חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 870 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 10
במדינה די עז ת יגאל נגד משה יגאל אלון זזוא אחד מקורבנות מלחמת ששת־הימים. כי מלחמה זו העלתה לגדולה את משה דיין, השכיחה, תוך כדי כך, את עברו הבטחוני של אלוף הפלמ״ח. … פקידים בכירים ר ח מני ת ה מנ צ חי ם הישראלים מכירים כבר את מלחמת ששת־הימים על כל צדדיה, אבל הבמאי ז׳ול דאסן יני זוכר שבוע, שבו ירדה הכנסת לשפל כזה של חוסר־תכלית, כמו בשבוע שעבר. ^ היה זה תמרור נוסף בדרכה של הכנסת אל ההתנוונות, תחת דגל הליכוד הלאומי.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 17
.״ השיחות הוקלטו ך טן ןי 0אלה לקוחים מתוך ספר ש־ \ /הופיע לאחר מלחמת ששת־הימים, ו אשר בשלב זה שמור לתפוצה פנימית, בין קיבוצים. שיח לוחמים, המכיל 300 עמוד והמכורך בכריכה חומה־ירוקה, הוא אולי ה־מיסמך האנושי, המרתק, והמזעזע ביותר שפורסם אודות מלחמת ששת־הימים. אין בו סיפורי־קרב ולא עלילות־גבורה.
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 35
זה שהוא התחתן שם עם בתו של מיליונר, הו<^ דבר מובן מאליו. אבל אחרי מלחמת ששת־הימים קרה משהו לסם. הוא הרגיש שמקומו אינו עוד במדינת ה״אפרטהייד״ .הוא ארז את חפציו, את אשתו והילדים, את מכונית־הפאר הכחולה שלו ואת כל מה שיש בדרום־אפריקה ואין בישראל, חוץ מהעוזרת הכושית, ועלה לארץ. … ואז הסתבר לו שהיא אלמנה של חלל מלחמת ששת־הימים. סם הרגיש שזה בדיוק מה שהוא בתיה חיפש.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 16
אלא שהזוג לא נשאר בכלא שנים רבות. חרי מלחמת ששת־הימים הסכימו המצרים סחרר את בני הזוג לוץ. … לןןןןןךןן וולפגאנג ו־וולטרוד לוץ בצאתם מהכלא בקאהיר, בלוויית שוטר מצרי. | | 1111111 השניים שוחררו חודשים אחדים אחרי מלחמת ששת־הימים, כחלק מהסכם בו היתה מעורבת ממשלת מצרים.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 38
המישטר הסורי רואה ביהודים בני־ערובה, או אפילו גרוע מזה — שעיר לעזאזל, מטרה בה קל להתנקם על החרפה הצבאית של מלחמת ששת הימים. מה שאין ה״כעת״ הסורי מסוגל לעשות למדינת ישראל, הוא מעולל׳ ליהודים חסרי-מגן. … התליות בבגדאד -לפני שנתיים ערבי כולו אל התבוסה הגדולה של מלחמת ששת הימים. המטורפים בדמשק, המסרבים גב ביום להגיע להסדר מדיני עם ישראל, מסבנים כראש וראשונה את עצמם.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 25
״נהר גירה 2־י״ שנים מספר לפני מלחמת ששת־הימים גילה לי עזר וייצמן את האמת׳ בשיחה פרטית שהתנהלה בטון של בינינו־לבין־עצמנו. … אני חושש מאד שהיא הוציאה את המסקנות הבלתי־נכונות מרוח האחדות שחלפה כאן ובעולם היהודי ערב מלחמת ששת־הימים. היא משוכנעת ששלום פירושו לא רק ויתור על שטחי־מחייה, וקילוט־טרים של היסטוריה.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 26
כי מעולם לא היו יחסי־הגומלין בין ישראל וארצות־ערב ברורים כמו השנה, כשכל ערבי במרחב חש בקיומה של ישראל — וישראל חשה בקיומם של הערבים מעבר לחזית — וגם בתוך השטחים שכבשה. מלחמת ששת־הימים העמידה בצל אפילו את מלחמת־השיחרור של דרום־ערב, שהגיעה בסוף תשכ״ז לסף הנצחון. … האם המלך פייצל, איש־המרחב של השנה הקודמת, שהיה הנהנה העיקרי ממל־חמת־ששת־הימים במחנה הערבי? המועמד הסביר ביותר היה המפסיד העיקרי של המלחמה.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 27
זה אולי היה נכון בישראל שלפני מלחמת ששת־הימים. אז היה על האמנים לנסוע להופעות, מקסימום עד ועם זנב פצצה מהמוצברק אחד נשאר מטולה.
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 26
בישראל אירגנה רק״ח את המשלחת — לאחר שנאסרה ההשתתפות על כל תנועת־נוער המזדהה עם מלחמת־ששת־הימים. ברגע האחרון לא באו גם אירגונים שמאליים- קיצוניים אחרים.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 24
אל!ת ואחד סיפורי־מלחמה הולידה מלחמת ששת־הימים: על מיבצעי־גבורה נועזים ; על קרבות עקובים מדם.
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 3
מיכל כהן, ירושלים כל הכבוד בימי מלחמת ששת־הימים היתה הסיסמה השגורה — ובצדק — ״כל הכבוד לצה״ל.״ אני מציע שעכשיו יתחילו להפיץ את הסיסמה :״כל הכבוד לשלום.״ יש צורך לכל טעם לכל ת ק ציב לכל הזד מנו ת בונבוניירת מושכתבצורתה הנאה המתנהשתכבושאתליבהשל כל אשה בו — גם כשהוא כרוך בהתחשבות בדיעות שהן לא לרוחנו.
גליון 1687 (31 בדצמבר 1969), עמוד 3
בתמונה: מלחים סינים קוראים את כתבי מאו על סיפון אוניה. 1967 מלחמת ששת הימים לגבי ישראל היתה מלחמת ששת־הימיס נצחו!
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 11
מר ספיר ערך את פיחות הבזק שלו בשש דקות. מלחמת־ששת־הימים פרצה אחרי שלושה שבועות של לבטים ! … האם מאמין שר־האוצר שהיינו מנצחים במלחמת־ששת־הימים אילו פעלנו מתוך אילתורים, תוך קפיצה מיק־רית על עגלות, תוך תמרון בין קבוצות לחץ? … המיני־פיחות הזה נגרם במישרין על־ידי מלחמת ששת־הימים. כי סגירת תעלת־סואץ היתד, הקש ששבר את גב הגמל הבריטי, וגרם לנסיבות שהביאו — לפחות לדברי מר ספיר — לפיחות שלנו. ^ זינק קדימה, כאוגדת שריון שלמה, והבקיע את מערך ההתנגדות בלי לחשוב פעמיים.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 20
היד, זד, אחד המיבצעים הגדולים שחיל־הים היה צריך כשיצאו מהמוצב אמר הרמטכ״ל לראש־לישכתו :״לא יודע איר, אבל תסדר שמחר הוא יקבל שני מקלעים נוס לבצע מאז מלחמת ששת־הימים, ואולי הגדול ביותר מאז מלחמת העצמאות. … אבל אולי יותר מאשר על אווירת הדאגה לחייל, הטביע בר־לב את חותמו האישי על עצם אופייה של המלחמה שמנהל צה״ל מאז מלחמת ששת־הימים. בטיס דומים פקדו את הרמטכ״ל כאשר היה צריך /להחליט על הפעלת חיל־האוויר בגיזרת תעלת־סואץ. … שהבקיעה דרך רצועת עזה וכבשה את רפיח ואל־עריש; מפקד גייסות השריון; יאש אגף מיבצעים במטכ״ל וסגנו של הרמטב״ל יצחק רבין במלחמת ששת־הימים. כל אותן שנים לא הפסיק ללמוד גם במישור האזרחי.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 28
״ אוסנת נוודד תיבננוז עגו ד ך מבחר חולצות קיין האופנתיות גיו תד בגוונים מרהיבים הנותנים לך מדאה אלגנט• • הפרופסור ליבופיץ על פולחן קדושת מלחמת־ששת־הימים : הפעם ירושלים והר־הבית לא נכבשו בידי החשמונאים, אלא בידי ד, מתייו,ו נים. … כל מה שנאמר היום מעל הבמה הזאת, ובהזדמנויות קודמות, על ההתגלות הדתית העצומה שבמלחמת־ששת־הימים, על הדתיות המופלאה אשר נתגלתה כקרב החיילים ובו׳ ובו׳ -בל זה עורבא פרח, שאין לו על מה לסמיד ואין לו כל יסוד ממשי. … מבחינה זו לא התרחש שום דבר. .אילו היה לי זמן, הייתי מצטט כאן שוב את שיח לוחמים, שיח של מאה וחמישים לוחמים קרביים במלחמת־ששת־הימים. שם יש כמה פסוקים מעניינים מאוד על הכותל המערבי, ועל הופעתו של הרב גורן ליד הכותל.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 19
העיתונות העולמית הבליטה דווקא את ההתנגדות השנייה. דיעות כה אומד סאדטר ערב מלחמת ששת־הימים התייצב ז׳אן- פול סארטר באורח חד־משמעי לימין ישראל, הכריז שאין להשלים עם השמדתה. … השמאל במפ״ם יש לו מישקל, אבל הוא בכל זאת מיעוט במפ״ם.״ • על ערביי ישראל :״אל תשכח כי הערבים בישראל הם אזרחים ממדרגה שנייה.״ • על עבד־אל־נאצר :״תמצית מדיניותו היתר, תמיד להיות קיצוני במילים, אך לחתור למשא־ומתן, להכרעה בדרכים דיפלומטיות.״ מלחמת ששת־הימים : ״זאת היתר, מלכודת שלתוכה נפלו גם הערבים וגם הישראלים עמדת שני ה־אימפריאליזמים (האמריקאי והסובייטי) בפרשה זו היתד, פלילית.״ • על הציונות :״בשבילי, הציונות מתה.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 12
התפתחותן של נטיות אנטישמיות ואנטי־יהודיות בקרב תושבי הגיטאות השחורים, נטיות שמצאו את ביטויין, בעת המהומות, בשריפת חנויות השייכות ליהודים, בכרזות אנטי־ שמיות בעלות גוון נאצי מובהק — ובתמיכה בערבים, בעת מלחמת־ששת־הימים. השבוע ביקרו בישראל לואים סמית ורוברט האל, אחרי שהוזמנו רשמית, כתוצאה ממאמציו של ציר ישראל בוואשינגטון״ אפרים (״אפי״) עברון. … ועוד: אותם יהודים צעדו תמיד עם כרזות, התנגדו לכוח השחור, לכוח בכלל. אבל רק פרצה מלחמת־ששת־הימים שלכם — והם תרמו מיליוני דולארים לקניית נשק, שתלחמו בכוח נגד הערבים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 26
ך* ל חייו חלם טוביה מסורי להיות חייל קרבי. כאשר ^ פרצה מלחמת־ששת־הימים, נידמה היה לצבעי בן ה־29 ממושב גאולי־תימן שבעמק־חפר — כי הנה־הנה ניתנה לו סוף־סוף ההזדמנות להוכיח את עצמו כלוחם אמיץ: טוראי טוביה מסורי נקרא לשרות מילואים. … הוא עבד כסייד, בכפר ליד כפרד,רואה, כן ניהל חיים שקטים, כאיש־עבודה לכל דבר. ואז באה מלחמת־ששת־הימים. טוראי טוביה מסורי הולבש שוב במדים.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 20
משום כך, כאשר הסתבר לתושבי שכונת־מונטיפיורי שנפל בחלקם הכבוד לזכות בתשומת־ליבו של גיבור מלחמת־ששת־הימים, גרם להם הדבר להתרגשות רבה. … לא העז להמרות את פיו או לחשוד שהוא קצין מדומה. נראה שלאחר מלחמת־ששת־הימים — ובגלל הכבוד לו זוס צה״ל בעיקבוחיה — נוצרה אווירה דומה גם בשכבות מסויימוו בישראל.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 13
אנו נמצאים היום ביום ה־ 569 אחרי מלחמת ששת־הימים — מלחמה בה נחלנו ניצ־ האפיפיור ועח־ נוסף על תריסר שאילתות שהגשנו השבוע לשרים השונים על ההשלכות המדיניות והביטחוניות של פרשות אתונה וביירות, הגשנו — בין השאר — את השאילתות הבאות: • לשר הביטחון.׳ האם נכונה הידיעה, שפורסמה במצריים, כי ישראל עומדת השנה לקבל 20 מטוסי ״סקייהוק״ נוספים? … כיצד הפכו אירגוני־הטרור, שהיו אירגו־נים קטנים ועלובים לפני מלחמת ששת־הימים, לגורם בינלאומי מאז יושבים אנחנו בשטחים המוחזקים?
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 13
המוצרים ב עיני ואב (״מעריב״) הוא אומר: גישה מלחמתית־פאטאליסטית זו, השולטת במדינה מאז מלחמת־ששת־הימים — גישה זו פשטה את הרגל. עובדה היא, עובדה הזועקת לשמיים, בי ביום ה 503-אחרי מלחמת־ששת־הימים, מלחמה שיבלה והיתה צריכה להיות מיפנה ב- תולדותינו, הרגו אוייכינו 20 חיילי צה״ל לאד רף קווי הפסקת-האש, מסיני ועד סוריה, ובי הקטל נמשך יום־יום, לילה־לילה, מכלי שיש בידי הממשלה, מהשר אשבול עד השר כגץ, ומהשר אלון עד השר דיין, הצעה ליוזמה כלשהי כדי לשנות מציאות זו מעיקרה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 40
.״ • שבועון החדשות הצרפתי ״ל׳אקססרס״ :״מלחמת ששת־הימים מעולם לא היתה. זוהי מלחמה שהתחילה ב־ 5ביוני ונמשכת מזה שנה וחצי.״ 9האמרגן מרקו תורג׳מן :״כדאי לכם לבקר בחוצלארץ — זה מקום נהדר.״ שבט המזכיר הכללי של מפלגת העבודה, פינחס ספיר :״אני מבולבל מדיעותיו של משה דיין. … לפעמים אין עם מי להתווכח.״ > #ח״כ מפ״ם מאיר יערי :״אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוכסוס הזה, של הפרדת הדת מן המדינה, בימים אלה.״ • שר־הצכאות הצרפתי פיאר מסמר :״לפני מלחמת ששת־הימים היתד, ישראל מדינה יציבה, בעלת גבולות גרועים.
גליון 1629 (20 בנובמבר 1968), עמוד 10
מבלי להתייחס לדיוק הקביעה, אין ספק כי הוא הבליט את הרגשת־הדחיפות, שהיתר, צריכה להיות נחלת הערבים והישראלים כאחד, בגישתם אלה לאלה• חשוב לברר מדוע אין להם תחושה כזאת. מאז מלחמת ששת־הימים נשאו שני הצדדים עיניהם אל מחוץ למרחב.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 2
במו, למשל, שנת תשב״ז, בה פרצה מלחמת ששת־הימים. התשובה היתה: משה דיין, והוא נבחר על-ידי עורבי ״העולם הזה״ באיש השנה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 43
תאורה המפורט של פשיטת התגמול בנמל התעופה של ביירות היא רק אחת מפשיטות התגמול שלאחר מלחמת ששת הימים, שתיאורן מופיע ב מ שי טו ת *7 1 1 3 3 7 1 7 1 ספרו החדש והסנמציוני של אריה אבנרי הוצאת ספרית ״מדים״ ,ת.ד 9090 .תל־אביב. 2 5 0/0הנחהלמוסדותוארגונים שיזמינו במרוכז בחודש הראשון להופעה.
