עיראק סואידן
נמצאו 14 תוצאות
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 19
הוא הפעם להקמת,בית חטיבת גיבעתי׳ ,במישטרה עיראק־סואידן״. הכותרת היתה מקושטת בסמל גיבעתי: שיחי צבר וחרב. … הכרוז ערוך בצורת הדף הקרבי של החטיבה במילחמת־העצמאות, ולידו דגם של מישטרת עיראק־סואידן. ותיקי החטיבה, כך נאמר, רוצים להפוך את בניין־המישטרה לאתר־הנצחה, ומבקשים תרומות מוותיקי החטיבה. … אני השתתפתי בשני קרבות על מישטרת עיראק־סואידן, הסמוכה לנגבה. בשני הקרבות הוקז דמנו, ולא הצלחנו לכבוש את ״המיפלצת״ ,כפי שקראנו לה.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 16
עמדה עמדה עמדה עמדת ישראלית הצופה אל משטרת עיראק סואידן, ישראלית מול ראש הנקרה. מצרית ליד עזה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 98
׳את זה הביא לנו המדע, מכונות־יריח ומרגמות לקראת סיום החלק הרביעי של הסיפור מספר לינד את סיפורו של חנן מאלינק מול מצודת עיראק סואידן :״כצל־בל־הות מזדקרת בבואת המצודה לפני עי נינו כלילות. … ״אולם חנן אדגר מאלינק לא חזר עוד מההתקפה על מבצר עיראק־סואידן ולא הוסיף עוד לכתוב מכתבים.״ לא ניזקקו לתיאורים המאוד־ריאליסטיים של צעיר, שהתעלה עליהם בכישרונו.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 13
מדוד גל עדי על העניין המיוחד שמגלה מדור הטלוויזיה באלפס גלעדי. 1948 — 0.11 מישטרת עיראק סואידן נכבשה. ייגאל ידין מונה כרמטכ״ל במקומו של יעקוב דורי. 1951 — 0.11 גשמים עזים שירדו בארץ גרמו נזקים חמורים במעברות ובדרום תל־אביב. 1952 — 8.11 הוחל בהנחת מסילת־הברזל לנגב. — 0.11 הנשיא הראשון, הד״ר חיים וייצמן נפטר בביתו שברחובות בגיל .78 1955 — 0.11 איבן סעוד, מלך ערב־הסעו- דית ומייסדה מת בגיל .73 1956 — 7.11 בן־גוריון מכריז בכנסת :״לא נחזור להסכם שביתת הנשק עם מצריים.״ עצרת האו״ם דורשת מישראל, בריטניה וצרפת לפנות כוחותיהם ממצריים.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 42
אין הדעת תופסת מה מצאו לדבוק באותו יישוב, הממוקם בשטח נחות וערכו — כשלעצמו אפם, שעה שממש לידו מצויים ״הצומת״ ,עיראק־סואידן, בית־עפה — מקומות בעלי חשיבות עליונה, לא רק מקומית אלא גם אסטרטגית (בנסיבות ההן) — והם עומדים ריקים (מלבד המישטרה, שנתפסה, אחרי הפינוי הבריטי ועד להופעת המצרים, רק בידי כוח מקומי קטן) ומשוועים לתפיסה, אבל כל מה שיש בידי צה״ל באותו איזוד אינו מופנה אליהם, אלא לנקודה הפחות־חשובה בו.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 97
משדה־הקרב של עיראק סואידן אל פיסגת ספרות העולם מ״בלו־בנד״ אל מוקד ה יצ ירה הגרמנ ית ה מ כש י ר הת ר ב ות י שדיכא דור שלם היורדים מהספרות הישראלית פתיח במהלך שנות הארבעים החל להימתח קו דק בין מה שמכונה ספרות ארציש ראלית, לבין מה שמכונה כיום ספרות ישראלית; קו גבול לא ברור, אשר תיחם בין סופרים כ ש״י עגנדן, אכי;דדר המאירי, יהודה כורלא ואחרים, לביו הסופרים הילידים, אלה שנולדו בארץ, או שעיקר חינוכם היה כאן.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 6
היה מחליט לא רק איזה תמונה תודפס, אלא יום אחרי כיבוש מבצר עיראק סואידן, מה תהיה הכותרת, מה יהיה גודל האותיות !
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 3
הנה אחדות מן השאלות והתשובות: +מתי ראית כפעם הראשונה את עכד־אל־נאצר ץ יום אחרי כיבוש מיבצר עיראק־סואידן (ליד נגבה) ,בנובמבר . 1948 • איך היה הדכר ץ נשלחתי על־ידי מפקד־החזית, האלוף יגאל אלון, שרצה למנוע שפיכת־דמים מיותרת, על-ידי פגישה בינו ובין סעיד טאהא, מפקד הכיס המצרי( .טאהא היה ^ ועתיד מונזחיוג ידועה לתיקשורת המונית כתבה בשעתו כי אחד מסימני־ההיכר של העולם הזה הוא המקום הרב שהוא מק דיש לעבר, בניגוד למקובל בעיתונות, העוסקת כולה בהווה.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 66
גיבור מאמריו של מגד הוא אדם המכונה מיכה שתול ,,אשר ״כליל ה־ 17 ביולי , 1948 כאחד הקרבות המרים על כיבוש מישטרת עיראק־סואידן, נפגע מדפים של פגז בראשו, ואיבד את הבר תו״.״ את גיבורו זה פוגש מגד בנקודות צומת רבות של ישראל בסוף , 1981 אם בימית, אם בגדרה, בשפת־כינרת, וב־־ מישכן־הכנסת.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 11
״הפסיקו להסתכל בי בעיניים כאלה ...שאיי מרגיש כאילו אני הולך ערום איפה שכולם הולכים לבושים עם עניבות מגו־הצות ...קזבלן היה טוב לשפוך את המעיים שלו, את כל הבטן שלו על גדר התיל בעיראק־סואידן. אבל קזבלן לא טוב בשיל לשתות תה עם החברים שלו.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 2
לא שונה גורלו של בנין המעלה עוד כיום עור־אווז על גופם של לוחמי־ה־דרום: משטרת עיראק־סואידן. למשטרה זו אגף חדש, ה מין טויח, שום זכר לא נשאר לכמה מן הלילות המרים ביותר של המלחמה.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 25
הצבא המצרי היטב בעמדוודהגנה, אף שהיה כושל ובלתי־יעיל בהתקפות. באישדוד (אשדוד של היום) ,בעיראק־סואידן, בפלוג׳ה ובעיראק אל מנשיה (כיום קריית־גת) ,במישלטי הצומת ובחולייקאת (חלץ) ,לחם החייל המצרי בהצטיינות.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 69
היה מין כבוד נסתר לאוייב, שעמד באומץ־לב בקרבות חולייקאת ועיראק־סואידן, שהחזיק מעמד בביתור של כיס־פאלוג׳ה.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 2
איני רוצה שיישאר ספק כל שהוא היכן עומדים אנחנו בשאלה זו. אנחנו ראינו אותם בעיראק־סואידן. אנחנו מוכנים לשתות איתם תת כיום.
