נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2037, 15 בספטמבר 1976, עמוד 17
הם לקחו כטנהל־המכי־רות את רמי קאופמן, שעבד קודם- לכן בחברת ״רבלון״. ..מנ ר ל״חדיראך ״תדיראן״ רכשה את הסוכנות הישראלית של מוצרי הצריכה ״סימנס״ ה גרמנית, מן הבעלים הקודמים אליאט סעיד. הרכישה כוללת את כל מוצרי- החשמל להוציא טלוויזיות ומכשירי- סטריאו. … שתי טיסות ליוס ל״לונטהנזה״ חברת־התעופה הגרמנית ״לופטהנזה״ מתכוננת בשנת 1977 לטוס לישראל שבע פעמים בשבוע בבוקר, ושלוש פעמים בשבוע גם בשעות אחר־הצהריים.
גליון 2099, 23 בנובמבר 1977, עמוד 11
הילדים המוכים והרעים 19 .חודשים פחות 5ימים לפני כן סימלו גוויות יהודיות ברחובות יפו את התחלת המרד הערבי הגדול* .הציבור הערבי, שראה בזרם האדיר של העליה הגרמנית רבת ההון, החל מאמין כי האג׳ אמין אל- חוסיעי, המופתי הירושלמי, צדק באומרו שיש לשים קץ לעליה בכוח האקדח. … היא ד,ד*ר האחד בארץ הזאת שאני יכול לתקוע בו את חוטמי.״ • סופר הארץ ש מ עון סאמט סיפר את הסיפור הזה כדי להמשיל משל על התפעלותם המיקצועית של עיתונאים הנוהגים, למשמע כל ידיעה ישנה, לגלות התלהבות ותימהון כאילו שמעו אותה בפעם הראשונה :״הם כמו גרמני שיום אחד החל פיתאום מתנפל על כל יהודי שנקרה על דרכו.
גליון 2063, 16 במרץ 1977, עמוד 45
אשר לעמדות החברתיות, אפשר יהיה לראות באפי בריסט ביקורת חברתית על צביעות של מוסכמות ומושגי / הגינות וחטא; בדימעותיה המרות של פטרה פון־קאנט את הצביעות שבמלחמה לשיחרור האשה (הסרט מציג נישים המתייחסות לנשים אחרות בשרירות ובשתל- טנות שלא היו מביישות שום שוביניסט גברי) ,ובפחד אוכל־הנשמה את הוקעת הצביעות של הדמוקרטיה הגרמנית, המתיימרת כאילו להתייחס לכל היושבים כארצה כאל שודם, אבל מפלה בין מהגרים לגרמנים, ובין צעירים לזקנים.
גליון 2064, 23 במרץ 1977, עמוד 44
הנקודה המצפונית היחידה, מני הרבות שאפשר לדלות בפרשה, מצטמצמת שוב בעובדה שמארגני החטיפה הם בני האומה הגרמנית, האחראית לשואה. עובדה זו מצוטטת בהבלטה מיספר פעמים, אבל לא יותר מכן. … כל מי שאוהב את וינסנט מינלי ואת סרטיו (ביניהם אמריקאי בפאריס וחיקוי לחיים) ,לא יוכל להישאר אדיש לסרט זה, להידוק הפנימי הנדיר שלו ולאסתטיקה שב־עיצוב כל סצנה, המגיע לשיא מייוחד במינו כשהחדרנית, הרואה את עצמה משחקת את תפקיד הרוזנת בנעוריה, מארחת בוונציה את הקיסר הגרמני. גם כאן, כבכל סרטיו, מעמיד מינלי את עולם הדימיון מול עולם המציאות ומעדיף את הדימיון.
גליון 2040, 6 באוקטובר 1976, עמוד 12
היה זה מיכתב שכתב יעקוב להב הוא ידע, כשם ־שידע גם נוידרפר, כי לאחד מספקיו בגרמניה. במיכתב ביק־ש מן שלרשה ימים לאחר־מכן אמור להתקיים הספק, כי בחשבונות ־שהוא שולח על האבמיפעלי להב שבבית־שמש ביקור של ריגים המסופקים למיפעלי להב, ישונו ראש־הממשלה יצחק רבין ושר״המיסחר־ הרכבי האריג. … אחרי שנאספו הנתונים הרבים, והסבריו של להב למתרחש לא שיכנעו, החליטו אנשי־המכס להפריד בין המימצאים. את פרשת המיכתב שנשלח לגרמניה, שהוא חומר לאי־שום פלילי טהור, העבירו לתיק נפרד.
גליון 2011, 17 במרץ 1976, עמוד 15
חן מרבות לבלות יחד ומקיימות ביניהן תחרות מי תלד ראשונה, כשקרני מקווה שהפעם תקדים. נות הגרמני, הלמוט יובום, בכפר־שמריהו. כל האורחים נדרשו להתלבש בסיגנון אלף לילה ולילה. דוגמה נאה נתן השגריר הגרמני, פר פישר, שגם הדביק לעצמו שפם שחור, והצטיין האדריכל הירושלמי אורי פונגר, בלבוש ערבי, עם אף של גולדה ושלט ״אנח נו כולנו פלסטינים״ .רוב ה נשים התחפשו, כמובן, לשח־רזאדה.
גליון 2013, 30 במרץ 1976, עמוד 14
׳לרוכרט (.ביב״) ארויו יש בולדוג, דויד ארמון גידל קולי, עד שזה נגנב ממנו לפגי מיספר שבועות, לשמעון ליניאל יש רועה־גרמני ולבנו אפרים, שגם הוא פירסומאי, יש כלב מאותו גזע. גם ל שניים ממנהלי מחלקות־המוד־עות בעיתונים יש כלבים: למשה שטיך מהארץ פיני צד-ננסי, ולתנחום גורכיץ מידיעות אחרונות רועה־גרמני. אך דווקא ליורם ברגע, עורך הירחון המיקצועי לבעלי-כל- בים, יש כלב לא־גיזעי. !
גליון 2013, 30 במרץ 1976, עמוד 38
ני 38 נביא־שקר אלכסנדר סולז׳גיצין, המתיימר לשאת בגלוית־המערב שלו -את -נס־הקידמה כברית־המועצות, הנחיל אכזבה לרבים מתומכיו וחסידיו (העולם הדה, נמר של נייר.)2010 , סולז׳ניצין הרחיק לכת לאחרונה עד־כדי כפירה בצידקת החלטתם של מנהיגי המערב בימי מילחמת־העולם השניה (צ׳רצ׳יל־רחוולט) להתחבר עם ברית־המועצוח של סטאלין נגד גרמניה של היטלר. בימים אלה החלה מטפטפת למערב, מבריח־המועצות, ביקורת עוקצנית על דיעו-תיו של סולז׳ניצין.
גליון 2010, 10 במרץ 1976, עמוד 40
ב. בגידה משך שנים רבות, סבל הסופר הגרמני היינריך בל (פרס־נובל) השמצות איו־ספור על ביקוריו הרבים בברית־המועצות, על כמויות־העתק של ספריו המופצות ברחבי רפובליקת־העמלים הרוסית, ועל קשריו ההדוקים עם צמרת הקרמלץ. … הוא נוסע לירושלים, לבקר אצל דודו ג׳ורג׳(אחי אמו) ,ערבי־נוצרי המכהן כפקיד בממשלת־המנדט. בירושלים הוא פוגש בצעירה שעלתה מגרמניה, ומגיע למסקנה שהשלום יושכן בעולם רק אם ייאסרו נישואים בין בני עם אחד.






















![העולם הזה - גליון 2202 - 14 בנובמבר 1979 - עמוד 49 | מספר לא מובטל של ה שקעה ב צ סוי ם קניינים ואספנים יגיעו למכירה זו גם מחו״ל, במיוחד מגרמניה. שכן, במיסגרת כ־ 420 ציורים במחיר, חתחלו]י המכירה, יוצע הפעם מיבחר](https://assets.this-world.xyz/pages/2202/t-49.png)
