חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 3,851 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 8
למראית־עין הפליג אלמוגי בשבחו של האח הגדול, שהשמיצו יום לפגי־כן .״גדולתו של בן־גוריון אינה זקוקה להוכחה נוספת,״ צעק תוך תנועת־זרוע מתנופפת ,״בן־גוריון דיבר אתנו בצורה החברית והידידותית בי ותר ...מולר נכנע לבן־גוריון׳.״ אולם העוקץ היה אחר לגמרי. סיפר אל־ י מוגי בתמימות, כאילו דרך אגב: בן־גוריון הביע בשיחה פרטית את דעתו שדרישות הפועלים צודקות. היה זה מוקש מתחת לרגליו של האח הגדול. כי ברגע שנודע כי בן־גוריון כבר החליט למעשה למען צד אחד, נגד הצד השני, נשמט הבסיס מתחת לבוררות.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9
מר סהר מוסיף וטוען שלא מר הופשטטר — ראש המחלקה הפלילית במטה הארצי — שאמר לי לתת לעורך־הדין מיכאל כספי הצהרה־בשבועה לטובת עמום בן־גוריון — ולא מר מאיר נוביק, הקצין לתפקידים מיוחדים במטההארצי — שהזהיר אותי לא לדבר על מד עמוס בן־גוריון — שניהם לא ידעו על קיום חשד המחשיד אותי שעה שדיברו אתי. … אך גם פה רחוקה האמת ממר סהר, כשם שעל־ידי כך שהוא אומר כי בשיחתו אתי לא הזכיר את ענין עמוס בן־גוריון ושורת המתנדבים הוא מתחמק מן האמת. … עוד בועידת השולחן־העגול של 1939בלונדון *,ישבו חיים וייצמן, דויד בן־גוריון ומשה שרת יחד עם הארי גודמן ותזמורתו האגודאית ליד שולחן אחד, כנציגים שווי- זכויות של העם היהודי.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 10
,אקרא לך אני דויד גרין!״ מאז הדביק בן־גוריון לאיש מיגור כינויים רבים, אך תמיד נזהר לקרוא לו בשמו העברי. … הצהרה בלבד אינה יכולה להפוך אדם ליהודי. בפרשה זו עמד דויד בן־גוריון דווקא לצידו של בר־יהודה. אולם משגבר הלחץ הדתי ברחבי העולם נסוג בן־גוריון והסכים לבטל את הסעיף. … זאת, למשל, עשה כאשר עמדה הממשלה להוציא את שר הדתות מתוך הפמליה שנועדה לקבל את פני האפיפיור בהגיעו לגבול ישראל. .זה לא ייתכן,״ טען בר־יהודה בעקשנות ,״שכל מיני אנשים יהיו שם ואילו האיש הממונה על הדתות במי ן ינ ה יורחק.״ פרשת לבון היתד, הגורם לקרע הסופי בין ישראל בר־יהודה לבין דויד בן־גוריון. בר־יהודה התנגד בתוקף לתביעות בן־ גוריון, התקיפו בגלוי, זכה להיכנס לאותה רשימה של אישים, שעליהם הצהיר דויד בן־גוריון בהזדמנויות שונות.
גליון 1488 (9 במרץ 1966), עמוד 8
מאז הטיסה, אין כל מקום לפקפק בכנותו. והנה בא בן־גוריון ואומר: אייבי נתן עשה מעיצה חשוב. … כי היה זה בן־גוריון שהמציא לראשונה את רעיונו של אייבי. … בן־גוריון הוא שהכריז, כד אימת •טהתכונן למלחמה :״אני מוכן ל־טוס לקאהיר ולהיפגש עם עבד- אל־נאצר!
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 15
שתי שאלות ניסרו השבוע בחלל, העסיקו כל אדם פוליטי במדינה: #כמה קולות יקבל דויד בן־גוריון ברשימתו הנפרדת? >! ממי הוא יקח קולות אלה? … התשובות: #אילו נערכו הבחירות השבוע, היה בן־גוריון זוכה ל־ס/ס 10.4של הקולות. #י הוא היה לוקח את מרביתם מן המערך, וחלק מסויים מן הליברלים העצמאיים. … אולם איש אחד רצה בפילוג — והוא כפה אותו על חבריו. זהו דויד בן־גוריון. מה מריץ אותו? לא תאח־ת־ד,שלטון, במובן המקובל.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 5
כי הנה באה פרשת עיסקת־הנשק הגרמנית — ולפתע הוכח שוב כי דויד בן־גוריון עולה משכמו ומעלה על כל יריביו, בכושר טאקטי ובהבנתו את נפש הציבור. … ד ויורש העצר ך* בטחון המוחלט כי דויד בן־גוריון יוסיף לשלום ן fבמדינה כל עוד הוא נמצא בזירה הפוליטית, עורר בתשי״ם שתי שאלות חשובות. … השאלה הגדולה השניה היתה: מי יירש את מקומו של בן־גוריון בבוא העת? משחשרת נשאר במקום השני ברשימת מפא״י לכנסת, לא יצא עדיין סופית מן התחרות.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 6
משה דיין ומשה שרת הוכרחו לתפוס עמדות בשדר,־הקרב. דויד בן־גוריון עצמו החל להיסחף אף הוא אל מוקד הסערה. … הצנזורה פועלת על־פי הוראות שר הבטחון וסגנו — דויד בן־ גוריון ושמעון פרס — המנהלים את המערכה נגד לבון. … אולם פעלו בו גם סוכני פרס; בעתון התנהלו מאבקים חריפים. עד כדי כך, שאנשי בן־גוריון העלו מחדש את הרעיון להוציא עתון יומי משלהם, שיופיע כביטאונה הרשמי של מפא״י.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 9
״ שאל ירקוני ,״זיגל או קצינים אחרים יודעים חוק, יותר מעמוס בן־גוריון? איך תעז לבוא בהצעה כזו? שום עדים! … לקול הפקודות :״שמאל־ימין, שמאל־ימין,״ ד,וצ־עד הנאשם זילברמן עד שניצב לפני שולחנו של עמוס בן־גוריון. את כל ההצגה, ראה קופילוביץ להנאתו הרבה. … אחד מעובדי העתון מסר על כך לעמוס בן־גוריון, וזר. פנה מיד אל העורכים בתביעה לפסול את הסיפור.
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 5
הקצינים יבהירו להם את חומרת המצב. שר הבטחון דויד בן־גוריון וסגנו שמעון פרס יבקרו, כנהוג, בשטח התימרון ויסקרו את הכוחות. … הנאום סיפק הזדמנות של זהב לדויד בן- גוריון להשיב תשובה מוחצת. הוא הזדרז להזמין שאילתא אצל עקיבא גוברין, אחד מנערי־חצרו היותר־קשישים, והשיב במשפטים מצלצלים. … כימ־עט איש לא שם לב לפסוק קטן בו ציין בן־גוריון, דרך־אגב, כי לא קרא עדיין נוסח מוסמך של דברי בורגיבה.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 2
״אם לא תחוסל עמדתו המדינית של מר פרס בשבועות הקרובים, יחסל מר פרם תוך כמה חודשים את כל יריביו בצמרת, ויקים את הדיקטטורה שלו בעוד מר בן־ גוריון בחיים ובשלטון. ״מר בן־גוריון יהפוך לאביזר גרידא, ל־שלט־ראווה, לקליפת־נחש מבריקה ז^עזר נשי־רתה שוב לא תזיק לנחש עצמו. … אורי אבנרי כתב אותו למען קומץ קטן של קוראים : #׳ ותיקי מפא״י, שהוזהרו שאם לא יפעלו מייד, יחוסלו ; •> דויד בן־גוריון, שהועמד על העובדה שהוא הופך בובה בידי פרס ושות׳. כעבור תשע גליונות הודיע העולם הזה כי גם אלה וגם זד, פעלו בהתאם לניתוח זה. על־ידי התפטרותו, איפשר בן־גוריון את חיסולו של פרם והראה כי אינו מוכן לשמש בובה בידי מישהו.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 16
לכן הישוו את מעמד היו״ר למעמד הנשיא (אז בן־צבי) וראיט־הממשלה (אז בן־גוריון). אבל בינתיים זרמו מים רבים במיזנון הכנסת, וגם מעל הדוכן. … ״) היו ימים, כאשר שפריינצק היה אחד האישים החזקים ביותר בארץ, מאדוני מפא״י, ישווה מעמד לדויד בן־גוריון. כא שד מת הנשיא הראשון, חיים וייצמן, היה שפרינצק יורש את מקומו, לולא התנגדו תו של בן־גוריון. בן־גוריון שנא -את שפרינצק, שהיה איש הפועל־הצעיר, ו העדיף את יצחק בן־צבי, שהיה איש אחדות־העבודה וידידו מנוער של בן־ גוריון.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 11
היא הוכנה בידי אדם שקיבל לצורך זה משכורת מטעם המדינה. היא נמסרה לפירסום על-ידי דויד בן־גוריון, ונושאת את הגושפנקה האישית שלו. … גרוע מזה: באותה תקופה, כפי שמגלה עתה בן־גוריון, באמצעות אשד, לא היתד, כלל ממשלה בישראל. … שני הצדדים יופיעו בו כשידיהם קשורות מאחורי גבם, ורק צד אחד (בן־גוריון) מוכן להתעלם בכל רגע מהגבלות החוק.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 5
כדי למנוע את בחירת שפרינצק, העלה בן־גוריון את רעיון־הסרק של בחירת אלברט איינשטיין לתפקיד זה. אחרי שהתפוצצה בועת־סבון זו, העלה בן־גוריון את מועמדות בן־צבי. היה זה תמרון בן־גוריוני טיפוסי. … כיום עדיין אין זו תכונה מסוכנת, כי כל עוד נמצא בן־גוריון ליד ההגה אין לקוות לשום משבר ממשלתי אמיתי.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 10
״אני מאמין״ ך״ משך הימים הקדחתניים הא זרונים הירצה דויד בן־גוריון על השקפות־היסוד שלו * iבפני כמה מסגרות סגורות. … למחרת התכנסה הממשלה לשמוע דו״ח ראשון מפי דויד בן־גוריון, וכעבור שעות אחדות חזר על דבריו בפני ועדת חוץ ובטחון של הכנסת. … הם היו זקוקים לכמה שעות של מחשבה וניתוח, בטרם יסיקו מסקנות. הערכתם הסופית: בן־גוריון נסוג רק בפרט אחר — וגם זו
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 3
ך* מעט ואי־אפשר להשוות את חיים ארלוזורוב ^ ואת דויד בן־גוריון איש לרעהו. ארלוזורוב היה אחד בדורו — אחד מול דורו. … ולכן עומד כל עולמו הרוחני של דויד בן־גוריון בסימן של שאלה אחרת: איך לסלק את המכשול הערבי, שנראה תמיד זמני, תמיד מקרי, תמיד אחרון. … לא מדינת ארלוזורוב קמה כארץ, אלא מדינת בן־גוריון. היא לא תצא מן המבוי הסתום בו נתקעה, אם לא תכין האומה בי בויכוח ההיסטורי בין ארלוזורוב ובן־גוריון- ארלוזורוב המת נשאר צודק.
גליון 1250 (23 באוגוסט 1961), עמוד 10
תנאי של בן־גוריון: תיק החוץ לא יימסר לנחום נולדמן, אלא ליזהר הררי. בן־גוריון מקווה כי הררי ילך בתלם מדיניות״החוץ שלו. ליתר בטחון ירכז בן־גוריון את עיקר ענייני־החוץ במשרד ראש־הממשלה ובמשרד־הבטחון.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 5
נשיא רע״ם הודיע שלא יתן יד לשום פתרון בעיית־הפליטים אלא אחרי השכנת השלום במרחב — נוסח שהיה שגור עד כה רק בפיו של דויד בן־גוריון ועוזריו. ואילו בן־גוריון חזר בו בכנסת מכל הצהרותיו, פרי מקרה חולף, אלא תוצאה של חוקיות עמוקה. … התשובה היא, כמובן, כי בן־גוריון היה, הודה ויהיה לוחם אנטי־ערבי קיצוני, ומעולם לא התעניין בכל מלחמה אחרת. בן־גוריון לא יצר את המישטר — הוא רק מסמל אותו ועומד בראשו.
גליון 899 (6 בינואר 1955), עמוד 2
אחד משבועוני־פיטריות אלה, מכשיר־בחי־רות של הפועל המזרחי, פירסם לאחרונה שיחה שהיתר, לעורכו, כביכול, עם דויד בן־ גוריון. לדברי העורך, אמר דויד בן־גוריון בשיחה זו את הדברים הבאים על העולם הזה: כששאלנו את בן נוריון אם יש יסוד לשמועות על ״תכנית בי. … ויש כאן ביטוי לאמונה עמוקה כי ״אנחנו״ — היינו דויד בן גוריון ודויד בן־ גוריון — ניצחו את הערבים לבדם. כע&ור יומיים־שלושה הכחיש בן־גוריון את השיחה בדבר — אולם היתד, זאת הכחשה רבת־משמעות.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 28
הנידון (המשך מטמוד )11 כמונו, רצתה מפ״ם לדעת את האמת על שלוחות מסויימות של ממשלת בן־גוריון, רצינו לדעת מה עושים ראשי המדינה בשמנו, כדי להיאבק על דמותה. היה זה אחד מסימני־ההיכר שד מישטר בן-גוריון, שמפלגה ביטחונית מובהקת כמו מפ״ם, שכללה אז את בל אלופי הפלמ״ח ומרבית ההתיישבות העובדת, ראתה צורך להובי!? … הוא היה, מאז ,1954 איש מרכזי ב־ מישטרם של בן־גוריון ואיסר. איטר עצמו טוען, שהוא סולל כיום את הדרך בפני דיין.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 8
ספיר יעמוד על כד, שראש־הממשלה יקיים מ ה שבן־גוריון מכנה כהבטחה שניתנה לו על־ידי אשכול, בעת שבן־ גוריון העביר לו את ראשות־הממשלה ׳ .במחדל מצד לוי אשכול לקיים את תביעתו, ראה בן־גוריון פגיעה חמורה ביוקרתו, והוא כינה זאת כפגיעה באחד מיסודות המדינה. • מילוי התביעה של בן־גוריון, לא יביא להפסקת המערכה האישית שלו ושד רפ״י נגד ראש־הממשלה. … בן־נתן הזכיר כי קונראד אדנואר הבטיח בשעתו אישית הלוואה של 500 מיליון דו־לאר לדויד בן־גוריון. זה היה המחיר שהסכים אדנואר לשלם בעד התצלומים בו נראה יושב בידידות עם מלך היהודים, ובעד הכרזתו של בן־גוריון על ״גרמניה האחרת״.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 4
העם ה ם הו ל כי ם איש לא סימל את תקופת בן־גוריון המאוחרת כמו האדם שזכה השבוע לכינוי ״הפקיד הבכיר״ … אם היתד, כהונתו של ״הפקיד הבכיר״ סימלית לתקופת בן־ גוריון, הרי הליכתו, השבוע, אופיינית למציאות החדשה, שהשתררה עם לוי אשכול. … לעיתים אין הדבר נעים כל כך, כמו בשעה שדרש בן־גוריון פעמיים במפגיע ממלך נפאל לסדר לו ביקור בסין.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 6
גילוייהם של העולם הזח ושורת המתנדבים על השחיתות בצמרת המשטרה הכריחו את עמוס בן־גוריון, בניגוד לעצת כל ידידיו, להגיש משפט דיבה. … בימים ההם, לפני השתלטותו הגמורה של בן־גוריון במפא״י ועליית נערי־חצרו, לא הוכשרה עדיין הקרקע לחוק. … בפרשת־לבון בלט תפקידה המכריע של העתונות החופשית, שגיבשה את חזית הלוחמים נגד קנוניית נערי־החצר. בשיניים חורקות קרא בן־גוריון מדי בוקר את העתונים, שהכריחו את המפלגות להיאבק, ושהקימו תנועה ציבורית אדירה.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 6
אך ההיפך הגמור נכון: ידיעה זו מילאה את דויד בן־גוריון ואנשיו דאגה עמוקה, שנוספה על כל שאר הדאגות שנתעוררו עקב פרשת בן־גל. … בלי גרמניה, תלוי כל הבניין המדיני של בן־גוריון על בלימה. מי היו שותפיו הגרמניים של בן־גוריון? … הם חושדים בגלוי כי מסע זה אורגן על־ידי בן־גוריון עצמו, כאמצעי־סחיטה, כדי להשיג מגרמניה הענקות ומילווים עם גמר השילומים.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 10
ב מדינ ה (׳המשך מעמוד )8 ומלואו (דברים באנאליים שאין בהם חידוש, הכתובים במאמר־ראשי שיגרתי של כל יומון בעולם) ,נשאל בן־גוריון כיצר היה פותר את בעיית אלג׳יריה. בן־גוריון חנחן כבתולה .״איני רוצה לעוץ עצות,״ אמר בצניעות. … מדוע אינכם יכולים לשתוק״ שאל המדינאי האלג׳ירי (העולם הזה .)1269 דברי בן־גוריון נראים כתשובה ישירה. בהציעו חלוקה, הצליח להרגיז את כל הצדדים, ללא יוצא מן הכלל.
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 6
על רקע אמונתו של ראש־הממשלה בסיבוב שלישי קרוב, אפשר להבין את הפרשה התמוהה ביותר של ביקור בן־גוריון באמריקה: פגישתו עם אדנואר. מחיר ניקוי האדרת. … נציגי ישראל דחו את הרעיון. הצלחתו של בן־גוריון יכלה להסתיר עובדות אלה — וגם דבר זה חשוב בטוזח הקצר. … יעברו חודשים עד שיתברר אם — וכמה — הצליח בן־גוריון בשטח בטחוני זה. בם אחרי תום ביקוריו בלונדון ובפאריס לא יפורסמו, מן הסתם, סיכומים רשמיים.
