תעלת סואץ
נמצאו 409 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1512 (24 באוגוסט 1966), עמוד 13
האורך הכללי של התעלה המתוכננת יהיה 278 קילומטרים -לעומת 161 הקילומטרים של תעלת־סואץ. ו־ 81 הקילומטרים של תעלת־פנמה. … רוחב התעלה המתוכננת 140 :מטרים (לעומת 60 מטרים של תעלת־סואץ) .עומקה 25 :מטרים (לעומת 8.5מטרים בסואץ). … פתיחת התעלה תחזיר עטרה זו ליושנה, כמציאות העולם המודרני. בכר עתה צרה תעלת־סואץ מלהכיל את התובלה הזקוקה לה.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 5
שני סימני היכר אלה מספיקים לחלוטין, כדי לראות בהפלגת בת־גלים לעבר תעלת־סואץ מעשה איסטרטגי־מדיני ; העובדה, כי הספינה היתד, ספינת־סוחר בלתי־מזויינת אינה גורעת כלל מן־האופי הזה של המעשה. … אך מה עשתה הממשלה? היא שלחה את בת־גלים לעבר תעלת־סואץ, אל האוייב. זה היה המהלך הראשון. … לה מקווים, כי ב״אחד הימים״ ישוחרר הצוות, אבל תקוותם ר,״אופטימלית״ היא, כי הספינה תשוב למסאווה, ולא תעבור את תעלת- סואץ, צפונה בדרך לחיפה. זו תהיה, מבחינה מדינית, התוצאה השלילית ביותר של ד,״השתדלויות״ למיניהן.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 9
אלא שערג פסח ה- תשכ״ט יהיו אלה חיילי צבא מצרים, החוגים לאורך תעלת סואץ, שיצטרכו לשאול את עצל מם את השאלה: מה נשתנה? … מאת אלי תכור־הכתב הצבאי של ה עי £ימג מה נשתנה ב ת על ה ^ ום אחרי דו־קרב הארטילריה האחרון בתעלת־סואץ, עמד סגן־מישנה יוסי, קצין־שריון צעיר, על המזח של פורט־תאופיק וצפה לעבר ערי־הרפאים שממול — פורט־איברהים וסואץ. … בהתאם לכך, נוכח האפשרות שהמצרים ינסו ביום מן הימים לחצות את התעלה ולהיאחז בסיני, נראתה תעלת־סואץ עצמה, שרוחבה 180 מטר ועומקה 14 מטרים, כ-
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 11
תמונה זו צולמה בז מן הקרב, כ שהחיילו ת עדיין דרוכים, ומעברה השני של ה ש בו ע, ה מ פו רסם, ע ל-י ד ש ד־ז־ש ה פי ר מי דו ת מ טו ס ישרא לי :תעלת־סואץ, במצריים, עדיין נראה ע שן הפצצות הישראליות. ז מן קצר לאחר מכן — הודיעו המצרים שהם מסכימים ל שביתת־נשק, וצה״ל נשאר בע מדו תיו מול איסמעיליה כשהוא חונ ה בפעם ה שניה מזה 11 שנה על הגדה ה מיזרחית של תעלת־סואץ.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 15
צנחן ישראלי מאו שר מתפרקד בניסא־ק ש, על גדות תעלת־סואץ .״אבל גם אם הניצחון במלחמ ה הו שג,״ אומר העי תון בכותרת — ״הרי שהשלום עוד רחוק.״ מי מין, צילום נוסף, סמלי של התעלה: חיילים קרביים, רצים כדי לטבול ידיהם בתעלה. ת מונות כאלה מופיעו ת בכל ה שבועוני ם בעולם, הרגי שים לח שיבותה של תעלת־סואץ לכלכלה האירופי ת והרואים בכיבו ש ה מאורע היסטורי.
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 9
ע די נות רכות סובלות בגלל סגירת תעלת־סואץ. כל אותך מדינות, למעשה, אשר הדרך סביב יבשת אפריקה מאריכה עבורן את נתיב־המיסחר ומגדילה את הוצאות־התובלה. אולם בעזרת מיכליות־הענק, שאינן יכולות ממילא להעביר את הנפט דרך תעלת־סואץ הרדודה, צומצם נזק זה בהרבה. אפילו אם השלום יביא, בהכרח, לפתיחת* התעלה כפני אוניות הדגל האדום. … אם תעמוד ממשלת־ישראל על דרישתה פנים־אל־פנים עם נציגי־קאהיר, ולחתום עימם על הסכם־שלום רישמי, לפני כל צעד שיעשה לאורך התעלה — תישאר תעלת־סואץ סגורה. אין בכוחה של מוסקבה לכפות דברים אלה על קאהיר, ואין בכוחה של קאהיר לקבלם — כי בעיני ההמונים הערביים במרחב כולו יהיה פירוש הדבר כניעה־ללא־תנאי והשפלה־ללא־נשוא.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 22
ב־ 18.7.54 סיפר הסופר הצבאי של הארץ :״הממשלה דנה אתמול במצב היכול להתהוות אם יושג הסכם בריטי־מצרי בשאלת תעלת־סואץ. שאלה זו הופכת להיות הבעייה המרכזית במדיניות־החוץ הישראלית, נוכח התוצאות החמורות הטמונות בהסכם בריטי־מצרי אפשרי. … שר־המלחמה הבריטי מגיע לקאהיר ל שיחו ת על פינוי תעלת־סואץ. : 2 5 .7 .4 5ב מכ תב לניו־יורק טיי מס מכחי ש הגנראל נגיב כאילו עלולה מסירת הפיקוח המלא על אזור התעלה לידי מצריים להביא למלחמה בין ישראל לבין הערבים. : 2 7 .7 .4 5נחתם ההסכם הבריטי־מצרי לפינוי תעלת־סואץ תו ך 20 חודש.
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 16
ההתקפה המצרית על העמדות הישראליות, מזרחית לתעלת־סואץ, באה עם דימדומים. מטרתה היתר, ברורה: לנצל את השעה האחרונה של אור־היום כדי להנחית מהלומה אוזירית כבדה על העמדות הישראליות, לצלוח את התעלה ולכבוש ראש־גשר בצד המזרחי. … המצרים תוקפים בסיני( .לה־מונד, פאריס). * הצבא המצרי חצה את תעלת־סואץ. קרבות אוויריים בשמי סיני( .ט״מס, לונדון) +הודעת המטה הכללי של הכוחות ה־מזויינים :״כוחותינו צלחו את התעלה היום ב־.16.00״ (אל״איוזראם, קאהיר) +מלחמה במזרח התיכון. ראש־גשר מצרי בגדה המזרחית של תעלת־סואץ. מוע־צת הביטחון מתכנסת( .טיימנז, ניו״יורק) כוח מצרי חצה את התעלה.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 5
אחד הפיטפוטים הזכיר את התכנית הנושנה לכרות תעלה חדשה בין אשקלון לאילת, כדי לתת לשיט העולמי אפשרות לעקוף את תעלת־סואץ. הבעיות הטכניות הן עצומות — ירידה של 300 מטרים לערבה ועליה דומה לאילת. … אולם חמור הרבה יותר הצד הפוליטי. תעלת־סואץ גרמה לשיעבוד מצרים במשך שלושה דורות. … ראש־הממשלה, שסירב להפסיק את חופשתו בגלל הלאמת תעלת־סואץ, מצא זמן להכחיש כי עמד בקשר עם רפאל בענין זה. • משטר החושיזס.
גליון 664 (13 ביולי 1950), עמוד 4
הנפט של המזרח התיכון נמצא בתחום המפציצים והראקיטות של ברית־המועצות, ולכן לא יהיה ניתן לניצול. הוא הדין לגבי תעלת סואץ. התחבורה האנגלו־ד,אמריקאית תעבור (כמו במלחמה האחרונה) מסביב לאפריקה. … אך אדם רציני לא יפקפק בדבר: הרוסים יגיעו הנה. האנגלו־אמריקאים יסוגו לפחות עד תעלת־סואץ, ומן־הסתם עד לסודאן. התכניות לכך כבר מוכנות זה שנים.
גליון 1513 (31 באוגוסט 1966), עמוד 4
,חכנסות שוב, כמו בכל שנה, יוצאת האגודה למלחמה בסרטן במסע התרמה הנקרא ״הקש בדלת״. (המשך ב ע מו ד )6 תזכיר • תעלת סואץ הייטראלית. למחרת הפירסום האכסקלוסיבי של תוכנית תעלת אילת־אשדוד (העולם הזה ,)1512 עלתה ה תוכני ת לכו ת רו ת ה עי תונו ת העולמית. מנהל תעלת־סואץ, אחמד מ שחור, התקיף את ה תוכני ת ק שות, אף כינה אותה אמצעי של לוחמה פסיכולוגי ת ישראלית. • *טירות הכנות.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 17
לאחר נסיעה מטורפת מאל־עריש לאל־בורד 16 ,קילומטר בלבד מגדת תעלת־סואץ, על ציר קנטר* מצא יוסקה, המקלען, פנאי לנקות את המקלע של הכתר* .כמה יריות דפקת מהמקלע, שמוליקז* שאל אותו הכתב הצבאי שבתי טבת. .אפילו לא יריד. … ״ שאל הכתב הנדה* ״בדיוק כך.״ אותה שעה סיירו סיירים בדיפים את ה־סביבד -במשקפת כבר ניתן היה לראות את האניות בתעלת־סואץ. לאורך הדרך עד אל־בורד שקועות מכוניות מצריות, ציוד וכלי נשק. לפי אומדן של קצץ החימוש, שיצא לבדו לבדוק את השלל, נמצא שם ציוד שערכו באומדן זהיר יותר ם־ 70 מיליון דולר, כולל משאיות זיס רוסיות, שהצבע עליהן טרי לגמרי. .צר־צר, צר־צר יוטקה גמר לנקות את המקלע. הוא ניסה אותו לעבר תעלת־סואץ. שהסגיר את עצמו יחד פס חייליו לידי פטרול ישראלי במרחק 100 קילומטר נזאיסמעיליה.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 22
אולם זה כאין וכאפס לעומת השיקול. .ההפוך: על־ידי סתימת תעלת־סואץ הפך הרודן המצרי לכוח בינלאומי ראשון במעלה. … כל הצד הזה של התוכנית הבריטית לא התקרב אפילו לשלב של ביצוע. תעלת־סואץ לא נפתחה בפני אוניות ישראליות. … משמידה את חיל־האויר המצרי על טייסיו (שלא נפגעו כלל על־ידי ההפצצות הבריטיות) והיתד, כובשת את גדות תעלת־סואץ. התעלה בידי ישראל היתד, נוטלת מידי המצרים את כוח המיקוח, ומאפשרת את טיהורה המהיר, אפילו הצליחו המצרים לסתמה.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 7
אולם גמאל עבד אל נאצר החזיק את אצבעו על קנה נשימתן. מוכן להחניקן בכל רגע. הקנה היה תעלת סואץ *. על אף תרועות החצוצרה, שהודיעו על גיוס רבבות חיילים והפעלת סיירות וממ־טסות בבריטניה ובצרפת לא ניגש המערב לגדוע את היד החונקת. … בערבית חדישה קרויה התעלה הן ״אל קנאל״ והן ״אל קנאה״ .המאבק הסופי לשיחרור תעלת סואץ התנהל, בשעתו׳ תחת הסיסמה ההמונית ״ללקנאל, יא נגיב!״ העולם חזה 982 רה ההכרה כי הכרעה צבאית על גדות ה־סואץ אינה רק רצויה אלא גם אפשרית• הפעם לא דובר על מלחמת מנע כפויה על־ידי פחד מפני הבאות, אלא על מסע צבאי מהיר ומכריע שיפתח לישראל אחת ולתמיד את נתיבי הים מחיפה ומאילת לאו־קינום ההודי ולחופי אסיה הרומזים מרחוק. עוד יעברו מים רבים בתעלת סואץ עד שתתקבל החלטה סופית — אם בכלל ישנה בישראל הנהגה המסוגלת להחליט החלטה מכרעת כל שהיא.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 3
התכוננתי כבר | ולעלות על האוניה הבריטית, שהפליגה להונג־קונג ולטוקיו, כשפתאום הודיע לי הקפטן כי בעוד יומיים־שלושה נצא כנראה לחיכה, דרך תעלת־סואץ. דבריו של הקפטן עוררו בי צמרמורת. … הפירוש הישיר שלה היה: רפי נלסון יהיה העתונאי הישראלי הראשון שיעבור את תעלת־סואץ. או — העתונאי הישראלי הראשון שלא יעבור.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 12
אחרי כיבוש המקום על־ידי צה״ל, משתוקקים מדעני ישראל לפתוח במקום קברים נוספים — אך עתה הם פוחדים מפני התערבות משרד הדתות והרבנות, המתנגדים לפתיחת קברות־יהודים. ״ טיויו ישראל תדוו בסהר תעלת סואץ שר-החוץ, אבא אכן, יודיע לגונאר יארינג שאם מצריים תבקש לערוך סקר פללי של תעלת־סואץ, תדון ישראל כעניין -כולל פקר בצפון־התעלה.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 4
ביוני 67׳ זכה סרן יוסי ייפירסום בינלאומי, כאשר פורסמה תמונתו, כשהוא טובל במימי תעלת־סואץ ומניף רובה ״קלצ׳ניקוב״, בשער ה״לייף״ .השבוע, כשערכו כתבי העתונות הזרה בישראל סיור לאורך תעלת-סואץ, הם עדיין מצאו את יוסי שם.
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 5
בשעת הביקור התרשם כי מצריים תצטרף לחוזה־ההגנה המערבי, בתנאי שהבריטים יסתלקו קודם לכן מן הבסיס שלהם באיזור תעלת־סואץ — השריד האחרון של הכיבוש הבריטי. … הוא היה מבין כי התנועה הלאומית הערבית עתידו; לנצח, וכי על כן כדאי לנסות להתקרב אליה בעודה זקוקה לעזרה. המאבק סביב תעלת־סואץ היה יכול לשמש הזדמנות מצויינת לכך.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 9
שפת מדינתם היתר, צרפתית מאז חזרה צרפת כמעט בכל דור למאמציה להשתלט על המרת ס אויבם העיקרי היה הבריטי. הצרפתים יזמו את כריית תעלת־סואץ, אבל הבריטים השתלטו עליה. הצרפתים חדת ללבנון ולסוריה. … סוכניה אירעו את צבא־השיחרור והעבירו לו את הנשק. תפיסת תעלת־סואץ היתד, הקש ששבר את גב התרנגול הצרפתי.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34
יוקמו יותר היאחזויות, יוחלש מעמדם של המנהיגים הערביים המקומיים, יועמק שילוב כעבור יומיים הבהיר שר־המלחמה המצרי, הגנראל מוחמר פאוזי, מה בדיוק טיבה של תקווה זו :״הצבא המצרי מתמסר כיום להכנות בתחום אחד בלבד: המלחמה הבאה עם ישראל ...ישראל לא תוכל בהתקפת־פתע לחצות את תעלת סואץ. מיבצע כזה נעשה עתה בלתי־אפשרי לחלוטין.״ כאשר הסתיימה הוועידה, היה ברור כי סיסמתה החדשה של מצרים היא עתה, כ דברי נשיאה :״מה שנלקח בכוח יוחזר ב כוח! … יחסים מרחביים מלחמה 7 מילים רמות הידהדו השבוע משני ציריה של תעלת סואץ. אחרי שנדמו התותחים, ירו מנהיגים ומצביאים פגזים מאיימים.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 4
זה כמה שנים מיררה בבכי ליד הבאר — תעלת סואץ. איש לא ניגש להציל את כדה — חופש השיט לס־פינותיה. … מדיניות א ד הסואץ* מעולם לא היה כל כך ברור שישראל היא ספינה ללא קברניט, מדינה ללא ד,נ־ • בריטניה תברר את האפשרות להשתמש בישראל כתח• ליף לתעלת סואץ. בין השאר יבקר בארץ עוזר שר־החוץ הבריטי, שייפגש עם ראש הממשלה ועם שרת החוץ, לשיחות בדבר העברת סחורות בריטיות בדרך היבשה מחיפה לאילת. לתוכנית אחרת, חפירת תעלה חדשה מאשקלון לאילת, במקום תעלת סואץ, אין סיכויים מעשיים להתממש, בגלל הקשיים הטכניים העצומים והעובדות הפוליטיות הקשורות בה.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 11
הערביים, מעמדה של ירושלים, חופש־ה־מעבר בתעלת־סואץ ובמיצרי־טיראן — יועלו לכאורה, יכולה אז ברית־המועצות לתת לדיון בשלב מאוחר יותר, אם וכאשר יסתבר אולטימטום לישראל, שעליה לסגת מהשטשהשלב הראשון יצר את התנאים המתאימים. … להיפך: אלה פרחו ביתר־שאת, לאור כמה צעדים חמורים של המדינות הערביות בעיקר: • פינוי כל האוכלוסייה האזרחית של הערים, לאורך תעלת• סואץ. העיר סואץ עצמה, בה ישבו~350 אלף תושבים, פונתה כימעט לגמרי, ותוך ימים ייוותרו בה רק 5000 פועלים חיוניים. … ידיעה בעיתון ביירותי גילתה, השבוע, שהרוסים מתכוונים לגשת בעתיד הקרוב ביותר לפתיחת תעלת־סואץ. זה אינו חייב להיות נכון. אבל יתכן גם שזו לא סתם המצאה.
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 4
יסללא סערות שחר הטרנזיט דרך ישראל — העברת לסחורות זרות דרך חיפה ואילת — לא יהיה כדאי ברגע שתעלת־סואץ תיפתה מחדש. הוצאות המעבר בישראל יעלו תמיד על מס המעבר בתעלה, שהם כיום קצת מעל לדולאר אחד לטון, אפילו יוגדל מס זה כדי לכסות את הוצאות הניקוי. כל החלומות על הפיכת אילת לאלטרנטיבה לתעלת־סואץ תלויים על בלימה. לא זה יהיה התפקיד של קו תיפה־אילת. … המשאיות חגזולות של חגרת ליד הרציף קשורה האוניה ההולנדית פדאלה, שנעצרה •בשעתו עד־ידי המצרים בפתח תעלת־סואץ. רק משאית אחת יכולה לגשת אל הרציף, לטעון ולפרוק סחורות (שמאל).
גליון 1228 (4 באפריל 1961), עמוד 6
. : 1 7 .9 .3 5לונדון מודיעה כי יש סיכויים להסכם קרוב עם מצריים בעניין פינוי תעלת־סואץ. בעוד שבממשלה לא תמך איש בקו הבן־גוריוני, מלבד פנחס לבון וגולדה מאיר, החלד, מתקבצת סביב המנהיג הקשיש, בן ד,־ ,67 חבורה של נאמנים אישיים. … ממשלת ארצות־הברית מודיעה על הפסקת מתן הסיוע הכספי לישראל עד אשר תפסיק ישראל את העבודה להטיית אפיק הירדן. : 3 1 .1 9 .5 3בריטניה ומצריים מודיעות רשמית על כשלון השיחות בעניין פינוי תעלת־סואץ. : 3 8 .1 9 .5 3הנשיא אייזנהואר מודיע רשמית על כשלון השיחות בעניין פינוי תעלת־סואץ.
גליון 689 (11 בינואר 1951), עמוד 4
הסיבה ליוקר המחיה: עושרה הרב של מצרים (כותנה, בצל, דמי־מעבר בתעלת סואץ) מחולק בצורה בלתי שווה, הנותנת ל־ס/ס 20 של האוכלוסיד 8054 ,מהרכוש. … הובלה ימית של הצליינים הללו שימשה נימוק עיקרי להקמת חברת הספנות המצרית ״מיסר״ בשנת .1925 אולם בגלל תעלת סואץ, לא התפתחה חברה זו, כפי שהיה ביכולתה להתפתח. … מעבר חפשי לאניות מצרים דרך התעלה, היה נותן תנופה אדירה להתפתחות צי מסחרי, אשר תעריפי־ההובלה שלו היד מתחרים באופן רציני בשאר הספנות העולמית בחבל זד״ עסקים הם עסקים. מה יקרה אם תפול פצצה אטומית על תעלת סואץ ותחסם את התנועה ז לכך מקוות כמה ארצות ערביות.
