חיפוש: היטלר
נמצאו 980 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 3

הרובים באו מצ׳כיה, שם יוצרו בימי מלחמת־העולם על פי דגם גרמני׳ למען צבאו של היטלר. כאשר שלחוהו אלינו, לא סרחו היצרנים לטשטש את הסמל. … כלי־הזין של צה״ל, בידי אחיהם הצעירים של חיילי היטלר — ובידי הקצינים והסמלים, אשר הספיקו לשרת בצבאו של היטלרי אולם אין זו מדינה יהודית, ולא הלב היהודי יבול להכתיב את מדיניותה.
גליון 784 (6 בנובמבר 1952), עמוד 5

עליהן להבין שבמטרה העיקרית -המלחמה נגד השתלטות האמריקאים בעולם -שלהן שותפים טבעיים בכל הגורמים הלאומיים־הקפיטליסטיים־הבורגניים המתנגדים לשלטון ההץ האמריקאי, וכתנועות הפועלים הבלתי-קומוניסטיות המעונינות כהעלאת רמת המחיה ובהפחתת נטל הזיון. בשם שאחרי עליתו של היטלר לשלטו| כגרמניה הפסיקו הקומוניסטים את מלחמתם בסוציאל-דמוקרמים, והושיטו את ידם ל״חזית עממית״ (שהגיעה לשלטון בצרפת ובספרד) ,כן יתחילו עתה במערכה עולמית ליצירת חזיתות משותפות ככל הארצות המערביות, בתנועת השלום העולמית ובשאר התנועות היזומות על ידם. … :כוחו הנוכחי של צבאנו שווה לכוחו אשי• מלפני מלחמת העולם השניה.״ פרוש הדבר, כנראה, שהצבא הסובייטי חזק עתה כמו שהיה ב .1939 באותה שנה חתם סטאלין, כידוע, את חוזהו המפורסם עם היטלר. הוא עשה זאת כדי להסיח את כוון ההתקפה הנאצית ממזרח למערב, לגרום למלחמת אחים בין הארצות המערביות.
גליון 1224 (8 במרץ 1961), עמוד 7

בימים האחרונים, נשיא נכבד, הייתי שקוע בכתיבת ספר על עלייתו של אדולף היטלר לשלטון. תוך כדי כך נאלצתי לחקור שוב את חלקו של נשיא המדינה הגרמנית, המארשל פאול פון־הינדנבורג, בפרשה זו. … אך ברגע הגורלי ביותר בתולדות האומה הגרמנית, היה זה הנשיא שהכריע, לבדו, בשאלה אם להפקיר את ראשות״המדינה בידי היטלר אם לא. החלטתו הביאה אסון על גרמניה.
גליון 1189 (6 ביולי 1960), עמוד 5

רק על רקע זה אפשר להכין את חוסר־הטאקט התהומי הטמון כעובדה בי כוויכוח על פרשת איי1 - כמן היתה ממשלת ארגנטינה מיד צגת במועצת־הכטחון על ידי הדוקטור מאריו אמאדאו, פאשיסט ארגנטיני שהצטיין בשעתו כאהדה גלויה לאדולך היטלר. התנהגותה של ממשלת ארגנטינה מחפירה ובזויה, ונפשו של אדם הגון נוקעת ממנה. … יהיה זה בלתי צודק אם נשווה את הפא־שיזם ההומאני־יחסית של פרון לטרור המתועב של היטלר ומוסוליני. גם לא נכחיש כי קיימת אפשרות שבארץ פיאודלית נחשלת עשוי הפאשיזם להוות זמנית גורם מתקדם־יחסית.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 10

עמדה זו, כשלעצמה, אומרת דרשני. איש כמו היטלר, מנהיג קנאי בעל שגעון־גדלות, מאת אור אבנר לא התכחש לאחריותו להשמדת היהודים. … בתרשים הגדול ביותר הופיעו כימעט כל המיניסמריונים של הרייך השלישי ומיפקדות הוזרמאכט, עם שמותיהם של עשרות פקידים וקצינים — מאדולף היטלר (בפינה השמאלית העליונה) ועד האנס גלובקה (באמצע, למטה) .בעדותו הוכיח בצורה משכנעת, על סמך המיסמכים, כי לכל אלה היה חלק פעיל בהשמדה — לא רק כמבצעים, אלא גם כיוזמים.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 9

אפשרות הרבה יותר סבירה היא כי הימלר כבר הכין את מיבצעו האחרון — נסיונו להפוך את עצמו לדיקטטור במקום היטלר, ולכרות ברית עם מעצמות־המערב להמשכת המלחמה בצוותא נגד הרוסים. … הדרישה לקבל ממעצמות המערב משאיות למען הצבא הגרמני היתה כיסוי מצויץ, למקרה שדבר השליהות יגיע לאוזני היטלר. הכנת אליבי בזה התאימה בהחלט לאופיו הפחדני של אייכמן, הפקיד הקטן שעלה לגדולה.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 41

אולם אני סכור היום, כפי שאמרתי אז, כי יש להקים כמדינה זו מיניסטריץ לנוער ול־ ״עוזים״ ליורשי היטלר בוויכוח המדיני, ולאחר מכן בהצעה לסדר־היום, גינו אנשי הימין תשלום תרומה ישראלית לאירגון האחדות האפריקאית — הפועל נגד המישטר בדרום־אפריקה. … מייסד מישטר זה היה הד״ר מאלאן, שהכריז על עצמו בימי השואה כחסידו של היטלר. הנואמים לא התייחסו לשערורייה ולביזיון שבייצור ה,,עוזי״ ,סמל צ ה ״ל, בארץ הפאשיסטית ההיא.
גליון 715 (12 ביולי 1951), עמוד 11

לפיכך דרושות עוד שנתיים, עד לשעת האפס הקבועה, כדי לרכוש מפעל שני. תאריך. למחרת היום פלש היטלר לפולין, פרצה המלחמה. מזל כלתי רגיל? … ,העולם הזה״ ,מס׳ צ 71 כשהגיע סתו 1938 הגורלי, ואגרופו של היטלר איים על צ׳כוסלובקיה, טרם סוים המיבצע. … חשבונם היה צלול: תפרוץ מלחמלה, דרך הים התיכון תנותק, הצבא שיחנה במזרח התיכון יהיה זקוק למזון. החוזה נחתם כשהיטלר נכ נס לפראג, הספר הלבן ירד על הארץ.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 3

אכל עוד יותר זה מזכיר פרשה אחרת, שהפכה לסימן־דרך כתולדות המדינה בה ביקרתי לפני ימים מעטים. ב־ 29 בפברואר 1933 ניתן לאדולף היטלר האור הירוק לתפיסת השלטון. לביצור הישגו היה זקוק לאמתלה טובה, שתאפשר לו לחלק את הנשק לאנשיו, לאסור ולרצוח את כל יריביו. … כדי לקדם את פני הסכנה, בחר העם הגרמני המבוהל בממשלת היטלר, ונתן לה סמכויות דיקטטוריות. מחנות־הריכוז ה ראשונים נפתחו.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 24

הוא ישב בפינה וקם לכבודי. ניפנפתי לו בידידות ודיל היטלר. שתי ידיו היו תפוסות. בימנית הוא החזיק הו־תמת משרדית ענקית, ובשמאלית מזוודה מלאה ניירות, שמשקלה היה כ־ 20 קילו. … נא לברר את מו עדי ההופעות.״ על החתום היה מנהל התזמורת : סטרייזמן, בנו של אחד הקושרים נגד היטלר. אחר כך הוא הזמין את וילי בראנד לביקור בישראל, באביב.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 13

בי 66 שנותיו הראשונות של צ׳רצ׳יל לא היו אלא הבנה והכשרה לקראת הרגע הגדול. לולא קם אדולף היטלר, לולא החלו המגפיים המסומרים של הלגיון החום רוקעים על כבישי גרמניה ואירופה, לולא נגרר העולם לתהום הזוועות של מלחמת־העולם השניה — לא היה צ׳רצ׳יל נשאר בהיסטוריה אלא כפוליטיקאי מן המניין, לא אהוד ביותר, לא מצליח ביותר. … ביום עלותו לשלטון העליון, עת הסתערו צבאות הנאצים בצפון ובמערב :״הייתי אומר לבית־הנבחריס, כפי שאמרתי לאותם שהצטרפו לממשלה זו; אין לי מה להציע זולת דם, עמל, דמעות וזיעה.״ בנפול צרפת, כשהעולם כולו היה שרוי בהלם של תדהמת אין־אונים :״אנו נגן על איינו, יהיה המחיר כאשר יהיה, נילחם בחופי הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות; לעולם לא ניכנע.״ כאשר הפלישה הנאצית לבריטניה נראתה כקרובה וודאית :״על כן הבה ונקדיש את עצמנו לחובתנו, ונתנהג כך שאם תאריך האימפריה הבריטית וחבר־העמיס אלף שנים, עוד יאמרו בני־אדם; זאת היתה שעתם היפה ביותר.״ כאשר התקרבו צבאות היטלר למוסקבה :״מוסוליני אמך. שימלוק את צווארנו כצוואר תרנגולת.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 11

המתיחות בין ישראל וגרמניה הרקיעה שחקים, כשחוט של בהלה קושר את מדעני 1963 עם כיבשני היטלר. ואז הופסק הכל. בן־יום נהפך הגלגל, והגרמנים נוקו מכל רבב. … אולם למעשה היתד, קיימת במשרד הבטחון הגרמני מחלקה סודית גדולה, שכל תפקידה היה לעקוף את החוזה — מאחורי גבן של בנות־הברית והממשלה הגרמנית עצמה — ולייצר נשק אסור בארצות זרות. כאשר החליט היטלר, כעבור עשר שנים, להפר את חוזה ורסאי בגלוי ולהקים צבא גדול, המצוייד בכל כלי הנשק, כדי לפתוח במלחמת עולם שניה, לא היה צריך להתחיל מאפם.
גליון 1290 (30 במאי 1962), עמוד 6

כזה בדיוק היה מצבן גם ערב עלייתו של אדולף היטלר. ב־ 1961 מתו 29 ארגונים נאציים, ונולדו 28 ארגונים חדשים. … כולם מדברים על ״התחדשות גזענית״ ,״טיפוח הריבוי הטבעי המובחר על־ידי פריה ורביה של בעלי הדם נושא־התרבות ונושא־המדינה״ ,וכו׳ .כולם אנטי־שמיים. 0ניטראליזם בין מזרח ומערב, מלחמה בקומוניזם ובאמריקניזם, חיפוש ״דרך שלישית״ המבוססת על ״סוציאליזם גרמני״ ו־ ״רעיון הרייך״ .כמו היטלר עצמו, אין ההוגים החדשים מגדירים לעולם את מהותו של ״סוציאליזם״ לאומי זה. <• רימום התקופה הנאצית, על־ידי ״החזות האמת ההיסטורית״
גליון 1516 (21 בספטמבר 1966), עמוד 19

יום הולדתו ד,־ 75 של גראנד גוד לדעת הרופא־המטפל, שדחה את האשד, אדמירל קארל דניץ, מי שהיה יורשו של בגסות (״הגידי לבעלך שיישן על הגג, היטלר משך שבעת הימים בין התאבדותו במקום על־ידך זכתה עקב זה לפרסומת של היטלר לכניעת גרמניה, ושבילד, עשר עולמית שהביאה, משך השנים, למהפכה שנים בבית־הסוהר כפושע־מלחמה על חלקו המונעת.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 4

הענין מסתיים, לולא קשה היה להבין מדוע התעקש אשכול לטעון כי אבס לא שרת את היטלר. היה ברור כי מישהו היטעה את שר־האוצר, היה מעוניין לטהר את נציג ההיו המערב־גרמני במרחב. אותו גורם מסר לאשכול אינפורמציה מסולפת על מי שהיה נשיא הבנק הגרמני בימי היטלר. מחקר קצר גילה כבר לפני שבועות אחדים׳ כי מנהל חברת־השילומים בקלן, פנחס שנער, שלח לאשכול מכתב, ציין כי סנה טעה.
גליון 812 (14 במאי 1953), עמוד 12

המרשל לא יכול היה להופיע בכבודו וב עצמו, כי לפי פקודת היטלר שתה ב־1944 כוס רעל, אחרי שנתגלה שעמד בראש מח תרת אנטי־נאצית. … לפי דעות רבות הציל אותו כ שרונו השכ לי הזה, כשישב במרתפי הגיסטאפו, אחרי גילוי קשר הקצינים• אף כי היה אחד מאנ שי המפתח של הקשר ( ש מטרותיו היו׳ לפי נוסח רומל, לתפוס את השלטון, להעמיד את היטלר לדין גרמני, להיכנע למעצמות ה מערב׳ להוסיף ללחום נגד הרוסים)׳ לא יכלו חוקרי הגסטאפו להוציא מפיו דבר.
גליון 856 (18 במרץ 1954), עמוד 14

לרבים נדמה היה שזה קצת מאוחר מדי: ג׳ו מק־קארתי נראה כיום חזק מדי אפילו בהשוואה לאיש שניצח את היטלר. דומיניק סור טוב. הכד טוב מחברי־אופרטות ומחזות היתוליים אהבו תמיד להציג את גיבוריהם כדיפלומט־ם צעי רים ב חוץ־לארץ, שכל עבודתם היתד. … מפעל זה, גידף את רוזבלט ואת היהודים, שיבח את אדולף היטלר ואת ג׳ו מק״קארתי. כל תחנות השידור והטלביזיה העמידו לרשותו חינם את שעות־השידור.
גליון 746 (14 בפברואר 1952), עמוד 15

על מלחמה זי מנצחים שני החיילים המפורסמים ביותר של היטלר, האחד חי והשני מת. היתד, קיימת אהדה רבה בין המרשל ארוין רומל, איש חיל רגלים שהפך אומן הטנקים, ובין הגנרל היינץ גודריאן, הטנקיסט שהפך רמטכל. … ובעיקר: רומל תמך בקצינים שהתנקשו בחיי היטלר ו־סכים להיות ראש המדינה אחר הירצחו, בעוד שגודריאן המאבק בין שתי קבוצות הגנרלים מתנהל על נפשם של רבבות הקצינים והסמלים של הצבא הגרמני, המתכנסים מדי פעם בכינוסים ומעלים את זכר יחידותיהם הקרביות.






