גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

אומר מנור :״על רקע המאורעות המזעזעים
במרחב גרמה לי העבודה להרגשת־מה
של עשייה חיובית ביחסי שני העמים,
הדרים בארץ זו. שיתוף־פעולה זה הוא,
כמובן, רק צעד קטן ביותר.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

די היד, להקשיב לוויכוח זה היום, כדי לדעת שמעשי-
זוועה מרחיבים את התהום בין שני העמים, ומגבירים
את כוחם של אוייבי השלום משני עברי החזית.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

לא רק כדי לברר במ שותף
את בעיות השלום ואת הדרכים
להשגתו, אלא גם כדי להוכיח לבני שני
העמים, בצורה חזותית ובלתי־אמצעית,
שאפשר לשבת יחד, להידבר ולפעול.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מכתבים שניים אוהכים אחת
הדברים שלי יכאיבו, בני פלסטין: השטח
הריבוני הנוכחי של ישראל הוא יחידה ריבונית
אחת, בעלת כושר־קיום כלכלי וביטחוני
סביר.
על אחד משני העמים לעזוב את השטח,
לטובת חברו. לא עזיבה של בהלה או כפייה,
אלא במשך 30—20 שנה, תוך עזרה מצד
העם שצשאר, להיקלט בקאנאדה, אוסטרליה
או ארצות אחרות.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אני
מבטיח לציבור ו,קוראים העברי ששירתי
תמשיך לשרת את רעיון אחודת־העמים, עד
שתחוסל הריאקציה בשני העמים, הן העברי
והן הערבי.
סמיח אל־קאסם,
טעות לעולם צודקת
חיפה
לשכת מפא״י החליטה כי כל חבר הקשור
במיעוט יוצא מן המפגלה ( .ידיעות אח
רונות).
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אבל אפשר היה לטעון כי היתה חלוקה צודקת, פחות או יותר,
ובי לכל אחד משני העמים כארץ ניתן כסיס לקיום לאומי — גם אם
הרכה יחידים נפגעו.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

היא מבוססת על ההכרה
שיש שותפות אמיתית והיסטורית בין שני
העמים השמיים. אי־אפשר לדגול בפדרציה
שמית ובאותה שעה לגרש בישראל ערבים
מאדמתם.
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אני מבקש את סליחתה, אבל
העם היוזני אינו עם גדול, כמו שאנחנו
עם קטוע, אבל שני העמים הטביעו חותמם
על הייילם עד היום.״
אליקי :״אילי זה נכון מה שאמרת,
אבל אנחנו עמים הטניס עם לב.
גליון 1643 (26 בפברואר 1969), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

כאיש ששם את חשלום בראש מאווייו,
כאיש המאמין בשלום שיבוא תוך הסדר
בין ישראל והעם הפלסטיני, תוך סיפוק
הזכויות הלאומיות של שני העמים
בארץ, אני פונה אל ממשלות-ערב ואל
בני העם הפלסטיני, בדרישה נמרצת
למנוע אסקלציה זו.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

מדינודישראל עדיין לא מצאה
אוחד״
בגמר המנדט מצאה הממשלה החדשה אוסף
עצום של חוקי־דיכוי, שכל מטרתם היתה
לאפשר קיום משטר קולוניאלי תלוש מול
ההתמרדות ההמונית של בני שני העמים.
סעיפים אלה מפוזרים ללא־שיטה בעשרות
חוקים, קיימים במלוא תוקפם גם כיום.
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

״אם מיליון פליטים איבדו את כל אשר
היה להם מפני שעזבו את ארצם, יוכח לפחות
כי אלה אשר נשארו הצליחו לא רק
לשמור על רכושם אלא אף יכולים לזכות
היהודים והגרמנים הם באיבה גדולה, אני רוצה
ליצור אווירה ידידותית בין שני העמים.
מלבד זאת, אני מעריך את העם היהודי בגלל
נכסי התרבות החשובים שהעניק לעולם !
גליון 727 (4 באוקטובר 1951), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מגע זה, שכוונתו
היתד, לגבש שיתוף פעולה במאבק הלאומי
של שני העמים, לא נמשך אולם הנסיון יכול
לשמש לקח חשוב.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אחדים טוענים כי יהודה וישראל
היו שני עמים שונים. אחרים סבורים
כי ארבע הנשים והפילגשים של יעקוב
מסמלות ארבעה מוצאים גזעיים שונים של
השבטים שהתמזגו לעם.
גליון 936 (22 בספטמבר 1955), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בהשפעת האפנדים
והחוסיינים — שכירי הבריטים — מכוונים
את כל התמרמרותם כלפי היהודים, במקום
להילחם יחד אתם לשחרור הארץ מעיל
זרים וכופרים.״
המסקנה: על הנוער משני העמים לשתף
פעולה ולהתגייס למלחמת מצוה.
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

היא נעצרת
אחרי שהמ שטרה ח שדה ב ה כי שיתפה פעולה
עם הרוצחים, יצאה מן החדר בו ישנה
עם בעלה ז מן קצר לפני הרצח. בינ תיי ם
שוכנעו אנשי המ שטרה ב א מי תו ת סיפורה.
… בשעה
שלוש לפנות בוקר באותו לילה,
שמעה מלכה, לדבריה, צעדים הקרבים לחדר
בו ישנה עם אמנון. הצעדים התקרבו
ואחר כך התרחקו.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

נמסר, למשל׳ פריג׳ידר
אחד ליהודי, מסויים, פריג׳ידר שני עם מקלט רדיו י וריהוט
לשומר הערבי וכן הועברו שני שטיחים יקרי־ערך לביתו
של שליט־העיר.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

מגע הדוק זה, הביא את הסוחר היהודי
למחשבות ארוכות בדבר עתידם של שני העמים,
היהודי והערבי, כשותפים לחיים ולגורל
במרחב.
גליון 1016 (3 באפריל 1957), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

שיהיה סיקר׳־
אד ירק לה״כתבויית ילהתקשרויוח״יביז
בני שני העמים בטדינה.
חגית ז ,.תל״אביב
אסמי לכם ולהשקפתכס הכנענית שתספחו
מעל דפי עתונכם תורת התבוללות גזעית״
שסופה להטים כליה על העם היהודי ולשלב
את ישראל בטרחב השטי של הפקרות מז־סריח
וניוון תרבותי.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

שוב סצינות של
החוק יסיר כתם מעל דמותה של ישראל,
התיידדות, ושוב קבוצה של ערבים נרגשים,
וישמש התחלה לתיקון היחסים בין שני העם
פלאקאטים פשוטים.
עמים במדינה: הרוב היהודי והמיעוט ההמכוניות
יורדות מן הכביש, נכנסות לערבי.
גליון 1177 (13 באפריל 1960), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

תיארנו לעצמנו שבכל מקום יכולה
להיות הפליה גזעית, רק לא בישראל.
שהרי אם יש שני עמים בעולם שסבלו בגלל
חוסר־סובלנות, הרי הם היהודים והכושים.״
לפני שיצא בדרכו לישראל, שוחח ריבם
על מינויו החדש עם שני ידידים לבנוניים.
גליון 792 (1 בינואר 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

הוא הראה כשרון ניכר בלימוד
ערבית ועברית. הוא ניסה לקרב את שני העמים
באותה תקופה.
את הנינוד בין שדוריו לעמדתו אז.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

על כך ענתה ניבה בקול־בוכים :״אביבה
יותר גדולה ממני והיא ישנה עם
מישהו. אפילו הגברת כהן ישנה עם
אדון כהן, ורק אותי מכריחים לישון
אמה שרה ש ,.נתניה
לבד!
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

.״
מרוקו הספר די ת
־ד־ד־ן של פן־אנקו
בטטואן, בירת מרוקו הספרדית, יושבים
ספרדים וערבים בצוותא, לוגמים קפה מהביל
כאילו היו ידידים מאז ומעולם.
ארבע שנים בלבד קודם לכן, חיו שני
העמים כל אחד מצדו האחר של המתרס
החברתי׳ המושלים הספרדים הדגישו בכל
הזדמנות ני הם האדונים ואילו הערבים בני
עם בוו, ת .עבד אל־כאלק טורס, מנהיג התנו־הלא.מ-ת
הערבית ישב אז בגלות, כי
וי>ז לתבוע שיחרור ארצו מעול הגנרלים
מו פרנציסקו פראנקו, רודן ספרד.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

באותה הודעה הבעתי את תקוותי כי אתה תנצל הזדמנות זו כדי להפגין, ביחסך לרפי
אילון, כי יש סיכויים להבנה בין שני עמינו.
כעבור יומיים, בשבת, הודיע רדיו קאהיר בשפה הערבית שהודעתי זו הגיעה לידי
שלטונות מצריים, וכי הם ידונו בכובד ראש בגורלו של אילון לאור דברי.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

היחיד בשפה העברית שאינו מתוסבד
בתסביכי הגלות — את המשימה, יקדיש מקום
ליצירותיהם של בני שני העמים, זה
לצד זה. אותו סיפור שהזכרתי יש בו כדי
להוכיח כי אי־הכרת יצירותיהם של סופרים
ערבים צעירים, בניה של אותה ארץ
לה אנו בנים, היא חטא שלא בקלות אפשר
לפלחו.