברית, ומקובל לחשוב כי תוצאות בחירות אלה מבשרות את תוצאות הבחירות הסופיות. … נעלם הפחד — ירד האחוז אדה אחת נשאלה עוד בטרם נפתחו הקלפיות: מדוע * /החלימה מפא״י לערוך בחירות אלה, בעוד שהיא מתנגדת לבחירות באיגודים מקצועיים אחרים? … גורם נוסף העשוי להגדיל את ירידת מפא״י: הופעת מן היסוד ברשימה נפרדת. ואילו הופעת סיעת תכלת־לבן של חירות עשויה לגרוע מכוחה של אחדות העבודה.
גליון 743 (24 בינואר 1952), עמוד 6
אמר מאיר וילנר: זהו משחק משותף של חירות ומפא״י כדי להסיח את הדעת מן ההסכמה לנאציפיקציה של גרמניה. אמר הרצל ברגר: זהו משחק משותף של חירות ומק״י, הקצוות התאחדו. אמר ח״כ הצ״כ שמחה בבה: שרת העבודה (שהסתכלה בו משועממת) כגברת היחידה בממשלה, היתד, צריכה להגיש זר פרחים למנחם בגין, כי הפגנת חירות עזרה לחסל את הוויכוח על השילומים, לפתוח בוויכוח על מנחם בגין. … אמר ח״כ אופוזיציוני : להבא נגיש את נאומנו מראש לאישור הסיעה המפא״יית, למען לא תעלב. קרא ח״כ חירות אליעזר שוסטק לעומת ח״כ אחר, שהרים את קולו :״אל תצעק, עוד יוציאו אותך !
גליון 679 (2 בנובמבר 1950), עמוד 4
ובעיקר: שכל חלקי הקואליציה, ורוב חלקי האופוזיציה, יתנגדו לבחירות החדשות. וכאן מתעוררת נקודה מעניינת. בחירות פירושן — מתן אפשרות לבוחרים להביע את רצונם. אם בעלי- ההנאה של הבחירות האחרונות חוששים כל כך מפני בחירות, משמע שלדעתם לא יהיו בעלי-ההנאה של הבחירות הבאות. … מק״י מתכננת את תעמולתה -מאיר וילנר (שמאל) מכתיב מאמר ראשי לכחב ״קול־העם״ .הקומוניסטים. שמחים לקראת כל בחירות. האיש שאינו בטוח -אס תיערכנה בחירות חדשות, הייבחר נתן פרידמן־ילין מחדש?
גליון 696 (1 במרץ 1951), עמוד 4
וג בוג 1ת פרעות עדי 1יבוטי 1סקי יוחנן באדר, ח״ב חירות העירני, הגיש לנשיאות הכנסת מכתב התפטרות חתום ע״י ערי ז׳בוטינסקי, שפרש מסיעת חירות בכנסת, תבע את החלפתו בנציג חרות. 32מ ליון האזרחים תחת שלטון עברי. ב שויון זכויו ת גמור בחירות הקיץ תקבענה את מידת ר,ת מיכה, בה יזכה ז׳בדטינסקי הדוגל במע־צמה ישראלית, פרו־מערבית ודמוקרטית. … במשך ארבעה, חמשה החדשים הבאים ישב ערי ז׳בוטינסקי, כנראה, כח״כ בל תי תלוי, רביזיוניסט המצפה להצטרפותם של רוב חברי סיעת חירות (ובוודאי — הלל קוק) אליו. ז׳בוטינסקי שהוא חניך המערב (צרפת, אנגליה) מדמה את ישראל לאריה״ב ברא שית המאה ד 19 ראש ג שר ביבשת ריקה, בטוח בהפיכת המדינה, ברבות הי מים, למעצמה עולמית במרחב, בה יחיו ״לטוס?
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 8
במלים פשוטות, כמנת מעצרו של חירותי היא להשפיע על עדים אחרים. כשיראו מה אפשר לעשות לחירותי, מבלי להביא נגדו בינתיים שום הוכחות רציניות, ייתכן שיבהלו, ויעידו כל מה שהש.ב. … אז נודע הרצח בו צע על ידי המחתרת ״חירותי -מנקם״ ,זו הי מחתרת לח״י חדשה. חירו תי לנו נעצר רק ב־ 0.3ו. … השאלה היא,רק: אם המחתרת נקראת ״מחתרת חירותי־מנקס״ ,מדוע לא צורף חירותי כנאשם ראשון למשפט רצח־קסטנר, כמו מנקס, תחת להעמידו למשפט נפרד?
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 7
שלושה שופטים מכובדים מאד — הנשיא־התורן קנת, והשופטים גביזון וזונדלביץ — שמעו ארוכות את נימוקי הצדדים, החליטו שאין הצדקה להמשך מעצרו של חירותי. הם שוכנעו במידה כה חזקה, עד שציוד לשחרר את חירותי בו במקום 36 ,שעות לפני המועד שהם עצמם קבעו להשמעת ההחלטה. … אולשן ביטל את החלטתם המנומקת של שלושת השופטים, החזיר את חירותי למעצר. אולם אפילו הוא קבע תנאי: שהמשפט יתחיל לפני יוני. … ביו ם העצמאות ה שביעי, פניתי ל שר־הבטחון בבקשה לשחררו (את חירותי) .לא כולם הסכימו אתי, הייתי ב מיעוט.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 4
הן מנעו בעד בן־גוריון להקים קואליציה חדשה, הביאו לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות חדשות. אולם באותו רגע הפסיקו את המאבק. … לא היתד, לנשיא האמריקאי ברירה אלא. להפוך לקלף נוסף במישחק־ד,בחירות של מפלגת פועלי ארץ־ישראל. ברז פתוח היה זה כאילו פתחה יד אלמונית ברז סמוי. … התקפה מרוכזת , זו על אזרחי ישראל, שהחלה בדיוק עם התחלת מערכת־ר,בחירות, מעוררת חשד. יתכן כי חלק מן הדוברים מאמין בכנות.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 12
במרבית האיגודים המיקצועיים לא נערכו מעולם בחירות. איגודים אלה, כמו האיגוד הארצי של פועלי המתכת, מייצגים־כביכול את פועלי המתכת״ ומנהלים בשם הפועלים את המו״מ עם התאחדות בעלי התעשיה, לשם קביעת הסכם השכר, אבל באיגוד פועלי המתכת לא נערכו מעולם בחירות. … איגודים מקצועיים אלה, שמעולם לא נערכר בהם בחירות, הם האירגון היציג עליו ממליץ שר־העבודה. … באגודות אלה, בניגוד לאיגודים הארציים, היו פעם בחירות, אבל בחירות אלה התרחשו לפני 13 או 14 שנה.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 12
זה היה יותר מדי בשביל שמואל תמיר, שזעק לשמע דברים אלה :״זה ההיפך מהאמת.״ שופמן, לפי עיסוקו יצרן סבון רפואי, לא נתן לקריאת־ביניים זאת שתסכן אותו, הזכיר מייד לתמיר :״במצע שלכם הודעתם שצריך לכרות שלום על יסוד הסטטוס־קוו של הגבולות הקיימים ;לפני החמישי ביוני).״ ובכלל, חזר שופמן וטען, אי־אפשר להכחיש דברים שנאמרו בוזיכוח שהתנהל בשעתו בפומבי במרכז חירות. כאשר שמע תמיר האשמה זאת בפעם השנייה, לא הגיב עליה, פתח חזית שנייה, צעק לעבר שופמן, כי הוא שכח שהוא לא מדבר בתנועת החירות אלא ״כאן( ,ב) כנסת״. … הדבר היחידי היכול להיחשב בהשמצה היא טענה שפורסמה בעלון־כחירות של מפ״ם, כאילו מפא״י קונה קולות בכסף בערד. … בעל־הקולנוע במקום הפיץ בין התושבים טפסים של טוטו בחירות, בו נתבקשו לנחש את התוצאות. התוצאה העיקרית׳ שבוע לפני פתיחת הקלפי, לא הפתיעה איש: במקום הראשון צעד המהנדס אברהם (״בייגה״) שוחט ראש רשימת המערך.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 8
אם אתה שבע־רצון מהממשלה הסוציאליסטית ואתה רוצה בה גם בכנסת הרביעית, הרי אין הבדל אם אתה מצביע בעד מפא״י ,״אחדות העבודה״ ,מפ״ם או ״חירות״, שסיכוייה להגיע לשלטון — אפס. אבל אם אינך שבע־רצון מהממשלה הסוציאליסטית וברצונך למנוע את הקמתה, הרי נשארה לך רק דרך אחת בלבד: זכור ! המצביע בעד ״חירות״ ,מפא״י ,״אחדות העבודה״ ומפ״ם -מצביע כעד ממשלה סוציאליסטית. … האיחוד הספרדי הלאומי, רשימתו של עורך־הדין שלמה כהן־ צידון, הודיעה כי תערוך אסיפת־בחירות מתחת לעץ. כולם ידעו היכן נמצא העץ המפורסם.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 9
בית־המשפט המחוזי בתל־אביב מצא את חירותי אשם באשמה הראשונה, זיכה אותו לחלוטין מן השניה . … שלושה מתוך חמשת השופטים שישבו בדין ערעורו של היועץ המשפטי נגד יעקב חירותי, מצאו את טענותיה של בן־פורת כמופרכות מעיקרן. … שופטי בית־המשפט העליון קבעו כי לא הובאה שום הוכחה ממשית לקשר שבין יוסף מנקס לבין יעקב חירותי, בביצוע רצח ד״ר ישראל קסטנר. העולם הזה 099ו הודאתו של אקשטיין, קבע אגרנט, אינה תופסת, משום שאקשטיין לא הובא להעיד במשפט חירותי.
גליון 642 (2 בפברואר 1950), עמוד 6
על חורבות ישוב משלט רומאי עתיק יוקם הבית אסמכתא כשדנה הכנסת ב״הצה־לירושלים רה על ירושלים״ הצי,,השלמה״ עו סיעות ״חירות״ ומפ״ם תוספות כאלה כדי שההצהרה תכיל את המלה ״השלמה״ ליד ירושלים. אנשי ״חירות״ לחצו במיוחד בכיוון ה״דתיים״. מר ד. צ .פנקס, דובר ה״דתיים״, שהסביר את עמדת סיעתו אמר כי ה־ ״דתיים״ ״מצפים לגאולה שלמה״ .והוסיף :״איני יודע היכן ובאיזה ספרים יש צירוף מלים של ירושלים השלמה ; אף לא בתנ״ך״. חבר הכנסת אריהבן ־ אליעזר (חירות) ,שחזר זה לא מכבר מנסיעה בחו״ל, שאל בקריאת ביניים : —וירושלים של עבדאללה?
