חיפוש: "עמוס בן גוריון"
נמצאו 270 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 3

חוץ מזה נחשד זקס על־ידי המפקח הכללי, בלי כל הצדקה, שמסר לשורת המתנדבים. חומר על עסקיהם המוזרים של עמוס בן־גוריון ושותפיו. כמקרה זה פעלה המשטרה במרץ. … אולם במרוצת השנים קרה משהו: בזה אחר זה סולקו מן המשטרה מיטב הקצינים. אחרי מאבק איתנים הצליח עמוס בן־גוריון לסלק גם את מכשולו העיקרי׳ ישורון, שיף, אדם שהפך סמל לנקיון־ כפיים.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 10

כך נרקמה הקנוניה לסלק את שטיינברג: הוטל עליו החשד הדמיוני־לגמרי כאילו הוא, הבלש הוותיק ואיש־המשטרה מזה 20 שנה, משתף פעולה עם עורך־הדין שמואל תמיר (שמעולם לא ראה אותו עד אז פנים אל פנים) בקשר עם משפטו של עמוס־בן־גוריון. הרקע: פחד, חשדות וקנוניות ך* אותו רגע שררה במטה הארצי אווירה כללית של פחד וחשדות. •^ 1גילויי חעולס חזח בפרשת עמוס, ומשפטו של עמוס נגד שורת חמתנדביס, סילגו את המשטרה י לשני מחנות — מחנה נאמניו של עמום, שהתלכדו מתוך הגנה עצמית, ומחנה שני, שטען כי אסור לעמוס לנהל את המשפט בעודו קצין־משטרה פעיל, כי הדבר הורס את המוראל של המשטרה ומשתק את עבודתה הסדירה. … שוחד מרועי־זונות ** וכן מאליו שאי־אפשר היה להו־ 1זדיע לציבור ששטיינברג פוטר מפני שנחשד בשיתוף־פעולה עם עורך־דין פרטי נגד עמוס בן־גוריון. היה צורך בביום האשמות פליליות ובלתי־פוליטיות. … אחרי שכבר הורשע, ניגש אליו אדם מרכזי מאד במטה, שלא היתד, לו שום שייכות לענין: ראש המחלקה הכלכלית שמאי זוהר, שכנו כבית וחבר־קבוצתו של עמוס בן־גוריון. כדי למצוא מוחמד שימלי חן בעיני זוהר הכל־יכול, מסר שיטרית כל עדות שנדרשה ממנו נגד מי שהיה ״אין מימשל צב אי...
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 8

היו אלה רק הסימנים הבולטים, אך חסרי החשיבות, של הרצת השיטה המשטרתית הוזדשה־ישנה שניסה ניצב עמוס בן־ גוריון במרחב העיר. באזורים אחרים של העיר הופיעו שוטרים נושאי שחזליות לבנות קצרות בשעות היום או פסי שחור• לבן בשעות הלילה׳ שהדריכו עוברים ושבים בדרכם, השלימו בין בעל ואשתו או השקיטו קטטות בין שכנים. היו אלה שוטרי המקוף, שמילאו את כל הפונקציות של הבובי, שוטר הרובע הלונדוני. עמוס בן־גוריון, לשעבר ראש אגף הארגון של משטרת ישראל, יבול היה לחגוג את נצחונו. … קצינים, סמלים ושוטרים אלה מילאו למעשה את כל תפקידי השיטור והחקירה באיזור. אחד ממעשיו הראשונים של עמוס בן- גוריון, לכשהתמנה כראש אגף־הארגון במש־טרת־ישראל החדשה, היה לפזר את התחנות, להעלות את שוטריהן על ניידות.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 6

בבושת נניס, ללא שיוו שר הסתות האמת העגומה, סורק השבוע המנקה הנדר׳ ך ייופעתו של המפקח הכללי של המשטרה במשפט זה היה בה משום טרגדיה,׳־ ק ב עו שלושת שופטי בית־המשפס המחוזי בתל־אביב, בפסק־דינם במשפט עמוס בן־גוריון. זה היה ביולי •1957 כל הארץ חיכתה כי המפקח, יחזקאל סהר, יסולק תוך ימים מעטים מתפקידו. … יהיה זה מעשה חסד כלפי בכור שיטרית, אדם חביב, וזתיק ובעל־זכויות, אם ישוחרר ממעמדו האומלל • מינוי מפקח בלדי מבין שורות אלופי צה״ל המצטיינים, או אישיות ציבורית מרכזית אחרת• איש זה חייב לקבל סמכות בלתי־מוגבלת לסלק את כל הנפשות ששיחקו תפקיד בטרגדיה, את כל הכוכבים המסתובבים מסביב לסהר. עמוס בן־גוריון שייך לסוג זה. אין כל טעם להחליף את סהר באישיות פושרת ונעימה, שתחיה במטה הארצי הקיים כמו כבש בגוב אריות. … כי מפת המחוזות הנוכחית המגוחכת היא דוגמה לצורת ניהול את סהר, להעביר את עמוס בן־גוריון לתפקיד אחר. מאחר שכל הקהל משוכנע בצדקת המשטרה בידי סהר.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 8

כתב נלסון עי המעבר מצריפי באילת לתא האניה הגדויח: ברחובות תל־אביב, טלפון 24749 וזדדיו ה טו ב גיסיראל אחרי הופעתו האומללה של יחזקאל סהר במשפטו של עמוס בן־גוריון, השתכנעו רבים במדינה כי המפקח הכללי של משטרת ישראל אינו אלא מפקח פרטי מטעם כמה חוגי־אינטרסים. … האחד הוא איש ששרת גם ה,א יחדעס עמוס בן־גוריון בצבא הבריטי. השני הוא האלוף דויד שאלתיאל, המתכונן מזה חמש שנים לרשת את סהר.
גליון 1010 (20 בפברואר 1957), עמוד 3

הוא סיפר כי שימש כמתווך בין ידידו ליגים, לבין חברו למטה עמוס בן־גוריון, בדבר השכרת הווילה של ליגום לעמום. … במיסמך זה, הכתוב בכתב ידו של נחמיאס, נרשמו תנאי ההסכם של מסירת הווילה לעמוס בן־גוריון. בין יתר התנאים: המשטרה תשתדל להשיג קו טלפון ישיר לווילה, ולהעבירו לליגום אחת שעמוס יצא; להשיג תייל לגדר, צבע לצביעת הווילה והומרי בניץ לבניית בריכת־שחיה בגנו של ליגום.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 9

״ נחמיאם היה העד השני שהעיד במשפטו של עמוס בן־גוריון שלא מן ד,מנין, לפני פתיחת המשפט עצמו. … לפני העדות נראה נחמיאס משוחח בידידות עם גבר בריא־גוף, לבוש באפודה משובצת עליזה. אולם הידידות בין עמוס בן- גוריון ונחמיאס מפוקפקת. כי נחמיאס, כמו ישורון־ שיף ונעמן סתווי, הוא אחד האנשים שסולקו בעדינות מן המשטרה כדי לפנות את המקום לכוכבו העולה של בן־ גוריון הבן. מדוע הובא בכלל להעיד על־ידי מיכאל כספי, פרקליטו של עמוס? עמוס בן־גוריון הואשם בכך שישב בארמונו המפואר של המיליונר שלום ליגום, בה בשעה שהמשטרה טיפלה בתיק כלכלי של בעל־ד,ארמון ושותפו, שהוא במקרה גם שותפו של עמוס #מלט, עצים וברזל, לבנין בריכת־שח־ייה פרטית בגינת הארמון, במחירי השוק הרשמי, <• קו טלפון ישיר לתל־אביב מהרצליה, ומספר טלפון תל־אביבי, 0צבע, בכמות מספקת לצביעת כל הארמון, במחירי השוק הרשמי.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 17

הם עסקו בהכנת פרשת התביעה של מפקדם׳ עמוס בן־גוריון, נגד שורת חנותנדבים. אחת המשימות החשובות שעמדה בפניהם: מציאת חומר מרשיע נגד אותם קציני המטה והמחוז, שידעו יותר מדי על התנהגותו של עמוס בבארים ואשר סירבו לשתף פעולה נגד מצפונם ונגד האמת. … הם החליטו כי עדותו נגד הקצינים המתעקשים, על מעשים שלא עשו, עשויה לשמש מכשיר חשוב במלחמת עמוס בן־גוריון. נוביק החל להפעיל את אנשיו. … { בו נחתמה ההודעה, נחרץ גורלם של,שטיינברג וסמליו• .האנשים, שידעו יותר מדי על סגן־המפקח־הכללי עמוס בן־גוריון, הושמו במעצר, הושמצו ללא רחמים בכל רחבי הארץ, בעזרת מכתביו של יחזקאל סהר לראש הממשלה, שפורסמו ברבים.
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 4

אולם פרנסתו לא סוכנה: בנק דיסקונט קיבל אותו לעבודה, בדרג מינהלי גבוה. עמוס בן־גוריון, האיש שלמענו שיקר והתבזה יחזקאל סהר, לא שילם אף הוא עבור השקר. … רק אדם אחד נפל קורבן לפרשת סהר— עמוס בן־גוריון. היה זה דווקא האדם אשר פעל לפי צו מצפונו, ואשר הודות לאומץ ליבו האזרחי, הושמה לאל קנוניית קציני המשטרה להוציא את סהר זכאי במשפט. … הם גם לא הסתירו את סיבת החרם: עונש על שהעז לפגוע ביחזקאל סהר ובעמוס בן־גוריון. לפני שבוע נדמה היה לחסידוף כי סוף- סוף זכה בעבודה.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 3

שלוחה אחרת היא שורת המתנדבים, שנטפלה לעמוס בן־גוריון, גבר תמים וישר, ומרחה אותו בבוץ כדי להכתים את אביו. … מדוע נרצח דווקא בשעה שמשפטו של עמוס בן־גוריון הגיע לשיאו הבלתי־נעים, משפט שאחד מגיבוריו היה דוזקא אויבו הבולט של קסטנר? … היד השהורה מחזיקה במשטרה באמצעות ראשיה המושחתים והאוזיליים, ולכן היא נאלצת להגן גם על בורג קטן ומשופשף כמו עמוס בן־גוריון. השלטון האמיתי במדינה נמצא מזה כמה חודשים בידי קבוצת אנשים הפועלים בצל גבו הרחב של דויד בן־גוריון.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 9

לאחר שהנפגעים התלוננו, צילצל לעמוס בן־גוריון כדי לקבל את הסברו שלו על הפרשה. … י • חברת כורים התקבלה כחברה למרכז הזיפזיף, שאיגד חלק גדול של כורי הזינד זיף, רק אחרי שהתברר לאנשי המרכז כי לא יוכלו להילחם עם חברת כורים, הנתמכת על־ידי כוחות רבי־השפעה. • לאור עובדות אלה, אין לתמוה כי שותפות כורים לא לחצה על שותפה החדש עמוס בן־גוריון להכניס לקופה את חלקו בהשקעה, בסך 1000ל״י. … עדויות אלה, שהפליגו הרחק מן החומר הדל שהתפרסם בחוברת שורת ממתנדבים המשמשת עילה למשפט, הוכיחו כי גם פיר־סומי העולם הזה בדבר עיסקותיו ודרך חייו של עמוס בן־גוריון היו זהירים הרבה יותר מכפי שהיה זהיר התובע עצמו.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 6

כך נפלה הירושה לידי אנשים שלא ניראו חיוניים לצה״ל. יחזקאל סהר. עמוס בן־גוריון. אנשים ללא ידע מקצועי כלשהו: ללא כושר־מנהיגות והשפעה חינוכית. … בגלל חולשת־אופי זו הניח לעוזריו ולסגנים, כמו עמוס בן־גוריון, לעשות במשטרה ככל העולה על רוחם חסרת־האחריות. … אבל היא היתד, פסולה בהחלט כאשר היתד, המשטרה זקוקה להתחלה חדשה, לשינוי יסודי. 2־א רריב, רא רהרגיו — דבר בלט ביחסו של המפקח החדש לעמוס בן־גוריון. היה זה, אולי, המיבחן | | הקובע• עמוס הוכתם קשה במשפטים ובגילויים העתונאיים.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 2

סקרנותנו התעוררה ברגע שבית־המשפט העליון פסק את דינו במשפט עמוס בן־ גוריון. אחד הקטעים המעניינים ביותר של פסק־דין זה נגע לסידרת מאמרים בחתימת שבתי סבת, שהופיעה לפני ארבע וחצי שנים בהארץ. … הם הרחיקו לכת וקבעו כי סידרה זו לא היתד אלא אוסף הטענות של יחזקאל סהר ועמוס בן־גוריון — טענות שבית־המשפט הגדירן סופית כ״שקרים״. … עתה, אחרי שהוכח סופית כי דברי העולם הזה צדקו להלוטין, וכי דברי שבתי טבת היו מסכת שקרים מאלף עד תו, מתעוררות כמה שאלות נוקבות, הנוגעות לאתיקה של המקצוע העתונאי: 9האם מותר היה להארץ לפרסם כ־חוות־דעתו שלו דברים שהוכתבו לכתבו (כדברי בית־המשפט העליון) על־ידי יחזקאל סהר ועמוס בן־גוריון? 9האם מותר היה להארץ להוסיף חטא על פשע ולהכתיר כ״שקרים״ ,״לינץ דיבה״ וכו׳ את האשמות העולם הזה — אותן לא בדק כלל?
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 10

כי בינ ויורד ממנה לפני אישור חוק אזרחות לוטאס סירב לתת עדות רשמית. אולם תיים׳ הודיעו בלשי עמוס בן־גוריון לבוס 1952 אך היה נמלך בדעתו אחרי אישורו, הוא הסכים להראות את פנקסי״החשבונות שלהם, כי בר־אור נפגש עם אנשי השורה. … ליף, שהכיר את ירקוני ממספר פגישות במסיבות בביתו של עמוס בן־גוריון, החליט כי אינו יכול להמשיך בחקירה, כל עוד לא גבה עדות מהגרמני לוטאס. … • 11116001ז*0 — לא באופן רשמי.״ בקיץ 1955 הופיעה חוברת צנועה של חשוד שייקח ירקוני ועמוס בן־־גוריון שורת המתנדבים, שנשאה את הכותרת מדוע לקבור את בר־אור?
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 10

בהפרש של ימים אחדים, הגיש אביב את תשובותיהם למאות השאלות שע1 בשאלות ששאל עמוס בן־ גוריון, התעניין 1 המתנדבים, ביקש לדעת במיוחד מה הם תיאר בפרוטרוט את הצד העיקרי בכל ו הכללי של משטרת ישראל, מחוץ לשעות שהופנו לעמוס בן־גוריון ותשובותיו על ,0חאם נכון הדבר, שבפעמים לא מעטות מן הבילויים הללו הוצאת אתת־ .מכומיס העולים על סאה ל״י לערב אחד?
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 5

למשטרה לא היתה הווילה המפוארת של הרב־מליונר שלום ליגום, בהרצליה, מוקפת הגן הפרטי הנרחב. כאן התגורר עמוס בן־גוריון ללא תשלום. בתשובתו לשורת המתנדבים בקשר לבית זה, שיקר המפקח הכללי של משטרת ישראל בגלוי. … את השלטון המעשי במשטרה הניח לעוזריו : תחילה לסגנו יוסף נחמיאס, אחר־כך לעוזרו עמוס בן־גוריון, אחרי שהלה התגבר על מתחרהו נקי־הפפיים, ישורון שיף.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 6

היה זה צעד נוסף במערכת התעמולה וההסברה, בה החל יחזקאל סחר לאחר משפט הדיבה של עמוס בן־גוריון. אחרי המאמר הראשי בדבר, חרוזיו הארוכים של נתן אלתרמן, ופגישות הסופרים (העולם הזה ,) 1044 היו המכתבים שלב נוסף במערכה על שלומו של המיליונר במדים. פרט מעניין בפרשה כולה: בעוד שמאחורי הקלעים עושה עמוס בן־גוריון כל אשר ביכולתו להדיח את מפקדו, ששיקר למענו מעל דוכן העדים, הרי לא נעדר מכתבו של עמוס מבין השמונה שנשלחו לאביו.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 6

אחרי שנסתיים מעמד זה, שהרגיז את הפרקליטים ואת ה־עתונאים שהפריעו איש לרעהו, קיבלו ה־עתונאים את התיק לידיהם׳ ישבו מסובים לשולחן, כשאחד מהם קורא בקול רם פסוקים שנראו לו, והאחרים רושמים לפי בחירת הראשון, שהיה במקרה אחד מחסידיו המושבעים של עמוס בן־גוריון. כשהופיעו למחרת המאמרים הראשיים, לא קרא עדיין איש מן הכותבים את פסק־הדין בשלמותו. … השמועות אמרו כי פסק־הדין הסופי אינו אלא נוסחת פשרה, שהושגה אחרי התלבטויות קשות וחמורות, וכי אחת הנוסחות שהוצעו מקודם הכילה, בין השאר, את הקביעה המפורשת כי יחזקאל סהר ״שיקר״ ועמוס בן־גוריון ״היתמם״. שתי תקריות שקרו בעתונות למחרת מתן פסק־הדין הפכו כמה מן השמועות לידיעות. באחד העתונים פורסם כאילו נאמר בפסק־הדין בפירוש כי ״נראה לנו שסהר לא שיקר במזיד״ .קטע זר״ שבא לטהר את סהר, עורר את חמתו של השופט קיסטר, אשר ראה את עצמו נאלץ לנקוט בצעד ללא תקדים: הוא התקשר עם מקור הידיעות, התובע עמוס בן־גוריון ליד סניגורו מיכאל כספי. למרות ניצחונו הפורמלי, אינו נראה מאושר.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 26

המשפט הגדול ביותר של השנה היה זה של עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבים. אחד מול המנגנון האדיר של המדינה שגויס כולו נגדו, ניצח שמואל תמיר על הקרב, שהפך לשיעור מזורז בתורת המדינה של ישראל. … כשנתנו השופט זאב צלמנר וחבריו את פסק־דינם׳ היה זה. הלם לקהל. השופטים תיארו את עמוס בן־גוריון כמלאך מוקף שדים, שכל ידידיו בגדו בו והפילוהו בפח.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 15

על אף כל ההודעות התכופות׳ כי הנה, עוד מעט ייתפס, נשאר נחמן פרקש האיש המבוקש ביותר על־ידי המשטרה. במיוחד הרגיז הדבר את עמוס בן־גוריון, מפקד מחוז תל־אביב, מאחר שפרקש ביצע את העבירה המיוחסת לו במרכז העיר וברח מבין ידיהם של שני בלשים מאותו מחוז. … כדי לתפוס את פרקש ויהי־מה, העמיד עמוס בן־גוריון את המשטרה על רגליה. בהודעות שפורסמו השבוע, נמסר כי 120 שוטרים יוחדו למטרה זו.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 15

היה נדמה כי שוב ייערך משפס־ראח־ה גדול, שירתק את הציבור במשך כמה שבועות, יעמיד בצל אפילו את משפט עמוס בן־גוריון• אולם סיכוי זה עורר חששות קודרים מאד במקום אחד בארץ, שאינו מתלהב לסנסציות מסוג זה: מרכז מפא״י. … בעקבות ההגנה יכלה התביעה לדרוש ממוסינזון תשובות בשבועה על שאלונים ארוכים ומפורטים, מן הסוג שהפנו בשעתו את הזרקורים לפרשת עמוס בן־גוריון. לייגאל לא נשאר זמן רב לפעולה.
גליון 960 (8 במרץ 1956), עמוד 9

כתב השבוע פרשן ידיעות אחרונות על תפקידו של שופט־השלום משה פרץ, במשפט קטטנר הקטן : ״אם יחליט לזכות את ד״ר קסטנר, ימצא עצמו כופר בפסק דינו של נשיא בית־המשפט המחוזי בירושלים, שקבע ברורות בפסק־דינו כ׳ קסטנר שיקר ...ואם יחליט לקבל את התביעה, עלול הוא למצוא עצמו מותקף ומושמץ כד״ר ידידי קסטנר לא היו היחידים שנהנו מגישתו הליברלית של היועץ המשפטי, גם ידידיו של עמוס בן־גוריון נהנו. בשבועיים האחרונים פירטם הארץ, לפי בקשתו האישית של משה שרת, שלושה מאמרי־השמצה קשים, שבאו להגן על עמוס בן־גוריון (ראה־ עמודים .)6—7כל מלה במאמרים אלה היה בזיון בית־המשפט, כי כל העובדות הנזכרות מהוות בסיס לתביעה משפטית נגד שורת המתנדבים.


