חיפוש: גרמניה
נמצאו 5,302 תוצאות (מציג 26 עד 50)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 11
היינמן הכריז מלחמה על רעיון זה, הביע התנגדות חריפה לחימוש גרמניה. טענתו העיקרית: הקמת הצבא תרחיב את הקרע בין שתי הגרמניות. … עוכו-המדינה וחביב־הנועו ך* נשיא השני של גרמניה החדשה, וילהלם ליבקה, | 1היה ידוע כאידיום. … בעיני רבים הוא זכור כאיש שהוגדר כבוגד, כעוכר גרמניה. אך בהדרגה התגבשה ההכרה: זה האיש.
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 8
אך לא היה ׳נו כל מושג ששם נערך טבח המוני. כנגד זה עונים שונאי גרמניה: לא יתכן שלא ידעתם. מיליונים נרצחו. … האם כל 80 מיליון האזרחים של הרייך השלישי, כפי שטוענים שונאי גרמניה? או רק איש אחד ויחיד, אדולף היטלר, כפי שטוענים גרמנים רבים, וגם אדולף אייכמן עצמו בווידוי, שפורסם זה עתה באמריקה? … אחראים עמי הגבול, ובעיקר הפולנים והצ׳כים, שניצלו־ בעיוזרונים את חולשתה הזמנית של גרמניה כדי לדכא את המיעוטים הגרמניים במדינותיהם — תחת להבין כי יצטרכו, בבוא היום, לחיות לצידה של גרמניה חזקה, ששבה לאיתנה.
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 5
לפחות, את הפיכת גרמניה המער בית לבסיס צבאי חזק נגד ברית־המועצות• גם גרמנים־מערביים רבים דוגלים בהפיכת גרמניה ל״אוסטריה שניה״ ,הקמת מדינה אחידה בפיקוח ארבעת הגדולים. … ובדיוק שלושה דברים אלה אין המערב יכול לתת להם. אי־אפשר לאחד את גרמניה — כי במזרח יו ש ב החייל ה רוסי. אי־אפשר לחתום על שלום — כי ברית המועצות לא תסכים לכל חוזה־שלום שישאיר זכות לאנגלו־סאכסים להשתמש ב גרמניה כבבסיס צבאי. ואי־אפשר לחיילי המערב לצאת את המדינה — מבלי להפ קיר את אירופה כולה לידי הסובייטים.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 12
נטיה זו נבעה מן האמונה, שהיתה בלב כל הרמטכ״ל חוזר. הרמז לא פגע באז־הגנרלים הגרמניים, שראו את המהפכה ב־ הארגון. הכשרון הזה והכשרון הטבעי, יש האדם המפקד על הצבא הזה הוא אחת , 1918 כי הצבא הגרמני של אז התמוטט בגלל לגרמנים. … הסיכום : מסביב לצייסר ורו את הקצונה של .בשנוי אדרת אצולה תר,פך מכשול קצינים רבים בחזית מילר התקבץ מספר לבא זה, שתהווה את ליחסים בין הצבא וההמונים. מאידך, לא המזרח, שהבינו כי גרמניה איבדה את מלעצום של קציני־מטהמובטלים, גנרלים בעלי הגרעין הראשון למטכ״ל חדש. … המדוכאים, שעולמם חרב עליהם, אחוזותיהם הזהירו :״עוד הצעה מסוג זה, ושנינו נלחץ גודריאן, לשעבר הרמטכ״ל של היטלר. גרמניה ,העולם הזה״ ,מס׳ 706
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 9
וזה סיכום־הביניים הראשון של הנזק: #יחסי ישראל־גרמניה הגיעו לנקודת האפס. הסיוע הבטחוני של גרמניה לישראל ייפסק. גרמניה לא תכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. … במשך שנים הפיץ סיסמות ריקות (״גרמניה החדשה אינה כגרמניה של היטלרד — ״ישנה גרמניה אחרת!
גליון 874 (22 ביולי 1954), עמוד 4
גם תותחים וגם חמאה בבון, בירת גרמניה, ישנם הרבה משרדים מפוארים, כנאה למדינה שוקקת חיים . … במאוחר נזכרו האמריקאים בדברי לידל־הארט, ניגשו לזיין את גרמניה מחדש כמעט באותו חפזון שפירקו זה עתה את נשקה. ו־צעד זאב עם כב ש לא היה זה דבר קל. קרבנותיה של גרמניה, בריטניה וצרפת, חששו שתיהן מן המגף הגרמני כמעט באותה מידה כמו מפ ני החיבוק הרוסי.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 8
ולא במדינה סתם, אלא במדינה התופסת עמדת־מפתח בעולמם של הבלתי־מזדהים. בדרכה של ״הקהיליה הדמוקראטית הגרמנית״ זהו תמרור חשוב. ״השטחים השדודים״ .פירושו של תמרור זה: כשלון של גרמניה המערבית להחרים את גרמניה המזרחית, להעמיד פנים כאילו אינה קיימת. … היה טעם מדיני לעמדה זו כל עוד היתד, תקווה כלשהי לאיחודה הקרוב של גרמניה. אולם תקווה זו מתה ברגע שגרמניה המערבית התקרבה לבעלות על נשק גרעיני. … אולם גרמניה המערבית מסרבת להסיק מכך את המסקנות, להשלים בהדרגה עם המצב, להקים גשרים בין שתי הגרמניות.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 5
כמו פועלים קטנים, ג׳גוארים אדומים כמו פילגשים יקרות. זוהי גרמניה של ״הפלא הכלכלי״ .גרמניה החדשה. אולם האוטוסטראדה היא של גרמניה הישנה. אדולף היטלר בנה אותה, כסמל עליון של הרייך השלישי. … כשהציע לי ידיד לארגן הזמנה כזאת, קפצתי עליה כעל הזדמנות נדירה. כי זוהי גרמניה האמיתית, גרמניה של מחר: הנוער של עיירה קטנה, שאין לו יחם מיוחד כלשהו לישראל וליהודים, שגם השתייכותו המפלגתית (למפלגה הליברלית, שלישית בגודלה בגרמניה ושותפת בקואליציה הממשלתית) אינה מטביעה עליו תו מיוחד.
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 6
ך• לוק זה היווה נקודת־מיפנה בתול^ דות גרמניה החדשה. בפעם הראשונה נתעוררה בעולם התקוזה, כי אמנם קמה ״גרמניה חדשה״ ,״גרמניה אחרת״ — זו שסילקה את שטראוס. … הורישה באה מצד אדנו־אר, מצד משרד־הבטחון הגרמני, מצד המיליטריזם האטומי של גרמניה הלא־חדשה, שהיא אותה גברת בשינוי האדרת. … אין רוכשים את לב גרמניה על־ידי כך שמעלים על נס את העסקן השנוא ביותר בה.
גליון 1431 (10 בפברואר 1965), עמוד 13
במקומה באה ״אזהרה״ של שמעון פרס בפני חדירת גרמניה המזרחית ,״שגם בה גרו הנאצים״ ,למרחב. … #גרמניה נתנה סיוע מסויים לישראל. מובן ששני המיבצעים הגרמניים היי מתואמים היטב, אם כי יתכן שהממשלה הגרמנית הרישמית כולה לא ידעה על כך. … — הטירוף של המדיניות הישראלית של גרמניה.״ בתמונות: נאצר ואשכול.
גליון 1290 (30 במאי 1962), עמוד 6
גרמניה גידלה את הריין• היהודוני כעזרת השילומים. … על כן, למדו את היהודים לקח לפי השיטה הגרמנית. עורי, גרמניה! התפגרי, יהודה! כרוז זה היה אחד מיני רבים שנפוצו בגרמניה, בשיא משפט אייכמן. מקורו לוטה ערפל. לדעת שרות הבטחון המערב־גרמני, הודפס הכרוז דווקא על־ידי משרד־הבטחון של גרמניה המזרחית, כדי להשחיר את פני גרמניה המערבית.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 17
הוא הזמין פתכים וצלמים מארצות שונות, הטיל עליהם לכתוב כתבות על גרמניה. את הכתבות פירפם ללא בל שינוי. כי הגרמנים, במו הישראלים, משוגעים לדעת מה חושבים עליהם האחרים. … ״ הוא היווה התקפה מוחצת על גרמניה החדשה - בייחוד עקב התעלמותה מפשעי הנאציזם. … פירכום המכתבים עורר הדים ותגובות ככל רחבי העולם, שכן הם מעידים על הרגשותיהם האמיתיות של אזרחי גרמניה כלפי היהודים .״העולם הזה״ מפרסם אותם להלן כלשונם.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 5
מרבית האהדה כוונה לגרמניה המערבית, אולם גם גרמניה הקומוניסטית זכתה בחלקה. כאשר התקבל אולבריכט בהתלהבות כה גדולה, היתר, בכך משום ״גניבת״ האהדה שטופחה כלפי גרמניה המערבית — אבל לא רק אהדה זאת. חלק מקבלת־הפנים הגיע לו בזכות היותו גרמני. … גרמניה המערבית שייכת למחנה האימפרלאליסטי, ועזרתה הכלכלית אינה אלא צורה חדשה של שיעבוד קולוניאליסטי.״ כנגד התלות הזאת, הציעה גרמניה המזרחית סחר־חליפין.
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 7
ב רו ר שיחד עם זה ביקש להקל גם על החזרת גרמניה למשפחה הכל כלית של העמים התרבותיים. … סיכם השבוע ע תון גרמני קאתולי : ״אין אנו אחראים למעשיו של היטלר (אחרי שחיסל את חרות הבטוי בגרמניה גרמניה אחרי 1933 לא דמתה לפירמה שכל עובדיה * חייו ניצלו הודות לנזירי המנזר הקאתו׳ לי בו התחבא. … יהיה זה הבנין הראשון של מדינת ישראל על אדמת גרמניה. אומר שנער: ״זה יהיה יו תר זול, בגמר ביצוע ההסכם אפשר יהיה למכור את הבית.״ המשלחת, שתפעל בבית זה, תיהנה ממעמד דיפלומטי מעשי, שנער עצמו יקבל מעמד של ״ציר מוסמך״ (אך לא ״ציר מוכר״ ,כדי למנוע את הצורך להגיש כתב־האמנה רשמי לנשיא הגרמני) .הוא יהיה הציר הישראלי הראשון על אדמת גרמניה.
גליון 1016 (3 באפריל 1957), עמוד 6
כמה מאנשי משרד־החוץ הירושלמי הבינו שהצעד כדאי. במשך זמן רב תהיה גרמניה בהכרח פרו־ישראלית במדיניותה, מאחר שבל מעשה אנטי־ישראלי היה מזכיר לעולם את העבר הנאצי. … סמוך למיבצע סיני נזכרה ירושלים בהצעה הגרמנית. עתה הרגישה את עצמה כל כך בודדת בעולם, שגם חברה בלתי־נעימה כמו גרמניה נראתה לה כידידה מתאימה. … אולם בינתיים התקררה הכלה. אמנם, יחסה של גרמניה לגבי ישראל לא השתנה. כך, למשל, לא העלו הגרמנים אף לרגע על דעתם להפסיק את תשלום השילומים, במקרה של הטלת סנקציות נגד ישראל.
גליון 1191 (20 ביולי 1960), עמוד 9
את הסבם־וזרסאי ראו תמיד חיילים גרמניים בעזרת תושבים שוברים את מחסום הגבול שהפריד בין גרמניה לבין פולין, כעוול., ,כמצב שהפקיר את גרמניה הבלתי־ב־ו בספטמבר .1939 ,היה זה הרגע בו פתחו החיילים הגרמנים במלחמת-העולס השניה״ שה־מזויינת לא רק לחסדיהם של הצרפתים והמיטה ש! … בתנאים אלה תמכו גם הגנראלים השמרניים בלב שלם בהזדיינות המחודשת של שחונך בגרמניה הישנה, עצם הרעיון של רצח פוליטי היה דבר מתועב, שאסור היה אף גרמניה. … שוב חרדו הגנראלים. האם ישתוק מפורז בין גרמניה וצרפת. הגנראלים הזדעזעו. לא מפני שפיקפקו בזכות גרמניה לעשות העולם?
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 12
כסו ישראל— ערג. במשך שנים ארוכות לא החליפה גרמניה המערבית נציגים דיפלומטיים עם ישראל, מחשש פן יכירו הערבים בגרמניה המזרחית. לפי ״דוקטרינת האלשטיין״ ,שנקראה על שם פקיד בכיר ב־משרד־החוץ הגרמני, התחייבה גרמניה מראש לנתק את יחסיה עם כל מדינה בעולם שתכיר בגרמניה המזרחית. … עוד לפני חמש שנים לא יכול היה איש לחלום שתקום אי־פעם ממשלה מערב־גר־מנית שתעז להפר עקרון מקודש זה. בינתיים התקדמה והתחזקה גרמניה המזרחית. היא לא הדביקה את גרמניה המערבית בעושרה, אך היא הפכה למדינה התעשייתית השביעית בעולם.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 9
שם זה ניתן למתכת בימי־הביניים, כאשר האשמה זו מעלה כהכרח זברונות קודרים מאד בלב בל אדם המצוי בהיסטוריה הגרמנית החדשה -זברונות הקשורים בשמו של אחד האישים המרתקים בתולדות גרמניה, הרמטב״ל האנס פון־זקט. … פעולה זו החלה ב־ , 1921 ונסתיימה רק ב־ , 1935 כאשר אדולף היטלר הכריז על חימושה הגלוי של גרמניה. חימוש זה לא היד, אפשרי, והצבא הגרמני לא יכול היה להתקיף את העולם ב־ , 1939 לולא עבדו באותן שנות־המחתרת מיטב הקצינ ם, המדענים והיצרנים הגרמניים בחוץ־לארץ; לולא המציאו, פיתחו וניסו שם את כלי־הנשק החדשים — עד שהכל היה מוכן לייצור המוני על אדמת גרמניה עצמה ^ יתהמשפט בבאזל קבע כי הוכח שמצריים, ה־ ^ מקיימת מצב של מלחמה נגד ישראל, משתדלת לייצר נשק של השמדה המונית. … ך פני ׳טבוע ביטא אחד מגדולי העת־נאים הרציניים של /ארצות־הברית דיעה, הרווחת מזה זמן־מה בעולם: כי פיתוח נשק־ההשמדה במצריים והמחקר המדעי בישראל אינם אלא שהי זרועות של מזימה גרמנית אחת. הוא הביע את הסברה כי המטכ״ל הגרמני מממן ומארגן שתי פעולות אלה כדי לעקוף את חזה־בריסל, האוסר על גרמניה לחקור, לפתח ולייצר נשק טילי וגרעיני.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 2
להשחרת פני גרמניה המערבית. גלובקה מינה לעמדות־המפתח את אנשי עתוני ישראל, וגם עתוני גרמניה, מתשלומו, ולכולם היה עבר שחור כמו עברו ייחסים לגילוי זה כאל סנסציה ראשונה שלו. … לאחר מכן אישר גם שטראוס הגרמנית. ני הבהרת מציאות זו היתה עצמו, בנוסח קצת יותר זהיר, כי הנשק מקלקלת את יחסי ישראל־גרמניה, ואולי סופק על רקע זה. … פקידים הקובעים כיום את המדיניות מציה על משלוחי־הנשק הגרמניים לישראל. הגרמנית״ ,על ״חימוש גרמניה״ ,על נאט״ו ב־ 20 בינואר 1964 פירסם ניו־יורק טיימם ועל יחסי ישראל־גרמניה.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 3
דר שפיגל פונה לקהל של כתשעים מיליון דוברי גרמנית (אם לכלול בציבור זה את נתיני גרמניה הקומוניסטית) .העולם הזה נאלץ להסתפק בקהל של מיליון ישראלים, ששליש מהם אף אינו יודע לקרוא עברית. … בעזרת המלצות השר, על נייר רשמי, הרוויחה החברה הון תועפות, המתווך התעשר — וגם שטראוס זכר, להבעת־תודה מתאימה. גילוייו של השבועון הגרמני הרעישו את גרמניה. כי הציבור הגרמני, בניגוד לציבור הישראלי, חונך מזה דורות לראות את טוהר השלטון כקדוש. … זאת למדנו בילדותנו — כאשר הצליח הנאציזם לעלות בגרמניה מפני ש־שוחרי״החופש בעולם לא התערפו ב״ענייניה הפנימיים״ של גרמניה.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 11
כי אינני חושב׳ שקיימת דרך, בה יוכלו הגרמנים לכפר על הפשעים שלהם נגדנו. מסחר רגיל עם גרמניה — אולי, אבל נשק? … פחות מדי זמן עבר מאז, כדי שהם יספיקו להשתנות בצורה קיצונית.״ ך I Iך ״אס גרמניה רוצה לקנות, IJU JLצריך למכור לה. … הם נועדו לשיקום הקרבנות.״ ן ״ ן ן ״ ״אני מאח אחוז בעד עיסקת I jj J Lהנשק,״ מכריז בעל מספרה מתל־אביב, ישראל ברמן 60״גרמניה של עכשיו זה לא גרמניה של קודם. בתעשיית הנשק מעסיקים מאות פועלים, שישארו מחוסרי־עבודה בלי המסחר הזה• ולבסוף, קצת דולרים למדינה העניה שלנו לא יזיקו.״ ןוך כששומע הסבל היפואי ישר- I A Iאל גז׳ביניש ( )40 את המילה גרמניה, הוא מתחיל זועם עוד לפני שנודע לו במה מדובר .
גליון 1189 (6 ביולי 1960), עמוד 8
הסכנה הגדולה ביותר לגרמניה היתד, טמונה באחד הסעיפים של חוזה־השלום של חירסאי, שהטיל על גרמניה תשלום של שילומים עבור נזקי המלחמה. … לדבריי, זה היה צריך להיות אות למהפכה בולשביקית מזויינת ברחבי גרמניה. ״זוהי דקה הרת־עולם!״ הגיבו האנטי־נאצים בגרמניה ובעולם כולו! … שתי התיאוריות נראו לבעליהן משכנעות ביותר. גרמניה נמצאה אז בשיא מערכת־הבתי־רות המכרעת.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 11
1משפחה ס* יה זה החלום הגדול, המרחף על פני גרמניה כולה. חלום שהפך את הארץ | | ההרוסה וד,מבותרת, תוך עשר שנים קצרות, למדינה משגשגת. … ״ אמרה אינגה א׳ .שטראוס הוא שר־ד,בטחון החדש של גרמניה, והוא אחראי לגיוס הצבא החדש. למרות ששלושתן עבדו, ובעליהן של שלושתן עבדו אף הם, החזיקה רק אחת מהן עוזרת. … ״ כמה מאות צעדים מפלאקאט זה, בבנין הדומה לועד־הפועל, עשוי מלט וזכוכית, שוכן הבונדסטאג, הפרלמנט של גרמניה המערבית. התרגום המילולי של השם הוא ״יום הברית,״ והוא זכר לימי קדם, כאשר כל אנשיו של שבט גרמני היו נוהגים להתאסף למשך יום אחד כדי לדון בעיני צבא ומדיניות, לרוב ערב מלחמה.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 20
זהו פרח אבראהים ח׳ורי, בן ,41 שנראה כבן לא יותר מ־ .32 הוא מלמד גרמנית. ״בגרמניה עולה לך ללמוד גרמנית 1250 מרק. … אפילו עתינאי גרמני ראיין אותו .״גם קיבלתי מכתב הערצה ממכון גתה הגרמני,״ הדגיש ח׳ורי. … ובבן, מדוע לומדים הם דתקא גרמנית? ״עבדתי בחיפה במקום שבו כל הפועלים מדברים גרמנית.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 10
לעמים מסויימים יש מסורת של עסקים חשוכים, והם מסוגלים לנהלם בחשאי במשך שנד,־שנתיים. אולם כל מי שמבין את נפש העם הגרמני, יודע כי גרמניה מצטיינת בתכונות ד,הפוכות המוח הגרמני הוא פורמלי, משוגע־לסדר, משוגע־לנוהל. … הם פשוט המתינו לרגע הנוח להם ביותר. די היה בפיצוץ, כדי להקים את גרמניה על רגליה. לא היה צורך בלחץ ערבי על דעת־הקהל הגרמנית. … מדינאי היד, אומר לעצמו: אם תכונן גרמניה יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל, הרי הושגה הכרעה.
