שני העמים
נמצאו 2,670 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 4
ט>*בוות שלו ש אפ שדוטוו: חלוק ה, ה ש מד ה או שזתפות. באשר שני עמים טוענים למולדת אחת, קיימים רק שלושה פתרונות בתיאוריה: חלוקת הארץ לצמיתות, השמדת אחד העמים על־ידי השני, או שותפות בין שני העמים. … היא לא תבוא בדרך של התכחשות אחד משני העמים לשאיפתו הלאומית ולצרכיו הלאומיים. … הדרך השניה לפתרון בעית ארץ־ישראל היא כיבושה בכוח החרב בידי אחד משני העמים. זוהי הדרך הקלאסית לאיחוד ארצות, והיא שולטת כיום במחשבת שני העמים.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 30
•המנהיגים הציוניים לא יכלו להשלים עם העובדה שזוהי התנגשות לאומית בין שני עמים — עם היושב בארץ ועם החודר אליה. … בארץ קטנה אחת — ארץ־ישראל בלשון העם האחד, פלסטין בלשון העם האחר — חיים כעת שני עמים, שכל אחד מהם רואה בכל הארץ את מולדתו הבלעדית. כל אחד משני העמים שולל את עצם קיומו הלגיטימי של העם האחר.
גליון 2661 (31 באוגוסט 1988), עמוד 9
אני כותב את הדברים בתחושה עמוקה שאנחנו כולנו, בני שני העמים בא־רין הזאת, עומדים לפני פרשת־דרכים היסטורית, וכי על כן חשוב שכל אחד מאיתנו יידע את המתרחש בלב העם השני. … האינתיפאדה שיבנעה הרבה ישראלים בי יש צורך בפיתרון, ובי הפיתרון יכול להימצא רק בין שני עמינו. אולם האינתיפאדה אינה יכולה לכפות על הציבור הישראלי וממשלתו קו מדיני שהם רואים בו סכנה לקיום מדינתנו. … • צריך להיות ברור כי פיתרון ה־סיכסוך בין שני עמינו. בצורה שתאפשר לכל אחד מהם לבנות את חייו במדינה לאומית משלו, הוא סוך־פסוק.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 11
כשיוצרים מיתוס של ידידות ישראל—ערב, כמו תור״ הזהב בספרד, מיתוס המעוגן באמת, הרי משפיעים על תודעת שני העמים ומכשירים את הקרקע הנפשית לשלום בעתיד. כשיוצרים מיתוס של שנאה, הורסים את הנכונות לשלום בקרב שני העמים כאחד. כשעושה זאת השר אכא אכן, הרי זה שלכ נוסף כמיטאמורפוזים שלו, מיונה מפוקפקת לנץ מופגן. … לא רק בגלל מה שקרה לאחרונה, אלא בגלל עומק שורשי הבעייה בהיסטוריה הנפשית של שני העמים. השותפות והאחוזה יכולות להתקיים רק בין מדינות שזזת וריבוניות.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 15
נעשה כה ניסיון אמיץ להגשים את חלומם המשותף של מנחם בגין ונאיף חוואתמה: מדינה אחת, כלתי-מחולקת ,״דמוקרא־טית״ ,שכה יחיו כני שני העמים זה כצד זה, שווי זכויות וחובות. … חידהיס התורכי מפליג לעבר האי ששני עמים עויינים מסוגלים לחיות יחד במדינה אחת. … צייות וונית * ש לא מעט דימיון בין חסיכסוך היוד ני־תורכי לבין הסיכסוך היהודי־ערבי. שני עמים. שתי דתות. שתי לשונות. לשני העמים׳ — עבר מפואר.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 13
מלחמה הנראית, עתה, כמלחמת־חורמה. שני עמינו יוכלו לחיות זה כצד זה רק כשתי מדינות לאומיות ריבוניות, שבל אחת מהן מעניקה לעמה חירות וביטחון וזהות לאומית. … אך אם אתה רוצה שיתייחסו לדברים ברצינות, אין בפי אלא תשובה זו: בארץ זו, שאתם קוראים לה פלסטין ושאנו קוראים לה ארץ־ישראל, חיים שני עמים. לכל אחד מהם יש זכויות לאומיות. … רוחה תחזור ותטריד את מנוחת העמים, כפי שעשתה בעשרים השנים האחרונות. המלחמה התחילה בין שני עמינו -שני עמי ארץ זו. השלום חייב לקום בין שני עמינו.
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 8
אנו מאמינים כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם הפלסטיני. בי לכ הפיכסוד כץ העם היהודי והעולם הערכי הוא העימות ההיסטורי כין שני עמי הארץ הזאת, היקרה לשניהם. … מדינת ישראל תשמור על זיקתה לעם היהודי כרחכי העולם, ומדינת פלסטין עד זיקתה לעולם הערכי. 44 בי שתי המדינות תשאפנה לקיום דו-שיח רצוף להעמקת היחסים ביניהן דפיתרון בעיות משותפות, לטוכת שני עמי הארץ. בל שינוי ככפים הדו־קיום שד שתי המדינות יתכן רק תוך הסכמה חופשית ביניהן. סני הסדר היחסים כין עמי פלסטין וירדן הוא כעייתם הכילעדית שד שני עמים אדה, ואין ישראל צד לה, בל עוד לא יעורעד כסיס הדו-קיום הישראדי־פדסטיני. 1 0כי טוכת כל עמי המרחב מחייכת אירגון איזורי בודד — מדיני, כלכלי, תרכותי וביטחוני — שכו תשולבנה מדינת ישראל ומדינת פלסטין.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 3
בדם ואש קמה בחלק המערבי של ארץ־ישראל מדינה חדשה. בסערת מלחמת־האחים של שני עמי הארץ, בה השתתפו רוב העמים השמיים, יוצקו גבולותיה. … אדע>-שראל ה>א מו לדתם עול ש >3עמ>ה. שני עמים טוענים לבעלות על כל רחבי ארץ־ישראל — העם העברי והעם הפלסטיני. במשך שני דורות חיו שני עמים אלה במעורבב, זה בצד זה. מלחמת־החלוקה הציבה ביניהם גבול מדיני אטום וריכזתם בשתי מדינות נפרדות.
גליון 2009 (3 במרץ 1976), עמוד 15
1 א1ו קובע: כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם הערבי הפלסטיני. … בהיותה מקודשת לשלוש דתות ומאוכלסת בבני שני העמים, היא ראוייה למעמד ייחודי. היא תישאר שלמה כיחידת-גג עירונית משותפת, ופתו חה לבני כל העמים והדתות. … כי שתי המדינות תשאפנה לקיים דו-שיח רצוף להעמקת ״ היחסים ביניהן כדי לפתור בעיות משותפות ברוח של שיתוף פעולה ולטובת שני העמים. שתי המדינות תימנענה מכל פעולה לשינוי המתכונת של הדו-קיום ביניהן, אלא מתוך הסכמה הדדית.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 19
לאמקום הפעילה 37 ענני חמצן לפני שהצליחה להכניע את לאמדינה, במלחמה העולמית הרביעית, משך דורות אלה של מלחמה גרעינית, פיתחו מדעני שני העמים אמצעי הגנה יעילים. על כן, נמשכו הקרבות, למרות ההרס הרב. … הזוג התאהב ממבט ראשון, החליט להתחתן. אולם שינאת שני העמים היתר, כה גדולה, שפחדו לשוב לאחת משתי הארצות, מחשש שהתושבים יהרגו אותם. … בהיותו בן קרוב ל־ ,90 נתגלה הסיליקון. קטוזלאוויס נתמלא צער על בני שני העמים, כי ראה את סופם מתקרב ובא. הוא אזר את שארית כוחו, חיבר נפר המופנה לכל תושבי הירח.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 49
אז היה קיים אירגון בשם אש״ף. בני שני העמים הרגו זה את זה, עד ששניהם הבינו שהם זקוקים לשלום, מפני שהמילחמה עומדת להרוס את שניהם, ואת הארץ כולה, בעידן האטומי. … ״שני דגלים אלה, האחד ליד השני, הם המפתח של השלום,״ הוא הצהיר .״שני העמים כשהם חיים זה לצידו של זה, כל אחד תחת דיגלו ועם הכרתו הלאומית — זהו הפיתרון של חסיכסון״. … ״תחילה היו חששות וספקות. אך במשך הזמן ראו שני העמים שזה כדאי להם. עכשיו השלום הוא כבר מובן מאליו.״ ״ואיש לא התנגד?
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 7
ובאשר אתה משפיע -אל תחשוש מלהיות מושפע. הוא יקום בין שני העמים, הקוראים לארץ זאת: מולדת. שני עמים, שתי לשונות — אך מולדת אחת. ושני עמים אלד — ,מבני־אדם הם מורכבים. בני־אדם חיים, היבולים להיפגש. … במשך עשרים שנה, במשך חמישים שנה, חיו שני עמינו בשני עולמות שונים. חוסר־הקשר ביניהם הוא כה תהומי, עד כי למילה אחת יש שתי משמעויות שונות לגמרי בשתי השפות.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 12
האמיר ערך זבח גדול, ואורחיו מינו אותו בונ ה חופ שי דרגה א׳ ,״שיפעל למען השלום בין שני העמים.״ ידידות זו עם עבדאללה נמשכה עד לימיו האחרונים של מלך ירדן . … אפילו בימים בהם לא שררה איבד. פעילה בין שני העמים, היוד נשואי־תערובת בעייה מסובכת. … ״ שאל ״מפני שאני רוצה בשלום בין שני העמים,״ השיב הדוקטור השבוי. הויכוח נמשך שעות; ובסופו הסכיב אבו ג׳אבר כי ערבי יכול לשאוף לשלום עם יהודים גם מבלי להיות בוגד בעמו.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 15
אפשר על כן לומר: החלטות פת״ח, כמו החלטות הליכוד, חשובות מאוד לעתיד היחסים בין שני העמים, לעתיד הארץ. עד כאן הדימיון. ץ ץ כאן והלאה אין שום דימיון. ^ /מי שאומר כי החישוקים של פת״ח דומים לחישוקים של הליכוד אינו יודע מה הוא שח. … הרוב הגדול בשני העמים רוצה במנהיגים אמיצים וחזקים, שאינם עושים חשבון יומי של פופולאריות. … אלה גם אלה יודעים בסתר-ליבם שיש רק פיתרון אחד. עזה פלסטינית ואשקלון ישראלית. שני עמים. שתי מדינות. אולם לפוליטיקאים יש הגיון משלהם — וזהו אותו ההגיון עצמו משני עברי המיתרס.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 33
צלאזז־אר־וין :11 או1זן ד? שה1להעלות יעל הדעת שני עמים י \ כל-כך שונים כמו העם המצרי והעם הישראלי. ניתן לאמר: מיפגש שני העמים האלה יהיה כמיפגש כין כוח שאי ,אפשר לעמוד כפניו ובין מאסה ש־אי־אפשר להזיז אותה. … כבר הסברתי לא פעם את התיאוריה שלי לגבי מהות ההבדל בין שני העמים. ׳אולי כדאי לחזור עליה כאן בפעם נוספת, כדי להכשיר את עצמנו לימיפגש : וסם !
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 6
מזה שנים רכות אני מאמין כעומק־ליכי ש* דו־שיח זה אינו רק חשוב כשלעצמו, במכשיר להכנה כין בני שני העמים, אלא שיש לו חשיבות סמלית, פסיכולוגית ופוליטית חיונית, החורגת כהרכה מעבר לתוכנו הממשי. … הדרך ל השפיע על דעת־קהל זו, לטובת השלום, היא ליצור דו־שיח ישיר ופומבי בין הפטריוטים בשני העמים, ובצורה זו להמחיש לעיני־כל, בצורה חזיתית ומיידית, שאנשים לאומיים משני הצדדים יכולים לשבת יחד, לדון ברצינות על הבעיות החמורות, ולהגיע לגיבוש פיתרונות מוסכמים, התואמים את המאוויים הלאומיים הלגיטימיים של שני העמים. אמינותה ואמינות המצע שדה, שהשלום הישראלי־פדסטיני הוא אבן־הפינה בו, נהרסו כשעה הקריטית כיותר. המילחמה כין שני עמינו אינה מילחמת־מע־מדות, כמוכן המארבסיסטי.
גליון 2049 (8 בדצמבר 1976), עמוד 9
משנעשה לרוח ה חי ה בקרב חוג ערבים שהחל מת לכד למען חפצת רעיון ההסכם הפוליטי בין שני העמים, החל מחפש שותפים למח שבותיו ולפעולתו בקרב הצי בור היהודי. … גבול 1ח ״ --י ש דרך להבנה ולהסכם בין שני העמים, אס גס רבים המכשולים שבדרך זו. … ההימנעות מלחשוף א ת הרקע הפוליטי של הרצח השפל, נועדה למנוע א ת התערערות הטענה הישנה ש״אין עם מי לדבר״ ,שאין למצוא ואין סיכוי למצוא ערבים הנבונים להבנה ושיתוף בין שני העמים, על יסוד ה אינ טר סי ם החיוניי ם וה שאיפות הלגי טי מיות של שניהם.
גליון 1675 (8 באוקטובר 1969), עמוד 2
זוהי מדיניות מחושבת היטב, שמטרתה לשרוף כל גשר של הבנה בין שני העמים. בביטאוניה בשפה העברית מהללת רק״ח את האחווה היהודית— ערבית. … בשביל רק״ח, אנשי־שלום המטיפים להבנה בין שני העמים הם מסוכנים לאין ערוך יותר מעסקני המערך למיניהם. … ואילו השפעתו של העולם הזח בנויה על מאבקו המסוכן והממושך לאחווה בין שני העמים. על כן הורינו השבוע ליועץ המשפטי שלנו, עורך־ הדין אמנון זכרוני, לדרוש מרק״ח התנצלות פומבית על פירסומיה אלה — אחרת נתבע אותה למשפט.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 41
ייצאו מזה שני ילדים שונים, שתי חברות שונות, שני עמים שונים, שתי תרבויות שונות, והפער בין שני אלה אינו נמדד באחוזים ובכסף. … חינוך דשני ונמים נולדים לנו כארץ הזאת שני עמים. אוסיף עוד הערה אחת, כבוד היושב־ראש : אני סבור שאנחנו עומדים בפני עליה גדולה מאד מברית־המועצות. … אני רואה ושומע מה נעשה בבית־הספר, וברור לי שבעוד עשרים שנה יהיו שני עמים בארץ. אין לי ספק בכך. ולא מפני שמיבנה בית־הספר אינו יפה.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 32
— ואל נניח הדיביזיות שו ועתיהקהל אם דעת־הקהל סבורה, כפי שהיא סבורה היום, שיש כאן מילחמה בין שני עמים נוקשים ובלתי־מתפשרים, מעין מילחמת-כנופיות מיזרח־תיכונית, שכל שומר נפשו באירופה ירחק ממנה — אין כל סיכוי לשום פעולה יעילה לחיסול הנגע? … שנפתח מחדש את בל ה חשבון ההיסטורי המגואל-כדם כין שני העמים? • פרשת שיחרור רוצחי מינכן: הצענו הצעת- סיכום נפרדת משלנו, שנועדה להעביר את הכנסת מן התשפוכת הרגשנית הכללית לפסים של פעולה הגיו נית. … אני משוכנע שיבוא יום של שלום בין שני העמים, ואז יתביי שו בני עיראק בפרק שחור זה.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 8
לכן אנו דורשים ביטול צווים אלה לאלתר, למען האינטרסים האמיתיים של שני העמים. מתוך הכרתנו לרגישות תקופה זו, אנו רואים חובה לעצמנו לפנות אל בעלי-חמצפון מבין אנשי-הרוח היהודיים׳ ליטול חלקם ביצירת עתיד טוב יותר לשני העמים, וזאת על״ידי התנגדות לצווי־ההפקעה הפוגעים בסופו של דבר, ולטווח ארוך, באינטרס האמיתי של העם הישראלי, ובאינטרס המשותף לשלום המושתת על הצדק ועל החברה ההדדית בזכויות שני העמים. … נהפוך הוא, הדבר ברוך בהשלכות הרות־סכנה לשני העמים, מעמיק את הפער הקיים ביניהם ומפריע להשתלבות העם חישראלי בנוף הפוליטי של האיזור. … אנו מרכינים ראשינו לכבוד קורבנותינו ועמנו האיתן, הנאחז באדמת האבות, ובו־בזמן אינני מאבדים את חתיקווח לבלימת הידרדרות היחסים בין שני העמים. קבוצת אג ש׳ רוח השמות שמורים במערכת.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 2
במיקרה הזה: העולם הזה יעמיד את קשריו לרשות הקוראים, בני שני העמים, המעוניינים להיפגש — אך אינם יודעים כיצד לעשות זאת. … אני מקידה ששירות זה יעזור להרחיב את הקשרים, הניטודים עתה באיטיות, במישור האנושי, בין שני העמים בארץ הזאת. קשרים אלה הם הצעד הראשון לסילוק השינאה והזרות. … יהיה העתיד הפוליטי אשר יד,יה, אין ספק כי הקשרים האישיים האלה יכולים להיות רק לברבר, לבני שני העמים. המדור החד׳ ,-שהונהג החל מהגליון הקודם של העולם הזה, כבר הביא לנו תביעה כספית ראשונה.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 28
והנה, בשנת תשל״ח, רצה הגורל כי היחסים בין ישראל ומצריים ישוב יאפילו על כל נושא אחד בתודעת שני והעמים. י ״אחרוך׳ין לפר^נים׳ /כאשר כבשו כוחות צה״ל שטח מצרי מימערב לתעלת־סואץ, הם קראו לו בשם היתנ״כי ״גושן״. … אסוציאציות היסטוריות מופיעות על כל צעד ושעל כאשר נוצר מחחש המגע הבלתי־אמצעי ביז שני ״־ עמים. אמנם, בתודעה המצרית לא השאירה יציאת־מצריים כל רישום. … אך בפסח ׳תשל״ח היה קיים בפעם הראשונה סיכוי ממשי לכך שהיחסים יבין שני העמים יחרגו מהכרה הדדית זו, יגיעו לידידות שהצטיירה בסיפור המופלא של יוסף בן־יעקב, הנער בעל כתונת־הפסים.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 23
,שיכלה לפתוח דף חדש בהיסטוריה הארוכה והכאובה של שני עמינו. החלטת ליזום מגעים רישמיים עם המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, גוף פטריוטי שלא הסתיר את זהותו הציונית. … הכד הכינו שכאן נעשה מעש המהפכני, כ מוכן החיובי כיותר שד המילה — מעשה שהיה כו כדי לשנות את פני מרחב והעולם, ולפתוח דן! הדש כתולדות שני עמינו. המאבק הפנימי בישראל עדיין לא הוכרע סופית. … הם הוכיחו שקיימת האפשרות דהשי; שלום כין שני עמינו, שלום שיעניק לשניהם צדק, ביטחון וככוד.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 55
זהו ניסיון להביא כרונולוגיה של ההתמודדות והמאבק על חלוקת הארץ בין שני העמים היושבים בה, כרונולוגיה העושה מאמצים להישאר קרובה לעובדות ולהתרחק מסנטימנטים, כמקובל בספרים אחרים העוסקים בנושא זה. שמואל דותן פותח את הכרונולוגיה שלו בסוף שנת ,1927 תוך שהוא מוליך לתוכם של מאורעות 1929 והניסיון הבריטי לעצב מדיניות לטווח ארוך. הוא מתמודד בנושא ארץ אחת — שני עמים, תוך הבאת יפרק• רחב להשקפותיה של ברית שלום ואמונתו של השמאל הסוציאליסטי היהודי באפשרות של הקמת חברה דו־לאומית בארץ. … כאן בא המחבר ופורש את יריעת התפתחותו של רעיון חלוקתה של הארץ בין שני העמים היושבים בה, וחלקם הרב של האנגלים בהתססה הערבית, בכזב ובאי־ראיית המצב האמיתי.
