חיפוש: "מנחם בגין"
נמצאו 5,018 תוצאות (מציג 1,926 עד 1,950)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 20
איש השנה תשס ה ארוכוז ך * אי ש שהגורל הפקיד אותו על הדמוקרטיה הישראלית \ הנצורה, מול פני האתגר החמור ביותר לקיומה, אינו גיבור כאריזמטי, מנהיג סוחף בחזונו המרהיב או בלשונו המשלהבת. שלא כמו מנחם בגין, אין לו הכישרון להלהיב המונים בכוח לשונו.
גליון 2644 (4 במאי 1988), עמוד 16
טילפנתי לנידון אחר למוות -אם כי בנסיבות אחרות, כמובן - מתיתיהו שמואלכיץ, מי שהיה מנכ״ל מישרד וא ש• הממשלה, בימי שילטונו של מנחם בגין. עונש־מוות • אתה זוכר את גזר־דין המוות שלך?
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 8
לא היתה לי ברירה. הייתי חייב לעשות זאת. מנחם בגין התחרט על הסכמי קמפ־רייוויד. הבנתי זאת מייד, כשמינה את יוסף בורג לנהל את שיחות־האוטו־נומיה, במקום משה (דיין).
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 6
. ^ איש ממול ( \ בגין לא היה סאדאת שני. הוא היה בגין. היה מנחם בגין. בגין, איש בעל חוש דרמאתי, היה מסוגל להיענות למחווה הראשונה של סאדאת.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 2
עשתה מעשה חסר־תקדים בגנותה פומבית השבוע שוב הוכח כוח העתונות בצורה וללא הסתייגות את המעשה. מנחם בגין עצמו קבע כי שירה־לצורך־הפרעה באסיפות־ חותכת. … ברוך אלעד, תל־אביב בתשובה למכתבו של קורא מעכו (העולם הזה :)1120 הנני אחד מיני רבים, שמרשה לעצמו בשמם של אלה שמתקראים בפיר ״טועים כיצד זה קרה שביום ימחאו מחיאות־כפיים ספונטניות, בכל מקום שם מופיע שמו. שם מופיעה ־דמותו של מנחם בגין? בקולנוע, ברחוב, באסיפות, בשיחות רעים.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 60
בעיה בגינות עדינה הפיגוע הפלסטיני באוטובוס הישראלי ליד מעלה־החמישה, שאירע ככל שניתן לברר בימי ממשלת ״הליכוד״ בראשות מנחם בגין (ולא, כפי שרווחות שמועות, שמקורן בלישכת ראש־הממשלה הנוכחי, בימי ראש הממשלה שימעון פרס, שסיסמת ״בגין לשילטון הפילה אותו מכס הצללים) ,במרחק אווירי של פחות מעשרה קילומטרים ממישכן ראש- הממשלה (אותו מנחם בגין גופא) ,מעמיד את שרות־הביטחון הכללי לפני בעיה עדינה, שלא תיפתר בנקל כבעיה הפשוטה של פיענוח מיבצע קיטוע רגליים, שנפתרה על הצד היותר טוב באי־פיתרון מוסמך מכוח תוצאות הבחירות לכנסת העשירית.
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 27
זוהי הסיבה שקרמרמן, שהוא גיזבר ה תנועה, איש הכספים שלה ויושב־ראש סניף תל־אביב, הצליח לגבור על שועל ותיק כמו הד״ר יוחנן באדר במועמדות לשרות בממשלת הליכוד הלאומי (עליה ויתר לטובת עזר וייצמן) .כאשר רצה מנחם בגין שלתנועת־החרות יהיה עתון יומי, היה זה יוסף קרמרמן שנטל על עצמו את הוצאתו לאור של עתון היום, רשם את הבעלות של העתון על שמו, כדי לקבל אשראי בבנקים. … כך יכול היה ח״כ חיים לנדאו, יד ימינו של מנחם בגין בחרות, להאשים השבוע את עזר וייצמן בראיון עתונאי (לפני הפיוס בין וייצמן לבגין) :״הוא (עזר וייצמן) רצה שחרות תהיה בממשלה ושוב נהיה מיניסטרים.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 43
בסך הכל הועלו, בסופו של דבר, ישבע הצעות דומות. ערב השמעתן, הכריז מנחם בגין על פנייתו הפאתטית למצפון העולם. … משה דיין: שאלה זו איננה שאלה נוספת לשאלות שנשאלו קודם, אין לה ושום קשר לשאלות הקודמות. בארתיו !מעמד קרח דבר משעשע: מנחם בגין, שישב במקומו, ליד ייגאל ידין, פרץ בצחוק רם כאשד ישמע את משאלה ׳הנוס פת שלי.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 33
המהפך הפנימי אותו הריחו רבים באוויר, ביום הרביעי לפני שבוע הוא בינתיים בועה של סבון. את המהפך האמיתי יעשה מנחם בגין, שאופיו לא יתן לו להמשיך את השותפות עם אלה שבגדו בו … אולם גאולה כהן הצליחה לאסוף סביבה כמה עשרות מעריצים, המאמינים בנכונות דרכה ובכנותת ותומתה הפוליטית. אין ספק שהיא תמרר את חייו של מנחם בגין עוד זמן רב מאד. • במדינה יי נזישפט האמ רגן והקט־נה האמרגן אהב את האם, דכיצע מעשים מגונים בבתה בת התשע ״אל תחלל את בתך לד,זנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה.״ במילים אלה, הלקוחות מספר ויקרא בחר השופט אפריים שלו לחתום את הק ראת פסק הדין בתיק שלפניו.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 76
כמה מהקצינים הבכירים בצה״ל, לעומת זאת, מודאגים מאוד ממיספר החללים שעלולה לתבוע הפריצה לביירות, ף* ניגוד לקור־הרוח והזילזול שמפ י גין מנחם בגין כלפי התעוררות הציבורית נגד מילחמת הלבנון ונגד הכניסה לביירות, וכלפי ההפגנות הגדולות ומח אות החיילים המשוחררים, הוא רגיש מאוד בעניינים אלה . … לא פחות מכך מדאיג את השרים — ובמיוחד את מנחם בגין — חשבון ה חללים העלולים ליפול בפריצה לביירות.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 19
.״ • ח״כ הליברלים יצ חק זייגר :״דוויד בן־גוריון נתן לעם ישראל את חצי ארץ- ישראל. ומנחם בגין נתן את החצי השני.״ • המחזאי יהושע סו־כול :״איד תטוס אל־ על בלי הטייסים?
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 14
ליכוד זה משקף את העובדה שההבדל בין המפלגות הוותיקות, ממנחם בגין עד מאיר יערי ויעקוב חזן, נעלם והולך, בעוד שהאינטרסים הכלכליים המשותפים לכולן, הולך ומתגבר. … לא דמגוגים מקבוצות־ד,שוליים, אלא גם אישים כמו יגאל אלון ומנחם בגין, ראו חובה לעצמם להופיע ולהצטלם בחברתם.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 10
אני מ לח״כ אביזוהר כפי שאני בז לעקרון ״תמות נפשי עם פליש־תים״ ,שבוודאי הנחה אותו בהצבעתו. אני בז למנחם בגין האופוזיציונר ע לי בריקדות בוקר יום ד 4.4.73 /ירשם בהיסטוריה הישראלית כיום בו החלה התדרדרות ד,מיבנה הדימוקרטייהישראלי עד לשילטון טוטליטרי. … העיסקה באדר־עופר היא נקמה של יוחנן באדר במנחם בגין, על שלא נתן לו מישרה של שר כשגח״ל היתד, בקואליציה.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 63
:המשכתי לעקוב בשקט, לא בפומבי, אחר הפעילות של בית־שלום. העברתי למנחם בגין מידע לגבי בית־שלום, אך ראש־הממשלה אמר לי להמתין עד שהוא יברר את העניינים׳ בית־שלום הוא אירגון דתי ימני. … בית־שלום מודעות במאות־אלפי שקלים בעיתוני ישראל, שבהן קרא למנחם בגין ולממשלת הליכוד לא לבצע את הנסיגה מחבל ימית, מכיוון שהחבל הוא חלק מהארץ המובטחת לעם י שראל( העול ם הזה ה־ 5ב מ אי כיסא לבגין.
גליון 1211 (7 בדצמבר 1960), עמוד 10
האחד היה מופנה לזאב אקשטיין, השני למנחם בגין, השלישי לעורך ״העולם הזה״. ״העולם הזה״ מוצא לחובתו לפרסם מכתבים אלה, מבלי להגיב כצורה כלשהי על תוכנם, מאחר שזו הדרך היחידה כה יכול אסיר־העולם, המנותק מאחורי חומות הכלא, להביא את זעקתו בפני הציבור. … (מכתבו השני של מנקס מופנה אל מנהיג תנועת־החרות. ,מנחם בגין הוא נכתב ב־3 באוקטובר , 1960 ,עט העתק למערכת העולם הזה.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 66
שרת /איש ממאדים שד נצחון ״קל לומר מלעשות!״ אמר מנחם בגין באוזני משתתפי כנס מישפשנים בינלאומי בירושלים; אחרי שהתהלל לפניהם על הפלת מיג־ 25 סורי. … כל אלה אמיתות מדיניות, ששומה עלינו להתבונן בהן בצניעות ובהכנעה.״ לא תנחשו מי אמר את הדברים האלה, ולכן אגלה לכם מייד: שארל מאליק, המדינאי הערבי הנוצרי שהיה בשעתו נציג לבנון באו״ם (ועשה שם צרות צרורות לישראל) ,הוא שאמר את הדברים האלה בקשישותו בראיון לעיתון הלבנוני ״אל-נהאר״, בינואר ( 1973 הדברים מובאים ב״הארץ״.)19.1.73 , רא שממ של ה האמת היא שאיני עוקב בקפידה אחרי התנהגותם של נשיאים וראשי-ממשלה ברחבי עולם, אבל יש לי הרגשה, שבהו- פעות המתורבתים שבהם לפני ציבור מתורבת הם מתנהגים כמו נשיאים או ראשי־ממשלה, כלומר מקרינים לציבור המתורבת שלפניו הם ניצבים איזו יראת״כבוד ורוממות מול התפקיד שהוטל עליהם למלא, המשתקפות באיפוק, ריסון־עצמי, ישוב-דעת, הקפדה על אמות״מידה ושימת״לב יתרה לא לאי־הזניית מעמדם. והיפוכו במנחם בגין. האיש הזה, כשהוא עולה על איזו גיבעה, 6 (411 יימי כשהוא עומד תחת איזה עץ רענן, מייד הוא צועה ומתמקיין, מתחנף, מתחכם, מלהג, משפיל את עצמו לרמה מסואבת של יושב-קרנות — ויותר מכל, פשוט נהנה הנאה עצומה — עד כדי אי־יכולת להפרד מהמצב שלתוכו נקלע, מה״מישחק״ שלו.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 60
לא ולא, האשם בהחמצת התשועה, כמתחוור מ- עיתונינו החושפים כל פצע וחבורה ומכה טריה בגופנו הלאומי, הוא או אנשי לישכת ראש־הממשלה או אנשי מישרד־החוץ, התולים אלה באלה את מחדל בוקי־סריקי המחריד שבאי השגת ראיון למנחם בגין עם רונלד רגן, שהיה אמור לקבע לאלתר יחס ״מנחמקח ! … ובכל זאת, אל נזלזל בזאב ז׳בוטינסקי אבי תורת ההדר, שתרצו או לא תרצו, יש בה משהו. מנחם בגין, ראש״ממשלת ישראל הגאיונה, אשר אץ־רץ לאיזו סעודת גבירים מדושני-דולרים, אך לאו-דווקא גולים מאונס בנווה-ירק כז׳בוטינסקי בשעתו (ומי יודע, אם בכלל יש להם מושג מי ומה היה אותו ז׳בוטיניסקי ראש בית״ר, שראש ממשלת״ישראל חפץ כל כך ביקרו), שנערכה בימי ״אין לי״ טרופים אלה באחד מאולמות ההדר של ״וולדורף אסטוריה״ ,חיכה לפרס גדול הרבה יותר מאשר דמי ההשתתפות בסעודה, קודש לאיזו האגדה מספרת, כי כאשר בוני ״המוביל המלוח״, המוליך מי מעיינות מלוחים (הנובעים משום־מה, דווקא בסמוך למקום שאיבת מי הכנרת בכוח החשמל חזרה לגובה שממנו הגיעו בכוח עצמם) מאיזור כפר נחום דרומה, אל ערוץ הירדן שמדרום לכנרת, הגיעו לשטח דגניה א /נמצא כי התוואי עולה הישר על עץ גואייבה ״עתיק״ ,שנטעה בשעתה חיותה בוסל, חלוצת דגניה, במו ידיה .
גליון 1854 (14 במרץ 1973), עמוד 18
עזר שכר מסורת זו, ונתגלה מייד כאולט רה־לאומן ואולטרה-ריאקציונר. הוא הצליח, בימעט, להעניק למנחם בגין הילה של אדם מתון ומתקדם יחסית. … כיום, כעבור שלוש וחצי שנים, 111ך האלוף עזר וייצנזן ביום כניסתו הרישמית לתנועת חרות, בה נתגלה כבעל השקפות 1111 ימניות קיצוניות בכל השטחים. לידו מנחם בגין, שסילק אותו, כאשר נתברר כי עזר התכונן להשתלט על המיפלגה.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 7
הרצל צ לי ל ן, קיבוץ צאליס חסיגנון החדש הופעתו של מנחם בגין בטלוויזיה, בעת הצגת ממשלתו החדשה, היא־היא הסיגנון החדש שכולם כל־כך מדברים עליו. … אולי זהו הסיגנון החדש, אולי לכך מת כוונים ראשי הליכוד כשהם אומרים לנו ״תחת שילטוננו הדברים יהיו ברורים...״ נועם רוזן, תד-אביב בגין ליד הכותל שילוב הדת והמדינה את הדת. והעובדה שמנחם בגין לא שכח כי הוא יהודי מהרגע שבו נבחר כראש־הממשלה ודאג להבליט זאת בכל הזדמ נות, יש בה כדי לתרום לשילוב הדת והמדינה ולהחזרת עם ישראל לחיק התו רה.
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 22
ואני בתנאי שיהיה דין אחד לכל. כתנאי שמנחם בגין היה עושה לפחות ג׳סטה — והדי הוא אמן ה• נ׳סטות — :ומשחרר כבת אחת את עשרים־שלושים האסירים, הנמצאים במצכ-בדיאות דומה או גרוע ממנו. ני מובן להניח, לרגע, כי מנחם ובגין לא תפס בש׳עת־מעשה את מלוא המשמעות של מתן החנינה, מבחינה !
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 60
במדינה מסעות חרב מהול במי־ורדים מה משותך למלך המן השני ולמנחם בגין? בין שני מיליון התיירים שביקרו בשנה האחרונה במארוקו היו גם כמה אלפי ישראלים. … חברה של זמר למישלחת, שישב לידה, ח״כ הליכוד (וראש המועצה המקומית יבנה) מאיר שיטרית, לא היה יכול להתאפק יותר ולחש לאוזנה של זמר :״זה כמו בוועידת חירות, כשמזכירים את שמו של מנחם בגין!״ דרכי־אדם בנימיו שר דניאל רסים תולים תיקווה, ביריד הספרים השגתי, גם מפיר!
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 18
בצהריים, כשהגעתי ל־ז׳נבה, שמעתי שמנחם בגין הו^טר. בארץ רעדו אמות- הסיפים. … הוא יכול ללכת אחרי מיעוט זה או אחרי מיעוט זה. מנחם בגין הוכיח שאפשר להובילו בכיוון הלאומני, אנוור אל־סאדאת הוכיח שאפשר להובילו לעבר השלום.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 4
המטרה היתה להוכיח לבוחר ה ישראלי כי שימעון פרס אינו פחות לאומני ממנחם בגין, וכי הוא ממלא שליחות חשובה במילחמה ב־אש״ף. … ובאותה שעה, שבה עסקו שימעון פרס וחבריו במלאכת־קודש זו, כ שליחי המדיניות של מנחם בגין, היו הרוצחים בדרכם לחיסולו של סרטאווי.
גליון 2399 (24 באוגוסט 1983), עמוד 27
בהשוואה אליהם, גאולה כהן היא מתונה, ומנחם בגין חבר שלום עכשיו. בוויכוח הוכו הישראלים שוק על ירך, והם נסוגו לבסוף בחיפזון. … אחרת היתה, מן הסתם, שומעת עוד כמה דברי הלל ושבח על מנחם בגין, מפי יהודים טובים המוכנים להילחם עד החייל הישראלי הראשון.
גליון 2523 (1 בינואר 1986), עמוד 17
הצגתי זאת כיוזמה אישית. באחת המסיבות פגשתי במיקרה במנחם בגין. הוא משך אותי הצידה ואמר לי בחמימות :״שמעתי שאתה פועל למען השבוי. … בינתיים פנה אליי אביו של אחד השבויים, והודיע לי כי ההורים החליטו לפנות אליי ולבקש ממני לפעול. הוא מסר לי שדיברו על כך עם מנחם בגין, ושקיבלו ממנו הסכמה לפעולתי, בתנאי שלא אפעל בשם הממשלה אלא בשמי הפרטי.
