גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

האמת היא כי
בורגיבה נקט בכל מסעו קו ברור ועיקבי:
ישראל עשתה עוול לעם הפלסטיני, והיא
חייבת לתקנו. אילו אפשר היה לחסלה
בכוח הנשק, יש טעם לדבר על כך, אך
אין כל אפשרות כזאת.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

רק פתי יאמין כי אחרי ביצוע שלב זד,
זיתן יהיה להחזיר אח שאר הגדה המערבית
(כלומר: איוור שכם) למלך חוסיין או לעם
הפלסטיני.
ההתנחלות כביקעת-הירדן היא
הכרזת-מלחמה ס.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

-שאין אדם אחד בכל העולם הערב׳
,כולל כעם הפלסטיני, המסוגל לעשות שלום
על סמן־ תוכנית בזאת, או אף לפתוח כמשא־ומתן
על תוכנית בזאת.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כלומר, המלך, הנמצא במגע יומיומי עם הפלסטינים משני
עברי הירדן, מתייחס אל רצון פלסטיני זה כאל עובדה
קיימת.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

לכן הייתי מציע כי ממשלת־ישראל תעמוד
על כך שבכל משא־ומתן שייפתח עם
חוסיין יוזמנו הפלסטינים כשותפים מלאים.
אני מציע שייאמר כמיקרה זה
לעם הפלסטיני, על דעת ירושלים
ועמאן, כי אחרי השגת הסכם עקרוני
על הסעיפים המדיניים, ה
כיטחונייס והכלכליים של שלום
משני עכרי-הירדן, יינתן לפלסטינים
עצמם להחליט אם רוצים הם
להצטרף לשלום זה כחלק מירדן
או כמדינה פלסטינית נפרדת.שלום עם המלך יהיה שלום קטן.
גליון 1545 (12 באפריל 1967), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

תגובות מוגבלות — כמו פעולות־התגמול
בעבר — לא הועילו. ככל שהתעמק
לבין העולם הערבי והעם הפלסטיני.
לסגת מייד בחזרה, והמצב ישוב לקדמותו.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

רעיונות אלה גובשו ופורטו במשך 17 שנים
מעל עמודי העולם הזה, כאשר ראשי רפ״י
רדפו את השבועון המסויים בשצף־קצף.
עצם הטענה כי קיים עם פלסטיני, נחשבה
אז לבגידה, לכפירה, לחבלה.
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

באוזני העיתונאים חזרה
גולדה על דעתה שלא קיים עם פלסטיני, והוסיפה :״אורי אבנרי מייצג רק שני מושבים
מבין 120 בכנסת׳.
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ץ* י מהו ג6צ 3ד של דיפלומט ישראלי, המופקד על
הטיימס של ניו־יורק פירסם מאמר ראשי, בו ניתח רעיון
ביטאון מפלגת־גולדה, דבר, פירסם מאמר סנם ציו.י של
חבר־המערכת טדי פרויס, שקרא למשא־ומתן ישיר עם אל־פתח,
כצעד לקראת הסדר־שלום עם הפלסטינים.
עיתון חסידי־הסיפוח, מעריב, מפרסם מאמרים של אלופי-
מיל.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אם בישראל
יסכימו לחשוב בכיוזן הכרה בעם הפלסטיני יהיה אל־פארה
מוכן לדבר איתכם.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

ילו רצתה ממשלת־ישראל בהסדר מדיני — אב
בדרך של יוזמת המעצמות, אם בדרך של משא־ומתן
ישיר עם הפלסטינים — היא היתר, נמנעת מחתירה תחת
מעמדו של עבד־אל-נאצר.
גליון 1708 (27 במאי 1970), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

כשהגיעו לשיחה על נושאים אקטואלים
הגיעו לכלל הסכמה כי לולא הימצאם
של בעלי דיעות קיצוניות משני הצדדים
לא היתד, מתקיימת כיום שום לוחמה בין 1 העם העברי והעם הפלסטיני.
״אני אוהב את האומה היהודית,״ אמר
אל־עארף ,״אינני שונא אף יהודי אחד.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

עד עצם היום הזה הוא מכריז על אמונתו שהפתרון הוא
בהידברות ישירה למען השלום בין ישראל והעם הפלסטיני,
בלי התערבות מדינות־ערב האחרות.
גליון 1772 (17 באוגוסט 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

כשגולדה אומרת ״באנו לארץ ריקה ושוממה,״ או
״אין עם פלסטיני, ומעולם לא היה כזה,״ היא מבטאת
כזב העלול להביא להפרעה נפשית עמוקה.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

הם ישמשו קנה־מידה אובייקטיבי לניהול מדיניות חדשה
כלפי ארצות־הברית וגם כלפי ברית־המועצות, ובעיקר מדיניות ישירה כלפי מדינות־ערב
והעם הפלסטיני.
האלטרנטיבה היחידה היא, כבוד היושב־ראש, אובדן סופי של
עצמאות פעולתנו המדינית, הידרדרות לתוך מלחמה בעלת אופי גלובאלי,
או הפיכת ישראל לבדור־מישחק כידי שחקני הליגה העולמית,
וכפיית הסדר שלא אנחנו נקבע את מהותו.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כי המלחמה חשפה את הצעיר הישראלי בפעם הראשונה
בפני מציאות שהיתר, נעולה בפניו עד אותו רגע: קיומם
של עם פלסטיני והפליטים,
״אחרי המלחמה נתקלנו ב מידע ישיר ובולט של הבעייו!
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

בהעדרה של
גולדה מאיר, בחרה הממשלה לא רק בקו
של ״שב ואל תעשה״ אלא גם בקו של
״שב ואל תחשוב שב ואל תחליט!״
טבח בעם הפלסטיני. לממשלת-יש
אבל מבני שחשבו
שהם הולכים למות׳
*• דיווחים הרשמיים שנמסרו לאחר
; | כשלון נסיון החטיפה במטוס אל־על
לחני שבועיים היו מוזרים במיקצת.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

שעקבת אחרי נאומיו בכנסת בענייני השלום במשך ארבע
שנים, והסכמת לכל מילה מהן.
התותחים, להציע לעם הפלסטיני הכבוש עצמאות וריבונות
במדינה משלו, תמורת הסדרי־בטחון וקיום גבולות פתוחים.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ייתכן שזו סיבת
התפנית הפתאומית של חילו: ההעי־כה
שהעימות עם הפלסטינים מסוכן יותר מן
העימות עם ישראל.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

(בבוז גלוי) נסיגה מכל השטחים הכבושים,
הכרה בעם הפלסטיני.
גולדה
:זה זיעזע אותי עד עומק ה
נפש.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

רוצה מישהו בצמרת המדינה לספח שטחים ולטפח התנחלות,
או להסלים את מירוץ־ד,חימוש באוויר, או לפתוח
במשא־ומתן עם הפלסטינים וכו׳ — כי אז תבצע המועצה
חקר־לעומק, תבחן את כל הנתונים, ותניח על שולחן הממשלה
חודת־דעת כוללת ומאוזנת.
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

/ממשלת־ישראל, בעיקבות המדיניות של אשכול וגולדה, סירבה
להשתמש באחת משתי האפשרויות שהיו לה כדי להפשיר את
הקפאון: או להיכנס לדו־שיח עם הפלסטינים, או להיענות ליוזמת
המעצמות על פי החלטת מועצת־הבטחון.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

איפה צריכים להניח את הזכויות הלגיטימיות
לעם הפלסטיני?
אורי אבנרי: בגדה המערבית ובעזה !
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

קראנו להם להבין
כי כל דרך, השוללת את קיום מדינת ישראל, מובילה
למלחמה ולאסון חדש לעם הפלסטיני, נוגדת את השלום,
הצדק והרוח ההומאנית.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

טוינבי חוזר על טענתו
כי בהימלטם מזרועות הנאצים, עשו היהודים
עתל לעם הפלסטיני. הם הקימו להם
בית לאומי על אדמתו, מבלי שתהיה להם
זכות ממשית על כך.