חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 864 תוצאות (מציג 51 עד 75)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 10
מ ש טרה מתותום ־ הו לדת ירדור בכנס נגד המימשל הצבאי הצדק מתחיל בבית המימשל ונשארים תמיד נכונים, כמו דברי יאני יאני, יוזם הכינוס התל־אביבי, יו״ר מועצת כפר יאסיף :״שינוי מדיניות הדיכוי וההפלייה יקרב את השלום הנכסף ויחזק בטחון שני העמים, היהודי והערבי.״ נציג הפעולה השווית, עורך־הדין יעקב ירדור, פנה בדבריו לראש הממשלה. … ״ נציגים נוספים, דוגמת נציג ארגון הסטודנטים להגנת הדימוקרטיה, מיכאל מנר, שקרא למפלגות השונות לא להתכחש ל־מצעיהן בהם תבעו ביטול המימשל; ודברי המורה סאלח בראנסי שהמשיל את המימי של לקיר זכוכית שחורה המבדיל בין שני העמים — היו רק חלק משורת נואמים ארוכה, שקראה להעז ולבטל את המימשל הצבאי.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 11
לפעמים נדמה לי שבבית הזה אין עומדים על מימדי חוסר־ד,קומוניקציה שנוצרה בין שני העמים. כבר סיפרתי כאן שבחודש האחרון דיברתי בחו״ל עם כמה אישים ערביים מעבר לגבול. … ישבתי ושמעתי את הנאומים, וחשבתי לי איך לאותן מילים עצמן יש משמעות שונה לגמרי באוזני שני עמים אלה. אנחנו אומרים דבר שיש לו משמעות הפוכה באוזני העם השני, והם אומרים דברים שיש להם משמעות אחרת לגמרי אצלנו.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 9
יך יכינו היהודים את העולם הערבי — vSזהו הצד הראשון של הבעיה שהיא גורלית..אני מאמין שעוד בימי יבוא יום, כסר, אהרון בהן ב״צוותא״ אסור להתעסק דרך מנופחת כאשר הבריות לא יבינו עוד איך שני עמים כה קרובים שחטו זה את זה, כשם שכיום כבר קשה להבין את השנאה הנוראה ששררה בין הרומנים וההונגרים בארץ מולדתי (טראנסילבניה) ,או השנאה ששררה בין עמי יוגוסלביה. כי הנה שני עמים שהגורל קושר אותם יחד. אני כתבתי על עם אחר.
גליון 1731 (4 בנובמבר 1970), עמוד 18
כך נוצר מצב משעשע ממש: הפלסטיני ואני לחמנו יחד נגד הפא־שיסט האמריקאי, והעורך סיים את התוכנית כאומרו שהנה נמצאה לשון משותפת כין כני שני העמים, תוך הברה הדדית בזכויות הלאומיות, ואולי כדאי להניח לצעירי שני העמים להסתדר ביניהם, כלי התערבות זרה.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 6
כי אני מאמין שירושלים המאוחדת צריכה להיות סמל השלום, סמל שיתוף בין שני העמים החיים במולדת המשותפת. אבל האם עשינו משהו ממשי בכיוון זה 7האם השגנו שיתוף־פעולה מלא בין תושבי ירושלים המזרחית לבינינו 7האם נעשה משהו ל שכן את חששותיהם שאין פנינו לנישול 7 בדברי שני המציעים לא שמענו, ל עיר למען שני העמים.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 10
הוא לא יירפא מעצמו, והוא לא יגליד בלי הצורי ששמו שלום מוסכם בין שני העמים היושבים בארץ. הממשלה ״חוק איטר״ — בפעולה דו בון לפי ההכנות המוקדמות, נועד ספרו של איסר הראל על לכידת אדולף אייכמן להיוון .
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 7
בה עמד להיערך מיפגש בלתי־מפוקח של אנשי־רוח בני שני העמים, רמזו כי לא כדאי לבעל המקום לארח את אנשי־הרוח. … אולם דעת היוזמים היתד, אחרת: להפוך את הפגישה לקונגרס קבוע של אנשי־רוח עבריים וערביים, ללא מצע פוליטי, שיעשה לקירוב שני העמים בארץ. בין פעולות הקונגרס, בעתיד: לימוד השפה העברית לבני כפרי המשולש, והשפה הערבית ליושבי־דיזנג! … במקום אלפים של דרוזים שנהרו לבוא, מדי שנה, עם מאות אורחים, לחוג את חגו של נביאם — נכחו השבוע רק 150 דרוזים.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 2
הוא לא יקום אלא אם כן יכירו זה בזה שני העמים החיים בארץ זו, ששמה בעברית ״ארץ־ישראל״ ושמד בערבית ״פלסטין״. … בשטח הפוליטי הוא קירא לליכוד הכוחות המתקדמים בשני עמי הארץ. מזכיר המערכת הערבית, עותמן בראנסי, הוא יליד הכפר טייבה שבמשולש, שם למד בבית־הספר התיכון.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 34
נסיבות היסטוריות מסובכות הושיבו בארץ־ישראל שני עמים, הפלסטיני והיהודי. המצב כיום הוא שהעם היהודי השיג את מלוא זכויותיו, אך עמנו לא קיבל כלום.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 11
בכך הוא תרם תרומה חשובה ביותר ליצירת אווירה המונעת התנגדות מזויינת, והמכשירה את הקרקע להידברות ולפיתרון של שלום כין שני העמים בארץ־ישראל. תוך כדי כך הופרכה אחת הטענות ה״יקריות שהושמעו, במשך שנים, נגד רעיון ההשתלבות במרחב. … לכן אני מוכרח להביע דאגה על אותו קטע מסקירת השר, על תוכניותיו של משרד־החקלאות להקים ישובים בשטחים המשוחזקים — דבר שמוכרח להביא להרעה קטסטרופלית ביחסים בין שני העמים עם כל המשתמע מזה. היעילות של משרד החקלאות בשטחים ה־משוחזקים זורקת אור הדש גם על טענתנו החוזרת ונישנת, כי אין כל הצדקה לאפוטרופסות של הסוכנות היהודית על המשקים הצעירים בישראל.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 29
הישראלים נמנעו בקפדנות מכל מחווה של ידידות כלפי עמיתיהם הגרמניים. הדיון התנהל כמו בין שני עמים עוינים, הנפגשים בשדה־הקרב. הישראלים סירבו לדבר גרמנית, דיברו אנגלית. … כאשר הסכימה גרמניה לבסוף לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, במאי , 1965 בא הדבר בעיקבות מעשיו של עבד־אל־נאצר, שהתקרב לגרמניה המזרחית, אך ישראל שילמד, עבור יחסים אלה מחיר ממשי — אותו מחיר שהיא סירבה לשלם ב־. 1952 ישראל הכריזה רישמית כי ״נמצא פיתרון משביע־רצון ליחסים בין שני העמים״. במילים אחרות: הושגה ה״נור מליזציה״ שכה רצו הגרמנים, אך שהמילה עצמה הושמטה כרגע האחרון מחילופי־המבתכים, אחדי התמקחות מרה על הניסוה.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 7
״המצב הפוליטי המסוכסך בארץ הוא קודם כל פרי מדיניות (בריטית) מסבכת ומכי שילה במשך 25־ 30 שנה אותה מדיניו ת ...נעזרה ...בהנהגות הרשמיות של שני העמים ״,קרא כהן בעדותו, שתורגמה לאנגלית על־ידי חבר אחר. … ואילו הצעת המופתי, כללה, למעשה, גישה חדשה: ברית בין שני העמים, נגד הממשלה הבריטית. קשה לקבוע כיום במפורש מה הביא את אמין אל־חוסייני להצעה זו.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 10
.״ הוא הוסיף לנתח את העבר, ציין את התרומה העצומה של שני עמינו לתרבות. ר א שי ת ה ג חו ת דגז ץ* ל זה לא נאמר בפגישה אחת. … כך עברו כשלושה חודשים, בהם שוחחנו על ד,קירבה בין שני העמים, ובמיוחד על הרושם העמוק שהמפעל העברי בארץ עשה עליו.
גליון 1258 (18 באוקטובר 1961), עמוד 6
לכל אלה קל להוכיח שדבריהם דברים בטלים. מי ראה בעולם שני עמים חיים בשלום בתוך ארץ אחת? הצרפתים אינם חיים בשלום עם האלג׳ירים, וזוהי עובדה, גם הכושים בדרום אפריקה אינם חיים בשלום עם הלבנים. … אבל לאורך ימים אין בכך כדי למנוע את הפתרון הסופי היחיד, כאמור לעיל. ואנו יודעים היטב שגם שני עמים החיים בשתי ארצות נפרדות הם בעצם אויבים.
גליון 1576 (15 בנובמבר 1967), עמוד 11
״ אילו היתד, הממשלה מחליטה להציג את המצב החדש כהזדמנות לשבירת מעגל־ד,לוחמה׳ על־ידי יצירת עובדות חדשות, הרצויות לשני העמים, היתד, הטלביזיה מקבלת מיומה הראשון יעוד מעשי, בעל חשיבות מכרעת. … בתוכניות האמנותיות והתרבותיות, ישתתפו זד, בצד זה אמנים עבריים וערביים — הפגנה מאין־כמוה ליכולת בני שני העמים לעבוד וליצור בצוזתא. אזרחי השטחים יעבירו דרישות־שלום חיות לקרוביהם מעבר־לגבול: ובמקביל יכניסו את הצופה העברי להודי הערבי ולבעיותיו, בתוכניות מסוג משפחת שמחון.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 6
תוכניתכם שהותוותה בשפע של רצון טוב ובבוונות נאצלות, למצות את הצדק של זכויות שני העמים התובעים חזקה על ארץ־ישראל, משמשת דוגמא ומופת לגישה לפתרון הבעייה.
גליון 1079 (4 ביוני 1958), עמוד 7
מעולם לא ראה ג׳ורג׳ את עצמו כבן עם עליון, שבא לשפוט בין שני עמים נחותים, ואשר לא היה איכפת לו מה הם עושים אחד לשני. … אם יהיה ערך כל שהוא להק־רבתי, יהיה זה בכך שהיתה זו הקרבה למען שני העמים היושבים בארץ זו, ולמען יחדלו מלירות אח באחיו.״ האם אני שונאת את הארץ הזאת, או את יושביה?
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 2
ואנו, ״י רי י בהיר יוסף. מתור תאור אט חברי הטובים, הננו שני עמים איטר תמיד חייגו יחד בתקופות קודמות ואחר-כר נם- רדנו. … לכו, הבה נלכה יחד, ויכול היה לשפוט כתף אל כתף, ובצעד אחד, למען הירוק — אף הפקתם מסאחוות שני העמים. קנות כי אוהדי תנומוסד. אסעד עודה, תלמיד תיכון, חיפה עת החרות הם שגרמו לשני המקרים המצערים ומכאן אף מדבר ומזמר הבטחות הניע עתונכפלנסיוז נראה שעם נסיסת קולנוע ביתיהעם בת־• של לימוד קל ואביב, נמצא לו יורש בדמות אולם הקולנו חומר.
גליון 1637 (15 בינואר 1969), עמוד 7
מופה עבד־אל־מלק מוגרכי, יפו היטלד והערכים שירות־דב עשיתם כשפירסמתם את הכתבה ״היטלר עוזר במצרים״ (העולם הזה .)1633 אתם, שנלחמים כל הזמן ליצירת הבנה בין שני העמים — הורסים את כל מה שבניתם עד כה — על־ידי פירסום כתבה מהסוג הזה.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 16
הישראלים והיוונים עמדו כ״ ססלי״שעווה באמצעיתו של השדה, היוו את מרכז ההתענינות׳ שעה שתזמורת צה״ל ניג נה את שני ההימנונים. היה זה רגע מלא הוד שהפגיש שני עמים כה עתיקים, רוויי״דם ורדיפות׳ אשר דגליהם הכחולים־לבנים התנופפו ברוח הקלילה כ אחים־ תאומים.
גליון 1211 (7 בדצמבר 1960), עמוד 20
ציטט להו־מאניטה, ביטאון הקומוניסטים הצרפתיים, חלק־ממאמרו של הוריה לפניה מלחמה ובז מן הקרבות, שעה שעדיין השתמש בשמו האמיתי — קאפטאנג׳ולו. ״שני עמים הצליחו סוף סוף להשתחרר מקורי־העכביש של היהדות העולמית ושיחררו את ערכיהם הרוחניים עתיקי־היומין.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 6
אש שינאה זו יכולה לגרום עתה להתפוצצות חדשה בין שני העמים, שהיחסים המתוחים שביניהם הגיעו בגלל דרמסון חולון
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 9
תחת לעסוק כעקומות של ענייני־ילודה (או בענייני־ילודה עקומים) ,מוטכ שממשלת ישראל תדאג לשיפור המצכ ההכרתי והכלכלי של אזרחיה, כני שני העמים. הפרופסור כאקי הגיש לממשלה דו״ח המז כיר כמקצת את האזהרה של פרעה מלך מצריים: הילודה העיכרית נמצאת כירידה, ואילו הילודה של ערביי ישראל נמצאת כעליה. הילודה בשכבות העניות ביותר — בשני העמים — תרד בכל שישתפר מצבן, וזה טוב.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 10
דו1״| ז לו 13ר 79 תמונות עירום הצגת טלביזיה בשבת גיוס אנשי מילואים לשם עשיית סרטי- מלחמה * תשלומי המשטרה לגברת יונה סופר תשלום פיצויים לנכי אזורי-הספר פירור הנינוד הנאות׳ הכנסת קובע ת: ( )1ארץ־ישראל השלמה היא מולדת לשני עמיה -האומה העברית והאומה הערבית הפלסטינית. ( )2שלמות ארץ־ישראל, והשלום כין שני עמיה, יושגו ויקדמו על־ידי פדרציה כין שתי מדינות, המבטאות את יישותן הלאו• מית של שתי האומות: מדינת־ישראל ומדינה ערבית פלסטינית. ( )3מדינת־ישראל תעזור לאומה הערבית הפלסטינית להקים את מדינתה, כתנאי שהקמת מדינה זו, ויצירת הפדרציה בינה ובין ישראל, תהיינה כרוכות ומותנות זו בזו. ( )4הרפובליקה הערבית הפלסטינית תבלול את הגדה המערבית ואת רצועת עזה.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 11
החלטה זו העניקה את זכות ההגדרה העצמית לשני העמים ששכנו כשטח שילטון* המנדאט של פלשתינה־ארץ־ישראל, כלומר לעם היהודי־הישראלי ולעם הערכי-הפלסטיני. … קבלת החלטת העצרת פירושה קבלת העיקרון הגלום בה: קיומם של שני העמים, וזכותם להגדרה עצמית. ממילא הכירה אז ישראל רשמית כקיומו של העם הערכי הפלסטיני, וכזכותו להקיב את מדינתו הלאומית.
