תעלת סואץ
נמצאו 965 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 18
fanהוציא מעוז אחד בקצה הצפוני של /תעלת סואץ (שגס אנשיו החזיקו מעמד ארבעה ימים עד שכוח צה״ל התחבר אליהם וחילצם מהכיתור) היה מעוז המזח אחד הקשים ביותר להגנה. בפיתחה הדרומי יוצאת תעלת־סואץ אל ים־סוף דרך שתי ערי נמל מצריות: פורט- איברהים ופורט־תאופיק. … ככל הנראה זוהי לשון יבשה מלאכותית, שהוקמה בשעת חפירת תעלת סואץ, כדי להוות מעין שובר גלים, שימנע חדירת חולות מים־סוף.
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 13
האורך הכללי של התעלה המתוכננת יהיה 278 קילומטרים -לעומת 161 הקילומטרים של תעלת־סואץ. ו־ 81 הקילומטרים של תעלת־פנמה. … רוחב התעלה המתוכננת 140 :מטרים (לעומת 60 מטרים של תעלת־סואץ) .עומקה 25 :מטרים (לעומת 8.5מטרים בסואץ). … פתיחת התעלה תחזיר עטרה זו ליושנה, כמציאות העולם המודרני. בכר עתה צרה תעלת־סואץ מלהכיל את התובלה הזקוקה לה.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 14
בין האגם ובינינו מול תעית המים שני נגמ״שים של צה״ל דו־ך ויךך 1ל 7111 הריס לאורך הסוללה בגדה ה־ 111111 מערבית של תעלת סואץ, לערר הפירצה שהובקעה בסוללת המגן טנק של צה״ל בגדה המערבית של תעלת סואץ, נעצר ליד תעלת השקיה שקני סוף צומחים על גדותיה. … בקירבת מקום לפירצה זו הוקמו שלושת הגשרים דרכם חצו כוחות צה״ל את תעלת סואץ אל מצרים. הצנחנים יחידת צנחנים שנימנתה עם לוחמי כוח המשימה של צה׳׳ל שפרץ לגדה המערבית תופסת מחסה מעבר לסוללת העפר של התעלה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 23
בן ,18 מרמלה, נהרג ב־ 26.10.68 בתעלת סואץ. בן ,19 מקרית־מוצקין, נ־הרג ב־ 26.10.68 בתעלה. … בן , 19 מחיפה, נהרג ב־ 26.10.68 בתעלת סואץ. ט. אברהם פרטוק בן , 18 מרמלה, נהרג ב־ 26.10.63 בתעלת סואץ. … בן ,21 ממישב, נהרג ב־ 26.10.68 בתעלת סואץ. ט. יצחק צדיק בן , 18 מירושלים, נהרג ב־ 26.10.68 ליד התעלה.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 42
ולם* הבניין היפה ביותר בעיר, ארמון המינהלה של תעלת־סואץ, שאינו נראה בתמונה זו, גס הוא משקיף על התעלה. … סעיד הוא שנתן לפרדינאנד דה״לסם הצרפתי את הזיכיון לחפור את תעלת־סואץ, ולהקים ב- פיתחה את העיר החדשה שנקראה על שמו. סעיד עצמו לא הספיק לראות את פתי חת תעלת־סואץ, שנהוגה רק ב־ .1869 הוא מת ב־ ,1863 ארבע שנים אחרי שנוסדה פורט־סעיד.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 37
4 #14/11ו י דובר צה״ל מודיע: 7.12.69 מטוסים שלחיל־האוזיר תקפו היום במשך שעתיים מטרות צבאיות של המצרים בגיזרה המרכזית של תעלת סואץ. בין השאר הותקפו בונקרים, סוללות ס.א.־ ,2עמדות ארטילריה ודרכי אספקה של הצבא המצרי. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם. 5.1.70 מטוסים שלחיל־האוזיר תקפו היום במשך שעתיים מטרות צבאיות של המצרים בגיזרה המרכזית של תעלת־סואץ. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם. 7.2.70 מסוסים שלחיל־האודיר תקפו היום במשך שעתיים בתעלת סואץ. … מטרות צבאיות של המצרים 21.3.70 מטוסים של חיל־האוזיר תקפו היום מטרות בתעלת סואץ. כל מטוסינו חזרו בשלום. 18.4.70 מטוסים תקפו היום בתעלת סואץ.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 4
אולם הצרפתים, שהם בעלי הרוב בהנהלת חברת תעלת־סואץ, הציעו לישראל לקיים את הקשר באמצעות נציגים בתעלה ובתל- אביב. … משך כמה ימים עבד הקרב מחופיה השטוחים של תעלת־סואץ אל אולמות ה־או״ם. גמאל עבד־אל־נאצר לא יכול היה להיסוג, מבלי לתת פיתחון־פה לאויביו המושבעים, האחים המוסלמים, שהכריזו על ההסכם עם האנגלים כעל בגידה. … העברת האוניה הישראלית הראשונה דרך תעלת־סואץ, מבלי לכבוש את חוף התעלה על־ידי כוח צבאי, היה מיבצע כימעט חסר־סיכויים.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 4
נראים בהם מטוסי קרב והפצצה של צה׳׳ל, טעוני פצצות, כשהם טסים באוויר מעל שטח אוייב, והיו בהם צילומי אוזיר של תקיפת מטרות באיזור תעלת־סואץ. מעולם לא הופיעו צילומים מעין אלה בעיתונות הישראלית. … צה״ל התיר לו להרכיב את מצלמותיו על מטוסי חיל־האוויר שיצאו לתקיפת מטרות באיזור תעלת־סואץ. מצלמותיו צילמו עשרות מטרים רבות של פילם. … הישראלית סרט על מיבצעי חיל־האוזיר בתעלת־סואץ. בסרט זר. הוצגו לראשונה צילומי אוויר של בסיסי טילי ס״א 3שניסו המצרים והרוסים להקים באיזור תעלת־סואץ, לפני ואחרי שהופצצו על־ידי מטוסי צה׳׳ל.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 9
אלא שערג פסח ה- תשכ״ט יהיו אלה חיילי צבא מצרים, החוגים לאורך תעלת סואץ, שיצטרכו לשאול את עצל מם את השאלה: מה נשתנה? … מאת אלי תכור־הכתב הצבאי של ה עי £ימג מה נשתנה ב ת על ה ^ ום אחרי דו־קרב הארטילריה האחרון בתעלת־סואץ, עמד סגן־מישנה יוסי, קצין־שריון צעיר, על המזח של פורט־תאופיק וצפה לעבר ערי־הרפאים שממול — פורט־איברהים וסואץ. … בהתאם לכך, נוכח האפשרות שהמצרים ינסו ביום מן הימים לחצות את התעלה ולהיאחז בסיני, נראתה תעלת־סואץ עצמה, שרוחבה 180 מטר ועומקה 14 מטרים, כ-
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 2
אודי אבנדי: מלחמת היו ס אזרחי ישראל התרגלו לקרוא את הידיעות השיגרתיות על תקריות, חילופי־אש, פשיטות, פשיטות־נגד וקורבנות בג־זרת תעלת סואץ. הן הפכו לחלק מן הכרוניקה היומית. אך ספק אם מישהו הנמצא בעורף מסוגל לתפוס מד, מתרחש באמת בחזית זו. בתעלת סואץ נטושה מזה מספר שבועות מלחמה. מלחמה של ממש, למרות שזו מלחמה סטאטית שאינה כוללת כיבושים. היא משתוללת 24 שעות ביממה בכל אכזריותה, אבל מגיעה לתודעת האזרחים שבעורף במשפט קצר אחד :״אתמול התנהלו חילופי־אש בגיזרת תעלת סואץ.״ כאשר ירד צוות העולם הזה בשבוע שעבר לחזית התעלה, נוכחו אנשיו לדעת כי לא ניתן לתאר ולהמח ש את המתהולל בתעלה בסיור מהיר או בסיקור חטוף.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 7
הזוך לתעלה בשבוע השני למילחמה החל המיפנוז בחזית תעלת־סואץ. כוח שיריון פרץ דרך קוי המיצוים, הצליח להקים ראש גשר בגדה המערבית של התעלה. … ב אותו רגע ניצב בסד הכל טנק ישראלי אחד על הגדה המערבית של תעלת־סואץ. ארבעה טנקים נוספים היו בדרכם לצלוח את התעלה . … ביום השלישי של המלחמה היה המערך הצבאי המיצרי פרוש לאורך כל 160 הקי לומטרים של הגדה המזרחית של תעלת- סואץ. זה היה כוח אדיר גם במושגים גלובאליים 1200 .טנקים הנתמכים בדי- ביזיות חי״ר מאומנות ומצויירות במסות אדירות של נשק אנטי־טנקי חדיש ומפ תיע בשיטות הפעלתו, היו ערוכים בבסיס מוצק מול הכוח הישראלי שבלם אותם, מוכנים לנצל את הצלחתם הראשונית ו לנוע צפונה.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 5
שני סימני היכר אלה מספיקים לחלוטין, כדי לראות בהפלגת בת־גלים לעבר תעלת־סואץ מעשה איסטרטגי־מדיני ; העובדה, כי הספינה היתד, ספינת־סוחר בלתי־מזויינת אינה גורעת כלל מן־האופי הזה של המעשה. … אך מה עשתה הממשלה? היא שלחה את בת־גלים לעבר תעלת־סואץ, אל האוייב. זה היה המהלך הראשון. … לה מקווים, כי ב״אחד הימים״ ישוחרר הצוות, אבל תקוותם ר,״אופטימלית״ היא, כי הספינה תשוב למסאווה, ולא תעבור את תעלת- סואץ, צפונה בדרך לחיפה. זו תהיה, מבחינה מדינית, התוצאה השלילית ביותר של ד,״השתדלויות״ למיניהן.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 11
תמונה זו צולמה בז מן הקרב, כ שהחיילו ת עדיין דרוכים, ומעברה השני של ה ש בו ע, ה מ פו רסם, ע ל-י ד ש ד־ז־ש ה פי ר מי דו ת מ טו ס ישרא לי :תעלת־סואץ, במצריים, עדיין נראה ע שן הפצצות הישראליות. ז מן קצר לאחר מכן — הודיעו המצרים שהם מסכימים ל שביתת־נשק, וצה״ל נשאר בע מדו תיו מול איסמעיליה כשהוא חונ ה בפעם ה שניה מזה 11 שנה על הגדה ה מיזרחית של תעלת־סואץ.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 22
כאשד החלה מיתקפת* הנגד הגדולה של צה״ל בניזרה המרכזית של תעלת-סואץ, כדי להכשיר את הקרקע להקמת ראש הגשר בגדה המערבית של התעלה, הצטרפו שניהם ליחידת חיל• רגלים משוריינת במיסגדת חטיבת שיריון שניהלה קרבות אכזריים בגיזרה זו. … אנחנו בתוך המילחמה, בלי בה של אש תופת המשתוללת מכל העב רים בגיזרה המרכזית של תעלת־סיאץ. שלושה ימים קודם לכן כבר החלו כוחות צה״ל בגיזרה זו לחצות את התעלה, תפסו והקימו ראש־גשר. … התמונה צולמה על הגשר שהקים צה״ל על גבי תעלת־סואץ, באחת משעות הרגיעה במקום. שלושת הידידים היו בתוך המילחמה שפרצה ביום־כיפור ועד להפסקת־האש שמצאה אותם בגדה המערבית.
גליון 1710 (9 ביוני 1970), עמוד 2
היא הגיעה טלגרפית ממוסקבה ונאמר בה בין השאר :״פעולותיה של מוסקבה מוכיחות במידה גוברת והולכת שהקרמלין עלול להחליט לפתוח בכוח את תעלת סואץ ובכך לחזק את עמדת ברית־המועצות במזרח התיכון, בים־סוף ובאוקיאנוס ההודי. … היום נו פרשו הרוסים וסיני מו בן שלא הי ה צ רי ף להיות נביא כדי להעלות אפשרות בה ינסו הרוסים לפתוח את תעלת סואץ בכוח. אולם העולם הזה הקדיש לאפשרות זו עוד לפני שנתיים ניתוח מעמיק, בו קבע את השתלשלות המאורעות ואת ההתפתחות שתוביל לקראת פלישה רוסית במטרה לפתוח את תעלת־סואץ.
גליון 1966 (7 במאי 1975), עמוד 15
בנאום הזה אמר כי אינו מייחס חשיבות רבה להסדר־ביניים עם מצריים, מפני שלדעתו פתיחת תעלת־סואץ ושיקום ערי־התעלה הם ערובות טובות יותר לאי־חידוש המילחמה. כלומר: פתיחת תעלת־סואץ ושיקום ערי־התעלה מבטיחים את ביטחונה ושלומה של ישראל יותר מאשר הסכמים חתומים והישגים דיפלומטיים. … ך* יום ה״צ 1ביו לי ,11(67 שלושים־ושלושה ימים ₪1אחרי תום מילחמת ששת־הימים, נפגשו כמה אישים על גדת תעלת־סואץ. איש מהם לא ניחש אז שזהו מעמד היסטורי.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 11
הודעת דובר צד,״ל, מה־ 29 באוקטובר, דמתה להודעה על פעולת־גמול גדולה :״כוחות צה״ל נכנסו ופגעו ביחידות פידאיון בראס־אל-נקב ובכונתילה ותפסו עמדות מערבה מצומת־הדרכים של נחל, בקירבת תעלת־סואץ. פעולה זו באה בעיקבות הפגיעות הצבאיות המצריות בתחבורה הישראלית ביבשה ובים, ואשר מגמתם היא גרימת הרס ושלילת חיי-השלום מאזרחי-ישראל.״ כעבור שבועיים אמר ראש-הממשלה דויד בן־גוריון בכנסת :״שלוש מטרות ראשיות הצגנו לעצמנו במיב־צע סיני 1השמדת הכוחות שארבו כל הזמן להכ־ריענו; ( )2שיחדור שטח המולדת שנתפס על-ידי הפולש> ( )3הבטחת חופש השייט במיצרי-אי׳לת וגם בתע- לת-סואץ...״ להשמיד את הצבא המצרי בסיני, שאיים לכאורה לתקוף את ישראל תוך תיאום ושיתוף־פעולה עם הצבאות הסורי והירדני. … למגר את המישטר הנאצרי במצריים, תוך שיתוף- פעולה מוסוודדהיטב עם שתי,המעצמות השנואות ביותר במרחב באותה עת, אנגליה וצרפת, שהאינטרסים שלהן קופחו על-ידי גמאל עבד־אל-נאצר, בשעה שהל־אים את חברת תעלת־סואץ, שהיתה בשליטתן. העיתונאי יוסף עברון, בספרו ביום סגריר (שנסמך, בין השאר, על יומניו הפרטיים של שימעון פרס) ,מתאר שיחה בין בן־גוריון וגי מולה, ראש-ממשלת צרפת דאז, ימים ספורים לפני תחילת המילחמה, ב 22-באוקטובר, בווילה קטנה בעיירה הצרפתית סאוור : ״בן־גוריון העיף מבט בוחן על פני איש־שיחו, כשו־קל אם אפשר לתת בו אמון. … לא היתה בנמצא. הצנחת כוחות ישראליים בקירבת תעלת־סואץ נתנה עילה בידי הבריטים והצרפתים להגיש ״אולטימטום״ לשני הצדדים הלוחמים — הישראלים והמצרים — לפיו עליהם לסגת משני עברי התעלה.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 15
צנחן ישראלי מאו שר מתפרקד בניסא־ק ש, על גדות תעלת־סואץ .״אבל גם אם הניצחון במלחמ ה הו שג,״ אומר העי תון בכותרת — ״הרי שהשלום עוד רחוק.״ מי מין, צילום נוסף, סמלי של התעלה: חיילים קרביים, רצים כדי לטבול ידיהם בתעלה. ת מונות כאלה מופיעו ת בכל ה שבועוני ם בעולם, הרגי שים לח שיבותה של תעלת־סואץ לכלכלה האירופי ת והרואים בכיבו ש ה מאורע היסטורי.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 9
הגדיל לעשות מכולם תבר-הננסת לש עבר, עמום דגני, איש כפר־ויתקין, שזעמו נגד העיתונות היה גדול גל־בך עד שטען ב להט :״לפני ששלחו ואת תעלת־סואץ, צריך היה לפוצץ את בית־סוקולוב בית־סוקולוב ! … את החומר המוקלט מן העבר המיזרחי של תעלת־סואץ, נהוג היה לשלוח לתחנה, ושם היו נדשדרים אותו בלי בדיקה מוקדמת. … הם טילפנו אליו בשעה שתיים בד צהריים, ביקשו להיפגש, וכבר ׳בשעה שש התקיימה הפגישה. של תעלת סואץ. בעת טכס הפרידה הרשמי מאפריקה, כשהחיילים העוזבים ניצבו בפני מצלמות הטלוויזיה, הסיר הלפרין את בגדיו, ולמרות האיסור המפורש זינק אל מי תעלת סואץ כדי לצלוח אותה בשחייה אל הגדה (המזרחית .
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 4
אך מה עשתה הממשלה ן היא שלחה את בת־גלים לעבר תעלת־סואץ, אל ה־אוייב. זה היה המהלך הראשון. … שני סימני היכר אלה מס פיקים לחלוטץ, כדי לראות בהפלגת בת־גלים לעבר תעלת־סואץ מעשה איסטרטגי- מדיני; העובדה כי הספינה היתה ספי- נת־סוחר בלתי-מזויינת אינה גורעת כלל מן האופי הזה של המעשה. … אבל תקוותם ה״אופטימלית״ היא, לפנות בבקשות שתדלנות ובתלונות יורי כי הספינה תשוב למסאווה, ולא תעבור דיות, היא היתה צריכה להסמיך את איג -את תעלת־סואץ צפונה בדרך לחיפה. זו רותיה־הדיפלומטיות על אמנת־קושטא מ תהיה, מבחינה מדינית, התוצאה השלילית שנת ,1888 הנחשבת גם היום.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 25
כלומר — שהמצרים ייסוגו חזרה אל מעבר לתעלת־סואץ. בשום תנאי אחר, נאמר במיברק, איו לקבל הפסקת־אש. … אחת היחידות אף הצליחה לפרוץ עד קו המים של תעלת סואץ. אולם לקראת שעות הערב הסתבר כי ההתקפה נהדפה על־ידי המצרים. … אילו לא היתה הממשלה מקבלת את דעת המפקדים ומבקשת הפסקת־אש ללא תנאי, היתה הפסקת־האש מוצאת את צה״ל במצב בו חלק ניכר מרמת־הגולן מצוי בידי הסורים וכל הגדה המזרחית של תעלת סואץ נמצאת בידי המצרים לאן 1עלמוה מי ש ק פו ת?
גליון 1987 (1 באוקטובר 1975), עמוד 20
לשאלות הכתבים המדיניים מדוע בוסל ברגע האחרון מסעה של אוניית־המיבחן דרך תעלת סואץ, השיבו שרים ופקידים בכירים תשובות מגומגמות נוסח :״היד, יותר מדי פירסום סביב עניין האונייה. … ארצות־הברית של אמריקה הודיעה ל- ראש־ממשלת ישראל, כי היא יודעת ש- אוגיית־המיבחן היוונית, ואלנטינה פי, אשר עמדה לעבור את תעלת־סואץ ועליה מיט־ענים לישראל, היא אונייה בבעלות יש ראלית. … אחרי שקיסינג׳ר יצא את הארץ, הבטיח יצחק רבץ לציבור בי האונייה הראשונה, שעליה מיטעגים לישראל או ממנה, תעבור בתעלת סואץ עוד לפני חתימת ההסכם עם מצריים בז׳נבה.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 7
נגיעות ישירות באמצעות עדשה טלסקופית רבת־עוצמה, בה צולמה תמונה זו, ניתן להבחין בבירור בפגיעות הישירות של הארטילריה של צה״ל בעמדות המצריות שעל גדת תעלת סואץ באזור קנטרה. הגזר מלפ נים היא דופן התעלה. … פגז מתפוצץ בתוך ממדה מצרית בגדה המערבית של תעלת סואץ, שהיתה במרחק של 250 מטר בלבד ממ1צב צה״ל.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 22
ב־ 18.7.54 סיפר הסופר הצבאי של הארץ :״הממשלה דנה אתמול במצב היכול להתהוות אם יושג הסכם בריטי־מצרי בשאלת תעלת־סואץ. שאלה זו הופכת להיות הבעייה המרכזית במדיניות־החוץ הישראלית, נוכח התוצאות החמורות הטמונות בהסכם בריטי־מצרי אפשרי. … שר־המלחמה הבריטי מגיע לקאהיר ל שיחו ת על פינוי תעלת־סואץ. : 2 5 .7 .4 5ב מכ תב לניו־יורק טיי מס מכחי ש הגנראל נגיב כאילו עלולה מסירת הפיקוח המלא על אזור התעלה לידי מצריים להביא למלחמה בין ישראל לבין הערבים. : 2 7 .7 .4 5נחתם ההסכם הבריטי־מצרי לפינוי תעלת־סואץ תו ך 20 חודש.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 5
.״ איש לא בדק זאת, אבל קרוב לוודאי שגם בין חפציהם של דן אפשטיין מקיבוץ אלונים ורב״ט יוסף בירנבוים מקיבוץ מעוז־חיים, שנפלו לפני שבוע בעת פשיטת צה״ל על עמדות הקומנדו המצרי בצפון תעלת סואץ, ניתן היה למצאו את הספרונים הקטנים והשחורים עם פרקי התהילים. … הוא התחיל להסביר לי את כל הפילו־ 1״ ח ״111 סיור הזחל״מים על גדות תעלת סואץ של היחידה הקרבית המובחרת, בה שירת גס רב״ט ישועה בן־שושן, תלמיד ישיבה שכימעט ובעט במוסכמות. … משום כך הוא רואה את שליחותו בשרות ביחידה הלוחמת על שפת תעלת סואץ. ״לבסוף לא יכולתי לעמוד בשידוליו.
