חיפוש: "פרשת קסטנר"
נמצאו 101 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 884 (27 בספטמבר 1954), עמוד 17
למען ההיסטוריה אין הדבר חשוב כל כך. אולם הלקח של פרשת קסטנר נשאר חשוב מאד. הוא היה חשוב במדינת ישראל בסוף שנת תשי״ד לא פחות מאשר בסוף מלחמת העולם. חזרה לני ס! כי פרשת קסטנר הטילה איר חיוור על עובדה בולטת אחת: בשנת 1944 לא עסקה הסוכנות היהודית בהנהלת מלחמת הקיום של עם עצמאי, אלא בשתדלנות למענו. … היה זה מקרה בעל משמעות עמוקה כי דוקר, במצב זה עלתה לעיני האזרח הישראלי פרשת קסטנר, הפרשה המוכיחה מאין כמוה מה סופו של קיבוץ הסומך על שתדלנות.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 4
על כן חשובות הנסיבות הציבוריות והפוליטיות, שהיו קיימות בעת ביצוע הרצח. הרצח בוצע בתקופה אשר בה • פרשת קסטנר ירדה מסדר חיום. רק הנוגעים בדבר, וקומץ קטן מבין הציבור, המשיכו כל הזמן לחשוב על פרשת קסטנר, מתוך צפיה למתן ססק־הדין של בית־המשפט העליון, שהתקרב ובא. … עתה, גם אם יאשר בית־המשפט העליון, את פסק־דינו של השופט בנימין הלוי, לא תהיה כל אפשרות חוקית לנקוט בצעדים משפטיים. • קסטנר לא ידבר. כבר עם התפתחותה הראשונה של פרשת קסטנר, היתה קיימת סברה כי אחד המניעים לגיוס בל הכוחות להגנת קסטנר היה החשש כי, אחרת, עלול הוא לגלות אח חלקם של אנשים • יצירת לעמום בך־ אהדה גוריון ולמשטרה. עמוס בן־גוריון וראשי המשטרה החלו מופיעים כקסטנרים פוטנציאליים חדשים, אשר אסור לתת להם לעבור את אותו התהליך האכזרי של חשיפת מעשיהם המוזרים, לפי אותה שיטה משפטית שננקטה בפרשת קסטנר. • הכשרת הרקע לציד־מכשפות גדול.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 25
גירסד, זו מסבירה מדוע ראה המישטר בשמירת הסוד עניין של חייס או מוות, מדוע גייס את כל שלוחותיו סביב משפט קסטנר ׳,מדוע גוייסו מנגנוני העיקוב והבילוש נגד פעילי פרשה זו (ואולי קשור הדבר גם בפצצות שהוטמנו במשרדי העולם הזה, השופר העיקרי שדאג לכך שפרשת קסטנר תגיע לכל בית בישראל). היתד, זאת לא רק פרשת־שפיגל ענקית, אלא גם פרשת־שטראוס טרומית — גילוי ראשון של הנכונות לסחור בדם הטבוחים, למכור תעודות־אליבי לנאצים בעבר ובעתיד. … החנינה שהוענקה לנאשמי רצח קסטנר — ערב ^ בואו של פראנץ־יולף שטראוס לארץ — באד, במועד סימלי. היא לא תסיים את פרשת קסטנר. יתכן שהלוחמים האנטי־נאציים בגרמנ ה, יצליחו, בעזרת סידרת־מאמרים זו, להביא לאישומו של בכר ולהבאתו לדין — על אפן ועל חמתן של ממשלות גרמניה וישראל גם יחד. יתכן כי אז יתגלה טפח מן האמת. אך האמת על פרשת קסטנר, ועל כל הפרשה הגדולה של התנהגות המנהיגות היהודית בימי השואה ואחריה, תתגלה רק כאשר יקום טריבונאל לאומי, בדומה לוועדה מלכותית בריטית, מורכבת מאישים לאומיים דגולים וחסרי משוא־פנים, לחקירת האמת כולה.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 9
אפילו זוכה קסטנר בעירעור מכל רבב, עדיין לא היה מנוס מפתיחת משפם חדש, וחמור עוד יותר, בעניין מכתב קרומיי. עד כמה הדריכה פרשת קסטנר את מנוחתם של הנוגעים בדבר, חוקה בשבועות האחרונים, אפשר ללמוד מן העובדה שערכו מחדש את ספרו של יואל ברנאד על פרשה זו והוסיפו לו פירוש אישי של משה שרת, שגם מיהר להצדיק את קססנר בציבור ולטהרו כקדוש, בעוד העירעור תלוי ועומד. … אולם בחירת הקורבן מובילה לכיוון נוסף, וחמור הרבה יותר. המשפט הפלילי של פרשת קסטנר עמד בפני סיומו, בבית־המשפט העליון, והמשפט האזרחי היה תלוי ועומד. … ש שרגז בצחז ך• שלב מ או ח ר של פרשת קסטנר נתגלה מסמך חדש, מזעזע יותר מכל קודמיו.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 8
אייכמן יטען כי התכוון ברצינות להציל את מיליון יהודי הונגריה, כי הצעתו לקסטנר ולחבריו היתד, יבולה •ייסוד פרשת קסטנר מונחת ברירה פשוטה בתכלית ^ הפש טו ת, שכל ילד יכול להבינה גם מבלי להתעמק בסבך העובדות: או שאייכמן התכוון ברצינות להפסיק את השמדת יהודי הונגריה בנסיבות מסויימות — ואז היה קסטנר גיבור לאומי׳ ואילו משה שרת, שהסגיר את בראנד לאנגלים נישא באחריות נוראה, או שאייכמן לא התכוון לכך כלל והציע את ההצעה רק כדי להרדים את קרבנותיו — ואז היה קסטנר בוגד מתועב, ואילו שרת פעל בתבונה. … אם הסניגור הגרמני ימלא את חובתו, ואם אייכמן עצמו לא יישבר בחקירה ולא יהפוך למכשיר עיוור בידי התביעה — תיפתח כל פרשת קסטנר מחדש. אין ספק שדויד בך גוריון ידע זאת כאשר ציווה לחטוף את אייכמן ולהביאו לישראל. … כלל זה אינו חל על חוגים אחרים במפא״י, הקשורים בפרשת קסטנר באופן הדוק יותר, ושלא היתה להם יד בהחלטה להביא את אייכמן.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 8
קסטנר יושב בין פרקליטו, מיכאל כספי (שמאל) ועורן־הדין הצעיר שמואל ברזל, שהתפרסם במשפט השורד״ חמשת שיצאו לקבוע את האמת על פרשת קסטנר: השופטים העליונים דויד גוימין, שמעון אגרנט, יצחק אולשן, שניאזר זלמן חשין ומשה זילברג, בשעת שמיעת הפירעור טל פסק־דינו של השופט בנימין הלוי. … אולם אבריאל שיכנע את בראנד לצאת בכל זאת למסע, שנסתיים בהסגרתו לבריטים ושתרם תרומה כה מחרידה לתנופת השואד״ בפגישת־לילה, בישיבה קודרת בעיירה ליד ניו־יורק, פגש תמיר את הרב מיכאל דוב וייסמנדל, דמ.ת אגדתית, בעל המכתב המזעזע אל יהודי התפוצות, שהיה המיסמך הנורא ביותר בכל פרשת קסטנר. וייסמנדל, האיש שכל בני משפחתו נהרגו ושהוא עצמו קפץ מן הרכבת בדרכה לאושוויץ, היה ראש ועדת־ההצלה של יהודי סלובקיה וקיים מגע עם קסטנר. … עוד לפני מלחמת־העולם השניה. משפט קסטנר נגמר השבוע. פרשת קסטנר, כמפתח לפרשת השואה, לא נגמרה.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 7
ו1חוללו אותת -כיצד התגבשה הבושת שזיעזעה את המדינה נמשך ארבע שנים מאחור הקלעים במשך ארבע שנים כיסה ״העולם הזה״ את פרשת קסטנר בהתעמקות ובהרחבה. הוא היה הראשון שהבליט את חשיבות המשפט עוד בימיו הראשונים, עת חתיחסה אליו העתונות כאל משפט שיגרתי נוסף. … תמיר, שהשלים את לימודיו במעצר קניה, אחרי שהוסגר עלידי ההגנה לבריטים, חשקיע בפרשת קסטנר שנים עת חעירעור על פסק־דינו של תלוי. … ״ באותם ימים תמימים עוד נחשב הדבר להפרזה, אולי לג׳סטה דרמתית של פרקליט צעיר ומוכשר, המבקש לעורר סימפאטיה. פרשת קסטנר עצמה גרמה לכך שכיום, בעבור ארבע שנים בלבד, אין עוד איש בר־דעת במדינה המפקפק לרגע כי אמנם הופעל מנגנון־ החושך במלואו כצד בפרשיות אלה.
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 8
בימים של התלהבות לאומית, יהיה קל מאד לממשלה לעשות את חשבון ההוזה, לשכוח את חשבון העתיד. פרשת קסטנר אסיד בשםבכר באולם הירושלמי הגיעו הטענות לקראת סופן. … כי מעטים האנשים שהכירו אישית את גיבורי פרשת קסטנר כפי שהכירם וואלטר האנס ראפ 43 לשעבר קצין־חקירר, של התביעה האמריקאית במשפטי פושעי־ד,מלחמה בנירנברג.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 8
אולם בצורה בה התנהלו השבוע חקירות הוועדה החוקרת בפרשת שטה, היו הסיכויים כי מסקנות וועדה זו תהיינה מבוססות על כל העובדות האמיתיות — קלושים ביותר. פרשת קסטנר תמצאו בהרפתקותיה הסוערות של העולה היפה יהוד > ת בסיפורמתואריםמעשיםש הי ו, על רקעהעולם התחת ון בארץ, והסיפו ר נקרא בנ שי מ ה עצורה. … הסיבה המשוערת: משפט קרומיי יעלה שוב לכותרות את פרשת קסטנר, דבר שראשי ישראל אינם מעוניינים בו.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 3
סילוקו של אהוד אבריאל, עד אז האיש המרכזי בקבוצת־ד,מנהלים המקימה את הדיקטטורה האישית של דויד בן־גוריון, ו־ ^״הגליית אבריאל לגאנה, היו קשורים עם טיפולו של אבריאל בפרשת קסטנר. ואילו בזירה המשפטית גרמה פרשת קסט־גר למהפכה שקטה אך מכרעת: מאמץ ממושך ועקשני של חיים כהן לשעבד את מערכת־המשפט לשלטון, חקיקת שורה שלמה של חוקי־חירום חדשים, החוק החדש המצמצם את הזכות לחקור עדים שתי־וערב, הצעת־החוק לחיסול האמת, ביטול הזכות להגיש משפטים סליליים פרטיים, וההצעה של דויד בן־גוריון לחוקק חוק נגד חופש העתונות. … ההסבר עובר גם מעל ומעבר לתכונות אישיות ולמערכות חולפות. פרשת-קסטנר גרמח לרעידת־אד- מה, הנמשכת זח ארבע שנים, מפני שהיא חדרה ללכ לכו של העולם הרוחני הישראלי. … אל ישלה את עצמו איש: זה לא יהיה השלב האחרון. פרשת קסטנר תוסיף להלך אימים במדינה הזאת, שנים רבות אחרי שהתהליך המשפטי האחרון יסתיים באופן פורמלי.
גליון 931 (18 באוגוסט 1955), עמוד 6
רסמת להנ״ל בתוספת נזפ״ם, אחדות־העבודה והצ״ב) היו לה רק 45 מתוך 99 קולות, היינו פחות מחצי הכוח הממשלתי במקרה זה היה נוצר מצב שבענינים חשובים מסויימים, כגון מנגכן־החושן, פרשת־קסטנר והשחיתות, יתאחדו הימין והשמאל נגד מפא״י בהצבעות ממשלתיות … אולם לגבי המפעל כולו נראו שים רים אלה כאותן מסיבות מקילות שהביא פרקליטו של נער שנאשם ברצח אביו ואמו, טען :״רחמו עליו, הרי הוא יתום!״ פרשת קסטנר הנא צי יכרי ע ״הוא היה גבוה, בלונדי, בעל עיניים כחולות.
גליון 929 (4 באוגוסט 1955), עמוד 7
גורל ר,צ״כ נחרץ כשנדחקו כל העניינים הכלכליים הצידה בשלב האחרון של המאבק, פינו את מקומם לבעיות אחרות: פרשת קסטנר, מנגנון החושך, השחיתות החיפאית והכלל־ארצית. … בוחר זה הסכים ש״רק כוח יעצור כוח והעדיף את הכוח החרותי. פרשת קסטנר נתנה את הדחיפה האחרונה, המכרעת: שמואל תמיר, איש אצ״ל ויריבו האישי של מנחם בגין, הוסיף כמה חברי־כנסת למפלגה שהוא עצמו פרש ממנה באופן הפגנתי.
גליון 927 (21 ביולי 1955), עמוד 8
התופעה המוזרה ב יותר, שבוע לפני מועד הבחירות, לא היתר, חשיבותה המתמדת של פרשת קסטנר — אלא חוסר חשיבותה של כל פרשה אחרת, להוציא את פרשת אבא חושי * .אדישותם של ההמונים הוציאה את מבחירי כל המפלגות מכליהם התעמולתיים. … פשעים ק דו מי לפי חוקי ישראל אסור לקטיגור להזכיר בשעת בירור משפט פלילי את פשעיו ה־קודמ ם של הנאשם•* .אולם אחרי שהשופט מצא את הנאשם אשם, יכול הקטיגור להזכיר את חטאיו בעבר, כדי לשכנע את השופט להחמיר בעונש. השבוע הוסיפה פרשת קסטנר לשמש נושאיו־,ויכוח העיקרי של תועמלני כל המפלגות.
גליון 961 (15 במרץ 1956), עמוד 5
אחרי שהושגה המטרה הטכסיסית העיקרית של מצביאם, היה ברור להם מה צריך להיות הצעד הבא: לקבור את הענין בשקט, על־ידי נזיפה שקטה ככל האפשר. פרשת קסטנר חיים כהן נסוג לפני שבוע התהלך במסדרונות הממשלה, בתי־המשפט והמפלגות חידון: מדוע הגיש חיים כהן משפט פלילי נגד העולם הזה 1 השבוע נוסף לחידון זה חידון שני, לא פחות מרתק: מדוע ביטל חיים כהן את התביעה הפלילית, שהוא עצמו ציווה להגישה כמה ימים לפני כן? … בתוך הגליון גילה רשימה ארוכה של בזיזנות שהופנו על־ידי ידידיו ומוקיריו של חיים כהן נגד בתי־המשפט — החל בהשמצות נגד שופט־פרשת־קסטנר בנימין הלוי, ועד למאמריו האחרונים של הארץ לטובת ן עמוס בן־גוריון.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 6
לולא פגישה מקרית אחרת בירושלים, קרוב לוודאי שכל פרשת קסטנר לא היתד, מתפתחת כלל. כי לאמיתו של דבר לא ידע תמיר דבר על הענין. … אולם מאותו רגע, כפי שכתב כתב העולם הזה עמנואל פרת, בספרו פרשת קסטנר .״לא הסתכל עוד השופט בגרינודלד.
גליון 1052 (1 בדצמבר 1957), עמוד 10
פר שת קסטנד הפרשת הבדתי־גמורה למראית עין שוב לא היה איש מעוניין בפרשה. קסטנר עצמו נרצח מבדורו של אדם, אשר אישר שהיה בשעתו שליח הש. … ודעת הקהל בארץ ובעולם חרצה כבר, לפני שנים, את עמדתה שלה גם בפרשת קסטנר וגם בפרשת חלקם של המוסדות הרשמיים של הישוב בשואת יהודי הונגריה. … נראה היה שלאחר שצמרת המשטר נפטרה מקסטנר האיש, היא לא תהסס מלעשות כל מעשה אשר בגדר יכולתה כדי לנסות ולהביא במהירות את פרשת קסטנר לסיום. מה שלא ידעה צמרת המשטר הוא כי בעיני העם כבר פערה פרשת קססנר תהומות כה עמוקים ששום דבר אינו עשוי עוד לכסות עליהם.
גליון 1020 (30 באפריל 1957), עמוד 18
לגבי הגרמנים, הפרט המעניין בכל פרשת קסטנר הוא הצד הכספי. בסוף המלחמה נעלמה באופן מסתורי רכבת גרמנית, שנשאה את אוצרות יהודי הונגריה. את הגרמנים מעניין מאד מי שדד את הרכוש הזה, ואין להם ספק שזה קשור איך שהוא לפרשת קסטנר. לדברי מאנקה, יכול היה להיות שקצין ס.ס.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 3
יתכן כי פרט זה, יותר מכל פרט אחר בפסק־הדץ הארוך, מבליט את האמת הפשוטה: שפרשת־קסטנר אילצה את השופטים לדון בעל כורחם בשאלת־יסוד של השקפת־עולם ותסיסה מוסרית. … אולם התשובה חייבת להינתן. בלעדיה כל קביעה על פרשת קסטנר תישאר מרחפת בערפל, שהרי ק 0ט.ר לא הציל את בכר בימי השואה, תחת לחץ הזוועות, כשאולי שווי־משקלו הנפשי היה מעורער, אלא כעבור שנים, בימי השלום, אחרי שסר הסיוט, בדעה צלולה לגמרי.
גליון 1592 (6 במרץ 1968), עמוד 23
,אותו היה מפרסם בקביעות, האשים את ד״ר רודולף קסטנר בשיתוף־פעולה ממין זה, דחף את היועץ המשפטי להעמידו לדין על הוצאת־דיבה, ובכך החלה פרשת קסטנר על כל תוצאותיה: זיכויו של גרינוזאלד עצמו, התפטרות ממשלת־ישראל, רצח קסטנר (ראה במדינה).
גליון 897 (23 בדצמבר 1954), עמוד 8
הודיע דר שפיגל: הנשק הנחות אמנם לא יימסר לגרמנים, יועבר, במקום זה, חינם־אין כסף לצבאות מצרים, עיראק, סיאם, הפיליפינים וישראל. פרשת קסטנר מת• ד*עו המשר פו ת פסק־הדין במשפט היועץ המשפטי נ.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 8
הצ״כ השיגו את שלהם, העלימו את שם הפקיד שובה ב־ 3200ל״י מן ההם־ היחידים שלא נכנעו להסכם היו מספר פקידים במשרד־ד,בטחון שאפס חרה׳ כנראה, על השתיקה עוד יותר מאשר על הגניבה, העבירו מכתבים אנונימיים לידיים המתאימות׳ מסרו את שם הפקיד, אחיו של אהד מראשי השירותים במדינה. פרשת קסטנר משפט שלמה משחר ילדותו קיננה בשלמה אהבה גדולה אחת: בית־המשפט.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 8
. • אל תתבונן׳ לבירור קרוב של פרשת קסטנר. הדיון בבית- המשפט העליון יידחה משן זמן רב.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 9
הנסיון השני היה רציני יותר, והוא כמעט הצליח. הוא נעשה לאחר התנפחות פרשת קסטנר, התנפחות אשר כמה מראשי מפא״י חשדו כי לא נוצרה לגמרי במקרה על־ידי חיים כהן.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 27
בירושלים ישב איש־המשפט של שנת תשט׳־ו, נשיא בית־המשפט המחוזי כנימין הלוי, גיבור פרשת קסטנר, בראש המשפט הצבאי נגד 11 נאשמי כפר־קאסם.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 4
ראשי־פרקים למצע ע שוי ביג׳י לה ש מיע כבר ב מחצי ת חוד ש נובמבר, עם ה תכנסו תה של ועידת מפא״י למו שבה השני. פרשת קסטנר סו לםלע לי ה (ראה • הציונים הכלליים מתכד נניס לסולחה כין יוסך ספיר לבין פרץ ברנשטיין וישראל רד ק ח. … גל ההשמצות כנגד השופט בנימין הלוי בפרשת קסטנר; האווירה שאפפה את משפט עמוס בן־גוריון ופסק־דינו ותעלומת העמוד ;30ד,בזיון הציבורי שנערך על־ידי השלטון לשופטת־השלום מינה שמיר בענין שטיינברג; הציפצוף הרשמי על ממצאי פסקי הדין על קסטנר ושווד, סהר, זינגר וחבריהם — כל אלה סימלו מיפנה קיצוני בתפקיד שהשלטון הועיד למשפט במדינה.
