ישראל קסטנר
נמצאו 64 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 11
^ ת ההפתעה של נאומי הסיכום ב־משפט רצח ד״ר ישראל קסטנר, סיפק אלכסנדר (״אלכם״) טל, פרקליטו של הנאשם מספר שניים, זאב אקשטיין. … ״לפי פסקי־הדין של אנגליה אין לצרף כל אשמה אחרת לאשמת רצח.״ במקרה של משפט רצח ד״ר ישראל קסטנר, היתד, טענה זו יותר מטענה משפטית יבשה. … יהיה זד, פסק־דין שיצטרך לענות על השאלה: האמנם יצא אקשטיין לרצוח אח ד״ר ישראל קסטנר בשליחות המחתרת של ה, - נאשם יוסף מנקם, או האם עשה זאת בשליחות או בידיעת ר,ש ב.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 7
אולם גם משפטנים נועזים הבינו כי קשה להוציא חוק בשם ״החוק להגנת ישראל קסטנר, תשט״ז— 1956״׳ או ״חוק לתיקון דיני הראיות (חקירת עדים חברי מפא״י) תשט״ז—.1956״ היה דרוש טכסים מחוכם יותר כדי להגן מראש על שליחי הסוכנות, קציני המשטרה ושאר ירקות בגן־הירק הממשלתי. … אולם לפני שנתקבלו שני חוקים אלה סופית, הספיק עורך הדין שמואל תמיר להגיש בשם מלכיאל גרינתלד קובלנה פלילית פרטית נגד ישראל קסטנר, על שבועת־שקר. במשרדי היועץ המשפטי נוצר מצב־חירום. … מובן מאליו שאם יתקבל חוק זה בצורה זו בעוד מועד, יוכל ישראל קסטנר לטעון טענה זו אם יגיע דינו לבית־המשפט המחוזי.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 5
הודעות המטה הארצי מסרו על גילוי נשק, על הוכחות המעידות כי לפחות שניים מאנשי אותה מחתרת השתתפו בפועל ברצח הד־־ ר ישראל קסטנר. אך ההודעות השאירו בכל זאת כמה *אלות ללא תשובה. … ההודעות שיצאו ממשרדו היו בלתי שגרתיות לחלוטין, תיארו בפני הקהל הישראלי הנדהם את שלבי עבודת החקירה של המשטרה, שהצליחה לגלות את קיומו של ארגון טרור מחתרתי, שפעולתו הראשונה היתד. ההתנקשות בחיי ד״ר ישראל קסטנר. המשטרה, במקרה זה, היתד, יעילה בהחלט. … שמואל רוט :״אין לנו הוכחות כי עורך־הדין חרותי קשור באופן ישיר בהתנקשות בחייו של ד״ר ישראל קסטנר, אולם אנו חושדים בו בהשתיכות לארגון מחתרת.
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 12
כעב ר דקות מספר מצא שקמוני גרעין חמניה בלתי־מפוצח, על המושב האחורי במכוניתו קרבן ההתנקשות ד*ד ישראל קסטנר, אשר מזה שנתיים שימש נושא ראשי לויכוח צבורי בישראל וביהדות העולם, בקשר לחלקו בשואת יהדות חונגריח. … אולם לגבי האזרח נשארה פרשת ההתנקשות בד־ר ישראל קסטנר בבחינת תעלומה. מי היה מעוניין להתנקש בקסטנרי למי מביאה ההתנקשות תועלת כל שהיא?
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 4
האיש הממושקף, הקורא ברשימותיו הוא העד ישראל קסטנר. לידו עורן־הדין תמיר, לבוש גלימה, עם עוזרו, אריה מרינסקי. … מבטו היה נעוץ באדם שעמד על דוכן העדים. כי שם עמד, לתמהונו ולשמחתו, ישראל קסטנר עצמו. זקוף, בחליפה אפורה מגוהצת יפה, שערות אפורות מסורקות לאחור, מבריק, שופע הומור, לפעמים איה ניר, דקה, מנומס — היה זה עד לדוגמא. … תמיר, שנכנס לפני שבועיים כשבלבו תקוות מעטות וספיקות רבים, אחד מעורכי־הדין הצעירים המבטיחים, יצא מן האולם כאחד הפרקליטים החשובים ביותר בישראל. קסטנר ירד בצעדים איטיים במדרגות, ב־לווית תל וכמה ידידים.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 9
יעקב חירותי, האיש שבן־פורת רצתה להכתירו, בעזרת הממונה על שירותי ה־בטחון, כ״האיש המסוכן ביותר במדינה,״ הואשם על־ידי התביעה הכללית בשתי האשמות )1 :בזיון שופט, בכך שפרסם כרוז גידופים נגד שופט השלום הראשי בירושלים ד״ר משה פרץ, שזיכה את ד״ר ישראל רו־דולף קסטנר המנוח מאשמת שבועת שקר; )2הנהגת מחתרת טירוריסטית, שאחד ממעשיה היה רצח ד״ר ישראל קסטנר. בית־המשפט המחוזי בתל־אביב מצא את חירותי אשם באשמה הראשונה, זיכה אותו לחלוטין מן השניה . … שופטי בית־המשפט העליון קבעו כי לא הובאה שום הוכחה ממשית לקשר שבין יוסף מנקס לבין יעקב חירותי, בביצוע רצח ד״ר ישראל קסטנר. העולם הזה 099ו הודאתו של אקשטיין, קבע אגרנט, אינה תופסת, משום שאקשטיין לא הובא להעיד במשפט חירותי. … בדוד שבועות אחדים ישוב בית־המשפט העליון ויתכנם, הפעם כדי להשמיע את החלטתו בערעורו של יוסף מנקס, שהורשע באשמת רצח בכוונה תחילה של ד״ר ישראל קסטנר ונדון למאסר עולם .״מה שנותר עתה לבית־המשפט העליון לומר,״ אמר השבוע אחד המשפטנים שעהבו אחרי פרשת קסטנר מראשיתה ,״הוא להחליט: מי הוא ממציאה של אגדת המחתרת, שלא היתד, קיימת מעולם.״ דרכי אדם א*וו 1ו״ 1נ7ופיטר אי־אפשר היה שלא לרחם על האיש כחוש הפנים .
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 3
מאוחר יותר, אחרי שפרצה סערת המשפט הגדול וד״ר ישראל קסטנר היה נאלץ לעזוב את תפקידיו כדובר משרד הקיצוב של דב יוסף וכעורך השידורים ההונגריים של קול ישראל, שוב מצא מקלט באוי-קלט, שעבר עם עורכיו החדשים לתל־אביב. … ואז, כרעם כיום בהיר, נשמעו הדי שלוש יריות בשדרות עמנואל בתל־אביב, וד׳׳ר ישראל קסטנר נפל מתבוסס בדמו. מי ל א? ן* כד חקירת פשע, נשאלות כמה שא־ ^ לות יסודיות, בדי לקבוע מי ביצע את הפשע.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 3
אולם דכרי ימי האנושות כולה עניים מאד כאנשים שחיו מסוגלים להתעלות לדרגה כזאת של השתחררות ממושגי הכרתם. ** אותה שעה בה עסק ישראל קסטנר • 4בהצלת קצין ד,ם.ס. קורט בכר ממשפט נירנברג, ובה טישטש יוסף שפרינצק בקונגרס הציוני בבאזל את ההאשמות הראשונות שהובאו נגד קסטנר, שפם העם הצרפתי את המרשל הנרי פילים פטן. … היא פעלה כך מפני שלא חיתה צמרת של אומה כעלת תחושה מולדתית ועצמאות רוחנית, אלא צמרת של גיטו אשר פרנסיו ליחכו כמשך 80 דורות את פנכתו של הפריץ. ישראל קסטנר החל בדרכו כחניך אותה האסכולה.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 2
שלושה אחרים מתו לאחר מכן — מגלה־השחיתות ׳אמיל שמורק (תשי״ב) נפטר, ישראל קסטנר (תשי״ד) נרצח, ואדולף אייכמן (תש״ך) ,שעימו ניהל קסטנר את מישחקו המסוכן והשנוי במחלוקת, הוצא להורג.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 5
בהרל, שסולק מן הסוכנות, קיבל כפיצוי את הקבלנות המשפטית של הסוכנות, בה עמד לשתף את משרד עורך־הדין מיכאל כספי, שהגיש השבוע משפטים כשם שייקח ירקוני (נגד משרד הכטחון) ועמום כן־גוריון(נגד ״שוררו המתנדבים״) ,כעוד הוא עסוק כהגנה על ד״ר רודולף ישראל קסטנר, אשר בקשר אליו תלויה ועומדת שורה שלמה של משפטים.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 3
אמיל שמורק, איש תשי״ב, נתן ביטוי דרמתי לשחיתות השוורים הבלתי־חסומם• חים כהן, איש תשי״ג, סימל את ראשית שקיעת המשפט. רוהלף ישראל קסטנר, איש תשי״ד, סימל א,ז נטיית האומה להפנות את מבטה אחורה, במקום קדימה, ל,זפש אתמול עכור במק ם מחר טוב יותר.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 13
חמורה מכל היתד, החלטתו של שופט־השלום משה פרץ, שזיכה בירושלים את ישראל קסטנר מהאשמת שבועת־שקר׳ אחרי ששופט גבוה יותר קבע בפירוש ששיקר, ואף שהובאו הוכחות מכריעות לאשמתו.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 23
הוא גם עזר לו, מן הסתם, לרכוש לו את האליבי שהציל אותו מן הגרדום ומבית־הסוהר. רכישת־האליכי— כה מילא הד״ר ישראל קסטנר תפקיד כה חשוב — מהווה פרק ניפרד.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 13
מחתרת המנהיגים נסא רו סמו״ם שבוע ימים שרר איפול ריחלט סביב חקירות המשטרה, בפרשת ההתנקשות בד״ר ישראל קסטנר. צעירים נעצרו, נחקרו, שוחררו, נעצרו שוב.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 10
שום רצח בישראל, פרט, אולי, לרציחתו של דר׳ ישראל קסטנר לפני חמש שנים, לא זיעזע את המדינה ולא הוליד שרשרת של תגובות זעם צביריות כמו מעשה זה.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 2
תחילה הוזכר שמו במשפט מלכיאל גרע- וזאלד, כאשר נתברר כי ד״ר ישראל קסטנר הוא שהציל את בכר ממשפט פושעי־מלחמה בנירנברג.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 9
״ מ שפ ט ה ב סי ס ס מהלכי שני הצדדים במשפט גרינוולד״ קסטנר (העולם הזר 845 .ואילך) החלו מ קבלים, השבוע, צורה מובנת: סניגורו של גרינוולד׳ תמיר, סיים את הרכבת פסיפס הקלסתר של ישראל קסטנר על רקע טבח יהודי אירופה. חסרו לו עוד כמה מהלכים להשלמת הפסיפס.
גליון 935 (14 בספטמבר 1955), עמוד 5
השאלה הגדולה הזדקרה: מנין לקחת עדים י העדים סופקו על־ידי התביעה עצמה• משך שלושה ימים וחצי העיד ישראל קסטנר, נחל נצחון מוסרי גדול. בתום עדות זו חזר ושאל השופט את הנאשם אם אינו רוצה לחזור בו ולהודות באשמה, לאיר העדות.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 6
קודם כל מזהירים את הנחקר שיעבור עבירה פלילית חמורה ;_1ע1יוו1ו עט ט, ,ן,יטו* 1/1111 1 1שהורשע ברצח הד״ר ישראל קסטנר, מסר בחקירה חודאה מפורטת. כמוהו עשה זאב אקשטיין.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 15
מזור, והימלר קיבל אותו במקומי. עד ישראל קסטנר ״לו נשרפתי באן שוויץ...״ מה היה יכול להיעשות ולא נעשה כדי להציל את יהדות הונגריה -ומי אחראי לכך?
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 5
חיור־נצחון ^ אישום חיחיד בו חוייב חרותי היה || ד, םצת כרוז, ובו דברי גידופים נגד שופט־השלום (וכיום השופט המחוזי) משד, פרץ, ימים ספורים ל טי שזה שיחרר את ד״ר ישראל קסטנר המנוח מאשמת שבועת״ שקר. שלושת השופטים קיבלו את ההאשמה כמוכחת.
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 8
ך* תעדר גי רסחמוסמכת של •ות״חמשפט, ואחרי שלילת עצם קיומה של מחתרת, <•1נשארו למעשה רק שתי גירסות לגבי הרקע הציבורי של רצח קסטנר: 0או שהרצח תוכנן בצורה מקרית על״ידי שני אנשים, שלא היו לגמרי שפויים בדעתם למי, זח הועיל? מחרתמותו של ישראל קסטנר הופיע העולם הזח ( )1014 והשמיע את החשד כי /היוזמה לרצח קסטנר לא באה רק מצד מחתרת קיצונית מטורפת, אלא גם מצד חוגים הקרובים לשלטון.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 9
חרותי הואשם במנהיגות של אירגון טירוריסטי ובהפצת כרוזי השמצה נגד שופט־השלום הראשי בירושלים ד״ר משה פרץ, שזיכה בשעתו את ד״ר ישראל קסטנר מאשמת עדות־שקר. היה זה מפנה לא קטן.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 8
היבן ה ע די ם * בין כל מעשיו המסתוריים של ד״ר ישראל קסטנר המנוח, שום מעשה לא היה מסתורי יותר מאשר כתיבת מכתבי ברכה להרמן קרומיי, בשעה שהלה ישב בביתר,סוהר לפושעי־מלחמה.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 9
באותו זמן עצמו פירטם זמנים, עתונו הרשמי של שר־המשפטים, זכרונות אישיים של הד״ר ישראל קסטנר, שטיפלו בפרשיות שעמדו במרכז המשפט.
