חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 1,376 תוצאות (מציג 201 עד 225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 17
מחירי התענוג: לעלות על הגמל — לירה אחת: לרדת ממנו — חמש ל״י סיפור משעשע סיפר הסופר אהרון מגד, בסימפיזיין של עורכי המדורים הספרותיים בעתונות היומית: יום אחד הופיע צעיר.במשרדי של מגד, שהוא העורך הספרותי של למרחב, הביא לו שיר להדפסה, בצירוף אישור מטעם סניף המפלגה בישובו, בו ממליצים על בעל השיר כחבר פעיל ונאמן המשלם את מיסיו למפלגה ללא פיגור. *!>109 חע<ב 1פ • שרת החוץ גולדה מאיר, בהשיבה למתווכחים בכנסת בדיון על תקציב משרד החוץ:״לפי שבלי המצומצם מאוד, ויכוח מדיני בכנסת אינו יכול להיות דומה לכביש תורכי — זה כביש המראה את הדרך שבה אי-אפשר לנסוע.״ • שרת החוץ גולדה מאיר, בתשובה לחברי כנסת שלעגו לתועלת שבמסעה לגאנה :״נסיעה לגאנה זה דבר ממשי.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 10
כי שם חשו לא רק ן ן במשמעות המדינית־בינלאומית של העסק הביש, אלא גם את משמעות סילוקו של הממונה על שירותי הבטחון על־ידי שמעון פרס. הראש נה שהגיבה היתה שרת החוץ גולדה מאיר. מזה שנים נטושה מלחמה קרה בינה לבין שמעון פרם, על התערבותו של פרס במדיניות החוץ וביחסים הבינלאומיים. … ביום ששי בצהרים נערכה ישיבה סגורה, בדירתו של לוי אשכול במלון דן, תל־אביב. נוכחו: השרים לוי אשכול, גולדה מאיר ופנחס ספיר; ושני וותיקי המנגנון המפלגתי, מרדכי נמיר ושרגא נצר.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 19
אחרי שהסתיימה השיחה, עוד ניצבה אותה שאלה ללא מענה — אבל נוספו לה תריסר שאלות חדשות. בראש־וראשונה: איד הזדמנו גולדה מאיר, משה דיין וישראל גלילי ל״שיחה אינטימית״ אחרי השיחה הבללית? … עזרוש גירנזות ך* משך הדיון הכללי, ישב ישראל גלילי ליד גולדה מאיר. כאשר הכריז ספיר, דקות מספר לפני השעה אחת, על סיום הפגישה, והחברים החלו נוהרים החוצה — נשארו גולדה וגלילי יושבים במקומם, גם דיין, שישב במרחק מהם, לא עזב את החדר.
גליון 1667 (13 באוגוסט 1969), עמוד 15
ם ר 0תבע, כי משרד הביטחון יובטח לדיין גם אחרי הבחירות; כי גולדה מאיר תשרת את כל תקופת הכהונה הבאה של ארבע שנים, ולא תעביר סמכויות חשובות לאחרים; כי אחרי שהיא תחדל להיות ראש־ממשלה תינתן אפשרות שווה לכל המוע־ זיין מדים להתמודד על ראשות הממשלה; כי לרפ״י יובטחו תשעה ח״כים בכל מיקרה ושלושה שרים; כי רפ״י לבד תבחר את נציגיה בכנסת ובממשלה; כי יימסרו לה עמדות־השפעה בקביעת המדיניות הכספית וההסברה של המפלגה, וכן ייצוג נאות במוסדות ההסתדרות. … כלומר: לא לתת להם שהות עד לרגע הנוח להם לפרוש, אלא לאלץ אותם לעזוב מייד, כדי שהוא, ספיר, יוכל לנהל מערכת בחירות יעילה נגדם. גולדה מאיר, שעשתה הכל כדי למנוע החרפת הסיכסוך, נפגעה עתה עמוקות.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 14
כאשר התפטר מתפקידו, נשען הראל על משולש בצמרת המערך: גולדה מאיר, פינחס ספיר וישראל גלילי (העולם הזה .)1508״טרויקה״ זו היתד, מוכנה להפיל בכל רגע את אשכול, לשים במקומו את ספיר כיורש קבוע, או את גולדה מאיר בתקופת־מעבר.
גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 4
תוריד את הידיים ממני! לא אתה! אתה!״ גולדה מאיר אינה אשד, כזאת. אך השבוע חלה הבדיחה הנושנה עליה. … מאחר שממשלת ארצות־הברית רמזה כי אינה מתנגדת להצעה — הרימה גם גולדה מאיר את ידה והצביעה בעד הצעת־ד,גינוי.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 16
״אנחנו מאוחדים בהתנגדותנו נגד משטרים ערביים מושחתים. גולדה מאיר ואבא אבו מנאצים ומחרפים את כל התומכים ביישות הפלסטינית ואת כל התובעים כי על ישראל לתמור בהקומת מדינה פלסטי־נית. … האם הם לקוחים מתוך נאום בכנסת של סיעת העולם הזה — כוח־חדש? האם מתחת ראנם של ראש־הממשלה גולדה מאיר, ושר־החוץ אבא אבן, הנד־דכאי^ו כל נסיון של הכרה ביישות הפלסטינית, אפילו בקרב מפלגתם, מתנהלת כיום ההסברה הרשמית של ישראל ברחבי העולם כשטיעונה העיקרי הוא כי רק הקמת מדינה פלסטינית עשויה להביא פתרון למשבר במזרח־התיכון.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 16
נו נראים החבלנים בעיני האירופית: נעות אל־פתח מתאמנת ביו׳ בבאזוקה בנאומה בבנסת השבוע תקפה גולדה מאיר בחריפות את פעולותיו של אורי אבנרי כחוץ־לארץ ,״ובעיקר בצרפת״. … התשובה היתה ״לא!״ רבתי, על דעת גולדה מאיר ואבא אבן. נאסר על הדיפלומטים הישראליים בפירוש אף להזכיר את המילה פלסטין -המילה האחת המושלכת בפניהם בכל שיחה והד פעה.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 25
ברא- שית הכנסת החדשה, כאשר קול הניצים נשמע ברמה וקול היונה לא נשמע בארצנו, הפך לפתע אברהם עופר לדובר מחנה היונים במערך, הדהים את חבריו הנפחדים בהתקפותיו הברורות על גולדה מאיר. כאשר בא יום־ו־,שינויי, עם קבלת תוכנית רוג׳רם, נתברר לפתע כי עופר וחבריו מהווים את הרוב במפלגתם ובכנסת, וכי הכלכלן ההסתדרותי הבין את רוח הזמנים יותר מן העסקנים ד,ממולחים שקיוד לצוד פופולריות בסיסמות ארץ־ישראל השלמה. … הם ביקשו למחות נגד החמצת הזדמנות אפשרית לשלום. גולדה מאיר זועזעה, כפי שלא זועזעה על־ידי שום מעשה אחר שאירע בתש״ל.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 26
בטור שנקרא ״גברת ממלכות״ היא הישוותה את הגברת גולדה מאיר להתגלמות שלוש הפוריות ,״דרקון המתחזה כג׳ורג׳ הקדוש.״ גולדה היא גם ליידי מקבת, מדוזה, מכשפה וסופי פורט־נוי. … כאשר נשקלה מועמדותו של יצחק רפאל לממשלה של גולדה מאיר, סילבי טענה — לדברי תביעת־הדיבה שרפאל הגיש נגדה לאחר מכן — ״שהוא התחזה ועודנו מתחזה במחזיק בתואר אקדמאי שאין לו כל זכות עליו.״ דיעותיה המוסריות החזקות של גולדה ידועות היטב!
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 11
ך* רור לגמרי שברית־המועצות לא תכפה על עבד־אל־ *4נאצר שלום שהוא אינו יכול לעמוד בו, שלום שיהרוס את מישטרו במצרים, ואת יוקרתו בעולם הערבי. זהו השלום שממשלת גולדה מאיר רוצה בו. לעומת זאת, ייתכן מאוד שברית-המועצות תקבל ברצון שלום שיחזק את מעמדו וביטחונו של המישטר הנאצרי, יעלה את יוקרתו צדדית -ישראלית-ערכית-סובייטית -יש ליזום מיתקפת־שלום שתהיה גם היא תלת• צדדית. … לא מן הנמנע הוא כי ההתערבות הצבאית הסובייטית (ושוב: בעזרת מעשי־האיוולת של ממשלת גולדה מאיר) כבר הגיעה לממדים ההופכים את השלום לבלתי־כדאי בעיני הסובייטים, בייחוד אם הגיעו למסקנה שאמריקה מתמוטטת ואין מה לחשוש בפניה.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 17
מקובל לחשוב שהגדולים אחראים הרבה יותר מן הקטנים• שוושינגטון ומוסקבה אחראיות יותר מירושלים וקאהיר. במלאת שנה להחלטת ממשלת גולדה מאיר להפציץ את מצריים כעומק, הדליפו מדליפי־הממשלה איני אומר כי האמריקאים ו/או הסובייטים רוצים בחיסול הפסקת־האש• לגמרי לא. … באותו רגע ייפגשו כל המרכיבים הכימיים. :הסחבת של גולדה מאיר, שאינה רוצה לוותר על סיפוח שטחים; הרגשות של הערבים, שלא יוכלו עוד לחכות באפס־מעשה; ההמתנה המחושבת של האמריקאים; הפחד הסובייטי מפני איבוד ההשפעה במרחב.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 3
המפיק הישראלי רצה רקו את גולדה מאיר 6״ בהאשמות נגד המימסד הישראלי׳ יצא השבוע מזכיר חברת העובדים אשר ידלין : ״הלא יש גבול למה שאפשר להטיל במציאות כשלנו, כשקיים מה שאנחנו קוראים חופש המאבק. … בחשבון,״ השיב להם מסים, ,פרסמו מודעה האומרת :״הערב, ליד הפסנתר — גולדה מאיר. כף, לפחות, אהיה בחברה טובה.״ סומת לספרו האחרון, לילה, שהוא אוסף כתבותיו על מהפכת המין בדנמרק.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 2
ביום הראשון השביע הביא עיתון ערב זה לידיעת קוראיו ידיעה חשובה, הנוגעת לראש־הממשלה, גולדה מאיר. הידיעה נראתה לעורכי העיתון כה מעוררת עניין, עד שסגרו אותה במיס־גרת בעמוד הידיעות האחרון של העיתון. ה״סקופ״ הגדול של ידיעות אחרונות, שכתב העיתון היה צריך להעבירו טלגרפית מלונדון, סיפר כי השבועון הבריטי אוב־זרוור, מסר על שמועות המהלכות בקליפורניה בדבר י־ומן בין ראש־הממשלה גולדה מאיר והמיליונר לואיס בויאר מלום־ אנג׳לס. 3 2 !
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 18
נאשר גורדה שטה בגונדולה ך א !מכבר הזדעזעה הגברת גולדה /מאיר כמה פעמים, נוכח הביזבוז הנהוג בממשלתה. … •בוא והפצה בלעדי ת ביעוהאל: ד גי. כל יותר מכל היתר, גולדה מאיר מזועזעת, כך אומרים העיתונים, מפרשת מישבן הנשיא.
גליון 1788 (8 בדצמבר 1971), עמוד 24
שני הוגי־הדי־עות הגיעו למסקנה זו בדרך הגיונית פשוטה. גולדה מאיר דורשת שתמורת נסיגה מקו בר־לב תסכים מצריים לד,פ־סקת־אש ״נצחית׳ /תוך קביעת חייץ בין שני הצבאות — מבלי שישראל תצהיר אף מילולית על כך שההסדר החלקי הוא שלב בדרך להסדר כולל. המסקנה: אם תפרוץ עתה מלחמה מחודשת, יפול חלק ניכר של האחריות על ממשלת גולדה מאיר. שניהם דורשים ׳שישראל תציג תנאים סבירים יותר להסדר.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 18
במלחמת־העולם השנייה ניסה אליהו ששון להשיג הסדר עם נורי סעיד, משרת הענף העיראקי של השושלת. במלחמת־העצמאות נפגשה גולדה מאיר עם עבדאללה, סבו של חוסיין. ככל הפעמים, היה נראה כי הנה-הנה הושג הסדר, וככל פעם נמוג ההסכם כמו פאטה-מורגאנה. … בעיות אלה אינן מטרידות את ממשלת גולדה מאיר. כי גולדה, דיין ואבא אבן התייחסו תמיד הפלסטיני.
גליון 1820 (19 ביולי 1972), עמוד 17
בעדו הצביע כל המערך וגדודיו הערביים ( )60 ושרידי הליברלים 7הוא נתקבל בכל ארבע הקריאות תוך שלושה ימים (.)15—18.7.73 ך* צעודהחוק נתקבלה בקריאה ראשונה באפריל ,1973 | 1וכבר ב־ 13 במאי 1973 נתקבלה בקריאה שניה הסיעות הקטנות של הכבשים צעקו חמם, טענו שזוהי ״בגידה״ .אולם מיפלגת־ד,עבודה לעגה להם בגלוי. בנאומה המפורסם אמרה גולדה מאיר :״אני ממש מזועזעת. שמענו כאן לא פעם שד,סיעות האלה מתנגדות למיפלגות קטנות, ורוצות במיפלגות גדולות. … כאשר טענו הליברלים כי הובטח להם שהחוק לא יופעל עד הבחירות לכנסת התשיעית, שצריכות להתקיים רק ב־ ,1977 השיבה גולדה מאיר בנאום עוקצני :״אני מזועזעת מן הטענות של הליברלים.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 6
חבר־הכנסת אורי אבנרי אמר כבר אז, מעל דו כן הכנסת, כי אין פ ת רון צבאי למצב של טירור, כי יש רק פ ת רון מדיני, וכי בהעדר פ ת רון מדיני, שיוצע על־ידי ממ שלת ישראל לעם הפלסטיני — מוכרח, הטירור לגדול ולהתרחב ...שר־הבטחון לעג אז לאזהרה זו. חברת־הכנסת גולדה מאיר העירה אז, בסגנונ ה העוקצני הרגיל, שחבר־הכנסת אורי אבנרי קרא יותר מדי ספרים על נו שא זה. … הנאומ-־ם : • הודעה אישית שלי, שבה העמדתי את הכנסת על הנוסח המסולף של השדר לנשיא ניכסון, שנמסר על־ידי גולדה מאיר לכנסת לפני שבוע (ראה דו״ ח לבוחר מס׳ .)2 • נאומו של שלום כהן נגד עונשים קולקטיביים, בטכסים של הצעה להעביר את הנושא לדיון ליועדה. • נאום שלי על אותו נושא, בטכסים של הצעה להסיר מסדר־היום הצעה של גח״ל להגברת העונשים. • נאום של שלום כהן על הצעת חוק הנוטריונים. … • נאום שלי על חוק־מלווה־הבטחון, בו הגבתי על דברי גולדה מאיר שהזהי־
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 4
מפ״ם מתכנס ת נ שוה ותקינות שרת החוץ גולדה מאיר ושר האוצר לוי אשכול נראים מהורהרים בצאתם מישיבת הממשלה. … איש צמרת מפ״ם משה (״מיתק״) זילברטל מניה, היה ידידו היה כבר במלוא קצב ההכנות ליציאה לשוייץ, כאשר הביאה גיורא יוספטל, נזוניר לפתע גולדה מאיר לאישור ועדת השרים בענייני חוץ ובטחון את מפא״י.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 19
פחות מ־ 24 שעות אחרי פטירתו של לוי אשכול, כבר הניע ספיר הגלגלים שהביאו לבחירת גולדה מאיר כמועמדת המפלגה לתפקיד ראש־הממשלה. … הוא שיב־נע, על כן, את שותפיו שיש לחמוק מכל המיכשולים האלה ולהטיל את ראשות־הממ־שלה על גולדה מאיר. הוא עצמו היה הראשון שביקר בביתה, כדי למסור לה על נכונות כללית בכיוון זה.
גליון 1255 (26 בספטמבר 1961), עמוד 4
סשרד־החוץ מבור ני המאורעות האחרונים נעצו סכין בגב גולדה מאיר, העומדת בראש משלחת ישראל באו״ם, ושמצבה קשה גם בלאו הכי, מאחר שכמעט כל האומות מגנות את עמדת ישראל בשאלת הפליטים. … מרכז־הכובד ׳במפלגה יעבור לקבוצה האמצעית, הכוללת את אשכול, גולדה מאיר, זיאסה ארן ומרדכי נמיר. הינפגעים העיקריים יהיו משה דיין, אבא אבן ויוסף אלמוני, וגס משה שרת
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 14
למעשה אירעו שני דברים בעת ובעונה אחת. היו אלה סיכומי חשבון־הנפש אצל גולדה מאיר מצד אחד ואצל משה דיין מצד שני. השיקול המכריע היה זה של גולדה מאיר, שנטלה את היוזמה לידיה והחליטה להכריע לכאן או לכאן.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 22
אנשים יצאה מנור השטות האהבה האפלטונית של משה ד**ן למישמע השבחים הנלהבים שהרעיף שר־הביסחון משה דיין על ראש הממשלה גולדה מאיר, בכנס חברי רפ״י לשעבר שנערך השבוע, הגיב ד׳׳ר חיים טייכמן, סגן יו׳׳ר המרכז של הליברלים העצמאיים: ״סבורני כי זוהי האהבה האפלטונית הראשונה של ויין החום הכבה באותו כנם, השפיע אפילו על שר־הביטחון הקשוח. … אחת שפירסמה את שרון בעולם, והתמונה האחרונה, שצולמה ימים ספורים לפני הרצחה. פ סו קי ה שבוע * ראש־הממשלה גולדה מאיר, בטקס פתיחת ועידת רחובות לארצות מתפתחות :״אדם רעב — זו תופעה מצערת.״ * שר־העכודה יוסף אלמוגי, בתגובה לשאלה מה יחסו להסכם החדש בין רפ״י לעבודה :״אני מבקש את העיתונאים לא לדאוג לעתידי הפוליטי
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 9
.״ גולדה עוקפת את אבן ; למרות נצחונו של שר־החוץ אבא אבן בפרשת ההסברה בחו״ל, עוקפת אותו ראש־הממשלד, גולדה מאיר. ומעשה שהיה כך היה: גולדה ביקשה מאבן לשלוח מיברק לשגריר ישראל בארצות־הברית יצחק רכין, ולהזמין אותו להתייעצויות בארץ. … כל זה נערך לא כלבך בשביל שלונסקי כמו בשביל אורחת הכבוד של אותו ערב, גולדה מאיר, שמשום מה לא הגיעה. ; שר־ר,חקלאות, חיים ככתיי, ממונה זמנית גם על תיק הבריאות.
