חיפוש: הכנסת
נמצאו 32,145 תוצאות (מציג 13,676 עד 13,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2533 (19 במרץ 1986), עמוד 28

ברגע שיצרתי לעצמי, יש מאין, תוך עבודה בלתי־מתפשרת בשטח למען התנועה, והגעתי לרגע שיכולתי בעצמי לעבור פאנל בתנועת־החרות, מייד הכניסו לי דווקא מתחריי האשכנזים — ומצא הוא אשכנזי לכל דבר • ,שכן הסמך־טית (הספרדים הטהורים) מזלזלים בישראל החדשה יותר מכל אשכנזי — והלבישו עליי את הסטיגמה של נסיך. … גם היום, אם התנועה תצא ניזוקה, אני לא מאמין שקולותיה ינדדו לשמאל. דויד לוי, מתוך אופוריה שמכניסים אותו אליה, רוצה שתנועת־החרות תהיה חלק ממנו, ואנחנו שואפים שהוא יהיה חלק מתנועת״החרות. לצערי, יועציו הכניסו אותו למיגדל־שן והוא החל להאמין שהוא מלך־ישראל.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 19

ערן, העומד להיות עכשיו מפיק עצמאי, מתכוון להכניס לתחום ההפקה הקולנועית שיטה חדשה, אשר תיקרא ״קולנוע בשיטת הקואופרטיב״ .מה זה בדיוק, שאלתי את דורון ערן. זו שיטה שבה כל עושי הסרט — במאי, צלמים, תאורנים, חשמלאים, וכמובן שחקנים — לא יקבלו כסף, אלא יהוו קואופרטיב אשר יתחלק בכל ההכנסות. ראשי המרכזים של ההתאחדות לכדורגל החליטו בשבוע האחרון שתי החלטות חשובות לשחקני הכדורגל הישראלי. … אני מתכוון שאנשי הקואופרטיב יתחלקו בהכנסות, ולא ברווחים, שבדוד כלל אין. אישית איני מפחד.
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 12

שנית, וזה העיקר, היא אשתו של מזכ״ל ההסתדרות, שהצביע בכנסת, ביום החמישי, נגד תקציב״המדינה. … לא. זו אינה טעות״דפוס. רצון יהיה ח־כ בכנסת הבאה, כי הוא נמצא היום במקום הנכון. בשבוע שעבר הוא נבחר כיו׳ר צעירי חרות. קודמיו בתפקיד זה השתחלו לכנסת. ביניהם: חיים קופמן, מיכה רייסר, רוני מילוא, מיכאל קליינר ומיכאל איתן ורצון אינו מסתיר את שאיפתו בעניין זה.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 18

במחסן שם מיינו את חפציי, נוכחתי לדעת כי אסור להכניס לכלא כלי־איפור, ספרים בעלי כריכה עבה, עפרונות ובלוק לכתיבה. … את מרים הכרתי לפני שנים, זמן רב לפני שעבדה אצל גאזי חקאק ב־מיסעדה הח1ף המערבי. מרים הכניסה כמה חבילות עטופות בניילון דרך הסורגים. … לחבילות צירפה מיכתב לבבי, שבו סיפרה לי בין היתר כי היא המחלקת את דברי הקנטינה פעמיים בחודש, והציעה כי אפנה אליה אם אתקל אסירה דימר ״הם מכניסים למים חומרים המרמים לצמיחת שעחת בג 1ף ד של שכנים, ששיחק בחוץ.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 20

אם צמרות המיפלגה זה, נניח, חברי־ממש־לה, חברי־כנסת, משהו כזה — 3070־.35 • ובמיפלגה בכלל? … עכשיו אומרים שהחיילים חוזרים מהשטחים והופכים להיות יותר ימניים. אני נפגש עם קצינים. הם באו לכנסת לפני כמה זמן. הם מתחילים לחשוב: מה יהיה עם השטחים. … המאבק בתוך מיפי לגת־העבודה, שיהיה ביתר־שאת אחרי הבחירות להסתדרות, הוא חשוב מאוד, כי אולי הוא יעצב את הדמות של המיפלגה וגם את המסר לקראת הבחירות הבאות לכנסת. לפי הערכתינו, אנחנו מייצגים שיכבה גדולה.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7

אולם ״מקלחת״ כזאת של הודעות, שקיבל האזרח בשבוע אחד על ראשו, עלולה להכניסו במבוכה• ״יש לנו מצרכים להבא״ — עוד מהדהדים באזניו דברי שר הקיצוב, כאשר ראש הממשלה הולם על ראשו :״הקיצוב והצנע יוחמרו״. … הישוב ״השלים״ עם כל המרדנים. אנשי אצ״ל ולח״י יושבים בכנסת ועוזרים להמטיר חוקים .״כנעני״ כותב את המדור הפופולרי ביותר בעתונות העברית, ואיש ״במאבק״ כותב מאמרים ראשיים בעתון־הבוקר הנפוץ ביותר. … מלבד זאת צועדים כולם בצעד אחיד, אזרחים נאמנים לממשלה. בכנסת אין ציר מתחת לגיל .30 לאדם המבקש לגלות את מנהיגי המדינה בעוד 20 שנה, זהו מראה מדאיג.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 17

באמרו כי חייל וותיק רשאי ללבוש מפעם לפעם את מדיו הישנים, השיב הדו אני מצפת, אני מצפ ת בר :״כולנו עושים כך, אך רק כשאנו התובע הכללי של מדינת ניו־יורק יעקב (לרפואת שיניים) שמשון יוניצ׳מן הכריז בכנסת — תוך נימוק הצעתו לכבוש את רצועת עזה כי יש בישראל מקום לכל הערבים היושבים על אדמת אבותיהם (הכרזה שהושמטה מדו״ח הנאום בעיתון חרות) ,פנה אליו עיתונאי בריטי מפורסם בשאלה אם כוונתו רצינית. … ״ נו כלי , במאי דה־סיקה ומועמדות לכוכבות רא יון אישי יוצאים בשעות־הפנאי לעבודה בגן ועוד: העתון הבריטי דיילי הראלד, בטאון מפלגת העבודה, כתב השבוע משום־מה כי ״כף־רגלו של בן־גוריון לא דרכה על מפתן בית־כנסת בשלושים השנים האחרונות,״ בעוד שבי. ג׳י. נוהג, ככל יהודי טוב, לבקר בבית־כנסת לפחות שלוש פעמים בשנה האסיפה הכללית בקיבוץ יגור החליטה כי המשק ירים את תרומתו לקרן־המגן על־ידי רכישת תת־מיקלעים מטיפוס עוזי, שהם פרי אמ־צאתו של בן־לקיבוץ עוזי גל בעוד ששר החוץ שוהה בארצות־הברית, נתקבל השבוע בישראל עבורו צרור דאר מכומר אמריקאי, שנשא את הכתובת: משה שרת, ראש ממשלת ישראל, רצועת עזה, לבנון.
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 18

למרות הכאב העז בכל חלקי גופי, קמתי והטלתי ״פצצה״ איומה לפרצופו, הוא נפל וקם 4פעמים, ובפעם החמישית הכנסתי את ידי בין רגליו, הרמתיו וזרקתיו בכוח רב על הזירה, ומיד גהרתי עליו. … כשלא היה בידי זמן לשנן פרקים אלו, נפצעתי• לא הייתי מרים טלפון בשבת, במקום זאת נאמתי בבתי־כנסת יהודיים, לפרקים חמש פעמים ביום. לבית כנסת רפורמי לא נכנסתי כלל.
גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 7

8£9 ות זויפו, תקציב כטל הוצא במיומה -הנר נ שגה של הדת חינוך או בתי עבדים1 הזכות ליהנות מהכנסות אלה׳ ניתנה גם היא לגני־הילדים של אגודת ישראל. … בסערת המקח והממכר הקואליציוני נראה ויתור כה פעוט, עבור קולות אגודת ישראל בכנסת, כדבר של מה בכך. אולם באגודת ישראל עצמה לא ראו ב־ויתורה של המדינה לרשת־החינוך העצמאי ענין של מה בכך. … הגברת שלזינגר, שהיא סבתה ל־ 40 נכדים, דאגה להפוך את מוסדות החינוך למקור הכנסה משפחת.- אופן אוטומטי! שהיא מוותרת על כל טענות ומענות בקשר לפיצויי־פיטורים.
גליון 1053 (8 בדצמבר 1957), עמוד 2

הוא לא הואשם במאומה. קיבלתי את הידיעה בכנסת, שם דנתי אותה שעד, עם כמה חברים מרכזיים על הצורך בפעולה מיידית לד,זעקת המצפון הציבורי. … כמה עתונאים הציעו לאלי תבור לגשת עמם לבית־סוקולוב, כדי שעורכיהם יוכלו ראש המערכת: לשמוע את דבריו במו אוזניהם. ביצבץ השלוב כה ז רעיון האמיץ להכניס את תבור למסיבת־העורכים, כדי שיוכל לסתור בו במקום את עורך משנה. : דבריהם של עמוס וחבריו. … בשעה שישבתי עם חבר־כנסת חשוב, לשעבר חבר הממשלה, ודנו בפרשה, שאל אותי לפתע בפשטות.
גליון 1003 (2 בינואר 1957), עמוד 15

קצת מפה; קצת משם ** ינתיים, כאמור הניח אלנחם מאחורי גבו את מיכרה הזהב החפור של מחלקת העבודות הציבוריות, וכחלוץ אמיתי יצא שוב למקום שבו היו זקוקים לו יותר מכל: הוא נקרא לארגן את חברת מטעי האומה, שהוקמה על־ידי הממשלה, על מנת לעבד את המטעים הנטושים השזורים על פני הארץ, ובצורה זו להביא הכנסות חשובות לקופות האוצר המדולדלות. מאוחר יותר התברר, כי תקוות האוצר להכנסות ניכרות ממטעי האומה עלו בתוהו. אדרבה, משנה לשנה היה צורך להקציב יותר ויותר כספים לניהולה של חברה זו. לעומת זאת, היו הכנסותיו של אלנחס עצמו בלתי מבוטלות, וכללו, בין השאר: • טרקטור מטיפוס וולוו, שהועבר לעבודה קבועה באחד מהשטחים הנרחבים (בתוכם גם שטחים נטושים) של משפחת גולדנברג. 15,5טון שעורה, ששימשו, כנראה, להזנת התרנגולות המשוכנות בלול של משפחת גולדנברג. • 5,5טון מלט ו־ 400 קילוגרם ברזל בניין, ששימשו לבניין הארץ, בתחומי המשק של משפחת גולדנברג, ובביתו הפרטי החדש של אלנחם, בצהלה, מספר .496 • 64 מטר צינורות, ששימשו להפרחת השממה בקירבת אותו בית פרטי של אל־נחם בצהלה. • עשרות ימי עבודה של שני טרקטורים גדולים, רכוש מטעי האומה, שחרשו ועיבדו אלף דונאם פלחה של משפחת גולדנברג בנגב, ועוד 100 דונאם על שפת הירקון. <• פרט נוסף ומשעשע הוא, שגם את ההוצאות הקטנות שנעשו על חיתוך ברזל הבניין הנזכר, הטיל אלנחם על החברה שהוא עמד בראשה.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 17

.״ • ח״ב מפא״י עקיבא גוברין :״ההבדל בינינו לבין פרלמנטים אחרים בעולם הוא ששם, כאשר חבר פרלמנט רוצה לנוח, הוא יוצא מאולם המליאה למזנון השקט. כאן המזנון כל כך הומה, עד שחברי הכנסת הרוצים ונכנס בקצת רווחה חייבים לצאת מן המזנון ולהיכנס לאולם המליאה • מנהל חכרת החשמל אברהם רוטנכרג, שהתפטר השבוע :״רק שר־פיתוח בעל דמיון מפותח היה יכול להפוך את התפטרותי הסופית למינוי פתאומי לתפקיד חדש בהנהלה חדשה • העיתונאי אורי קיסרי :״לרוע המזל, רבים מבני הארץ נוטים לטוס מבחינה תרבותית ישר מאסיה לאמריקה, מבלי לנחות בדרך באירופה.״ • ראובן (״רומק״) גרינברג, לנוכח העצים הכורעים תחת מעמסת השלג בירושלים :״הייתי מביא את לוי אשכול שיראה איך העם כורע תחת עול המסים שלו.״ • הסופר חיים הזז, בנתנופירוש חדיש לפסוק תנכ״י :״עזים מאתיים ותיישים עשרים — כלומר, בכל מקום שיש עשרים תיישים יש תיכף ומיד גם מאתיים, עזים׳ — סוציאליזם, קומוניזם, קאפיטליזם, אנרכיזם, וכולי וכולי.״ הבעה״ (היומון קוריירה דלה סרה, מילאנו).
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 10

אתה מדבר על מתקן מכונה, אתה לא מבין שבינינו אהבה, בינינו יכולה להיות ידידות, עבר משותף אולם כפי שמסתבר מסצינה מספ מועיל. קטעמס 1 3בית הכנסת ונחמה מתחתנים, נשמע פרק חזנו! נחמה יוצאים, אדי עומד בפינה וני יודע מה לעשות, היה רוצה ללכת אב נחמה ודני יוצאים מאושרים ונוסע׳ בין הקטעים —22נ 1פורצת מלז האמיתי המזעזע רואים בקטע הבא: קטעמס ׳ 2צ: בתעלה.











