חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 11
כראמה היא עיירה גדולד־,־יחסית, שמספר תושביה התנפח לכדי 40 אלף אחרי מלחמת־ששת־הימים, כאשר נוספו אליהם אלפים רבים של פליטים, ממחנות יריחו. … זהו מהנדס פלסטינאי, שכיהן תקופת־מה כיושב־ראש הסתדרות הסטודנטים הפלס־טינאים. מאז מלחמת־ששת־הימים הספיק לעבור מספר פעמים לגדר,־המערבית, ל־צורכי־תיכנון, גיוס־אנשים־נוספים ואירגון.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 15
במאמר ארוך ב־פראבדוז, שהוקדש ליום השנה השני של מלחמת־ששת־הימים, תקף ביטאון המפלגה הקומוניסטית הסובייטית את ״התעמולה הלאומנית הערבית הקוראת לניצחון מוחלט על ישראל.״ תעמולה זו, קבע פראבדה, רק עוזרת לישראל ״למנוע פיתרון מדיני.״ הביטאון הסובייטי הרחיק־לכת עוד יותר, מתח ביקורת על ״עיתונאי מצרי מפורסם הכותב באל־אהראם,״ קבע שאם יתקבל הקו הקיצוני של עיתונאי זה ושל חבריו הקיצוניים, יקשה על עבד־אל־נאצר ״המתקדם״ לחלץ את ארצו ממצבה הקשה. מיעוטים ההצעה; לעזוב אתה אדץ בדו״ח שמטר, זמן קצר אחרי מלחמת־ששת־הימים, על הצפוי בקרב ערביי ישראל, הביע יועץ ראש־הממשלה שמואל טו- לידאנו את דעתו, כי ייתכן שמיטפר כל- חיכמת אל־מצרי, אחד מנכבדי #בם ויז״ר בית־רנכחרים הירדני לעעבר, חזר לאחרונה מביקור בקאהיר, שם נפגש עם נשיא מצריים. … כל אלה, מסתבר, לא נואשו עדיין ממציאת פיתרון מדיני לסיבסוד הישראלי- ערכי. שנתיים ימים לאחר מלחמת ששת-הימים, ועם שובו מפגישה עם גמאל עכד-אל-נאצר, טעו אל־מצרי, כשיחה עם נעים גלעדי, נציגו של ״העולם הזה״ : עד ולא גאוחו גוי אפילו ישוקמו צבאות־ערב ויצוידו במיטב הציוד, אין להם כל סיכוי לחסל את מדינת־ישראל.
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 10
ואם יכלו הגנראלים הקושרים לחשות, בגלל מלחמת־ששת־הימים, הם נדחפו לפעולה ברגע שבעיית־הנפט התעוררה בצורה חריפה. … לפי התיכנון, היתה ״ד,מד,פיכה הלבנה״ של אנשי הבעת צריכה לשים קץ לשלטונו של עארף במאי .1967 בגלל מלחמת־ששת־הימים — נדחתה ד,מהפיכה. זהו אחד הגילויים שהביא השבוע עורך לה מונד לענייני המרחב. … הוא בולע יותר משליש תקציב־המדינה לפני מלחמת־ששת־הימים עוד יכלו אזרחיה העשוקים של עיראק לנחם את עצמם, שאם צבאם לא ישחרר את׳ פלסטין, הרי לפחות ידע להדוף פלישה ישראלית.
גליון 1779 (6 באוקטובר 1971), עמוד 7
הדבר מתבטא במיספרים פשוטים. בשנה האחרונה לפני מלחמת ששת־הימים, שהיא גם השנה האחרונה ללא משה דיין במשרד־הביטחון, הגיע תקציב־הביטחון של המדינה למיליארד ורבע ל״י. … הכטחון הוא חיוני. שר-הכטחון הוא לוקסוס. לפני מלחמת ששת־הימים, היה שר־הביטחון לוי אש כול, מי שהיה לפני כן שר־האוצר. … כל זה, במחיר של מיליארד ורבע ל״י לשנה. ^ ולם מלחמת ששת־הימים לא הביאה לנו רק את הנצחון, אלא גם את משה דיין.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 10
שום דבר אינו מלמד יותר על השינוי הגדול שחל בדת היהודית בדור האחרון, וביחוד מאז מלחמת־ששת־הימים. כי עוד לפני דור היה כל יהודי דתי מתקומם נגד פירושים אלה. … הזכיר זאת דווקא הרבי מסאטמאר, בקונטרס על הגאולה והתמורה, בו דחה את השוזאת ״נס מלחמת־ששת־הימים״ לנס החנוכה. קבע הוא: >• ״נס״ הוא נם רק כשהוא תואם את התורה וההלכה. … כ 0ן ן מהשמיים. נדמה שכל מה שהיד, להגיד על מלחמת ששת־הימים כבד נכתב. אך לא הוא. מאלבום שהופיע עתר, בהוצאה פנימית של צה״ל, אלבום פיקוד הדרום, מלחמת ארבעת הימים, מסתבר כי נותרו עוד אגדות שלא הובאו לידיעת הציבור.
גליון 1785 (17 בנובמבר 1971), עמוד 19
זה היה הנפט שנכבש במחיר ניצחון צה״ל במלחמת ששת הימים. הוא לא היה שייך לא למוטי פרידמן, לא למשרד הביטחון ולא למשרד האוצר, אלא לעם ישראל כולו. … לדבריו, כפי שצוטטו בראיונות שונים, הוא נקרא אל רב־אלוף (מיל ).צבי (״צ׳רה״) צור, עוזרו המיוחד של שרד,בטחון, לפני פרוץ מלחמת ששת־הימים, ומונה כבר אז כאחראי על ענייני הנפט בסיני. פירסומי מדינות ערב הבליטו עובדה זו כהוכחה לכך, שכל מלחמת ששת־הימים היתד, מיועדת להשתלטות ישראלית על הנפט של סיני.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 34
קולנוע (המשך מעמוד )32 בעל אופי חוש, השונה מאותם שמילא לפני יומן החדשות הערומים והערלים לרגל יובל ה15- הנחה 159$ , ממשית על כל קניה 7 7כ ״ ע מו ד ״ ד ״ 1 1 לא תבין, לא תדע, לאתחושחווייתו של לוחם , כלעוד לא קראת את ״ נכתבבקרב ספרמלחמת ששת הימים, כתובבידיהלוחמיםעצמם נכתב בקרב ״ 7 0 -סיפורים 6 4 ,עט ׳ צילומיםנדירים . ובקרוב מאת היסטוריה של מלחמת ששת הימים אריה חשביה — המפורט, המהימן והמרתק שבכל ספרי הנצחון. … ״אין יודה, יודה קאפוט. אני יודע.״ אחרי מלחמת־ששת־הימים ישב העיתונאי אורי אורן וכתב תסריט.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 9
ואכן, בעזרת אל־פתח הצליחו הסורים לכפות את מלחמת ששת־הימים על ישראל והעולם הערבי. עד אותה מלחמה, עשה עבד־אל־נאצר את הכל כדי לבלום את ״אל-פתח״ בפרט, ואת אירגוני הפדאיון ככלל. … בריגז 1אצר—,פתח־״ ^ יטינוי המהפכני ביחסים בין מצריים ואל־פתח התחיל אחרי מלחמת ששת־הימים. | ) עד המלחמה היו אירגוני־הפדאיון גופים קטנים ושוליים בעולם הערבי.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 11
רוזנבאום, נשוי ואב לשני ילדים, משרת במילואים במוצב זה זו הפעם השנייה מאז תום מלחמת־ששת־הימים. כאחד מוותיקי היחידה הוא זוכר איך לפני המלחמה ״היו לפחות חצי האנשים מנסים להשתחרר מהשירות במילואים. … הרי המלחמה לא נגמרה.״ אוגיבד&יטה?1ודונחימ ** אז מלחמת־ששת־הימים משרת צבי 1*4טרום, כמו שאר חבריו ליחידה, זו הפעם השנייה במילואים.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 53
ישראלי הסנוב -זד, שעדיין לא /היה בחו״ל — ניתנה אחרי מלחמת ששת־הימים האפשרות לממש שני חלומות ישנים נושנים: האחד — להעפיל לחרמון ולהחליק על השלג, כמו כל אזרח העולם הגדול. … כיום נותרו תותחים אלה כעדות אילמת לסיבות אשר גרמו לפתיחתה של מלחמת ששת־הימים. מעיר־הנפט הזו שעל שפת־מתל־אביב.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 24
בכל אופן, הגיע הזמן לעשות את סרטו (המשך בעמוד )26 ף* * 25 כיוני ,1967 שבועיים לאחר ,4תום מלחמת־ששת־הימים, ניצב השוטר יחיאל מירון ליד מחסום־דרכים שהוקם ליד הכפר הערבי־ישראלי במשולש, בקעה אל גרבייה. … העתון טרו פוליס קיזס* פירסם השבוע את הפרשה כולה תחת הכותרת המרעישה: ״כיצד סייעה מלחמת־ששת־הימים לפתור תעלומת אונם ורצח!״ ^ פרשה כולה החלה ב־ 12 למאי, ימים ( | מעטים לפני יום העצמאות האחרון, ועוין לפני ימי־ר,כוננות שקדמו למלחמת־ששת־הימים.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 5
מעשיהם הרצחניים של אירגונים אלה, ה שיטות הפסולות שהם נוקטים בהן, אינם צריכים להסיח את דעתנו מן העובדה שאלה הם אירגונים פלסטיניים, הנושאים את השם ״פלסטין״ בשמותיהם, שדגל פלסטין מתנופף מעל למחנותיהם, שמצוקת העם הפלסטיני היא קרקע צמיחתם, ושאיפתו לעצמאות לאומית מספקת להם את כוח-המחץ. מכתב לראש-הממשלה עד מלחמת־ששת־הימים, שנגרמה במישרין על־ידי פעולות הפידאיון הפלסטיניים משטח סוריה, לא היה קיים מגע ישיר בין ישראל והעם הפלסטיני. אולם בעקבות הנצחון הכביר של צה״ל, נוצר המגע הישיר בשני המישורים — הקשר עם אוכלוסיית השטחים, שהוא רוב העם הפלסטיני, מצד אחד; והעימות הצבאי עם ארגוני־הפידאיון לאורך גבולותינו מצד שני. וברחבי ביום החמישי של מלחמת־ששת-הימים, פעולות־האיכה בעיצומן, פנינו במכתב ל הממשלה המנוח, לוי אשכול, והצענו לו1 מייד בקריאה אל העם הפלסטיני, להצ שלום של דו־קיום בין מדינת-ישראל ופ בגבולות ה־ 5ביוני, ולערוך על כך מיש; בשטחים שנכבשו. … י מדעתנו זו עד עצם היום הזה. אולם מאז מלחמת־ששת־הימים פושטו מיכה כרעיון זה הרכה מעבר לתחום ה: תנועתנו.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 27
וכיתתו חרבותם לתקוליטים וחניתותיהם לכינורות הברקתו המוסיקלית של הרמטכ״ל חיים בר־לב לכבוד יום העצמאות, שי לחיילי הקבע שלו: אלבום חגיגי של 12 הפיזמונים המוצלחים ביותר של הלהקות הצבאיות מאז מלחמת ששת הימים, ועוד פזמון אחד של מקהלת הרבנות. … השחקנים ניסו תחילה להרגיע את היושבים באולם ולהסביר שהמדובר בפעלול בימתי, אולם כשההתרגשות איימה לעבור את הגבול, בא השחקן הראשי והסביר לקהל שברזי העולם הזה 1746 111ן 01 טוב בהמשך עלילות צבא־נגינה־לישראל, מתחדשת בקרוב הרביעיה למוסיקה קאמרית, אשר נוסדה בתקופה שלפני מלחמת ששת־הימים. פנו ארבעה בוגרי אקדמיה שעמדו להתגייס, אל ענף הווי ובידור בצה״ל, וביקשו שתינתן להם האפשרות לבחור בנשק אישי משלהם ז קשתות. … האישור להקמת הרביעייה ניתן, היא אף הופיעה וזכתה למחמאות מפי חיילים, אשר הודו כי ״פחדו מן האינטלגנטים הללו׳ אבל זה היה דווקא יפה.״ הבינתיים באה מלחמת־ששת־הימים, ארבעה השתחררו, ואיש לא חשב על חי־ דן, אבל יתבלו את הכל במנה הגונה של ניגונים חסידיים ופיזמוני חיפו שיו ת.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 11
אלוני צה״ל בטנם בכנסת למחות מלחמת ששת הימים ־ האם יחזה בלי גדים? לחמתהבחירות לכנסת השביעית עשוייד, להפוך מלחמתית יותר מכל ׳?. … אולם ברגע בו יפרוש דיין משורות העבודה, לא יוכלו גולדה וספיר להתייצב לבחירות כשאין עימם יחד ברשימה אישיות צבאית פופולארית. זכר תקופת הכוננות שלפני מלחמת־ששת־הימים, בד, נאלצו להכניס בעל כורחם את דיין למשרד־הביטחון, מעיק עליהם.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 10
רק פעם אחת קודם לכן הופר השקט במסלול רגוע זה. זה היה ב־ 11 ביולי, כאשר מלחמת ששת־הימים היתר, עדיין טרייה, ויחידות הצי המצרי לא התרגלו לגמרי לקוד,תיחום החדש. … יותר איני זוכר, עד שמצאתי את עצמי על רפסודה בים.״ זמן קצר לפני פרוץ מלחמת ששת־הימים, פירסמו המצרים צילומים אלה של ספינות־הטילים הסובייטיות שלהם.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 24
שאול עמבר היה צריך למות ביום השלישי של מלחמת ששת־הימים, כאשר נכנם בשערי שכם עם רכב החלוץ של חטיבת גולני המסתערת. … איכפת לי. שוב המלחמה בשער! תמה מלחמת ששת הימים. החלה מלחמת ההתשה. ועוד לא עיכלנו את מלחמת־ההתשה, ושוב מוכנים.
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 14
במדינה העם זרע הפורענות חמש שנים אחרי מלחמת ששת־הימים, דודתה ממשלת ישראל רשמית, במה שהיה ידוע לכל, אך לא זכה מעולם לאישור רשמי: כי ב־ 5ביוני 1967 יצא צד,״ל למלחמה לא בגלל מיתקפה מצרית בדרום, אלא לפי החלטת הממשלה ש התקבלה יום קודם לכן. … כמו במרוצת חמש השנים שחלפו מאז מלחמת ששת הימים, יכלו אנשי הימין הקיצוני בישראל לקצור ללא טירחה ומאמץ את מה שנזרע בידי קומץ קנאים מטורפים במחנה השני.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 11
על־ידי כך הם משמיטים מתחת לרגלינו את היסוד המוסרי והפוליטי גם על ישראל שמלפני מלחמת ששת־הימים. הם כופרים בזכותנו להגנה־עצמית ולגבולות בטוחים מפני תוקפנות.״ הוא החליט להקדים מענה לטענה :״יש הנאחזים בנימוקים דמוגראפיים. … הוא הזכיר את השתלשלות האיבה הערבית מראשית התנועה הציונית עד היום — גם אחרי מלחמת ששת־הימים. ״אם אנחנו רוצים שלום, עלינו לשנות מיסודה את הגישה הערבית.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 5
לאחרונה חודר הנאפאלם לכותרות, בקשר למלחמת־וייט־נאם ולמלחמת־ששת־הימים. לי נימאס כבר לקרוא את השטויות הללו. … פורמן, בצלאל .18 הופיע * היסטוריה של מלחמת ששת הימים * מאת אריה חשביה * מבוסם על מחקר קפדני ושיחות עם כל אלופי צה״ל כמעט, עם קצינים וחיילים, וכן אזרחים יהודים וערבים * המקיף, המהימן והמרתק שבכל ספרי הנצחון * כולל 32 עמ׳ צילומים * רק 8.90ל״י * ספר־תאום ל״נכתב בקרב״ * ספר מלחמת ששת הימים כתוב בידי הלוחמים עצמם * 70 סיפורי־חיילים 64 ,עמ׳ צילומים * אף הוא, עכשיו 8.90 ,ל״י.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 13
אולי חשוב לדעת מי מתחבא מאחורי ״קבוצת אזרחים״ זו, שחתמה על המודעה. חמת ששת־הימים. בין השאר חתם על כרוז יחד עם אנשי מצ5 ושמעון צבר, בו תבע נסיגה מיידית מכל השטחים הכבושים, לל: ובכן: מחבר המודעה הוא מר חיים הנגבי, מראשי קבוצת ״מצפן״ בישראל, שנעזר כמר נתן ילין־מור. … אחרי הבחירו בחנוכה , 1965 בוועידה הראשונה שלנו, נסתבר פיתאום שאינם מכירים בגבולות ישרא׳ אלא מתכוונים לחזור לגבולות החלוקה של .1947 על רקע זה נאלצו לפרוש מתנועתג רק אחרי מלחמת ששת־הימים נקטו אנשי ״מצפן״ עמדה ששו אינה מזכירה כלל את קיום ישראל, והם מושיטים עתה עזרה וסע לאנשי ״אל־פתח״ ,הדוגלים (כביכול) במדינה על־לאדמית בכל האריכה ישלטו כמובן הערכים. … אחרי שנים של עבודה בדפוס, הועלה לדרגת כתב. למח מלחמת ששת־הימים, כשעבר ״מצפן״ לגילגולו האנטי־ישראלי, פוטר מעבודתו.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 11
כי ארץ זו, בה נולדה האומה העברית החדשה, היא אריג בו שזורים דברי ימי כנען וישראל, יהודה ושומרון, הנצרות והאיסלם, הכליפים והממלוקים, הציונות וההתעוררות הערבית — מימי הר,יקסום ועד ימי מלחמת־ששת־הימים. מי שמנסה לחתוך אריג זה, גזרים־גזרים, משמיד את יופיה של הארץ. לא יירד עוד מסך־ברזל! כבוד היושב־ראש, מלחמת־ששת־הימים שברה את מסך הברזל שהפריד בין חלקי הארץ, ופקחה את עינינו מחדש לראות את מלוא יופיה והדרה. … האמת היא זו: מן היום הראשון של הכנסת ועד היום, לא נעדרתי אף לא מישיבה אחת של המליאה (להוציא את הימים הראשונים אחרי מלחמת ששת־הימים, כשנעדרתי כמד, פעמים בגלל תשישוודכוחות).
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 41
בחנויות השבוע ערך כית־החולים ״ביילינסון״ שבפתח־תקווה כנם מיוחד כמינו: התכנסו בו בל פצועי מלחמת־ששת־הימים אשר אושפזו בכית החולים כזמן המלחמה ואחריה, זכו בו בטיפול שהביא להחלמתם. … ״אחת הסיבות שגורמות לדיון המחודש היא העובדה שכמויות ניכרות של נשק מתגלגלות בעולם התחתון, מאז מלחמת־ששת־הימים,״ מסר השבוע קצין בכיר בתל־אביב .
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 4
נראה שהגרמנים ידרשו זאת בתמורה לתמיכתם בישראל בזירה הבינלאומית מאז מלחמת־ששת־הימים. התסיסה בשטחים תנוצל נגד דייו מתנגדיו של שר־הכיטחון משה דיין כ־מפלגת-העבודה ינצלו את התסיסה והמתיחות השוררים לאחרונה בשטחים המוחזקים, כדי לערער את מעמדו של דיין במפלגה ובציבור. … ייבוא חדש לישראל — גוויות מאז מלחמת-ששת-הימים מבקשים יותר ויותר מיהודי ארצות־הכרית להיקבר כישראל -על כך דווח לשר-הכריאות ול־שר-הדתות בוועידת הקברנים היהודיים כארצות־הכרית, הנערכת עתה בישראל.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 7
בשיא הצלחתם, שלטו הצלבנים על שטח גדול לאין שיעור אף משיטחה של ישראל אחרי מלחמת־ששת־הימים. ממלכותיהם כללו את כל החוף הסורי וו־,לבנוני יחד עם תורכיה המזרחית ואחיזה חשובה בגבעות עבר־הירדן. … החרדה העמוקה של היהודים בכל מקום לגורל ישראל בימי מלחמת־ששת־הימים היתה הד לגלי־החרדה שאחזו בא־רופד, כל פעם שהיתר, צפוייה סכנה לקיומה של ממלכת הצלבנים.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 16
ה ב סי ס: תו כני ת א לון ף* א היתה זאת הפגישה הראשונה בין יגאל אלון /והמלך, מאז מלחמת ששת־הימים. ויגאל אלון לא היה האיש היחידי שנפגש עם המלך. … אולם היא היוותה בסיס ל״תורה שבעל־פה״ של המעלך בבחירות האחרונות, ולמפת ההתנחלות של הממשלה. אלון ניסה את תוכניתו למחרת מלחמת ששת־הימים. הוא מיזג בה כמה יסודות: • הרצון להתנחל או מדינה פלסטינית( .אלון לא קבע מסמרות לגבי השיל- טון שם). • סיפוח רצועחרעזה. • סיפוח ירושלים.
