שני העמים
נמצאו 756 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 4
ט>*בוות שלו ש אפ שדוטוו: חלוק ה, ה ש מד ה או שזתפות. באשר שני עמים טוענים למולדת אחת, קיימים רק שלושה פתרונות בתיאוריה: חלוקת הארץ לצמיתות, השמדת אחד העמים על־ידי השני, או שותפות בין שני העמים. … היא לא תבוא בדרך של התכחשות אחד משני העמים לשאיפתו הלאומית ולצרכיו הלאומיים. … הדרך השניה לפתרון בעית ארץ־ישראל היא כיבושה בכוח החרב בידי אחד משני העמים. זוהי הדרך הקלאסית לאיחוד ארצות, והיא שולטת כיום במחשבת שני העמים.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 11
כשיוצרים מיתוס של ידידות ישראל—ערב, כמו תור״ הזהב בספרד, מיתוס המעוגן באמת, הרי משפיעים על תודעת שני העמים ומכשירים את הקרקע הנפשית לשלום בעתיד. כשיוצרים מיתוס של שנאה, הורסים את הנכונות לשלום בקרב שני העמים כאחד. כשעושה זאת השר אכא אכן, הרי זה שלכ נוסף כמיטאמורפוזים שלו, מיונה מפוקפקת לנץ מופגן. … לא רק בגלל מה שקרה לאחרונה, אלא בגלל עומק שורשי הבעייה בהיסטוריה הנפשית של שני העמים. השותפות והאחוזה יכולות להתקיים רק בין מדינות שזזת וריבוניות.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 13
מלחמה הנראית, עתה, כמלחמת־חורמה. שני עמינו יוכלו לחיות זה כצד זה רק כשתי מדינות לאומיות ריבוניות, שבל אחת מהן מעניקה לעמה חירות וביטחון וזהות לאומית. … אך אם אתה רוצה שיתייחסו לדברים ברצינות, אין בפי אלא תשובה זו: בארץ זו, שאתם קוראים לה פלסטין ושאנו קוראים לה ארץ־ישראל, חיים שני עמים. לכל אחד מהם יש זכויות לאומיות. … רוחה תחזור ותטריד את מנוחת העמים, כפי שעשתה בעשרים השנים האחרונות. המלחמה התחילה בין שני עמינו -שני עמי ארץ זו. השלום חייב לקום בין שני עמינו.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 3
בדם ואש קמה בחלק המערבי של ארץ־ישראל מדינה חדשה. בסערת מלחמת־האחים של שני עמי הארץ, בה השתתפו רוב העמים השמיים, יוצקו גבולותיה. … אדע>-שראל ה>א מו לדתם עול ש >3עמ>ה. שני עמים טוענים לבעלות על כל רחבי ארץ־ישראל — העם העברי והעם הפלסטיני. במשך שני דורות חיו שני עמים אלה במעורבב, זה בצד זה. מלחמת־החלוקה הציבה ביניהם גבול מדיני אטום וריכזתם בשתי מדינות נפרדות.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 19
לאמקום הפעילה 37 ענני חמצן לפני שהצליחה להכניע את לאמדינה, במלחמה העולמית הרביעית, משך דורות אלה של מלחמה גרעינית, פיתחו מדעני שני העמים אמצעי הגנה יעילים. על כן, נמשכו הקרבות, למרות ההרס הרב. … הזוג התאהב ממבט ראשון, החליט להתחתן. אולם שינאת שני העמים היתר, כה גדולה, שפחדו לשוב לאחת משתי הארצות, מחשש שהתושבים יהרגו אותם. … בהיותו בן קרוב ל־ ,90 נתגלה הסיליקון. קטוזלאוויס נתמלא צער על בני שני העמים, כי ראה את סופם מתקרב ובא. הוא אזר את שארית כוחו, חיבר נפר המופנה לכל תושבי הירח.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 7
ובאשר אתה משפיע -אל תחשוש מלהיות מושפע. הוא יקום בין שני העמים, הקוראים לארץ זאת: מולדת. שני עמים, שתי לשונות — אך מולדת אחת. ושני עמים אלד — ,מבני־אדם הם מורכבים. בני־אדם חיים, היבולים להיפגש. … במשך עשרים שנה, במשך חמישים שנה, חיו שני עמינו בשני עולמות שונים. חוסר־הקשר ביניהם הוא כה תהומי, עד כי למילה אחת יש שתי משמעויות שונות לגמרי בשתי השפות.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 12
האמיר ערך זבח גדול, ואורחיו מינו אותו בונ ה חופ שי דרגה א׳ ,״שיפעל למען השלום בין שני העמים.״ ידידות זו עם עבדאללה נמשכה עד לימיו האחרונים של מלך ירדן . … אפילו בימים בהם לא שררה איבד. פעילה בין שני העמים, היוד נשואי־תערובת בעייה מסובכת. … ״ שאל ״מפני שאני רוצה בשלום בין שני העמים,״ השיב הדוקטור השבוי. הויכוח נמשך שעות; ובסופו הסכיב אבו ג׳אבר כי ערבי יכול לשאוף לשלום עם יהודים גם מבלי להיות בוגד בעמו.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 2
במיקרה הזה: העולם הזה יעמיד את קשריו לרשות הקוראים, בני שני העמים, המעוניינים להיפגש — אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת. … אני מקידה ששירות זה יעזור להרחיב את הקשרים, הניטודים עתה באיטיות, במישור האנושי, בין שני העמים בארץ הזאת. קשרים אלה הם הצעד הראשון לסילוק השינאה והזרות. … יהיה העתיד הפוליטי אשר יד,יה, אין ספק כי הקשרים האישיים האלה יכולים להיות רק לברבר, לבני שני העמים. המדור החד׳ ,-שהונהג החל מהגליון הקודם של העולם הזה, כבר הביא לנו תביעה כספית ראשונה.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 26
פיתרון אמיתי של בעיית־הפליטים ייתכן רק על דעת שני העמים, העם הישראלי זה־עם הפלסטיני, תוך מאמץ משותף. מאמץ זה חייב להיות חלק מההסכם הבולל בין שני העמים האלה, הסכם שיחסל את המלחמה הלכה למעשה על־ידי כריתת אמנה בין שתי המדינות הלאומיות, מדינת־ישראל והרפובליקה הפלסטינית שתוקם. מעשה לדוגמה, שיוכיח רצון טוב ויסמן תזוזה, יש בו כדי ליצור את האמירה לפתיחת הידברות בין שני העמים. על כך יש לדבר. אי־סעשה בשטח הפליטים יוצר בעולם חשד כי ישראל מתכוונת גם לספח את השטחים וגס להזיז את האוכלוסייה שלהם, גם לקיים בידיה את השילטון בשטחים המוחזקים, שבהם יושבים מיליון ערבים, וגם לשמור על אופייה של סדינת־ישראל כמדינה יהודית — בעייה שכמה מאנשי־הסיפוח מטשטשים אותה בהבל־פה.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 22
בתור שכזה, היה כמאל הראשון שב־אנשי־המחתרת הערביים אשר ניסה, בקפידה ובזהירות, להשתלב בציבור הישראלי, כדי לפתוח, מתוכו, בפעולות־חבלה קיצוניות. בין שני עמים * *יי דעם היתפסו בידי שילטונות ה־ ^ /בי ט חון, טען כאמל אל־נמרי, כי אדם המוכר כאישיות ישראלית ציבורית ממדרגה ראשונה — הוא דודו, אחי־אמו. … העולם הזה מביא בזה, לראשונה, את סיפורו המלא של אל- נמרי — שהוא גם סיפור המאפיין את ה־טראגדיה של שני העמים החיים זה בצד זה, בארץ־ישראל. תחילתו של הסיפור — בראשית שנות השלושים, בשכונה החרדית מאה שערים שבירושלים. … במיקרים רבים הסתיימו חיזורים אלה בנשואין בין בני שני העמים. פרט מאלף: דודקא בנות־החרדים שעלו מגרמניה הן שנמשכו אחרי הערבים ונישאו להם.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 13
היא עבדיה, לילי דג׳אני היא בת־ תערובת -שמסביבה נרקמה אגדה ישראלית רה בסיבוב :ע הפנים של לילי דגיאג׳ -המבטאות את היופי הכפול של שני עמים שמיים מזויינים .״דוקטור דג׳אני? … ״יותר מכל, לפני שאמות,״ התוודה הדוקטור בן ד,־ ,54״אני רוצה לראות את שני העמים חיים בשלום. כי אלה עמים שדמם דם אחד. … אבל מתוך הכרת אבי, טוב־ליבו, נאמנותו ואופיו, אני מתגאה בזה שאני בת אהבתם של בני שני עמים.״ אישור מהמלף ^ליל ה הראשון של שיחרורו, נסע *.דג׳ אני לרמלה.
גליון 750 (14 במרץ 1952), עמוד 8
הכשרתו במשק עברי מוכיחה לו את ההיפך, משכנעת כי יש מקום לשני העמים זה לצד זה: מיהו הערכי ץ אין תמונה זו שונה מאלפי אחרות המראות חברי קיבוץ ב״פוזה״ .היא צולמה בכרם של קיבוץ שער העמקים בהפסקה קצרה שחלה בשעת קציר העשבים שעלו בין שורות הגפנים. … זה מכבר היה מוח מר ידוע כמטיף לשיתוף פעולה עברי־ערבי, הי דוק היחסים בין שני העמים אשר בכוחם לעזור זה לזה, להשלים זה את חסרונות רעהו. … היתה זאת הזדמנות להוכיח במעשים את האמונה כי בני שני העמים מסוגלים לחיות יחדיו ולהדגים את התפקיד החשוב אשר ישראל יכולה למלא במתן כיוון חדש, מתקדם ושוחר־שלום, למהפכה הלאו מית הערבית.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 3
של התהוות והתבצרות תהום בין שני העמים. ואת הגשר שיגשור מעל פני התהום אין לראות גם בפרספקטיבה כל מנהיגי הערביים הנס ספוגי מזימה ואיבה אלינו. … החלה להתרקם אצלי ״האוטופיה״ .והנה תוכנה: אם נתגלתה אישיות מנהיגה ערבית, ש היא ברמה תרבותית או הומניסטית כניהרו ההודי, הרי זוהי שיכולה היתה לתפוס גס את היסוד האוניברסלי של ההתפייסות ואחוות שני העמים — הערבי והעברי. אולם כדי שאיש כחביב בורגיבה (אם באמת הנהו כפי שמדובר סליו בעתונית) יוכל להיות איש השליחות ההיסטורית הגדולה, שאני מדבר עליה עכשיו, דרושים שני תנאים: \ א) שהוא ולא אחר יגשים ברוחו הוא שאיפת העם התוניסי.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 6
לאנטישמי ייחשב בל פרסום העשוי לזרוע פירוד ושנאה כין שני העמים השמיים, ובל הסתה על רקע לאומי, דתי או גזעי נגד בל אדם או עם במרחב השמי. … החינוך בשתי המדינות יהיה מושתת על העקרונות הבאים: 9טיפוח הגאווה הלאומית והדגשת השאיפות הלאומיות של בני שני העמים, ׳ 9הכרת ההיסטוריה של ארץ־ישראל בכל התקופות, ההיסטוריה של עמי ערב וההיסטוריה של העם העברי, • הדגשת השותפות התרבותית של כל העמים השמיים, מאז שחר ההיסטוריה ועד היום, • יצירת תמונת־עולם בה יינתן המקום המתאים לתרבויות אסיה ואפריקה. … מעבר זה ייעשה, בכל שלביו״ כתוצאה מרצונם החופשי של שני העמים, עם התפתחות יחסי האמון והשותפות ביניהם והשוואת רמת־המחיה בפלסטין לזו שתשרור בישראל.
גליון 778 (25 בספטמבר 1952), עמוד 8
הסיפור אודות בן תערובת עברי־ערבי, הנע ביו שני העמים מבלי למצוא שרשים גם באחד מהם, אינו רק יצירה ספרותית, אלא ג_, נסיון רציני ראשון להתמודד באופן אומנותי עם הבעייה המרכזית של הארץ: היחס בין מ רד ש ר שני העמים בארץ — העם העברי והעם הערבי.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 5
![העולם הזה - גליון 1588 - 7 בפברואר 1968 - עמוד 5 | כישראלי הרוצה בשלום -והיודע כי שלופ-אמת יכול לקום רק בין שני העמים שארץ זו היא מולדתם. כישראלי אני מדבר אליכם, הוי בני סיסמי]. … ״ האם לא ברור, כי המוקשים](https://assets.this-world.xyz/pages/1588/t-5.png)
כישראלי הרוצה בשלום -והיודע כי שלופ-אמת יכול לקום רק בין שני העמים שארץ זו היא מולדתם. כישראלי אני מדבר אליכם, הוי בני סיסמי]. … ״ האם לא ברור, כי המוקשים מחלישים את כוחם של אותם אנשים — והם רבים־רבים אצלנו — האומרים: אפשר להידבר עם העם הפלסטיני, אפשר להקים בסים של שלום בין שני העמים בארץ הזאת? האש לא ברור כי הפעולות מוכרחות להביא לפעולות־תגמול, וכי פעולות־חגמול אלה, יביאו לבריחת ערבים נוספים? האם לא ברור כי שוב קיים שיתוף־הפעולה הרה־האסון בין השוביניסטים וחמומי־המוח בשני העמים — שיתוף־פעולה שעד כה הביא אסון אחרי אסון על ראשו של העם הפלסטיני?
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 3
היא יכלה להיות קרש־קפיצה חדש לזינוק אל תוך המציאות המרחבית כדי לשנותה, כדי לחסל את ההתנגשות בין שני העמים בדרכים מהפכניות. הטרגדיה האמיתית של החלוקה •היתר, שמנהיגי ישראל, עייפים אחרי מאבק של דור, חשבו שזו התחנה הסופית, סוף הדרך, מקום מרגוע ונופש. … ההזדמנות הגדולה האחרונה לחסל את ההתנגשות בין שני העמים השמיים היתר, מייד אחרי הסיבוב הראשון. … אולם החלוקה לא שינתה מאומה. היא לא שמה קץ למלחמה בין שני העמים. היא רק נתנה לה חזיתות חדשות ומסגרות חדשות.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 3
הצעת־השלום הגאונית ביותר לא תעזור כיום לשלום יותר מאשר שיקוי־האהבה של מיטב המכשפות לצעירה המבקשת לב עלם. התהום הרובצת בין שני העמים לא נחפרה על־ידי שום בעיה מעשית, אם כי טמונות בה בעיות מעשיות לרוב. … מבחינה מעשית חשוב רק העקרון: ההכרה ההדדית בזכותם הלאומית של שני העמים למולדת המשותפת, הדרישה שכל הצטרפות תהיה מרצון חופשי, כי כל אחד משני העמים יהיה חופשי בחלקו שלו, שתהיה שותפות כלכלית, תרבותית ומדינית, וכי האיחוד הסופי יתגשם שלבים־שלבים, בתהליך טבעי, ככל שיגדל האימון ההדדי.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 13
אם יהיה שלום, אוצרות העולם הערבי מספיק גדולים כדי להזין את הארץ הזאת בכל טוב, על שני העמים החיים בה. ״יהודים וערבים כבר חיו יחד בשלום. באה תקופה של שינאה ושל פחד הדדי, אבל אפשר להסיר את הפחד הזה. אנשים פרטיים משני העמים עושים זאת. עכשיו הממשלה צריכה לעשות זאת.״ בעת ישיבתו בגלות בצפת הספיק לקשור מספר רב של ידידויות . … דבר אחד ברור לו: עם אחד לא יוכל לשגשג לבדו בארץ הזאת. חייבים שני העמים לעשות זאת במשותף — או ששניהם לא יוכלו ליהנות משלום.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 9
אחדים אף ראו בכך מגע חיובי בין בני שני העמים. אלה אף נטו להעלים עין מן העובדה, שכמה נשים — שבעליהן התקשו בפרנסה — ניהלו בביתן בתי הארחה לצעירים הערביים. … מדובר על אזהרות שניתנו לאותן נערות, לבל ייראו שנית עם בני נצרת תחתית. מיקרה אחר, שזכה לפירסום מרעיש, אירע באוטובוס אגד. … מטרתם המוצהרת: להפסיק כל מגע חברתי בין שני העמים, אפילו כאשר אין בו שמץ של הפקרות מוסרית או של זנות.
גליון 817 (18 ביוני 1953), עמוד 8
הוא היה אחד המעטים שלא הסתפק בהכרה שלילית זו, חלם על מצב בו תנהיג ישראל את המהפכה המרחבית, תחדור לתוך מרכז החיים של כל מדינה ערבית במרחב׳ תקים בכוח יוזמתה מסגרת לחיים משותפים של שני העמים השמיים. ישראל יכלה — שוב להלכה — לעשות צעד מכריע. … בצד הריאקציה המערבית והקומוניזם הסובייטי היתר, מופיעה הדרך השלישית, שנולדה במז״חב עצמו — ורך התקומה השמית, בהנהגה ישראלית ו דרך השילוב המושלם של שני העמים. הדבר היה אפשרי רק לו ודו היפכים את השכבות המתקדמות — משכילי הערים ועניי הכפרים — לשותפים מלאים במדינה. … מר סלמון, ישנה דעה׳ שערכיי ישראל היו יכולים ליהפך לגשר כין שני העמים, לו טיפלה כהם מדינת ישראל כצורה הנכונה.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 9
אבל דרושים לזה שני תנאים: (א) הכרעה דמוקראטית של מדינת־ישראל, בדרך של בחירות או של מישאל־עם, כדי שעם ישראל יקבע באופן דימוקרטי מה הוא רוצה. (ב) הסכם בין שני העמים החיים בארץ הזאת, שחיו אתמול כארץ הזאת, שיחיו מחר כארץ הזאת. אם אנחנו רוצים שבארץ הזאת יהיה אי־פעם שלום אנחנו צריכים להשיג הסדר,ששני העמים יסכימו לו כלב שלם. ובכן, כבוד היושבת־ראש, אני מציע לבית הזה לדון בסוגייה הזאת כולה.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 17
אמנם אפשר להבין זאת, אבל מנה של אמון הדדי היתר, מועילה יותר ליחסים האנושיים בין שני העמים. על דן לפנות אל הדור הצעיר בגרמניה. … אותו חלק של הנוער הגרמני שאדוני מתעלם ממנו, שאין לו חשק וכסף די לחיות חיים ״גרמניים טיפוסיים״ כאלה, והמשתדל תחת זאת ברצינות כנה להשיג הבנה בין שני העמים, יודה לך מקרב לב. עצה טובה: אם יאזל לך כאן חומר לכתיבה, קפל נא את המיצנח שלך וצנח במרחק 300 קילומטר מכאן, במזרח.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 4
שמואל ארגמן, רמת-גן הבעת תודה הנני שולח לאורי אבנרי ולכל אנשי המערכת רוב תודות ואיחולים לבביים להצלחתם במאמציהם למצוא פיתרון חד־פעמי לכל בעיות המיזרח התיכון, ועל מאמציהם לטובת שני העמים האחים. דעו שכל ערבי וכל יהודי מהכד. … כאחד האנשים שכל חייהם קיוז לשלום ולאחווה, אני בטוח שעתה יוכלו שני העמים לשבת ביחד ולדבר בגלוי — למען דו־קיום בשלום.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 2
בין השאר: ״החשדות המקננים בלבבות שני העמים העברי והערבי, כתוצאה מהפירוד אשר מנע בעדם מלבחון אחד את השני; •ההבדלים החברתיים והכלכליים הבולטים לעין, ואשר טוב לחסלם הדרגתית; ״הכאבים השונים שחייבים להשכיחם; ״מתן אפשרות לשתי המדינות (או שתי הממשלות) להגיע לרמה אחת, בה לא יהיד עליון ונחות.״ לדעתו, פדרציה כזו, שתוגשם בתבונה, יכולה להוזת גרעין לפדראציה כלל־מרחבית. ריאן גם מחווה את דעתו על רקע השינאה כין שני העמים, ד מתאר בפרוטרוט את הדרך לחיסולה.
