עמוס קינן
נמצאו 185 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 23
העולם הזה 1356 הוב־ע בהוצאת ״לווו״ ״ בתחנה ״ קינן • מאת עמוס קינן • מאת עמוס קינן • מאת עמוס לא סיפור, לא רו מאן, לא שיר.
גליון 779 (2 באוקטובר 1952), עמוד 13
בק־רבת׳ מקום נעצרו שני צעירים. האחד נשא שם ידוע מאד: עמוס קינן. השני היה אדם בשם שאלתיאל בן־יאיר• ״מיי זה? … ״ היה זה משפט כמעט קלאסי, שהגדיר את מהותו של האיש עצמו. האיש אשר שותפו לספסל׳ נאשמים, עמוס קינן, הגדיר י אותו כאדם מסוגר, מכונס בתוך עצמו, שתקן, שמעולם אינו מבקר בבתי־קפה. … אחד מהם היה שאלתיאל בן־יאיר. אחר היה עמוס קינן. בכל זאת התגייסו שניהם כטוראים, איש איש מסיבות פרטיות משלו.
גליון 845 (31 בדצמבר 1953), עמוד 10
ובכרם המאורגן היה שועל קטן בלתי מאורגן, שועל קטן וחבלני.״ 1 במלים אלה פחח בשבוע שעבר עמוס קינן, המעלה רק לעתים רחוקות חיוך על שפתיו, מדור יומי חדש בחרות, בשם שועלים קטנים (שתי מלותיו הראשונות של פסוק שיר השירים: שועלים קטנים מחבלים כרמים) .המלים הראשונות לא היו מקריות, היתד, להן כוונה אוטוביוגראפית מפורשת. … משך שנה וחצי זו היה קינן, כמו חברו־לאשמה, שאלתיאל בן־ יאיר, מחוסר עבודה. למרות זכויו במשפט, לא הצליח עמוס קינן לחזור לעבודתו ב־עתונו לשעבר, הארץ** ,או לקבל עבודה בעתונים אחרים ואפילו בשטח אחר. … עם נסיעתו ל־חוץ־לארץ, בשעתו עבר המדור לידי עמוס קינן, הוצא מידיו מאז הואשם בהנחת הפצצה בביתו של שר התחבורה לשעבר, דוד צבי פנקס, נמם ר לאריה זיו, חבר המערכת נם הוא, פרט לתקופת קצרה, בה צייר קריקטו רה יומית בהא רץ בשם הכושי, שהך פסקה כעבור חודשיים על ידי העורך.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 2
הם היו עורכים סקר־שוק, מנתחים את סיבית מותם של שבועונים אחרים, נתקלים בקשיי מימון ואשראי — וגונזים את הרעיון. אבל הארבעה — דן בן־אמוץ, עמוס קינן, חיים חפר ושמעון צבר — שהתכנסו בדירת־הגג של בן־אמוץ, היו אנשי־רוח: קאריירה של סופר. … כי רופאו ציווה עליו :״אם אתה רוצה לחיות, אל תחזור לעבודה הזאת.״ אם הציפור לא קיפלה את כנפיה מייד היה זה, בראש וראשונה, בגלל עקשנות של עמוס קינן. הוא היה העורך, הכת*. הנער־השליח.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 7
62 בכל יום בין השעות 8.00 בבוקר עד 7.00 בערב (טלפון .)36487 הלימודים יתקיימו בתל־אביב וייפתחו בספטמבר .1963 הונ ע בהוצאת ״לוווי׳ קינן ״ בתחנה ״ מאת עמוס קינן • מאת עמוס קינן • מאת עמוס לא סיפור, לא רומאז, לא שיר.
גליון 897 (23 בדצמבר 1954), עמוד 9
השבוע פורסם בהדור תצלום של מיסמך רשמי של הקונסוליה — קבלה של עמוס קינן על הלוואה שקיבל מנציגות ישראל. … ביניהן : • ארבעה חדשים אחרי הגשת הבקשה, טרם נתנה השגרירות הצרפתית בישראל אשרת כניסה לעמוס קינן — לדעת יודעי־דבר לפי בקשתם הסודית המפורשת של שלטונות ישראליים מסוימים. • לפני חודשיים נשאר קינן בלי פרוטה בציריך הזרה, חולה ורעב, אחרי שפקידים מסוימים בארץ עיכבו בזדון את הקצבת המטבע שלו( .שני ראשי מחלקות ממשלתיות חשובות האשימו איש את רעהו בשקדנות, כשנעשה נסיון לברר כיצד קרה הדבר ).היה זה הרקע לבקשת ההלוואה, שהיתר, רגילה וטבעית לגבי אזרח ישראל שקיבל הקצבת־מטבע. … פלמרס, המע* השופט זיכה בשעתו את עמוס קינן סיק יותר מ־ 100 פועלים ליד 150 מכונו־ הים הפתוח כהרף־עין.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 25
מאורע זד, קשור בהצגת זה האיש, מאת עמוס קינן, בתיאטרון זירה. שחקן הקאמרי יעקב ארקין ימלא את אחד התפקידים המרכזיים בהצגה, ועובדת שאילתו מהקאמרי תצוין בתוכנית המחזה. זה האיש הוצג לראשונה על בימת תיאטרון ארבע עונות השנה בפאריס. בארץ, הוסיף עמוס קינן פרק נוסף למחזה(ראה עמוד ,)29 הכולל עתה ארבעה פרקים ושהצגת הבכורה שלו תתקיים במוצאי שבת הקרוב, בבימוים של נעמי פולני ומיכאל אלמז ״הזמר הצרוד״ לואי ארמסטרונג ולהקתו בת 24 המנגנים הכושים, יתפשו את מקומם בזירת הזירהטרון במחצית חודש אפריל.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 14
להשיג בחנויות הססרים הגדולות סופר אמריקאי ביקש השבוע להיפגש עם עמוס קינן .״אני רוצה לשמוע את כל הריעות הנפוצות בארץ על בעיית ישראל— ערב, ועל כן הייתי רוצה לשמוע גבר את דעתך.״ השיב קינן :״אז למה לא תפנה אל משה דיין! … ״ ״איך אפשר לחבית לטלפון מנאצר, כשאין בכלל קו לנאצר?״ שאל עמוס קינן, מראשי־התנועה, המאגדת אישים ממפלגות שונות ואישים בלתי־מפ־לגתיים .
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 11
חמש דקות אחר הזיכוי קציני המשטרה יהודה שפריצי ופנחס שירצקי שעצרו את עמוס קינן ואת שאלחיאל כן־יאיר. אותו קצינים קורם * » חניכי ו ו כתמונה I I״ מדיהם —י סיימו שבועות מספר אחר ליל המעצר.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 15
מבקר לא פאריסיה ליברה שם את הדגש על המחבר :״עמוס קינן, סופר ישראלי, שנתן לנו חומר לאחת היצירות המעניינות ביותר בעולם הריקוד.״ תיאטרון ראש פיזמון /תקף אותי מין חשק להופיע / ,ולא אהיה עוד זנב המערכון / .גם לי סוף סוף תפקיד ראשי מגיע.״ ? … הוא גם אסתטי יותר ממקומות רבים אחרים: תוכניתו החדשה מגישה את מאמציו של הכוריאוגרף מורים בז׳אר. שותפו ל־ !מעשה, הפעם, הוא עמוס קינן, משורר ישראלי צעיר. סידרת?־,מערכונים מציירים לנו את הבלי חיינו, המגיעים עד לכדי גיחוך מבהיל.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 17
עלילת המחזה, בן שתי מערכות ו־ 11 תמונות, מתרחשת בתל־אביב. עמוס קינן מתכונן להוציא גם ספר חדש, בשם בתחנה. … השבוע הודיע הזוג על היועץ המשפטי של משרד החוץ, ש פ על נישואיו המחזה המוזיקלי של תי רוזן. היריבים הקשים, שהיה צריך עמוס קינן ויוחנן זראי הושלם סוף־ לפייסם, היו שגריר ישראל בארצות־הברית פסולד השבוע • ראש הממשלה דויד בך יגוריון, לאחד ממקורביו :״פש1ט נבלה ב שוק — ואל תהיה ראש ממשלה!
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 9
וכיוון שאתה מזכיר בעיתונך את יחסי עם עמוס קינן, אני מזכירה לך שהיה זה בדיוק עמוס קינן שקרא באוזני את מאמרי ״העולם הזה״ על מצב הערבים בישראל, ואת דברי התנועה השמית — אשר תבעה את חיסול חוקי־החירום ואת זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 19
עמוס קינן בגרמניה האם הבינו הגרמנים את זוועות הנאציזם? מה חושב הנוער? בכתבה זו מגיע עמוס קינן למסקנה כי מאד מאד מאד מאד לא נעים כיום לישראלי לבקר בגרמניה.
גליון 1559 (19 ביולי 1967), עמוד 22
,ישראלי, הפגיש אותם באולם קטן בבית־הרופא, וביקש מהם להראות מה הם יודעים לעשות. את הסופרים ייצג בנאמנות רבה עמוס קינן, שהסביר מדוע אין בארץ לא ספרות עברית ולא תיאטרון עברי. … לכן, במקום לשחק, הם פתחו בויכוח עם עמוס קינן. הוויכוח היה סוער ונלהב, וביחוד התלהב ממנו הבמאי, שעודד אותם להמשיך — וצילם כל מילה.
גליון 883 (23 בספטמבר 1954), עמוד 16
שיח העם ווימוריו ד ה ־ סי ק ה לחם, אהבה, קנאה לפני חודש ימים יצא עמוס קינן לאירופה. יחד עם חבר אחר יעבור את היבשת על גבי אופנוע, עד שיניע לפאריס, שם ישהה בשנה. … האם אתה חושב לבוא פטם לבקר בישראל עמוס קינן, דדז-סיקה זקיקי האופנוען כי באנגלית לא נתנו לרדת אולם מאחר שהן עדינות מדי והקשר ביניהן הוא רופף ביותר, יש לשער כי מר אילו לא ייחטף בפלאפל, יהיר, כקאביאר השיקספירי לחיו ההמונים של היום, אך מאכל־תאווה לאניני הטעם.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 9
התוכנית, כפי שהוצגה בפני העיתונאים על־ידי נציגי התנועה — נתן ילין־מור, עמוס קינן, אורי ראפ ושלום כהן — מתבססת על כמה הנתות־יסוד ברורות . … הצעד הראשון הדרוש, הוא הצהרה מיידית של ממשלת ישראל, * ביניהם העיתונאי עמוס קינן, איש נזפ״ס אהרן כהן, נתן ילין־מור, א,ורי אבנרי, מרצה אוניברסיטת תליאביב אורי ראפ מספר המצטרפים הגיע כבר לכאלף איש.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 27
כי בראש ההתקפה שלה עמד מאלף האריות פוסקי גיררדי במרתפו של עמוס קינן, צייר הצייר אורי ליפשיץ את גולדה מאיר בדמות של אמזונה, כאשר חזה אחד חשוף ומכוסה ברטייה שחורה. … כי גולדה טובה יותר, טעימה יותר.״ • הסאטיריקאן עמוס קינן :״עכשיו נחמד בממשלה. אם קודם היא היתר, כמו מושב־זקנים, הנה היום היא נראית כמו גן־ילדים.״ • הפיזמונאי דירי מנוסי על גולדה מאיר :״ובלי שירטוט גבול על מפה / היא כבר מושלת בכיפה /עד שמסד״ל ובן־עמי /רואים בה נכס לאומי.״ • המחזאי יוסף מונדי, על הצייר יוסל כרגנר :״הסוריאליסט של משכית • ,הנ״ל :״מלחמת ישראל בערבים היא כמו שיר ערבי.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 29
ישראל שלחה השנה את חור בלבנה של אורי זוהר ועמוס קינן. מיטב מבקרי הקולנוע הצרפתיים ראו אותו והתפעלו ממנו. … וכמו־פן ם ל,ופ מסמר שיער, מצולם על שני עמודים, מסתורי הרצח ב״סימטת לאן״ כמו ־ כןהמדוריםהקבועים: מה נשמע — דן בן־ אמוץ * טור ראשון — חיים חפר * זלמן המשוגע — עמוס קינן * האמת העירומה — אריה גלגלים * ענין של טעם— דוד אבידן * כמו בן מורה נבובים לקולנוע ותיאטרון, בדיחות, קריקטורות וחדשות שהיו צריכות לקרות ולא קרו בגלל המשטר. 12 עמודים 50 -אגורות, להשיג בכל הקיוסקים קרעואלתמסורלחברך; שיקנה ;
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 6
העציר, ששמו גרם לסנסציה זו, היה עמוס קינן, בן ,26 חביבם של רבבות קוראי מדורו, עוזי ושות׳ ב־הארץ, מחבר סיפורים ופזמונים לרוב, לפנים חבר מערכת העולם הזה לאלפי צעירים הוא מוכר כאדם ססגוני ביותר, חייל לוחם במחתרת ובצבא. לעתון ערב אחד לא היתד, הסבלנות לח כות לפסק־הדין, העלול להינתן רק בעוד כמה חודשים. הוא הרשיע את עמוס קינן במשפט פרטי משלו, שפך עליו קיתון של גידופים, קשר אותו עם קבוצת הכנענים (אשר עמום פנה להם עורף לפני שנים).
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 14
אריה זיו, בן הפרופסור יליד פינלנד וחניך ריגה שכתב את המדור אחרי מאסר עמום קינן, והצליח במידה ניכרת להכניס את עצמו למיטת סדום של סגנון קודמיו, הוא גם חבר ועד עובדי הארץ. בתור שכזה דרש להחזיר את עמוס קינן לעבודה, אחר שנמצא זכאי בדין. הוא סירב בהחלט לכתוב את המדור אלא אם כן יותר עמוס קינן מרצונו החופשי על העבודה.
גליון 785 (13 בנובמבר 1952), עמוד 11
היה זה נצחון עקשנותו היקית האגדית כמעט של שוקן על מבקריו ואויביו. עתה היד. צריך לנצח גם את עמוס קינן, שיצא מבית הסוהר לאחר זיכויו. היה ברור לקינן, כי באם יתפטר, תהיה* הפרידה נעימה יותר לשני הצדדים מלווה נשיקה. וכך היה. עמוס קינן הגיש את פי- סורו, שוקן שלח לו מכתב פרידה, לאמור : ברצוני להביע לך את צערי על התפטרותך מעבודתך בד,ארץ.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 19
אבל כאשר באים הנה היא גדלה מרגע לרגע • -לפני כ־שבועיים ימים פירסם עמוס קינן, במדורו היומי בידיעות־אחרונות, אלה וקיץ בה, סאטירה על כותבי מאמרים אנטי־סוב־ייטים ואגסי־ערביים. … אגב, לקראת חידוש הקומדיה, חיבר לה עמוס קינן פיזמונים חדשים. הכלב של שורר.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 14
כאלה היו הבריוני ם והסיקריקי ם בימי ההצהרה חוברה ברגע עמוס קינן מעיף מבט ב״הצהרה בהן־צדק״ ש האחרון ל הח ת מת מפירי־החוק.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 2
ש מואל אילן, יונייטד ארטיסטס, תל־אביב מערבת ״העולם הזה״ גאה להודיע מראש על מאורע עתונאי ראשץ כמעלה. שליחו המיוחד באירופה, עמוס קינן, השוהה עתה בבריטניה הגדולה, הצליח להתקבל לראיון אצל שניים מגדולי הוגי־הדעות כעלי שם עולמי, שדעתם על היחסים כין מדינת ישראל ועמי ערב הנה בעלת חשיבות מכרעת כעולם ובמרחב. הגליון הבא של ״העולם הזה״ יכיל את הרעיונות המלאים של עמוס קינן עם כלל מספר שניים: החייל אינו שונא. … פגלוי-לב בלתיירגיל מסרו שני אישים אלה לעמוס קינן את דעתם על תקומת ישראל וסיכוייה להשתלבות במרחב, ושוחחו עמו על הדרבים המעשיות שעל ישראל ללכת כהן, לדעתם.
גליון 1202 (4 באוקטובר 1960), עמוד 2
דויד ברמן, עורך־דין, חדרה מארש הרגל השניה לשירו של עמוס קינן (העולם הזה :)1200 ואף אם חסר לי אב— אדבר היום כנב— מי שמד שופט־אר— העומד תמיד בפר— למקטרג, אלוף השג— על קהל קטועי הרג—. הן למלחמה הלכג— לא בעיר־אורות ישבנ— כי לולא שיחררנו נג— אז אתה, פאר השג— כסוי עפר ורב אני חותם בשם בדוי, כמובן, מטעמים שלמה שטראום, תל־אביב מובנים. הטעמים אינם מובנים כלל, מאחר שעמוס קינן היח חייל קרבי במלחמה, ואילו זהות בעל המכתב לוטה בערפל.
