חיפוש: "מלחמת יום כיפור"
נמצאו 1,734 תוצאות (מציג 1,701 עד 1,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 34
בספר שלי אני דורש לפתוח מחדש בחקירה ממלכ תית ולבדוק מחדש את לקחי מילחמת־יום־הכיפורים. גזית, שקרא את הספר ב תוקף היותו הממונה על הצנזורה, חושב בוודאי שלדיין לא יהיה נוח שיפתח כל הנושא של ועדת אגרנט, משום החשש שהמסקנות החדשות כלפי דיין לא תהיינה כה נוחות כפי שהיו המסקנות של ועדת אגרנט המקורית.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 28
ואף אחד לא אשם ! בדיוק כמו במילחמת יום־הכיפורים !״ אמהות אחרות ישבו דוממות, מציגות האחת בפני רעותה את תמונות יקיריהם, לבושים במדי צנחנים.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 26
המודעות לצורך בקביעה מתוכננת של מטרות המילחיטה: גאתה מחדש בעוצמה רבה אחרי מילחמת יום־הכיפורים, שבה שימשו תבשילי אד־הוק בימיטבחה של ראש־הממשילה גולדה מאיר כמטחות ה־מילחמה, המדיניות — ובך אומנם ניראו פני הדברים.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 9
באותן שנים התנהל במדינה מסע שיטתי נגד עבד־אל־נאצר, שנקרא בכל כלי־התיקשורת, על פי פקו דתו המפורשת של בן־גוריון, בשם ״הרודן המצרי״ .בחסות מסע זה הוכן מיבצע- סיני, ונכרתה בין ישראל ומצריים תהום שלתוכה נפלו החללים של שלוש מילחמות — מילחמת ששת־הימים, מילחמת־ההתשה ומילחמת־יום־הכיפורים. במשך כל השנים ההן טען העולם הזה כי ניתן להשיג שלום עם מצריים, וכי ממשלת־ישראלת היא המחבלת בכך.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 16
אך רוב הבוחרים רצו ״לדפוק״ את גולדה מאיר, בגלל חלקה במחדלי מילחמת יום־הכיפורים, אך לא רצה בשום רשימה ״רדיקלית״.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 25
.״ על שינוי עמדת־המוצא של שופטי בית־המישפט העליון לתצהירי הגנרלים, מוסיף משד, נגבי :״איך חלה השחיקה 7קודם כל עירעור הכבוד שרחש כל הציבור ובית- המישפט לצה״ל. מילחמת יום־הכיפורים חשפה את צד,׳׳ל לביקורת. השופטים גילו כי ניתן לחלוק על שיקולי צד,״ל.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 40
כל זה להם חצי ארכיון, דבר שאינו אפשרי מבהתרחש לפני מילחמת יום־הכיפורים. חינה טכנית. שמעתי באחד מהטיולים אז החלה מערכה מישפטית ממושכת, בלטרון סיפור על ״מישהו שפרץ בארכיון שבמהלכה עתרתי לבג״צים, דבר שעלה צד,״ל לסייף הסודי״ — וזה הייתי צריך בזמן ובממון.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 44
הוא חיבל בכל מאמץ שהיה עלול להשיג יותר מאשר ״הסדר״בינייכר, שהחזיק את המילחמה על אש קטנה. חלקו בגרימת מילחמת יום־הכיפורים עוד לוט בערפל. במשך כל שנות כהונתו לא זה בלבד שלא עשה דבר להשגת שלום אמיתי בין ישראל והעולם הערבי, אלא נקט פעולה מעשית כדי לחבל במאמצים כאלה.
גליון 2347 (25 באוגוסט 1982), עמוד 72
אני משערת שזה קרה בגלל משהו שאירע בקוסמוס. ״במילחמת יום־הכיפורים עמדתי בקו 61 לכיוון רמת־גן.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 57
• איך עברה עליכם בשבי תקופת מילחמת יום־ הכיפורים? • השכן הצמוד שלכם בכלא היה שר־ההגנה המצרי לשעבר, שאמס באדרן, שישב בעיקבות תבוסת מילחמת ששת־הימים.
גליון 2573 (24 בדצמבר 1986), עמוד 21
תמורתם שלחה ישראל לשכירי־החרב באנגולה טילים סובייטיים מדגם ס״א־(7״גרייל״) ,שנתפסו על־ידי צה״ל במילחמת יום הכיפורים. הס נועדו להפיל מטוסים ומסוקים של קובה, שנשלחו לעזרת צבא־אנגולה.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 31
.״ ובעוד מוקד חושף ביצחק אורפז איכויות רוחניות ומצביע על כוחו כאמן וכיוצר, קובע בני ציפר (הארץ) .לא לפני שהוא מצביע על הצד הפסימי בבחירת חתני הפרס לסיפרות יפה, כי ״אין מנוס מהירהור על כך שהפרס הניתן לעוז ולאורפז ניתן להם בזכות ניפוץ המיתוס של הצבר ״.והוא מוסיף כי בביקורותיו של גרשון שקד על סיפריהם האחרונים של הנ״ל ״נמדדו היצירות על פי התאמתן לקו ההיסטורי המוכן מראש ״.דומה כי טענה רומה ניתן להטיח גם בעמיתו־למדור יוסף אורן (הארץ) ,המודר אף הוא את יצירתו של ישראל המאירי על פי התאמתה לקונספציה תרבותית־חברתית מוכנה מראש, .הגל הדקאדנטי,׳ הוא קורא לתופעה אותה הוא מדמה לגלות בסיפרו של המאירי הלבנים: ״בתוכנו ובמסר הרעיוני הזה מצטרף הרומאן אל שורת רומאנים קודמים לו, שהחלו להתפרסם לאחר מילחמת יום־כיפור, אשר ביטאו את השפעתה של המילחמה הזו על הסיפרות בצורך להתריע מפני נטיות להתרופפות אידיאולוגית ולהתפרקות ערכית בחברה הישראלית.״ אורן ממליץ לקרוא את הרומאן ״בעיקר בשל נגיעתו באחד המכאובים האמיתיים של חיינו ...איך ניתן להחזיק את המדינה עם מסוממים ״.וכך, תוך התמקדות בנושא טיפוחיו ובהשלכותיו החברתיות, חשובות ככל שיהיו, מדלג המבקר על היבטים רבים הקשורים באמנות הסיפור, בחוויית ההתרגשות ובהשראה שהספר מסוגל להעניק לקורא.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 17
הבולט ביניהם היה יהושפט הרכבי, בעיקבות הזעזוע שעבר עליו במילחמת יום־הכיפורים. בכל תישעה באב עורכים על כך סימפוסיונים.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 28
והיה גם הסיפור של מילחמת־הג־נרלים והדחתו של גורודיש (שמואל גונן) אחרי מילחמת יום־הכיפורים. אבנר ,,אלי תבור ואני נפגשנו עם גורד דיש, שסיפר לנו את גירסתו המלאה.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 11
הושטתי לו את ידי, ושמחתי שהוא לחץ אותה. אחרי מילחמת יום־הכיפורים, כאשר החל הוויכוח על המחדל הגדול שהסתיים בפיטורי דדו על־ידי ועדת־אגרנט, חשבתי לא־מעט על הנאום ההוא.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 7
מילחמת־ההתשה היתה כישלון צבאי, והסתיימה במיקרה הטוב ביותר בתיקו. מילחמת יום־הכיפורים החלה בתבוסה הצבאית הגדולה ביותר שנחל צה״ל מעודו.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 31
רשימותיו משובצות כרגיל בשפע הבחנות קולעות, כגון השאלה החשובה שהוא מעלה ב צנע ,1״כיצד אירע הדבר, שדווקא העזה והמזע זעת שבחוויות הציבוריות־הלאומיות שעברו עלינו בדור זה (מילחמת יום הכיפורים — נ״ז) היא שעוררה היענות שירית נמוכה וחיוורת כל־כך״ ,אף כי ה״עצה״ שהוא יועץ בתשובה לשאלתו (״ושמא צריך ...להחליף את הקביעה בעצה: במ קום שבו רועמים התותחים מן הראוי להן, למוזות, שתשתתקנה?
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 9
באו תה שעה התקבל גם לטלוויזיה, עבר קורס כתבים והפך כתב למשימות כלליות. זה היה מצבו כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים. הוא מצא את עצמו במאגר הקצינים שלא שובצו עדיין בתפקידי־מילואים.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 26
האם היא מורעת לכך שבצנזורה העצמית שהיא גוזרת על עצמה בימים אלה היא מקרבת בעוד שתיים־שלוש פסיעות גסות את מילחמת יום־הכיפורים הבאה?! וכל אותו זמן ישעיהו ליבו ביץ קורא ״זאב״, כדרכו.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 9
הוצאנו, לפני שנה, חוברת המעודדת יחס לעבודה, לכל עבורה שהיא. אחרי מילחמת יום־הכיפורים. המערך היה מזוהה תמיד עם ביטחון!
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 7
צעירים ששירתו בצה״ל כקצינים ובעמדות- פיקוד, בוגרי ישיבות ה״הסדר״ ששירתו בחיילות קר ביים דוגמת הצנחנים בעבר ובהווה בשיריון, תלמידי ישיבות המודעים לחשיבותה של הארץ ומיקומה במרכז החיים היהודיים — הם הכוח המניע השופך שמן על גלגלי תנועת אמונים, שהיא תנועת־המחאה האמי תית שקמה לנו לאחר מילחמת יום־הכיפורים. נוער זה, הנמנה עם שורות גוש־אמונים, אינו רץ רק אחר החיים הקלים.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 20
הוא סיפר כי בימים הראשונים של מילחמת יום- הכיפורים הוא היה פסימי יותר מאשר ה- רמטכ״ל ואלוף פיקוד-הדרום, ולכן הציע לסגת 20 קילומטרים.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 24
לעורכי העיתונים היומיים הוא סיפר כי הצנזורה פסלה את ספרו של גולן, מיום פרוץ מילחמת יום הכיפורים ועד אחרי חתימת הסכמי ההפרדה עם מצריים וסוריה.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 44
סעיד חמאמי המנוח השמיע דיעה מהפכנית זו לפני שפתחתי במגעים עימו, אחרי מילחמת יום־הכיפורים. ד״ר עיצאם סארטאווי נאבק על רעיון שלי בצמרת אש״ף זמן רב לפני שהותר לו להיפגש עימנו.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 57
דמארי התחילה את הקאריירה החדשה שלה בעזרת ציורי טנקים — | זה היה אחרי מילחמת־יום־הכיפורים — יונים צחורות על הטנקים, עז ערביה, והיא עצמה עומדת באמצע המידבר ומופיעה לפני חיילים.
