גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

כאן הכיר הצייר קסטל את אשתו,
אריק לביא התחיל כאן עם שושיק
שני, אריק איינשטיין עם אידוגה
לשם ויוש הלוי עם מניה, יעני,ל׳ה
כן־סירא, רבקל׳ה מהצ׳יזבסרו! ,חיים
חפר והקריינית רות שפירא -כולם
התחילו את הרומנים שלהם עם בני־זוגם
אצלי.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

״ כשאמר שלונ־סקי
:״יכול להיות שדן ראוי שאדבר איתו
רק ברוסית,״ קרא דן לעומתו :״רק לא במשפטים
קצרים חלק אחר של המסיבה
כלל הקראת מברקי ברכה דמיוניים,
שהגיעו לכבוד המאורע, מפיו של המוציא-
לאיור עמיקם גורביץ׳ .מספר דוגמאות:
״לדן בן־אמוץ, ברכות לעבודתו היפה של
חיים חפר בעץ ופלשטיין. בנימין גלאי.״
״שמח שהוצאת ספר לאור העולם ללא קומ־פליקציות.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הוועדה הפקידה אח הרעיון בידי הפז-
מונאי חיים חפר והצייר קריאל (דוש)
גרדוש והשניים, חרוצים כנמלים, חשו
והכינו את החוברת המצוירת.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

זוכים מן ההפקר — זמר צעיר וארלקינו
הנוכל.
חיים חפר כתב את הפיזמונים, גארי
בארתיני את המוסיקה.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

״
צ׳ונה ומיני
אחת מע שר האלגנטיו ת
• הפיזמונאי חיים חפר עד הרוסים
:״הם יהרסו את האנושות —
העיקר שיהיה שלום.״
• הבלן פצוע שנתפס כמירדף
כרמת-הגולן:
״אני אוהב את ישראל
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

דבר, חי נושם לא משוחזר, בייחוד
כשהמראה שלה מלווה בשיר אנושי מרגש
של חיים חפר ובמוסיקה יפה של יוחנן
זראי.
תדריך
א מנו ת אשה אדיפוס
בחולות (סקסית, תל־אביב),
המלך (צפון, תל-אביב).
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

קבעה העתונות הישראלית פה אחד: דברי
פאולס מהווים התערבות בענייניה הפנימיים
של ישראל.
הגדיל להגיב המשורר חיים חפר, בטורו
השבועי בידיעות אחרונות, כשכתב: מצדי
אתה (פאולס) יכול ללכת לעזאזל!
גליון 1549 (10 במאי 1967), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

צלמים, טכנאים, מהנדסים
הובאו מחוץ־לארץ עם ציוד חדיש ומצלמות
מיוחדות, החוזים עם השחקנים והעובדים
נחתמו, חיים חפר סיים את כתיבת
התסריט, אריק לביא, הבמאי, התכונן כבר
להגיד אקשן, ופתאום...
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

הי מנון
ה מדור ה
בשנת 1948 ישבו אנשי המח״ל מסביב
למדורות־הפלמ״ח, שתו קפה מן הפינג׳אן
ושרו את שיריו של חיים חפר, ולפעמים—
את שירי הבריגאדה הבינלאומית של מלחמת
האזרחים בספרד.
גליון 1104 (26 בנובמבר 1958), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

החוב נפרע
שלם ובריא בכל חלקי גופו בישיבה מיד כאשר שאלו את יעקב בך
האחרונה של המועצה הציבורית לענייני
פי ר א, איש רביעיית מועדון התיאטרון,
השידור, קם אחד הנוכחים ותבע במפגיע מדוע חוקרת, המשטרה את אנשי הרביעיה
לאסור את שידור שיר הכנסת השליט ת על הצגת הדתיאדה, ולא את בעלי המועדון,
של חיים חפר, המושר בהצגת בצל ירוק. השיב :״זה כמו בכפר קאסם.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״ רק בהתערבותו
של אבן עצמו הוכנסה הדודה•
דן כך־אמוץ וחיים חפר בסיאסטה תל־אביבית
המכסיקאים הפכו לאינדיאנים
על ידי הבמאי רב־הכשרון, חברנו יוסף
מילוא בבוקר חם ולוהט׳ דימו
לנפשם דיירי אהד הרחובות הצדדיים בתל־אביב,
כי מקסיקו השתלטה על ישראל.
… רק מי שהתקרב
הצליח לזהות את השניים כצמד הבלתי־נפרד,
דן בך־אמוץ וחיים חפר; שהצטיידו
בתלבושת זאת לפני צאתם לנגב, שם
הם מביימים סרט המשחזר את אחד הקרבות
של מבצע סיני.
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

כאשר התבקש דן להשיב על
אחת השאלות, השיב תשובה שהכין לשאלה
שבאה אחריה• המפתיע — למרות שהתשובה
לא התאימה לשאלה, קיבל אותה קהל הסטודנטים
בצחוק רם מתיחה נאה
לפורים הכין חברו של דן, הפזמונאי
חיים חפר. חפר שראה את התכונה המוגברת
בתל־אביב לקראת נשף פורים שנערך
בכפר האמנים עין־הוד, הפיץ את השמועה
שכל מי שנוסע לעין־הוד חייב להתחפש
למלכת אסתר, אחרת ימרח בצבע.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

דידי מנוסי
תירגם לאנגלית את שירו קול־אורלונין, מת
ו ך סנונית בחוף מיונזבה, מתכונן לשלחו
למפיצים מעבר לים. ואילו חיים חפר
תירגם, בעזרת סופרו של לייף בישראל,
את הסלע האדום.
גליון 1212 (14 בדצמבר 1960), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

ואת
השיר לא כתב צעיר יהודי מרוסיה, אלא
הפזמונאי חיים חפר, לצורך המתיחה.
השמועה על המתיחה עשתה לה כנפיים.
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

בין שאר התמונות שראה, משכה
את תשומת־ליבו של רפאל נוסבאום תמונתה
של דליה לביא. צילמנו אותה יחד עם
חיים חפר ודן בן־אמוץ במסיבה שנערכה
בתיאטרון זירה.
גליון 1201 (28 בספטמבר 1960), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

גם במאי הסרטים המצוירים יורם
גרוס, שבמקום גלוית שנה טובה שלח׳
לידידיו חוברת קטנה בת 12 עמודים, שעל
כל אחד מהם מופיעה אות אחת מברכת
השנה טובה, בלווי דמות אחרת מסרטוניו
המצוירים לקראת השנה החדשה החליט
הפזמונאי חיים חפר לשנות את
מקצועו, חכך בדעתו אם לא להיפך לחקלאי.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

בטח שלא הדפיסו אותו. כעסתי.
אמר לי חיים חפר: מה אתה חושב.
ככה זה הולך בעיתונים, בא העורך
ומראה לעיתונאי שאליו המיכתב מכוון
את המיכתב ושואל: אתה מסכים שידפיסו
את זה?
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

אמנים כמו דן בן־אמוץ, שהפך מוקד להתקפה
ארסית עליו: משוררים כמו חיים חפר, שהאשים את גולדה
מאיר אישית באדישות לקורבנות המלחמה• עתונאים מעל
במות שונות, ביניהן מיבצרי ארץ־ישראל השלמה.
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

בחיי, מצצתי
דם 1״
סיפור אשר דן בן־אמוץ טרם הכניסו
לילקוט הכזבים, אותו הוא עורך יחד עם
חיים חפר, סופר השבוע על־ידי דדו, פל־מחאי־לשעבר
שלישי.
גליון 1070 (1 באפריל 1958), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

קזלמע
והצדק, אשר הוכיחו את עמם, את מלכיהם
ושריהם מתוך אהבתם אותם אהבת אמתי
ש ר אל
קנאות מקצועית
בלאדה בשם סלע אדום, שמילותיה נכתבו
בידי חיים חפר ומנגינתה חוברה
על־ידי המוסיקבלן יוחנן זראי, עתידה
להיות השלאגר הישראלי החדש של העונה.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הוא יתנצל בפניה על שמשטרת ישראל אסרה
את כניסתה לארץ משום שהורשעה במסחר
בסמים משכרים, למרות שבשלב יותר
מאוחר קיבלה חנינה • הפיזמונאי
חיים חפר ישב השבוע וחזה בתוכנית
פיזמונים צרפתית, שהועברה בטלביזיה הלבנונית.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

.״
• העיתונאי מיכאל קרנץ :״לכמה מקבוצות הליגה הלאומית בכדורגל
יש מגרשים שאולי מתאימים לגידול בקר, אבל ודאי שלא למישחק כדורגל.״
• הפיזמונאי חיים חפר, על הסרט הוא הלך ב שדות :״פלמ״ח לילדים!
גליון 1552 (31 במאי 1967), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

הוא יושב, בעיצומו של ה־המצב,
עם חיים חפר, והם עובדים יחד
על התסריט לטוביה החולב, סרטו הבא של
גולן.
גליון 1110 (7 בינואר 1959), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

השתתפו בה
מלבד השחקנים גם הפיליטונאי אפרים
קישון, דן כן־אמוץ, הבמאי שמואל
בונים ושאול כיכר שמילא את מקומו
של חיים חפר שאינו נמצא בארץ. בתלבשות
רגילות הסתובבו אלה על הבמה, שיחקו
חלק מהתפקידים, הגישו באמצע תכנית שירת
פזמונים, משקאות חריפים לשחקנים על
הבמה.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

היא לקחה עמה סרט
אחד, אשר ייצג את ישראל בפסטיבל זה.
היה זה סרטו של חיים חפר, הקטר מס׳
.7041 לפי העתונות הגרמנית התקבל הסרט
באהדה.